פעילות לוחמי ולוחמות מג"ב 24 בנובמבר 2021. ראובן קסטרו
פעילות לוחמי ולוחמות מג"ב 24 בנובמבר 2021(צילום: ראובן קסטרו)

שומרות החומות

קולות הירי וזעקות העזרה מהפיגוע בעיר העתיקה עדיין מהדהים באוזניהם של לוחמות ולוחמי מג"ב שמוצבים באחת הנקודות הרגישות ביותר במזרח התיכון. "התפקיד שלנו ברור", סיפרה אחת הלוחמות, "באנו להגן על אזרחים ולהראות שלוחמות מתמודדות ושאין הבדל בין נשים לגברים"

27/11/2021

"הצרחה הזאת של 'הצילו הצילו', זה קורע לב, זה לא משהו שאמור להשמע, בטח לאחד שקם בבוקר וכל מה שהוא בא לעשות זה ללכת ולהתפלל", אומר סגן ניצב ליאור כהן מפקד גדוד מג"ב בעיר העתיקה על רקע הפיגוע הקטלני השבוע בו נרצח אלי קיי. "הרוע לב שאתה שומע אחר כך שהמטרה היא נטו לפגוע ביהודים בגלל שהם יהודים זה מעורר בך כעס גדול מאוד, בסוף אתה מבין שבקצה יש אנשים שפלים, פחדנים שיקומו בוקר אחד ויחליטו לפגוע בחפים מפשע, במקרה שלנו זה יהודים, בצורה הכי פחדנית, מאחורה בהפתעה, כשהם לא חמושים והם בסך הכול עטופים בטלית בדרך לתפילה, אבל אז הם יתקלו בכוח נחוש שלא מפחד, שחותר למגע, שירדוף אחריך כי אתה פחדן ובסוף גם ינטרל אותך, הנוכחות שלנו פה חשובה".

בסיור השבוע ברחובות העיר העתיקה בירושלים מתרעם כהן בשיחה לוואלה! על הפרסומים השונים בנוגע לנסיבות שהובילו את המחבל פאדי אבו שחידם לבצע את הפיגוע בתחילת השבוע, "הטענות שהמחבל יצא לעשות פיגוע כי אשתו עזבה אותו, לדעתי מישהו מנסה לעדן את המניעים, הבנאדם קם ועשה פיגוע, אתה לוקח את זה לכיוון שאשתו עזבה אותו ואתה הולך להרוג יהודים, כאילו מה הקשר. הבנאדם איש חמאס, ויש את כל המניעים שידועים בעטיים הוא בא לעשות פיגוע. פיגוע כזה מאורגן, מתוכנן לא קורה בגלל שאשתו עזבה אותו".

"הנוכחות שלנו פה חשובה". לוחמי מג"ב בעיר העתיקה(צילום: ראובן קסטרו)

סנ"צ כהן בן ה-45 משרת כ-26 שנים במגוון תפקידי פיקוד במג"ב. ובשנה וחצי האחרונה מפקד על הכוח באזור העיר העתיקה. "זה תא שטח עם הכי הרבה כוחות ועם הכי הרבה קשב, כל דבר פה מצריך אישור של דרג בכיר במשטרה ולעיתים גם של דרג מדיני", מסביר כהן.

אנחנו יוצאים לרחוב הגיא, הציר המרכזי בעיר העתיקה, והרחוב שמקשר בין שער שכם להר הבית ולכותל המערבי, רחוב שהפך למוקד נפיץ ברובע המוסלמי בו התרחשו כמה פיגועים קשים, "הציר הזה הוא ציר מעורב, הולכים עליו הרבה יהודים והרבה מוסלמים, כל אחד למחוז חפצו", מסביר כהן ואומר, "יש פה תנועה רציפה לאורך כל היום, והשיא בימי שישי, בצהריים זה תנועה של מתפללים מוסלמים להר הבית ובערב יש תנועה של יהודים שהולכים להתפלל בכותל. בנוסף, השילוב בין בתי יהודים ברחוב לבין בתי מוסלמים. זה ציר שבו ההיערכות שלנו מאוד גבוהה ויש לנו קשב מאוד גדול. כמעט בכל מקום שנעצור ברחוב אני יכול להצביע, לצערי הרב על פיגוע שבוצע בו. ולכן אנחנו פרוסים פה בצורה מתגוברת לאורך כל הציר".

