הווירוס כבר אינו מסתורי, ויש כבר חיסונים יעילים וגם תרופות בדרך, אך הקורונה נותרה עיסוק מרכזי של העולם גם שנתיים לאחר הופעתה בווהאן.
מדינות שהכריזו שהמגיפה מאחוריהן והתחילו לנסות לחזור לשגרת הטרום-קורונה, נאלצו באותה מהירות להחזיר הגבלות ולחשב מסלול מחדש, בעוד שאלו שדגלו במדיניות אפס הדבקה הבינו שאין להן ברירה אלא ללמוד לחיות עם הנגיף - פרט לסין. מדינות אחרות, שסירבו להכיר בחומרת המחלה ושמו בעדיפות עליונה את הכלכלה על הבריאות, שילמו, ועדיין משלמות, מחיר כבד.
רוסיה, למשל, השקיעה מאמצים רבים כדי להפיץ בקרב הציבור שלה תיאוריות קונספירציה על חיסונים מערביים וכעת היא מתקשה לשכנע אותו לקבל את החיסון המקומי. היא העניקה תמריצים כספיים והורתה על שבוע חופשה בתשלום כדי לבלום את מספרי המתים והנדבקים הגבוהים, אך דעיכת הגל הנוכחי עדיין לא נראית באופק. כבר יותר מרבע מיליון מתים נספרו ברוסיה.
בעוד ששיעורי התמותה נמוכים יותר בהשוואה לחודשים הקטלניים הראשונים של המגיפה, החשש המרכזי הוא מהופעתם של זנים העמידים לחיסונים. לכך תורמים הפלחים באוכלוסייה המסרבים להתחסן, ומאפשרים לנגיף להמשיך ולהתפשט ולשנות צורה. אז במקום להטיל סגרים גורפים המשתקים את הכלכלה, במדינות מסוימות בוחרים להעניש את הלא-מחוסנים.
"אני לא רואה מדוע שני שלישים (מהאוכלוסייה) צריכים לאבד את החופש שלהם בגלל שליש שמהססים", אמר קנצלר אוסטריה, אלכסנדר שלנברג, על החלטת הממשלה להטיל הגבלות על שני המחוזות האדומים ביותר במדינה, שבהם שיעור ההתחסנות "נמוך באופן מביש", לדבריו. "עבורי, זה ברור שלא צריך להיות סגר על המחוסנים מתוך סולידריות עם הלא מחוסנים".
בסינגפור, שבה אחד משיעורי המחוסנים הגבוהים בעולם - יותר מ-85% - הלכו צעד רחוק יותר, כשהודיעו שלא יממנו עוד את החשבונות הרפואיים של חולי קורונה לא מחוסנים. "אנשים לא מחוסנים מהווים רוב ניכר מאלה הזקוקים לטיפול אינטנסיבי, ותורמים באופן לא פרופורציונלי לעומס על משאבי הבריאות שלנו", אמרו במשרד הבריאות הסינגפורי במסיבת עיתונאים. חשבונות רפואיים עבור אלה שאינם זכאים לחיסון - בני פחות מ-12 או אנשים שאינם יכולים להתחסן מסיבות רפואיות - עדיין ישולמו במלואם על ידי הממשלה.
במקביל לקידום הסנקציות נגד לא מחוסנים, במדינות שבהן שיעורי החיסונים גבוהים - מומחים אומרים כי חסינות עדר תושג אם 75% מהאוכלוסייה מחוסנת במלואה - מתחילים לקדם את המנה השלישית לאור המידע המצביע על דעיכת ההגנה החיסונית לאחר כמה חודשים.
זה ניכר במיוחד באירופה, שחזרה להיות מוקד הקורונה העולמי, כפי שהיה בימים הראשונים של המגיפה. גרמניה פותחת מחדש את מרכזי החיסונים, בצרפת מזהירים כי התו הירוק לא יהיה תקף למי שלא יקבלו את הבוסטרים ובהולנד הטילו את הסגר החלקי הראשון במערב אירופה.
"אני רואה את ענני הסערה מתחשרים מעל חלקים מיבשת אירופה, ואני רוצה להיות כן לחלוטין עם האזרחים: היינו שם קודם. אנחנו זוכרים מה קורה כשגלים מתחילים", הזהיר ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון. בעוד שהמספרים בממלכה מתחילים לרדת שוב, ג'ונסון הזהיר מעלייתם המחודשת ללא קבלת המנה השלישית של החיסונים.
הקרב על החיסונים
בארצות הברית, הוויכוח הפוליטי המר בין הדמוקרטים לרפובליקנים מקשה על המאבק במגיפה. בעוד שממשל ביידן מנסה לחייב את רוב כוח העבודה של ארצות הברית להיות מחוסן, מתנגדיו פונים לבתי המשפט בטענה לפגיעה בחירויותיהם. במדינות רפובליקניות הקרב מגיע עד לבתי הספר, וחלקם אף אוסרים על תלמידים לעטות מסיכות.
חיסוני הילדים, שכבר יצאו לדרך בארצות הברית וקיבלו אישור בישראל, הם השלב הבא במלחמה במגיפה ובמלחמה של מכחישיה או ספקניה. חלק מהמומחים סבורים שאין צורך למהר בחיסוניהם מאחר שהנגיף משפיע על רובם בצורה קלה וכי עדיין אין מספיק מידע על תופעות לוואי אפשריות. אחרים מאמינים שזו הדרך לסיים את המגיפה ולהפוך את הקורונה לשפעת עונתית, יחד עם החיסונים, התרופות והכדורים.
מה שיישאר בגדר תעלומה הוא המקור לנגיף. בעוד שהמודיעין האמריקני דחה על הסף את תיאוריות הקונספירציה שלפיהן הקורונה הונדסה כנשק ביולוגי על ידי סין - אין בכך גם הגיון רב משום שסין עצמה ספגה מכה כלכלית קשה - אך הוא לא פוסל את האפשרות שהוא דלף בשוגג מהמכון לווירולוגיה בווהאן החוקר נגיפים בבעלי חיים. לבייג'ינג אין שום כוונה לשתף פעולה בחקירה שקופה, ולכן מידע חיוני על תחילת המגיפה יישאר חסוי מרוב עיני העולם.
עם זאת, די ברור שמגיפה עולמית נוספת היא רק עניין של זמן. ההשמדה המואצת של הסביבה מפגישה את האנושות עם מינים וזנים חדשים של וירוסים, והמחשבה התמימה בתחילת הקורונה שלפיה האנושות תעצור לעשות חושבים התבדה במהרה. בעוד שב-2020 נרשמה ירידה מעודדת בכמות פליטות גזי החממה, בשל הסגרים הממושכים וההאטה הכלכלית, השנה שוב נרשם זינוק של כמעט 5%.
את גודל פספוס ההזדמנות אנו רואים בימים אלו בוועידת האקלים בגלזגו, שנפתחה באיחור של שנה, והולכת להסתיים ככל הנראה עם הבטחות הרחוקות מלהספיק כדי לעצור או אפילו לעכב את הקטסטרופה האקלימית שבדרך.