סעיד מוסא הוא תיגרני. הוא מספר כי רק עשרה תיגרנים נותרו מתוך כ-400 מהם שעבדו עמו בבית חולים בצפון אתיופיה. היתר נהרגו או ברחו. לדבריו, מסמכי הזהות המקוריים שלו, שהראו כי הוא ממוצא תיגרני, נלקחו ממנו ונשרפו. הוא הראה לכתבים תעודת זהות חדשה. היא בשפה האמהרית, והיא לא מזכירה דבר על מוצאו התיגרני.
"זה רצח עם, המטרה שלהם היא למחוק את תיגראי", אמר.
סוכנות הידיעות אי-פי אישרה כי אותו הדבר קרה עם תשעה פליטים אחרים. הם הגיעו לסודאן עם פצעי ירי וחתכים בגבם. הם סיפרו על גופות הפזורות בנהר. הם אמרו כי נשים נאנסו וכי הילדים, שנחלשו בשל הרעב, נותרו מאחור.
בתשובה לשאלות על מסמכי הזיהוי החדשים באמהרית, משרדו של ראש ממשלת אתיופיה מסר כי האזור נמצא תחת ממשל זמני, וכי התושבים "הם מכל האזור".
בחודש שעבר, שר החוץ של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, היה הגורם הבכיר הראשון בקהילה הבינלאומית שתיאר את המצב בתיגראי כ"טיהור אתני", מצב שבו קבוצת אנשים מסוימת נעקרת מאזור כלשהו, לעתים קרובות באמצעות מעשי הרג ואונס. פליטים ומומחים בינלאומיים מאשימים את ממשלת אתיופיה בהנהגת אביי אחמד ואחרים בהענשת שישה מיליון תיגרנים החיים בצפון המדינה.
הם מאשימים את אביי ברתימת מיליציות אמהריות, הקבוצה האתנית שאליו השתייכה אמו, וחיילים מאריתריאה השכנה לטובת פילוג האזור. רק בסוף השבוע הודתה לראשונה אריתריאה בנוכחות של חייליה באתיופיה, אחרי הכחשות ממושכות. היא הבטיחה כי הם ייסוגו, אך הצהרות דומות נשמעו מכיוונו של אביי לאחרונה בעוד שבשטח נמשכים הדיווחים על מעשי זוועות שמבצעים הכוחות האריתריאיים.
הסכסוך החל בנובמבר לאחר חודשים של מתיחות פוליטית. ההנהגה של תיגראי הובילה את ממשלת אתיופיה במשך כ-30 שנה, והם יצרו מערכת המבוססת על חלוקה אתנית באזורים שונים. אביי, שעלה לשלטון ב-2018, הדיח את המנהיגים התיגרנים ובמקביל חתם על הסכם שלום עם אריתריאה שזיכה אותו בפרס נובל לשלום שנה לאחר מכן.
אחרי שהוא דחה את הבחירות שהיו אמורות להתקיים בשנה שעברה, הנהגת תיגראי ראתה בממשלו בלתי-לגיטימית וקיימה בחירות משלה. אביי, בתגובה, פתח במתקפה במחוז בטענה שכוחות של תיגראי תקפו בסיס של צבא אתיופיה. מאז דווח על אלפי הרוגים ועשרות אלפי עקורים, לצד מעשי זוועות.
לאחרונה, פליטים מתיגראי סיפרו לסוכנות הידיעות אי-פי כי גורמים אמהריים ולוחמים הנאמנים לממשלה השתלטו על קהילות שלמות. הם העמיסו אלפי תיגרנים למשאיות ולקחו אותם. גויטום האגוס, פליט מהומרה, אמר כי הוא לא יודע להם הם נלקחו.
סעיד סיפר כי בית החולים שבו עבד הותקף בתחילת הסכסוך, אז הוא עזב. האנשים היחידים שנותרו באזור שבו הוא חי בעבר הם מבוגרים וילדים. הם מתבקשים שלא לדבר בשפה התיגרנית, אלא רק באמהרית.
למלם גברהיווט, תיגרנית שהייתה בהיריון, נדרשה לעזוב את ביתה אחרי שנאמר לה כי האזור תחת שליטה אמהרית. היא ילדה שלושה ימים בלבד אחרי שהגיעה לסודאן.
אלם מברהטו, פליטה אחרת, הופרדה מילדיה. היא שמעה שהם נמצאים בסודאן, אז היא עזבה את תיגראי כדי למצוא אותם. היא סיפרה שראתה כ-50 גופות בעת שחצתה את נהר טקזה, המפריד בין אתיופיה לסודאן. היא נאלצה להסתיר את זהותה האתנית כדי לחצות בשלום.
"אני מקווה שתישאר תיגראי שאליה יוכלו לחזור ילדי", אמרה.
מעבר למעשי ההרג, פליטות מתיגראי מספרות שהן נאנסו על ידי לוחמים. "הם עושים את הדברים האלו בגלוי כדי לבייש אותנו", סיפר תושב תיגראי שראה כיצד נשים נלקחות ונאנסות. לפי האו"ם, דווחו לפחות 500 מקרי אונס במוקד הסכסוך.
הפליטים במחנות לא יוכלו להישאר שם לנצח, ויש כעת מחסור במזון. הם סיפרו כיצד הלוחמים שרפו מזון במחסנים בתיגראי והשמידו זרעים החיוניים ליבולים חדשים.
"זה היה שגרתי לצעוד יום שלם ללא מזון", סיפר אבדום, פועל שחשף רק את שמו הפרטי. "אם הם יקחו את הכול, איך אשרוד?".
משרד החוץ של אתיופיה אמר בתגובה לתיאורים כי הממשלה "מזועזעת" ממותם של אזרחים, אך מתח ביקורת על "החיפזון להאשים את הממשלה". הוא כינה את הנהגת תיגראי וכוחות המורדים "ארגון פשיעה חמוש היטב".