את לוחמת מג"ב, ליטל סאירס, 20, אנחנו פוגשים בצומת ההוספיס, בה נדקרו שני לוחמים בחודש האחרון, "זה לא מובן מאליו שיהודים צועדים ברחוב ומגיעים לכותל, היו פה מלא אירועים שיהודים לא הצליחו להגיע לכותל", היא מספרת. "אפשר לראות את פינות ההנצחה ברחוב. זה סיפוק אדיר, עצם זה שיהודי יכול ללכת פה ולקיים את הפולחן הדתי שלו בכותל, המוסלמי שיכול לקיים את הפולחן הדתי שלו בהר הבית ונוצרים בכנסיית הקבר זה לא מובן מאליו. לדבריה, "אנחנו נמצאים כאן מווסתים את זה ומאפשרים לזה לקרות. אתה לא יודע מאיפה תבוא לך הסכנה הבאה, לפני שבוע חברים שלך נדקרו, ואתה כל פעם חושב מאיפה יגיע המפגע הבא. תמיד אתה דרוך כי אירוע יכול להתפרץ בפתאומיות, מאפס למאה".

"כמעט בכל מקום שנעצור ברחוב אני יכול להצביע על פיגוע שהתרחש בו". סנ"צ כהן(צילום: ראובן קסטרו)

סנ"צ כהן מתייחס לשגרה המתוחה בגזרה המתוחה, "אתה יכול ללכת ותהיה פה אווירה פסטורלית, המוני תיירים בסמטאות, אם זה אירועי בר מצוות בכותל, או תפילות שישי וחג ברובע המסולמי ואירועים בכנסיית הקבר וברובע הנוצרי, ואתה חווה את היופי קיום פולחן דת של מגוון הדתות. ובמעבר חד, מאפס למאה, אתה יכול למצוא את עצמך בזירת קרב, של לחימה מטורפת, כל הפסטורליה נעלמת, ואתה נלחם עליך או על אזרחים חפים משפע, ולצערי הרב, מדובר בפיגועים שמכוונים כלפי יהודים. ואז יש פה שלוש ארבע שעות של מתיחות גבוהה, רמת הדריכות עולה, אבל מהר מאוד אתה חוזר לשגרה".

אנחנו במקום הכי מתויר בארץ ועדיין, יש הרבה אנשים חוששים להגיע לפה, מה אתה אומר להם?

"עם חשש אני לא יכול להתווכח עם אנשים. אבל ממה שאני רואה במשטרה זה שאי אפשר להשלים עם המצב הזה. אם צריך להעלות את הפריסה אנונ עושים את זה. מה אני אומר לאנשים?, היה אירוע לא נחמד, אבל תגיעו לפה, זה בטוח, יש פה שוטרים, והראיה לכך זה שכל אירוע פה מסתיים בשניות, זה לא משהו שנמשך, שמונה שניות, או 30 שניות, בתוך פרק הזמן הזה יכול להיות שאנשים שיפגעו וגם יהרגו חלילה, אבל אם תנתח אירועים ותבחן אותם מה היה קורה אם זה היה נמשך עוד עשר שניות או דקה, אנשים נוספים יכלו להיפגע, והמענה המהיר פה הוא דרמטי בהשפעה על הסיום של האירועים הללו".

"יש יופי בפולחן של כל הדתות". הלוחמים בעיר בעתיקה(צילום: ראובן קסטרו)

יש אמצעים נוספים שניתן להשתמש ולעבות את מערך האבטחה פה?

"יש פה הרבה אמצעים, אבל האמצעי זה הכי טוב זה השוטר שנמצא בשטח, יש פה הרבה אירועים שנמנעו בזכות שוטר שהיה בנקודה מסוימת והחליט לבדוק חשוד וברוב המקרים הוא לא טועה, בין אם הוא שב"ח, דרוש לחקירה או מחבל, רוב המחבלים צריך להדגיש תוקפים את הכוחות, חלק מהם בוחרים אותם באופן יזום וחלק בגלל שפנו אליהם לבדיקה ואז תוקפים את אותו שוטר".

