ביום שלישי בערב, בעוד נשיא המדינה יצחק הרצוג היה על טיסת אל על בדרכו חזרה מלונדון לישראל, צ'לסי אירחה את יובנטוס למשחק גורלי בליגת האלופות. הנשיא פתח את ביקורו בבריטניה באותו אצטדיון, באירוע יוקרתי לזכר ספורטאים יהודים שנרצחו בשואה, לצדו של הבעלים של צ'לסי, המיליארדר רומן אברמוביץ'; הוא קיבל במתנה חולצה כחולה של הקבוצה, עליה הוטבע שמו בלבן עם המספר 1.
יומיים אחר כך, רגע לפני שהמריא חזרה לארץ, הוא פגש באקראי את שחקני יובנטוס, ששהו במקרה באותו בית מלון. גם מהם קיבל חולצה לבנה, עם שמו של שחקן הקבוצה פאולו דיבאלה, והמספר שלו, 10. כמה שעות אחר כך, על המגרש, צ'לסי הביסה אותם 4-0 על המגרש, אבל על המטוס, במזוודה של הנשיא, היה איזון מושלם - עם שתי החולצות של שתי הקבוצות.
הרצוג, הנשיא שנבחר ברוב הקולות הגדול ביותר בכנסת בתולדות המדינה, הוא חסיד גדול של שיטת שתי החולצות, גם-וגם. מאז שנבחר לתפקידו בחודש יולי האחרון, הוא עושה מאמץ גדול כדי להוכיח שהוא הנשיא של כולם, גם אם זה מרגיז את המחנה שממנו הוא מגיע. ביום ראשון הקרוב, הוא ישיק את עונת החנוכה הנשיאותית הראשונה שלו בהדלקת נרות במערת המכפלה וביקור ראשון בחברון. "עצוב שהנשיא מעמיד את ההתנחלויות על ראש שמחתו", תקפו במרצ, שזועמים על הכבוד שהוא עושה למתנחלים. יום לפני פתיחת שנת הלימודים, הוא הגיע לביקור עם רעייתו מיכל להר ברכה שבשומרון - בשלום עכשיו אמרו שהוא "מחבק את הקיצוניים על הגבעות", וגדעון לוי כינה אותו "נשיא מדינת האפרטהייד". שלא לדבר על ההחלטה למנות את הדובר לשעבר של נתניהו ליועצו, שעוררה מסע צלב של הבייס הבלפוריסטי.
מצד שני, הוא גם עשה ג'סטות לשמאל, כמו המינוי של ח"כ לשעבר דב חנין להוביל פורום אקלים נשיאותי ואת פרופ' דוד הראל, שתמך בעבר בחרם על אוניברסיטת אריאל, לעמוד בראש האקדמיה הלאומית למדעים, למורת רוחם של ח"כים בימין ואנשי "אם תרצו", נאם בוועידת "הארץ" והיה הקול החזק ביותר שגינה את ח"כ משה גפני שכינה את ראש הממשלה "בוגד". בחודש שעבר, הוא ביקר בכפר קאסם והתנצל בשם מדינת ישראל על הטבח ב1956, בשבוע שבו הכנסת סערה בצרחות ורגשות לאומניים סביב הצעת חוק בנושא.
גם בזירה הפוליטית הרצוג תופס תפקיד ייחודי של גם-וגם: בעוד ראש הממשלה וראש האופוזיציה נמצאים כבר כמעט חצי שנה בנתק, ולא מקיימים את פגישות העדכון החודשיות שהם אמורים לקיים לפי החוק - הרצוג הוא הגורם הבכיר ביותר שנמצא בקשר קבוע גם עם בנט וגם עם נתניהו. כמעט כל 120 חברי הכנסת ביקרו אצלו בפגישות אישיות בחמשת החודשים האחרונים, והבכירים ביותר - בנט, נתניהו, לפיד וסער - גם הוזמנו לארוחות ערב זוגיות עם נשותיהם. גם היחסים החמים ארוכי השנים שלו עם הפוליטיקאים החרדים הפכו רלוונטיים יותר מתמיד, לנוכח מלחמת החורמה שהכריזו על ממשלת בנט-לפיד והרפורמות של מתן כהנא. בתחילת החודש, כשהחרדים ניסו לשלהב את המחאה סביב תפילת ראש החודש בכותל, בלשכת ראש הממשלה נעזרו בנשיא. הוא זה שפנה לח"כים גלעד קריב ואלון טל, שתכננו להצטרף לנשות הכותל, ושכנע אותם להוריד את גובה הלהבות.
