בית כלא שהוקם על ידי הבריטים לפני 134 שנים הפך לסמל השלטון הרודני והברוטלי במיאנמר. המתקן יכול להכיל 5,000 אסירים, אך אוכלוסייתו תפחה ביותר מפי שניים. על הדיירים האחרונים שלו נמנים שני עיתונאים אמריקנים ויועץ כלכלי אוסטרלי, ומאות מפגינים פרו-דמוקרטים שמחו נגד ההפיכה שהחזירה את הצבא לשלטון. המבנה, שמעוצב בצורת פיצה, הוקם על ידי האימפריה הבריטית כדי לשעבד את האוכלוסייה המקומית, ומאז עבר לידיהם של הגנרלים ששלטו במדינה במשך רוב שנות עצמאותה.
מאז הפלת ההנהגה האזרחית של אונג סן סו צ'י ב-1 בפברואר, נעצרו יותר מ-4,300 איש, לפי ארגון זכויות מקומי. רובם נשלחו לבית הכלא הזה, "אינסיין", ששמו מבוטא כמו המילה "משוגע" באנגלית. סוהר לשעבר במתקן ועשרה אסירים לשעבר סיפרו לניו יורק טיימס על הנתאים המחרידים במתקן, אחד מ-56 בתי כלא במדינה שבדרום-מזרח אסיה. רבים מהם חוששים שדור חדש של אסירים פוליטים יסבלו מיחס מזעזע דומה אם הצבא יישאר בשלטון.
"יש היום יותר אסירים פוליטיים מאשר לפני עשרות שנים", אמר בו קי, אחד ממייסדי ארגון הסיוע לאסירים פוליטיים שריצה שתי תקופות מאסר באינסיין בשנות ה-90. "אם לא נוכל לסלק את הצבא ולהחזיר את הדמוקרטיה, האסירים הפוליטיים הללו יסבלו כמוני".
בתקופת השלטון הצבאי הראשון במיאנמר, מ-1962 עד 2011, מערכת הכליאה החזיקה לעתים קרובות באלפי אסירים פוליטיים במקביל. באינסיין, הם בדרך כלל הוחזקו בתאים עם מערכת ביוב מיושנת. הם קיבלו רק שמיכות דקות והם נאלצו על משטח קשה. הם קיבלו מנות מזון דלות, בקושי אכילות, עם גידים ועצמות כתחליף לבשר, ואורז מהול בחול ואבנים קטנות.
אסירים פוליטיים מאותה תקופה סיפרו כי לעתים קרובות הם הוכו ולפעמים נכוו, קיבלו מכות חשמל, נאלצו לזחול בין סלעים מחודדים וננעלו במלונות לכלבים. החוקרים נהגו לפזר מלח על פצעיהם של אסירים או מחזיקים בשקית ניילון על לראשו עד שהתעלף.
למודיעין הצבאי היה בעבר מרכז חקירות באינסיין, והוא העביר אסירים עינויים ביום או בלילה. לפי דוח של ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל מ-1995, האסירים היו מוחזקים בשלשלאות ברגליהם וסופגים מכות, "לפעמים עד כדי חוסר הכרה".
סו צ'י הוחזקה באינסיין ב-2003 וב-2009. ווין טין, עיתונאי שהקים יחד עמה את מפלגת הליגה הלאומית לדמוקרטיה, הוחזק שם במשך 19 שנים עד ששוחרר ב-2008. הוא מת ב-2014. שניהם נכלאו בגלל התנגדותם לשלטון הצבאי. עם זאת, גם במהלך חמש השנים האחרונות, שבהן סו צ'י עמדה בראש ממשלה אזרחית בהסכם חלוקת כוח עם הגנרלים, מאות אסירים פוליטיים נכלאו באינסיין על העלבת הצבא או הממשלה.
שני עיתונאים של רויטרס שחשפו טבח במיעוט הרוהינגי המוסלמי נכלאו שם למשך יותר מ-16 חודשים. כיום, עיתונאים נוספים מוצאים את עצמם מאחורי אותן החומות. במרץ, הרשויות עצרו את ניית'ן מאונג, אזרח ארצות הברית, והאנת'ר ניין, אחד ממייסדי אתר החדשות Kamayut Media. לפי הוועד להגנה על עיתונאים, לפני שהגיעו לאינסיין, הם הוחזקו במשך שבועות במרכז חקירות סמוך והוכו, נכוו ואולצו לכרוע על קרח כשידיהם אזוקות מאחורי גבם. הם נאשמים בפגיעה בצבא.
