אריק זמור עשוי להפוך למועמד היהודי הרציני הראשון לנשיאות בתקופת הרפובליקה החמישית של צרפת שלאחר מלחמת העולם השנייה. סקרים שפורסמו לאחרונה לקראת הבחירות שיתקיימו באביב, מצביעים על כך שהוא זוכה לתמיכת 16% מקולות המצביעים, מה שממקם אותו בנקודת זינוק זהה למתמודדים המובילים מול הנשיא עמנואל מקרון.
אבל יש כאן מלכוד: זמור, עיתונאי ימני קיצוני, אינטלקטואל ופרובוקטור במשרה מלאה עדיין לא הודיע באופן רשמי כי הוא מתמודד.
מרבית יהודי צרפת היו מעדיפים שיישאר בחוץ, ומנסים להתרחק ממנו. "הוא פוליטיקאי ימני קיצוני, וככזה הוא מהווה סכנה לרפובליקה. הוא אולי יהודי, אבל הוא אינו הקול של הקהילה היהודית", אמר ז'ואל מרגי, נשיא הקונסיסטוואר, ארגון צרפתי יהודי מרכזי.
זמור, בן 63, טיפח קהל תומכים שמרני בזכות תפיסת עולם לאומנית אדוקה המתנגדת להגירה, וכזו שרואה את צרפת כחברה תחת מצור של השפעות זרות, מוסלמיות ואחרות. חלק מהדברים שאמר הובילו להרשעות ולקנסות בגין דברי שטנה - בשנת 2011, הוא כינה את המהגרים המוסלמים "פולשים" וב-2016 הוא אמר שרוב סוחרי הסמים הם ערבים או אפריקנים.
כמה ממבקריו אומרים שהמורשת שלו נגועה בצביעות: הוריו הם מהגרים מאלג'יריה.
עד כה, מנהיגים וארגונים יהודים צרפתים לא השקיעו אנרגיה רבה בתגובה לרטוריקה של זמור, אבל עלייתו המטאורית הפתאומית בסקרי הבחירות - למרות העובדה שבראיונות שהעניק חודשים ספורים לפני הבחירות הוא הקפיד להישאר מעורפל בכל הנוגע לקריירה פוליטית - אילצה אותם לנקוט עמדות פומביות על המועמד המסתמן. שיעורי התמיכה שלו תואמים את אלה של מרין לה פן, שקיבלה שליש מהקולות בסיבוב הראשון בבחירות 2017 כמנהיגת מפלגת האיחוד הלאומי הימנית.
העמדות של הקהילה היהודית הצרפתית בנוגע לזמור הן סבוכות, בעיקר בגלל דעותיו בכמה נושאים הקשורים ישירות ליהודי.
זמור, שפרסם ספרים רבי מכר על פוליטיקה וחברה, דיבר בגלוי על זהותו היהודית ואמר כי הוא הולך מדי פעם לבית הכנסת וחובש שם כיפה. למרות זאת, נראה שהוא תומך ברעיון של איסור חבישת כיפה בפומבי, לצד סימנים דתיים אחרים. בעימות שהתקיים בשנת 2016, הוא השווה את חבישת הכיפה ל"סלפי דתי" ואמר כי חבישת כיפה היא "כפיית דתו של אדם על אחרים". הדרישה מיהודים לחבוש כיפות, הוא הוסיף, משולה לדרישה לענוד את הטלאי הצהוב שהנאצים כפו על היהודים לשאת על בגדיהם בתקופת השואה.
פוגענית עוד יותר בעיני יהודים צרפתיים רבים היא העובדה שהוא מגן על תיאוריה שנויה במחלוקת, לפיה ממשלת וישי, ששיתפה פעולה עם הנאצים, הקריבה יהודים זרים שחיו בצרפת כדי להציל יהודים צרפתים בתקופת השואה. תיאוריה זו, שמקובלת על כמה היסטוריונים, נתונה במחלוקת חריפה עם היסטוריונים אחרים, הטוענים כי ממשלת וישי בגדה גם ביהודים בעלי אזרחות צרפתית.
