שלג בתל אביב, שנות ה-50. דוד אלדן, לשכת העיתונות הממשלתית
שלג בתל אביב, שנות ה-50(צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, דוד אלדן)

זה חורף זה? בחזרה לשלג שכיסה אפילו את שדרות רוטשילד

לפני 72 שנה גם ת"א נצבעה לבן: המונים יצאו לרחובות כדי לצפות במחזה, ואיש לא כעס אף כשכדורי שלג הושלכו בתוך היכל התיאטרון הקפוא. דיווח צבעוני, שפרסם דווקא כתב הולנדי, זיהה התרגשות אדירה מהפלא: "לצברים זו הייתה התגלות", אך גם את הסבל של תושבי המעברות. מיוחד

29/01/2022

בכלי התקשרות בולט בימים האחרונים הסיקור הנרחב אודות המערכה החורפית החולפת, ובמיוחד כיסויה של השחקנית התורנית - "אלפיס". תיעודים מחלקי הארץ המושלגים, בצפון, בשומרון ובבירה, הופצו בהמוניהם והאווירה כולה דיברה "חגיגה לבנה", כלשון הכותרות. אלפי ישראלים מהופנטי שלג יצאו לכרכר במסיבה המטאורולוגית העונתית, ולנצל כל רגע מההבלחה המושלגת במדינה שידועה בשרב החורפי שרובץ בה ברוב ימי העונה.

אבל כדי להיזכר באירוע מסוג כזה שניתן להגדיר כ"חורף אמיתי" במחוזותינו, צריך לחזור 72 שנה אחורה ליום בו הכה במדינה חורף עוצמתי כזה שוותיקי היישוב "לא חוו מימיהם". אותה סופה מפורסמת שכיסתה במעטה לובן אפילו את תל אביב, שהפכה בין לילה כמו עיירה מזרח-אירופית איקונית. אז, השלג שנערם בשדרות העיר, הגיע לגובה של 19-12 ס"מ, כיסה גם ערי מרכז וחוף נוספות ואף הגיע לים המלח.

כדי להבין את גודל המערכה של אז, צללנו לדיווח צבעוני במיוחד שנכתב דווקא בעיתון ההולנדי Vrij Nederland על ידי שליחו בישראל הצעירה, אנדריס דוידס (1987-1904) - סבא-רבא של כותב שורות אלו. "חג בתל אביב - כדורי שלג בהיכל התרבות", הייתה כותרת הכתבה ב-7 בפברואר 1950.

מראה חריג. כיכר דיזינגוף מושלגת, פברואר 1950(צילום: אתר רשמי, צולם על ידי רודי ויסנשטין, כל הזכויות שמורות לצלמניה פרי-אור, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
איש שלג בתל אביב. 1950(צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, דוד אלדן)

"אנא אל תכעסו על כתבכם אם יספר לכם שהבוקר הוא המטיר על הנערה הראשונה שנקרתה על דרכו מטר של שלג", פתח אנדריס את הדיווח שנכתב במקור בהולנדית. "שלג בתל אביב זו תופעה כל כך לא מוכרת עד שנכבדים בעלי זקן שיבה מצהירים בכל העיתונים שכדבר הזה עוד לא חוו מימיהם. ומאחר ותופעות טבע חזקות כמו זו מטביעות את רישומן על בני האדם, הרי שהעוברים ושבים שהלכו לאיטם לאורך שדרות רוטשילד המושלגות לא שמו לב במיוחד להשתוללותו של כתבכם, מה גם שמסתבר שהמטרת נערות בשלג הוא הנאה הולנדית ייחודית".

הוא שם דגש עבור קוראיו במדינה בה גדל על ההבדלים ביחס לשלג בין העיר הלבנה לבירה. "בירושלים יורד כמעט כל שנה שלג ואם הוא נשאר על הקרקע באים מדי פעם התל אביבים באוטובוס, הלוך ושוב, לחזות בפלא הלבן. אבל שלג בתל אביב עצמה, שנחה על חופי הים התיכון, תל אביב הסוב-טרופית, לא, על דבר כזה איש לא שמע", ציין.