"האלימות שלפי משפחותיהם הם עברו במעצר היא חסרת מצפון", אמר שון קריספין, הנציג הבכיר של הארגון לאזור דרום-מזרח אסיה.
דני פנסטר, עיתונאי אמריקני נוסף והעורך של האתר Frontier Myanmar, נעצר בשבוע שעבר בנמל התעופה ביאנגון לקראת טיסתו ונלקח לאינסיין. אשתו אמרה ביום שישי כי היא ממתינה לקבל אישור כדי לראות אותו. באותו היום, מחלקת המדינה אמרה כי היא "מודאגת מאוד" ממעצרם של שני העיתונאים האמריקנים, שלדבריה מהווים "מתקפה בלתי מתקבלת על חופש הביטוי בבורמה". היא קראה למשטר לשחרר אותם.
יוקי קיטאזומי, עיתונאי יפני שהואשם בהפצת חדשות כזב, הוחזק שם לפני שגורש מהמדינה מוקדם יותר החודש. בין האסירים הנוכחיים במתקן: ת'ורה אונג קונג, השר לענייני דת ותרבות שהודח בהפיכה, ושון טרנל, אזרח אוסטרליה שהיה יועץ כלכלי לסו צ'י.
כשסו צ'י עמדה בראש הממשלה האזרחית, התנאים בכלא השתפרו בהדרגה. אסירים הורשו לצפות בטלוויזיה ולהביא ספרים, והוועד הבינלאומי של הצלב האדום בנה מתקן לביקור משפחות חדש. אך המצב התדרדר במהירות.
לאחר ההפיכה, נאסר על אסירים לצאת לחצר או לצפות בטלוויזיה, למעט ערוצים שבשליטת המשטר. הביקורים של בני המשפחה הופחתו והתקשורת עם העולם החיצוני הוגבלה. במקרים רבים, בני משפחה המחפשים את קרוביהם גילו אם הם מוחזקים במתקן אחרי שלקחו אוכל עבורם ובדקו אם הכלא מקבל זאת. במקביל, בתי הדין הצבאיים מתכנסים שוב בתוך הכלא וגוזרים עונשים קשים.
"התנאים עכשיו דומים לתנאים שלפני 2010", אמר סווי ווין, מייסד ועורך מהדורת החדשות "מיאנמר NOW". סווי ווין ריצה שבע שנות מאסר באינסיין ובבתי כלא אחרים ובגין הפצת עלונים והשתתפות בהפגנה בתור סטודנט.
עבור אסירים רבים מהעת האחרונה, התחנה הראשונה בכלא היא לעתים המרפאה המטפלת בפצעיהם. המשורר הסאטירי פאינג יי ת'ו נשלח לאינסיין ב-2019 אחרי שלעג לגנרלים. הוא החל בריצוי עונש של שש שנות מאסר בעת ההפיכה בפברואר, והתנאים החמירו עם לילה.
במהרה, החלו להגיע לכלא דמויות בכירות, כולל גורמי ממשלה שהודחו על ידי הצבא. הוא סיפר שראה יותר מ-30 מפגינים שנפצעו, כולל כמה שנורו, כשהם מתינים לטיפול רפואי.
"הייתי המום", אמר פאינג יי ת'ו, לאחר שחרורו במסגרת חנינה כללית בחודש שעבר. "לא ציפיתי שכל כך הרבה פצועי ירי ייעצרו ויישלחו ישירות לכלא".
עינויים בגלל פיסת עיתון
הכלא נבנה בפאתי יאנגון, העיר הגדולה ביותר במיאנמר, וכיום מוחזקים בו יותר מ-13 אלף אסירים, רובם עבריינים מורשעים. אסירות מוחזקות במבנה נפרד.
חין מאונג מינט, ששירת כסוהר במשך 25 שנה בבתי כלא שונים, כולל באינסיין, אמר כי אסירים פוליטיים עונו לעיתים קרובות בגלל עבירות קלות. "אם נמצאה פיסת עיתון בתוך התא, הם עינו את האסיר, והדיחו את אנשי הכלא", הוא נזכר.
בו קיי אמר כי אחת המטרות של מערכת העונשין היא לשבור את רוח האסירים. לדבריו, כמה אסירים לשעבר סובלים מטראומה לכל החיים ואחת ממטרות הארגון, שעוקב בהדיקות אחרי מעשי רצח ומעצרים מאז ההפיכה, היא לעזור להם. "כשאתה אסיר פוליטי, אין לך זכויות אדם בסיסיות, אפילו לא זכויות בסיסיות בכלא", אמר.