"וישי הגנה על יהודי צרפת", הוא אמר בחודש שעבר ב-CNews, רשת צרפתית המקבילה ל'פוקס ניוז' האמריקנית.
זמור גם הטיל ספק בחפותו של אלפרד דרייפוס, יהודי ממוצא גרמני וקצין בדרגת קפטן בצבא צרפת, שהעמדתו לדין באשמת בגידה וריגול זכתה לגינוי נרחב כהאשמה אנטישמית. בפאנל שהתקיים בטלוויזיה בשנת 2020, אמר זמור כי גם אם דרייפוס היה חף מפשע, ייתכן שהוא היווה מטרה "בשל היותו גרמני, ולא בשל היותו יהודי".
זמור מסוגל להרגיז אפילו חלק מהיהודים המזוהים עם הימין הקיצוני, שיכולים היו להיות מתומכיו הגדולים ביותר. בשנה שעבר הוא אמר ב- CNews שאם לישראל יש נשק גרעיני, אין למנוע מאיראן נשק גרעיני.
הליגה הצרפתית להגנה יהודית, קבוצה בקצה הימני של הקשת היהודית הצרפתית, אמרה בהודעה כי על אף שהיא "מברכת באופן קבוע את אריק זמור ומגנה על אומץ ליבו נגד האיסלמיסטים", דבריו על איראן מלמדים על "בורות או חוסר תום לב שפוגעים באמינות טענותיו".
עמדות אלה, יחד עם האידיאולוגיה הרחבה שלו, גרמו לרוב הממסד היהודי הצרפתי ולדמויות יהודיות בולטות להתנגד לזמור.
"הוא לא אידיוט שימושי - הוא יהודי שימושי והמנהיג החדש של הכחשת השואה במדינה שלנו" ,כתב בשבוע שעבר פרנסיס קאליפת, ראש CRIF, ארגון הגג של הקהילות היהודיות בצרפת, בטור דעה שפורסם ברבים מכלי התקשורת הצרפתיים.
צייד הנאצים הנודע סרז' קלרספלד ובנו ארנו כתבו מוקדם יותר השנה בטור דעה בעיתון 'לה מונד' כי זמור "רומס ערכים לאומיים ויהודיים", והכריזו כי "על היהודים להילחם בימין הקיצוני".
ברנאר אנרי לוי, פילוסוף יהודי ידוע המזוהה עם המרכז-שמאל, כתב בשבוע שעבר טור דעה במגזין Le Point , ובו ערך הקבלות בין זמור לנשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, וטען ששניהם מהווים בחירה לא מספקת לכל מי שערכים יהודיים חשובים בעיניו.
"לפני חמש שנים, אמרתי ליהודים אמריקנים שהתפתו לטראמפיזם: כריתת ברית עמו עלולה להיות התאבדות. כעת אני אומר את אותם דברים ליהודים בצרפת שמתפתים לפשטנות המרושעת של אריק זמור", המתכחש ל"רוחב הלב היהודי, לפגיעוּת היהודית, להומניזם היהודי ולזרותו של העם היהודי" ,כתב לוי.
כמו טראמפ, זמור נטה לאמץ נרטיב של פחד המונע על ידי רעיון ההחלפה האתנית.
"יש סכנה שהמדינה שלנו תמות, שהאוכלוסייה שלה תוחלף באחרת, וכך גם הציביליזציה תוחלף", הוא אמר בראיון ב-1 באוקטובר, שבו הדגיש - כפי שעשה טראמפ במסע הבחירות שלו - את ההבדל בינו לבין הפוליטיקאים המקצועיים המתמודדים מולו, כמו מרין לה פן ועמנואל מקרון, נשיא צרפת המזוהה עם המרכז, שצפוי לנצח למרות שהוא זוכה לשיעורי תמיכה נמוכים מ-40%.