בווידו: שלג בתל אביב, חורף 1950 (צילום: ארכיון המדינה)
"המטרת נערות בשלג היא הנאה הולנדית ייחודית". מלחמת שלג בת"א, פברואר 1950(צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, דוד אלדן)
שלג בגלידה ברוקלין. פברואר 1950(צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, דוד אלדן)

"ביקרתי בערב בתאטרון, שלא היה מחומם כלל. השארתי עלי את מעיל החורף ההולנדי, הג'קט החם של 'קונסטנס' מצד אחד והפרווה החמה עוד יותר של 'לואיזה טרווה' מצד שני, כל אלה לא עזרו", כתב. בתיאור יוצא דופן שמייצג את גודל ההתרגשות מהמאורע, הוא תיעד רגע נדיר באחד ממוסדות התרבות המרכזיים בעיר של אז. "הקור נשאר, קור לא נעים. עד שבהפסקה הגיע ה'פתרון'. הצעירים מהמושבים הזולים יצאו החוצה וחזרו עם... כדורי שלג. הם עפו באולם, מהיציע למושבי הצד וחזרה, חלק נפלו במושבים השמורים, אחרים פגעו באורות. איש לא כעס על הצעירים, כי ידוע שעבור רובם זהו רגע חשוב בחייהם הסוב-טרופים, שנעו עד כה בין דקלים, גמלים וגשם טרופי מדי פעם. כשיצאנו נחה לה שם כיכר מוגרבי מכוסה בשלג אמיתי, נדבק היטב, חורק, מדגדג. זו היתה חגיגה".

שלג בתל אביב, שנות ה-50. דוד אלדן, לשכת העיתונות הממשלתית
שלג ברחובות תל אביב, 1950(צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, דוד אלדן)
אנדריס דוידס ורעייתו רו(צילום: באדיבות המשפחה)

"ולמחרת, רחובות וגגות לבנים. חדשות שלג מהרי הגליל, שם שלג בגובה מטר וחצי הביא לניתוק משאר חלקי הארץ. בירושלים, 40 סנטימטר שלג. ההרים סביב העיר העתיקה מכוסים שלג ונטיפי קרח מנצנצים על עצי המחט. לצעירים שנולדו כאן זו הייתה התגלות ולמבוגרים מאירופה זה היה מקור לזיכרונות".

שלג ברחובות תל אביב, 1950(צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, דוד אלדן)
שלג ברחובות תל אביב, 1950(צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, דוד אלדן)

שמחת התושבים מהרגע הנדיר התפשטה בשדרות תל אביב, השרתה אושר וגרמה לרגעים מבדחים. "התחבורה לירושלים נותקה. לא היה קשר טלפוני עם מישור החוף, מערכת המים לא תפקדה, כך שאנשים התרחצו עם שלג. אחדים, שנהגו בעבר לצאת לסקי בלבנון, הוציאו כעת את מגלשי הסקי שלהם והציגו עצמם לראווה בין הדקלים בשדרות קינג ג'ורג'. וכפי שהיה בתל אביב וירושלים, כך היה גם בחיפה, שם גם לכרמל היה ראש לבן. מישהו התבדח שכשהוא היה צריך לנסוע לטבריה זה היה נראה כאילו הגיע לסיביר", הוסיף.

הצד השני

אך השלג שרומם את רוחות התל אביבים הביא למקרים מעט פחות נעימים באזורים אחרים בארץ. אנדריס כינה זאת "צדו השני של המטבע", וכתב: "נזק לכמעט כל הגידולים החקלאיים. יבול הבננות והעגבניות למעשה נהרס. עצים רבים, שכאן הם נושאים עלים כל השנה, לא עמדו בעומס השלג, ולרובם נשברו ענפים, בעקבות זאת מראם של רחובות רבים בתל אביב הפך משמים".

שנתיים אחרי קום המדינה, הוא תיאר בלשון שהייתה נהוגה אז את התמודדותן של קהילות עולים שונות עם המערכה. "במחנות המהגרים (המעברות א.מ.) הסבל היה גדול. הקור באוהלים היה נורא והאנשים בקושי הצליחו לחלץ עצמם משם כדי להצטופף במבני קבע חמים יותר. אלפי שמיכות חדשות חולקו בחיפזון. במיוחד עבור התימנים שהגיעו מאזור קו המשווה זו בוודאי לא היתה חוויה משמחת", כתב אנדריס.

"חג בתל אביב – כדורי שלג בהיכל התרבות". כתבתו של אנדריס דוידס, פברואר 1950(צילום: באדיבות המשפחה)
דיווחים בעיתון "מעריב" אודות הסערה הנדירה. פברואר 1950(צילום: מעריב)

לסיכום, הוא הדגיש את האפשרות לנזקים הכלכליים שעלולים להגרם, וכתב: "בנמל חיפה לא ניתן היה לעבוד במשך מספר ימים כך שיצוא התפוזים נעצר באופן זמני. פרט לזאת נראה שהנזק בפרדסים אינו חמור במיוחד, ויחד עם זאת סבלה המדינה, שמעמדה הכלכלי גם כך אינו מאוד חזק, מנזק של עשרות אלפי פאונד".

סייעה בהכנת הכתבה - איילה מולדר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully