מימיו היפים של חוף צמח שבדרום הכנרת לא נותר הרבה. שלדי שמשיות חלודות, צמחייה סבוכה המכסה את המרצפות המשתלבות, אריחים שהחלו לנשור מהמבנים הנטושים וכתובות גרפיטי המכסות את קירותיהם - אלו נותרו כמזכרת למה שהיה מאמצע שנות ה-80 ולאורך כעשרים שנה אחד מחופי הכנרת הנחשבים ביותר. היום יש מי שמקווה שהוא יזכה לחיים חדשים.
חוף צמח היה בעבר מוקד משיכה למשפחות ולצעירים. אלפי ילדים צהלו במורד מגלשות המים במהלך חודשי הקיץ החמים ובערבים נערכו על החוף פסטיבלי מוזיקה נחשבים. אך לפני יותר מעשור הוא הלך ואיבד מיוקרתו, ומפעליו התקשו לייצר ממנו הכנסה, לאחר שנאסר לגבות דמי כניסה לחופים ברחבי הארץ. החוף הלך וגווע לאיטו, עד שלפני שלוש שנים נסגר, ושעריו ננעלו. כיום, החוף הנעול נראה עזוב ומוזנח, ומתקניו הפכו למפגע אמיתי.
אולם, השבוע נקבע בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), כי החוף יעבור לאחריות איגו ערים כנרת, התאגיד האחראי לתחזוקת חופי הימה. בכך החוף יהפוך לציבורי - וישוקם.
עוד בוואלה!
קיבוץ אלומות היה זה שהחזיק ותפעל את חוף צמח במשך השנים. אולם נוכח החלטתו להפסיק לעשות זאת, נחתם הסכם פיצויים בין רשות מקרקעי ישראל לקיבוץ, לעניין השקעותיו בשטח. בעקבות זאת, החוף הוחזר לאחריות המועצה האיזורית עמק הירדן, וזו ביקשה כי הוא יתופעל על ידי איגוד ערים כנרת.
האיגוד, שקם מתוקף חוק הכנרת, למעשה נכנס לנעליהן של הרשויות המקומיות שבשטחן מצויים קטעי חוף סביב הימה, והוא זה שאחראי כיום לניהול, אחזקה ותפעול של חלק מהחופים באזור. אורכו של קו החוף ההיקפי של הכנרת הוא 55 ק"מ, ולאיגוד הייתה עד כה אחריות ישירה על רצועה של 12 ק"מ ב-16 חופים. אורכו של חוף צמח הוא 550 מטרים, ושטחו מתפרס על פני 25 דונם שיכולים להכיל כ-1,250 נופשים. הוא יהיה החוף ה-17 שיפעיל האיגוד.
אלא שבעקבות ההזנחה, כדי להשמיש את החוף מחדש יהיה צורך בהשקעה כספית. ממשרד הפנים נמסר לוואלה! NEWS כי לאיגוד יועברו שני מיליון שקלים עבור פעולות השיקום.
חוף צמח נפתח בקול תרועה רמה בשנת 1985, לאחר שקיבוץ אלומות השקיע 2.7 מיליון דולר בעבודות ההקמה. היה זה צעד משמעותי עבור הקיבוץ שברכס הרי פוריה, שפוזר ואוכלס מחדש בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת נוכח משברים כלכליים וחברתיים, והתקשה למצוא מקור הכנסה משמעותי. שטחי החקלאות המעטים שלו לא יכלו לקיים את היישוב, והוחלט שהמשק יפעיל את חוף צמח.
אז, לפני 35 שנה, ניתנו אישורים לעשות במקום דברים שהיום לא היו מתקבלים על הדעת: נוכח העובדה כי מדובר היה ברצועת חוף צרה, יובשו כ-15 דונם מהכנרת כדי להגדיל את שטח היבשה, ולחוף אף הובא חול מחופי הים התיכון, כדי לכסות על אבני הכנרת.
אך בכך לא תמה ההשקעה באתר. האטרקציות המצליחות של השנים ההן היו פארקי מים עם מגלשות ארוכות, וגם בחוף צמח הוקמו מספר מגלשות מים, אחת מהן היתה באורך מאה מטרים. בנוסף אליהן, הוקמו במקום בריכות מים, מזנון, חדרי שירותים ומלתחות, והושכרו ציוד ספורט ימי. בהמשך הוקמו במקום גם אתר ללינת שטח, שירותי הסעדה ועוד.
"צמח בצמח" היה הסלוגן שכיכב בפירסומות בעיתונים וברדיו באותן שנים. החוף משך אליו משפחות רבות, אבל גם בני נוער, חיילים וצעירים משוחררי צבא, ונהנה גם מההילה של התיאטרון הפתוח - "אמפי צמח" - הצמוד אליו. שם גם נערך מדי שנה פסטיבל רוק בשם "ליל אהבה בצמח", עוד לפני הפעלת החוף.
בשנים הראשונות של הפסטיבל, בסוף שנות ה-70 עוד הופיע בו אריק איינשטיין, ועם השנים הפך שלום חנוך לזמר המזוהה מכל עם הפסטיבל. גם להקת תמוז ערכה במקום איחוד חד פעמי, ובמקום הופיעו אפילו ענקי רוק כמו ג'ו קוקר ואריק קלפטון.
חוף צמח רכב על גל ההצלחות. אחרי ליל האהבה היה עובר הקהל לחוף צמח, ממשיך בחגיגות ונשאר לישון במקום. לאור זאת, גם בחוף החלו להפיק אירועי מוזיקה ופסטיבלים שונים.
"בדרך כלל אין לאנשים הצעירים היוצאים מההופעה של שלום איפה לישון. אז הפעם שההורים שלהם לא יהיו מודאגים: הם יכולים להישאר בחוף צמח אפילו שלושה ימים, לפני ואחרי ההופעה", הסביר צבי שיסל את היוזמה שלו לערוך פסטיבל מוזיקה בן כמה ימים בחוף בסוף שנות ה-80, אחרי הופעה של שלום חנוך באמפי-צמח.
החוף אכן תפס מקום של כבוד על מפת אירועי המוזיקה בישראל. ב-1988 נערך במקום פסטיבל שבו עשו את הצעדים הראשונים להקות כמו אהוד בנאי והפליטים, החברים של נטאשה, טאטו ונוער שוליים. אברי גלעד היה מנחה הערב. גם ארז טל הנחה אירועים שנערכו במקום, דוגמת "סטוץ בצמח", שהוגדר כ"יומיים של כיף ורוק ישראלי".
"מחכים לשינוי הזה שנתיים"
חקיקת חוק הכנרת בשנת 2008 פגעה קשות ברווחיות הכלכלית של החוף, ותרמה לתהליך גסיסתו של המקום. החוק, שנועד להסדיר את סוגיית הפעלת חופי הכנרת ולהנגיש אותם לציבור הרחב, קיבע את זכותם של הולכי רגל להיכנס חינם לחופים.
עבור חוף צמח זו היתה החלטה שכרתה באחת את מקור ההכנסה העיקרי שלו, משום שהכניסה אליו היא אך ורק ברגל, אחרי שהנופשים החנו את רכביהם במגרש חניה הממוקם מעבר לצומת צמח. כך נמנע ממפעילי החוף לגבות דמי כניסה, מבלי שניתן היה לגבות כסף עבור דמי חניה.
גם האטרקציות האחרות בחוף כבר לא משכו קהל כבעבר. "בשנים הראשונות לפעילותו של חוף צמח, לא היו הרבה פארקי מים בישראל. זו הייתה אטרקציה חדשה, הביקושים היו גבוהים והחוף היה הצלחה כלכלית", אומר מאיר ברקן, איש תיירות ותיק בעמק הירדן.
"לימים התרבו פארקי המים בישראל, התחרות גדלה וחייבה את המפעילים להשקעות במתקנים חדשים ובאטרקציות נוספות, בנוסף לעלויות התחזוקה. לאט-לאט, חופים אחרים האפילו על חוף צמח והשאירו אותו מאחור", הסביר. משבר דומה עבר גם על אתר הבילויים "לונה גל" שבמזרח הכנרת, שלפני שנתיים נסגר גם הוא אחרי שנקלע למשבר כלכלי.
עידן גרינבאום, ראש המועצה האיזורית עמק הירדן ויו"ר איגוד ערים כנרת, בירך על החלטת ועדת הפנים ואיכות הסביבה. "אנו מחכים לשינוי הזה שנתיים", אמר גרינבאום. "חוף צמח היה בעבר אבן שואבת לציבור גדול. עם החלת חוק החופים והכניסה החופשית, קיבוץ אלומות החזיר את החוף למועצה, שביקשה להעביר את החוף לטיפול איגוד ערים כנרת, הגוף היחיד שיודע לתת שירות מעולה. בשנה האחרונה 2,300,000 איש ביקרו בחופי האיגוד, כולם חופים שקטים ונקיים. אנו נשקם את החוף, נסיר את המטרדים המסוכנים ונפתח אותו לציבור. הלוואי ובעונה הבאה יהיה עוד חוף לכינרת".
לדברי דנה בכר, העומדת בראש אגף מינהלת הכינרת באיגוד, "מצבו התשתיתי של החוף קשה והוא למעשה אינו כשיר כעת לקבלת קהל וזאת לאחר הזנחה של כשלוש שנים שהיה סגור ללא תחזוקה כלשהי. נדרשות עבודות נרחבות ביותר של שיקום ושיפוץ, על מנת שיוכל לקלוט קהל בצורה נאותה ובטיחותית ובהמשך יידרש תכנון מפורט לפיתוח חוף צמח, המאפשר פיתוח הדרגתי, תוך דיון מעמיק בראייה עתידית של התכנון המוצע, כולל הליך שיתוף הציבור במתכונת שעוד תקבע".