מבקר המדינה: בזק העניקה פנסיה לעובד שנאשם באינוס

מבקר המדינה מפרסם היום את דו"ח הביקורת שלו על תאגידים ממשלתיים, בהם בתי הזיקוק, בזק, תשתיות נפט ואנרגיה וצים.

בחברת בזק בדק משרד מבקר המדינה את הסכם הפרישה שנחתם בין הנהלת בזק לוועד העובדים לפרישתם של למעלה מ-2,000 עובדים בשנים 1998 ו-1999 בעלות של כ-1.4 מיליארד שקל. המבקר מצא ששיפור התמהיל המקצועי של כוח האדם בחברה הושג רק בחלקו. בזק קבעה יעד של צמצום מספר הטכנאים חסרי הכשרה פורמלית, אך יעד זה לא הושג, בעוד מספר המהנדסים וההנדסאים בחברה ירד מעבר למתוכנן.

עוד מצא המבקר כי היו עובדים שלא נכללו בפוטנציאל הפורשים, אך נאלצו לפרוש, בעוד היו אחרים שעל פי נתוניהם האישיים ולפי דעת הממונים עליהם, היו אמורים לפרוש ולא פרשו. המבקר כתב כי לעתים היה זה עקב מעורבות של ועדי העובדים שלא היתה, לכאורה מסיבות ענייניות.

מקרה נוסף שנבדק על ידי המבקר היה פרישתו של עובד בבזק, בשעה שהיה תלוי נגדו כתב אישום על אינוס ומעשים מגונים. חמישה ימים לאחר שהעובד פרש לפנסיה, הוא נידון לשש שנות מאסר, מהן ארבע בפועל. המבקר סבור כי בזק לא נהגה כשורה ואסור היה לה לזכותו בפנסיה, ובכך לתת לו פרס על חשבון המדינה ובזק. הנהלת החברה מסרה בתגובה שבעקבות בקשתה, פתחה נציבות שירות המדינה בהליכי משמעת כנגד העובד שטרם הסתיימו.

המבקר מציין עוד כי לחברי נציגות העובדים בבזק ניתנו תנאי שכר חריגים, ללא אישור רשות החברות הממשליות או הממונה על השכר במשרד האוצר, ביניהם: רכב, שימוש במכשיר טלפון נייד ללא הגבלה ושיבוץ ברמת מנהל מחלקה.

חברת בתי הזיקוק לנפט פועלת מכח זכיון שניתן לה על ידי הנציב העליון הבריטי משנת 1933 לתקופה שתסתיים בשנת 2003. לבתי הזיקוק הוקצה שטח של 2,520 דונם באזור מפרץ חיפה והחברה אמורה להחזיר אותו, עם תום הזכיון, לממשלה. המבקר כותב כי בין השנים 1961 ו-1996 העבירה בתי זיקוק כ-217 דונם לחברות פרטיות בלא הסכמה מראש של הממשלה, והעברה זו לאחת החברות הפרטיות גרמה לבתי הזיקוק אף נזקים כספיים.

מבתי הזיקוק נמסר בתגובה כי כל הקרקעות הועברו לצורך הקמת מפעלים, שהממשלה היתה מעורבת בהקמתם. המבקר מציין כי אכן הממשלה היתה מעורבת בהקמת חלק מהמפעלים, כמו כרמל אולפינים, אך לא בכולם.

החברה מחזיקה במסופי דלק וצינורות להעברתו, על פי זכיון שניתן לה, שאמור לפוג בינואר 2001. המבקר כותב שכמעט 10 שנים מונחת על שולחן הממשלה סוגיית הזכיון, אולם הממשלה לא קיבלה כל החלטה בנושא, וגם הנהלת החברה והדירקטוריון שלה לא דנו בנושא. המבקר מציין כי החברה שכרה יועצים חיצוניים להכנת תכנית אסטרטגית להצגת עמדת החברה לממשלה. הדבר, לדעתו, מונע את פתרון בעיות היסוד בענף תשתיות הנפט בארץ.

המבקר מציין כי דירקטוריון החברה אישר את העסקתם של היועצים, לאחר שהחלו כבר לעבוד, והוא לא הסכים לקבל את עמדתם, משום שהם סבורים שיש לסיים את הזכיון. המבקר כותב כי העסקת היועצים עלתה 120 אלף דולר. בנוסף, מציין המבקר כי החברה השקיעה באופן לא מושכל את כספיה בנכסי נדל"ן ואף השכירה אותם לצדדים שלישיים. מעשה זה, לדעתו, חורג מייעוד החברה.

דו"ח זה חושף את הבעיות בתחום הפיקוח הנאות של הממשלה על חברת תשתיות נפט ועל העדר בקרה מספקת של הרשות לחברות ממשלתיות.

בחברת צים בדק מבקר המדינה את תהליך מינוי הדירקטורים מטעם המדינה ומצא כי שבעה מתוך עשרה דירקטורים היו בעלי זיקה פוליטית.

המבקר מציין כי מתוך ארבעה דירקטורים מטעם המדינה שהוצעו לתפקידם, לשלושה מהם היתה זיקה פוליטית: אחת הדירקטוריות היתה חברת מרכז המפד"ל והיא הוצעה בשנת 1998, בזמן ששאול יהלום כיהן כשר התחבורה; דירקטור אחר היה פעיל במקום מגוריו במפלגת המרכז בראשות יצחק מרדכי, שכיהן כשר התחבורה בעת מינויו של הדירקטור במהלך השנה הנוכחית; והשלישי מונה השנה, לאחר שהתנדב בבחירות האחרונות במטה "ברק לראשות הממשלה". למרות זאת, אושרו שלושת הדירקטורים על ידי הוועדה לבדיקת מינויים בגלל שלכל אחד מהם היו כישורים מיוחדים, כפי שנדרש.

עוד מציין המבקר, כי חלה נסיגה בייצוג הנשים בדירקטוריון צים והוא ממליץ על הקמת מאגר מועמדים לתפקיד דירקטורים. בנוסף, מאז 1998 כמעט בכל ישיבות הדירקטוריון שהתקיימו, השתתף רוב גדול מטעם החברה לישראל, השותפה בצים עם הממשלה, ומעט דירקטורים מטעם המדינה. המבקר מציין כי בחלק מהישיבות נדונו עסקאות של החברה, בעוד שלחלק מהדירקטורים מטעם החברה לישראל היה עניין אישי בהם. הם אמנם יצאו מהישיבה בעת הדיון, אולם המבקר מציין עקב האיוש החסר של חברי הדירקטוריון מטעם המדינה, השתתפו באותן ישיבות, בהן נדונו עסקות של החברה, שניים עד חמישה דירקטורים מטעם המדינה.

המבקר מציין עוד כי מאפריל 1999, כשקבוצת האחים עופר רכשה את מרבית המניות של החברה לישראל, צומצם מספר ישיבות הדירקטוריון וחלק מהוועדות הדירקטוריון לא כונסו.