המחבל פאדי אבו שחידם הגיע לפה חמוש בנשק חי באין מפריע, יש מאות אם לא אלפי כלי נשק במזרח ירושלים שנמצאים בהישג יד עד כמה אתם נערכים לסיטואציה הזו שבה אתם כבר לא מאוימים על ידי מפגעים עם סכינים אלא עם נשק חי?

"זה איום שאנחנו עורכים עליו בתרגולות שאנחנו עושים, מה קורה אם ממצב של יידוי אבנים וזריקת בקת"בים, האירוע הזה יתפתח לירי, אנחנו מתאמנים ונערכים לזה. לא נגיע לאירוע שבו נופתע ולא נגיע ערוכים להסלמה כמו ירי".

"המשפחה מאוד גאה שאני משרתת במג"ב". מאיה אדרי(צילום: ראובן קסטרו)

המעורבות של חלק מערביי ישראל באירועים הלאומניים ברחבי הארץ בתקופת מבצע שומר החומות תפסו את המשטרה ללא מוכנות מבצעית למיגור הפרעות, מה דעתך?

סנ"צ כהן: "שומר החומות היה סבב שהגיע אחרי תקופת הקורונה שבה היתה תחושה אופטימית, של סולדריות, שכולם נכנסים תחת אותה מטריה ללחימה נגד הנגיף, והיה שילוב ידיים בין האוכלוסיות. כי המבצע היה הצלת חיים, אירועי שומר החומות ניפצו את האופוריה הזאת ויצרו משבר מאוד גדול, גם מה שקרה מול עזה וגם מה שקרה פה, זה לא כתמול שלשום, וזה חומר למחשבה לכולם, משטרת ישראל נערכת מאז מבצע ושמר החומות לאירוע הבא, אם יהיה, וסביר להניח שהמענה לא יהיה אותו דבר".

למה לדעתך שער שכם הפך לסמל כל כך משמעותי עבור הפלסטינים?

כהן: "שער שכם הוא לא סמל של שום דבר. מישהו רצה לנפח את זה ולקחת את זה כסמל. המקום הזה פשוט סואן מבחינת התנועה של אנשים שמגיעים לעיר העתיקה. הקירוב שלו לתחנות ההסעה והוא גם הדרך להגיע להר הבית ולכותל. וכשזה מוקד תנועה גדול יש פה כוחות ולכן אם יש איזה מחבל כזה או אחר זה מה שהוא יודע, יש פה כוחות ופה אני אבוא לדקור. בשומר החומות נתנו לזה איזה תמונת ניצחון שקרית בעיניי שמהר התבררה כמוטעית".

לוחם מג"ב, יונתן ערבה בן ה-20, מתאר את החוויה לשרת בגזרת העיר העתיקה בירושלים "דיברו על פלוגה ג' כפלוגה הכי קשה במג"ב, אבל עם השירות הכי מספק ומשמעותי, בין אם זה אבטחת המקומות הקדושים פה, ובין אם זה המשימות שבשגרה וכמובן באירועים החריגים שאנו חווים בגל הגזרה. זכיתי לשרת פה ולהביא את הפן האישי, רציתי להשפיע כמה שאני יכול לעזור. הגעתי ממשפחה שגרה בעוטף עזה, התגוררנו בגוש קטיף עד הגירוש, כל המשפחה קרבית, בין אם סיירות ולוחמה בכללי, הגעתי למג"ב בשביל להגן כמה שיותר, כל בחיים שלי שמרו עליי מכל פינה והגיע הזמן שאני אתרום ואתן מעצמי".