גם לה פן האב תומך
אבל זמור זוכה בכל זאת גם לתמיכה מסוימת בתוך הקהילה היהודית. המגזין Tribune Juive, אחד מהמגזינים הוותיקים ביותר של הקהילה, פרסם לאחרונה סדרת טורי דעה שנכתבו על ידי אנשים שתומכים בזמור, או חשים שהם נאלצים להשיב אש למבקריו בממסד היהודי.
באחד מאותם מאמרים, וויליאם פיטוסי, סוכן ביטוח מפריז, כינה את זמור "הפוליטיקאי היחיד המבקש לשים קץ לזרימה של מיליונים, ובהם מי שרצחו את אחיהם לקהילה".
אלי ששון, רופא שיניים מאזור פריז ובעל טור ב- Tribune Juiveכתב בטור שפורסם ב-17 באוקטובר: "הבחינה מחדש שעושים CRIF ולוי לזהותו היהודית של זמור מבחילה עד כדי כך שלא האמנתי לה בתחילה. הם מסמנים את הנידוי שלו כי הוא אינו 'יהודי שמאלני טוב'".
רודולף סבה, צלם מפריז, מתח ביקורת ב-Tribune Juive על מי שכינה "האח"מים של השמאל", כמו לוי, שהעריץ את הנשיא לשעבר פרנסואה מיטראן למרות ידידותו האישית עם רנה בוסקט שהיה בכיר במשטר וישי ומשתף פעולה עם הנאצים.
שרה קטן כתבה ב'טריביון' שלזמור יש "דעות מתועבות המצריכות דיון, אך לא דרך זהותו היהודית".
ז'אן-מארי לה פן - מכחיש שואה ידוע לשמצה ואנטישמי קולני שייסד את מפלגת האיחוד הלאומי, שמונהגת היום על ידי בתו - גם הוא תומך נלהב של זמור.
"ההבדל היחיד בין אריק זמור לביני, הוא שהוא יהודי", אמר לה פן האב לעיתון לה מונד בראיון שפורסם בתחילת החודש. "קשה לתייג אותו כנאצי או כפשיסט. זה נותן לו חופש רב יותר".
בתגובה לכך אמר בתחילת החודש פטריק קלוגמן, מחוקק במועצת העיר של פריז מטעם המפלגה הסוציאליסטית היהודית לרדיו RCJ: "זו עובדה היסטורית שמצערת אותי מאד, אך אינני יכול להסתיר אותה: הגיבור של הימין הקיצוני הצרפתי מזדהה כאדם יהודי, והיהדות שלו מפתה את האנטישמיים הגרועים ביותר".
מאות תקריות אנטישמיות, כולל תקיפות אלימות רבות, מתרחשות מדי שנה בצרפת, לרוב בשכונות שתושביהן בעלי הכנסה נמוכה, שבהן חיים בשכנות יהודים ומוסלמים. לפחות 12 יהודים נרצחו בעשור האחרון בתקיפות אנטישמיות שבוצעו על ידי טרוריסטים ג'יהאדיסטים בצרפת.
ברחובות סרסל, פרבר עוני בצפון פריז שבו חיים תושבים יהודים ומוסלמים רבים, "איש לא מצפה שזמור יהפוך לנשיא היהודי הראשון, וגם לא מגלה עניין במיוחד בכך", אמר אוליבייה עראפי, קצב מקומי, כשהוא מבתר עוף כשר. "זמור נראה לי כמו איש קטן שאוהב לדבר" ,הוסיף עראפי. כמו זמור, גם הוריו של עראפי הגיעו לצרפת מאלג'יריה.
"ובכל זאת", אמר עראפי, "זה טוב שזמור הגיע. אני חושב שהוא עשוי לפתוח דלתות לאחרים, אולי לאנשים מתאימים יותר, בכך שהוא מראה להם שצרפת מוכנה לשמוע קולות חדשים ממקומות חדשים".