תופי המלחמה מאוקראינה אתמול בבוקר הרעישו את כל קצוות תבל, וגם שיבשו את ביקורו הממלכתי של נשיא המדינה יצחק הרצוג ביוון. הרצוג תיכנן להשיק באתונה את מסע הבכורה שלו במזרח הים התיכון - בשבוע הבא יבקר בקפריסין ובשבוע שלאחר מכן יטוס לטורקיה, לפגישת פיוס היסטורית עם הנשיא ארדואן.
הביקורים ביוון ובקפריסין נועדו להכשיר את הקרקע, לרכך את הלבבות ולהרגיע את החששות המתעוררים בקרב בעלות בריתנו לקראת שדרוג היחסים עם אנקרה. אבל המאורעות הקשים באוקראינה השתלטו לגמרי על סדר היום ולא הותירו הרבה מקום למסרים על אחדות, שלום ושיתוף פעולה.
הצמרת היוונית קיבלה את פניו של הנשיא בשטיחים אדומים, במשמרות כבוד ובמלוא ההוד וההדר, אבל ראשי המנהיגים, היוונים והישראליים, היו במקום אחר. הלחימה באוקראינה תפסה את הבכורה הן בהצהרות לתקשורת והן בשיחות בחדרים הסגורים ובתוך שטף הכותרות המחרידות על המתרחש במזרח אירופה - הביקור הראשון של הרצוג ביוון עבר בקול ענות חלושה.
מאז שנכנס לתפקידו ביולי האחרון, הפעלתנות המדינית של הרצוג הפכה לאחד מסימני ההיכר המרכזיים שלו. הנסיעה המדינית הראשונה שלו היתה לאוקראינה, באוקטובר האחרון, והוא למעשה המנהיג הישראלי האחרון שפגש פנים מול פנים את הנשיא ולדימיר זלנסקי, שנלחם כעת על ארצו. בהמשך הגיע ללונדון, בביקור רשמי שהקדים את ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד בממלכה המאוחדת.
גם ביוון ובקפריסין הוא בכיר האורחים רמי הדרג מאז חילופי השלטון, שלא לדבר על טורקיה, לשם יגיע כמנהיג ישראלי ראשון לראשונה מזה 13 שנה. אם היינו בממשלה הקודמת עם ראש הממשלה הקודם, אפשר להניח בזהירות שהמדינאות הנמרצת שלו היתה נתקלת בבלמים חמוצים וקרבות קרדיט. בממשלה הנוכחית, עם בנט ולפיד, יש להרצוג הרמוניה. ובמיוחד באירוע הטורקי.
לכולם נוח שהרצוג הוא זה שמוביל את ההתפייסות עם ארדואן - גם בישראל וגם בטורקיה. למעשה, ארדואן הוא שבחר בהרצוג בעצמו, ועוד לפני שהושבע לתפקיד כבר העביר לו מסרים על רצונו בשיקום היחסים. מאז הם שוחחו שלוש פעמים, שבמהלכן גם גישרו במשבר בני הזוג אוקנין שנאסרו בטורקיה. בעוד כשבועיים, אם הכול יתנהל כמתוכנן, הם ייפגשו פנים אל פנים, במפגש שאמור להשיק מחדש את היחסים הקרים.
העובדה שתפקיד הנשיא בישראל הוא לכאורה סמלי, הופכת אותו לפרטנר האידיאלי בשביל הטורקים, שכן השיח איתו מתנהל במרחק מהדרג הפוליטי ומאפשר מרחב של יציבות והכחשה במקרה של הידרדרות ביחסים או הסלמה. גם לראשי הממשלה בנט ולפיד מתאים שהרצוג יהיה השליח, במיוחד למשימה כה שנויה במחלוקת דוגמת פיוס עם מנהיג איסלמיסטי כמו ארדואן.
הנשיא, מעצם תפקידו, הוא אחת הדמויות הכי פופולריות בציבוריות הישראלית, ובאופן מסורתי הביקורת נגדו נעטפת בהרבה צמר גפן. על אחת כמה וכמה הרצוג, שנבחר לתפקידו בקונצנזוס הגדול ביותר שהיה בכנסת אי פעם, ומאז שהושבע לנשיא עושה מאמץ ניכר למצב את עצמו כנשיא של כולם. אם בנט ולפיד היו מנהלים את האירוע הטורקי, הוא היה הופך מיד למושמץ פוליטית וטעון בביקורת. הרצוג משמש ככיפת הברזל של המהלך.
אז הדרך לאנקרה עוברת ביוון ובקפריסין. בעשור האחרון המתיחות המשותפת לשלושת המדינות עם טורקיה וגם גילויי הגז, הביאו ליצירת ברית אסטרטגית משולשת ותחומי שיתוף פעולה רבים ומגוונים. גורמים מדיניים אומרים שבישראל מנסים להיות גלויים ככל האפשר עם היוונים והקפריסאים ביחס לתהליך: הם עודכנו מראש על הכוונה לחמם את היחסים עם ארדואן, ואילו הוא עודכן מראש על מתקפת הקסם המקדימה של הרצוג באתונה ובניקוסיה.
הנשיא קורא לזה "מזרח תיכון מתחדש". בנאום שנשא השבוע בוועידת האקלים של "הארץ" הוא דיבר על שיתוף פעולה אזורי במאבק במשבר האקלים - והציג את הביקורים במדינות החוף במזרח הים התיכון כחלק מאותו חזון שמבודד על אינטרסים ואיומים משותפים. האם זה יצליח? כמו קודמיו בתפקיד, גם הרצוג הוא אופטימיסט נצחי, ומאמין שלכל הפחות זה שווה את הניסיון.