"נותנות את ה-100%". יסכה חדד(צילום: ראובן קסטרו)

אלכסנדר קושמרדוב חייל בודד ממולדובה, ובן יחיד להוריו שמתכננים לעלות גם הם לישראל. "הם מתים מפחד בגלל שאני פה אבל אמרתי להם, 'אני לא יכול לעזוב את המקום הזה'. חברים שלי איתם עברתי את ההכשרה, אנשים שהכרתי פה בפלוגה, הם נטחנים, הם מתמודדים עם כל הפיגועים, כל התקיפות, איך אני יכול לעזוב אותם?". על הפיגוע וההתמודדות היומיומית, "זה קשה, כשהמפגע עובר מולך ואתה לא שמת לב או שהוא לא החשיד אותך באותו רגע זה קשה, ההרגשה עצמה שאתה פספסת, כביכול שהדם יכול להיות על הידיים שלך. אנחנו מתרגלים להיות דרוכים כל הזמן, אתה לומד איך לזהות בן אדם חשוד".

לוחמת מג"ב יסכה חדד סיפרה על תחושותיה ."אני פה רק שבוע, יום שלישי שעבר היה פיגוע ואז בראשון פיגוע נוסף. רציתי לשרת בירושלים כי זו עיר הבירה שלנו, המקום הכי קדוש לעם היהודי, מי שבא לפה, מראה את הלוחמנות שלו, כי יש פה הרבה מלחמות על המקומות הקדושים האלה. באתי להגן על האזרחים ולהראות שגם לוחמות מתמודדות עם המצבים האלה ונותנות את ה-100% ושאין הבדל בין נשים לגברים".

חברתה לפלוגה, מאיה אדרי אמרה כי "בהתחלה התבאסתי. כי אומרים שזו פלוגה קשה ואינטנסיבית, אבל לאט לאט אתה מבין שהעבודה שאתה עושה היא משמעותית. עוברים כאן ברחוב הגיא הרבה יהודים והולכי רגל ואני כאן לאבטח אותם". על התחושות בגזרה סיפרה אדרי כי "המתח קיים, אתה יודע דאתה עולה למשמרת ויכול לצוץ משהו ואתה מאוד מאוד דרוך. המשפחה מאוד גאה שאני משרתת במג"ב, אבל בכל פעם שהם רואים איזה דיווח בחדשות על פיגוע בירושלים הם מתקשרים לוודא שהכל בסדר איתי".

"לא סומכים על אף אחד". משה ניסים(צילום: ראובן קסטרו)

לדברי לוחם מג"ב משה ניסים בן ה-30, משרת יותר מעשור בעיר העתיקה "השטח לא כל כך השתנה, אולי תושבי העיר העתיקה נרגעו, יש פחות הפסדים בימי שישי בערב. כל מי שעושה את הבלאגן זה אנשים שבאים מבחוץ ומלהיטים את השטח, כמו המחבל שהגיע השבוע, הוא לא קשור לפה, זה מקום שהוא מלכד לפה כל מיני אנשים כדי להעביר את הלהבות בכל הארץ. את המחבל ניסים לא הכיר, אבל חבריו לפלוגה זיהו לאחר מכן, "המחבל היה מגיע להר הבית באופן קבוע, השוטרים היו רואים אותו פה כל בוקר, ועושה את המסלול הקבוע שלו. אנחנו לא מסתמכים על היכרות, לא סומכים על אף אחד".

סנ"צ כהן טוען כי ההגעה לעיר העתיקה בטוחה אך עדיין נדרשת עירנות מצד המבקרים, "לבוא לירושלים חד משמעית, ולבוא לכותל, להיות עירוניים כן, אבל אפשר להיות רגועים כי יש פה כוחות משטרה פרוסים, וכוחות מג"ב, לשמור עליהם. ואנחנו בשביל זה, אבל אני מצפה מהם להיות עירניים ברוח התקופה, ורוח התקופה כרגע זה שאנחנו רואים מוטיבציה מאוד גדולה לנסות ולפגוע, הסתה מאוד גדולה ברשתות החברתיות, אנחנו על זה, נהיה פרוסים בהתאם להתרעות והערכות מצב, אבל להגיע כמה שיותר, ירושלים היא בירת ישראל לנצח, תמיד נהיה פה, תמיד נשמור ונאפשר את זה".

  • ירושלים
  • מג"ב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully