בג"ץ דן היום (שני) בעתירות שהגישו צעירות בדרישה שיאפשרו להן להתמיין ולהתגייס ליחידות עילית כמו שייטת 13 וסיירת מטכ"ל. הדיון נערך בפני נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והשופטים יעל וילנר ומני מזוז. את העתירות הגישו לי נשרי, עמר סריה, מיקה קליגר ומור לידאני, שנמצאות לפני גיוס, ועתירה נוספת הגישה ה', צעירה שנשרה מקורס טיס וביקשה להתמיין ליחידות המובחרות.
במסגרת העתירות, שהוגשו באמצעות עורכי הדין ינור ברטנטל ועמיחי וינברגר, ביקשו הצעירות הסבר מדוע אותם תפקידי לחימה ביחידות מובחרות ויחידות עילית סגורות עבור נשים, שלא על בסיס מיון. בעתירה נכתב כי התנהלות צה"ל "מהווה פרקטיקה של אפליה מוסדית, הפוגעת באופן חמור בזכות יסוד של נשים לשוויון בצה"ל".
בעקבות העתירה הודיע באוגוסט הרמטכ"ל אביב כוכבי על הקמת צוות שיבחן שירות נשים כלוחמות ביחידות עילית וגדודי חי"ר, שבראשו יעמוד מפקד זרוע היבשה, אלוף יואל סטריק. ההחלטה על בחינת הנושא פורסמה לראשונה בוואלה! NEWS.
עוד בוואלה!
במהלך הדיון, דחה עו"ד עמיחי ויינברגר, המייצג את העותרות, את הצוות שהקים לאחרונה הרמטכ"ל, ואמר כי "הקמת ועדה נוספת היא מיותרת". השופטים שאלו את עו"ד ויינברגר האם לא אמורים לאפשר קודם לוועדה לבחון ולגבש החלטה, וכן ציינו שזו צריכה להיות החלטה עקרונית ולא פרטנית.
"אין מחלקות על הנורמה עצמה", אמר השופט מזוז. "בפועל, מאז פסק דין אלכס מילר ותיקון החוק, נפתחו כ-100 מקצועות התנדבותיים לשירות של נשים. במסמך העותרים נאמר שזה כ-85% מהמקצועות, אפשר בהחלט לסבור שזה לא מספיק, ושגם בתוך 15% הנותרים יש מקצועות שמתאים לפתוח לנשים".
השופט מזוז הוסיף כי "גם הצבא אומר שכל הזמן מרחיבים את הרשימה באופן הדרגתי, ועכשיו הקימו ועדה נוספת שתבחן את הבקשה באופן מאוד פרטני". הוא הבהיר כי "זה תהליך מאוד מורכב במערכת מאוד רגישה. אנחנו לא עוסקים במשהו שולי אלא בביטחון המדינה ובבריאות המשרתים".
עוד אמר השופט כי "יכול להיות שהצבא יכול להיות יותר מהיר, או שיכול להיות יותר יעיל. זה תהליך". לדבריו, "אפשר לטעון שצריך לזרז את התהליך, אבל אי אפשר להגיד שלא צריך ועדה".
השופטת וילנר הוסיפה כי "השאלה היא האם יש מקום לוועדה. האם אין מקום להמתין להכרעה או התמקדות של הוועדה, אדוני מבקש מאיתנו את אחריות ההכרעה האם לאפשר לבנות להתייחס לאגוז. אדוני מבין איזו אחריות זו? איזו אחריות כבדה?".
היא הסבירה כי "מבחינת טובת החיילת, אני לא יודעת. אבל זו אחריות כבדה, הרבה מאוד דברים חשובים מאוד, שיקול הדעת של אנשי מקצוע, השלכות רוחב. יכול להיות שבבוא היום, כשתוגש החלטת ועדה מנומקת, נבחן אותה".
השופטת חיות אמרה לנציג המדינה עמרי אפשטיין כי השאלה היא מה נקודת המוצא. "משנת 2000 החוק אומר כי הזכות לשרת בכל יחידה בצבא אמורה להיות שוויונית, אלא אם כן יש סיבה טובה שזה לא יהיה ככה". היא קבעה כי "ברגע שנקבע עיקרון שלנשים וגברים יש זכות להתגייס לכל יחידה, ההחלטה הראשונית שהיחידות האלה חסומות צריכה להיות מוצדקת על פי מהות ואופי הפקיד, ולא קודם לחסום ואז לחפש הצדקות לזה".
לפי תגובת המדינה, בשל הקמת הצוות שעבודתו צפויה להימשך כשנה, יש לדחות את העתירה. "ככל שהצוות ימליץ על הרחבת שילוב הנשים, יהיה עליו להתייחס לדרך שבה הדבר ייעשה, השלבים והניסויים הכרוכים בכך וכיוצא בזאת; לשקול היבטים חברתיים כגון סוגיות הנוגעות ליישום פקודות הצבא בעניין שירות משותף לחיילים ולחיילות; ועוד", נכתב בתגובה.
יחד עם סטריק מונו לצוות תת-אלוף אליעזר טולדנו, קצין רפואה ראשי וקצינות נוספות שצה"ל טרם חשף את שמן. כוכבי הנחה את מפקד זרוע היבשה לנקוט גישה מרחיבה לגבי מגוון התפקידים ולבחון ביסודיות את התפקידים בכפוף לניסויים, מחקרים רפואיים בדגש על התחום הפיזיולוגי, תכנון כוח האדם ופיתוח מפקדים ומילואים, כולל מחקרים דומים בצבאות זרים. ההערכה היא שעבודת הצוות תסתיים בעוד שנה ותוגש לרמטכ"ל, ולאחר מכן גם לבג"ץ.
לעתירה ביקשו להצטרף שדולת הנשים ונעמת. "היום לפני 25 שנים בדיוק, התערב בג"ץ ופתח בפני נשים את השמים ואת האפשרות לשרת בצה"ל כטייסות, בשם עקרון השוויון", אמרו עו"ד גלי זינגר, מנהלת המחלקה המשפטית בשדולת הנשים ועו"ד גלי עציון מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה בנעמת. "בעקבות הפסיקה גם תוקן החוק".
לדברי עורכות הדין, "למרות זאת, גם כיום תפקידים רבים, ובכללם תפקידי הלחימה ביחידות המובחרות, עדיין סגורים בפני הנשים באופן קטיגורי, רק בשל היותן נשים. הגיעה העת שבשנת 2020 השירות הצבאי ייעשה בהתאם לכישורים וליכולות, ולא לפי מין".