הרצוג הוא אחד הנשיאים הצעירים ביותר שהיה אי פעם, וככל הנראה גם המחובר ביותר, תרתי משמע: עם רשת קשרים אישיים מכובדת ומסועפת בכל קצוות הארץ ותבל, ואצבעות מהירות בווטסאפ, ובגדול - ידו בכול, ויד כול בו. למרות גילו הצעיר, הוותק והניסיון שלו מקנים לו מעמד של מבוגר אחראי, שמשודרג על ידי המעטפת הממלכתית של בית הנשיא. במודל שמעון פרס, מינוס 35 שנה.
כמו פרס, גם הוא משקיע את עיקר מרצו במגרש המדיני, וממצב את עצמו כשחקן משמעותי בזירה צפופה, עם ראש הממשלה, שר החוץ, ושר הביטחון. בינתיים, זה עובד בהרמוניה נדירה, כפי שהוכח בשבוע שעבר, בניהול המשבר עם טורקיה. הרצוג, לפיד ובנט עבדו בסנכרון מלא ודיסקרטיות מוחלטת, ואף פרט על השחרור של בני הזוג אוקנין לא דלף מראש. אחרי 7 שנים של קיפאון כמעט מוחלט בין לשכת ראש הממשלה נתניהו ובית הנשיא ריבלין, בנט והרצוג מפגינים רנסנס של תיאום ושיתוף פעולה, ולעת עתה גם בלי קרבות קרדיט.
בין צ'לסי ליובנטוס, הביקור של הרצוג בדאונינג 10 היה המופע הבינלאומי המשמעותי ביותר מאז נכנס לתפקידו. אומנם, בקיץ הוא נפגש בחשאי עם המלך עבדאללה, אבל בלי תיעוד או תמונות, היו שיחות טלפון משמעותיות עם ארדואן ועם נשיא סין, ובחודש שעבר ביקר באוקראינה באירועים לציון 80 שנה לטבח בבאבי יאר. אבל בריטניה זו ליגה אחרת, ובוריס ג'ונסון הוא רוקסטאר, ויורש העצר הנסיך צארלס כבונוס אירח אותו לביקור מלכותי.
החלטת הממשלה הבריטית להכריז על הזרוע המדינית של חמאס כארגון טרור, יומיים לפני הביקור, זימנה לו אפילו קבלת פנים חמה ואקטואלית, כאילו מוזמנת מראש. עדיין, הנושא העיקרי על השולחן היה איראן; לקראת חידוש שיחות הגרעין עם המעצמות, ישראל רוצה לחבק ולחזק את העמדה הקשוחה יחסית של ג'ונסון וממשלתו. הרצוג היה השליח הראשון שנשא את המסר. בשבוע הבא יגיע ללונדון גם לפיד, שימשיך גם לפריז. לעת עתה, לכל הפחות, הדינמיקה במגרש המדיני היא שיש מספיק לכולם. גם-וגם.
עוד לא עברה חצי שנה מתוך כהונה של שבע שנים, וכבר עכשיו יש מי שמעריך שבסופה, הרצוג יכוון להגיע ללשכת ראש הממשלה בעצמו. עם החיבורים והקריצות מימין ומשמאל, לערבים, לחרדים, לליכודניקים ומי לא, הוא מתהלך על קו המשווה של הציבוריות הישראלית ובבית הנשיא יש לו פלטפורמה אדירה לבלוט. האם הוא יהיה הנשיא הראשון שיהפוך אחר כך לראש ממשלה? זו שאלה שכנראה תלווה אותו עד סוף כהונתו. עוד קודם לכן, נכונו לו מבחנים ואתגרים משמעותיים, הגדול שבהם עשוי להיות עתידו הפוליטי והמשפטי של בנימין נתניהו, במתווה כלשהו של עסקה או חנינה בגיבוי בית הנשיא. בשסע הכה גדול שחוצה את הציבור הישראלי בשנים האחרונות, מודל גם-וגם לא בהכרח יעבוד.