נשיא בורונדי פייר נקורונזיזה מת השבוע בגיל 55, באופן רשמי בשל התקף לב, שבועות לפני שהיה אמור לסיים את כהונתו בת 15 השנים - שהתאפיינה בשלטון של מעשי עינויים, אונס ורצח שביצעו כוחות הביטחון שלו והובילו מאות אלפי אנשים לצאת לגלות.
נקורונזיזה היה אמור לפנות את מקומו באוגוסט אחרי שמועמד מפלגתו ניצח בבחירות בחודש שעבר, שלפי האופוזיציה היו לא הוגנות. עם זאת, נקורונזיזה היה אמור לשמור על השפעה רבה בפוליטיקה וזכה לתואר הרשמי "המדריך העליון לפטריוטיזם".
הוא עלה לשלטון בסוף מלחמת האזרחים בת 12 שנים, שבה נהרגו כ-300,000 איש והיא הונעה על ידי מתחים אתניים דומים כמו רצח העם ב-1994 ברואנדה השכנה, שם טבחו קיצונים מקרב ההוטו 800,000 איש מקרב בני הטוטסי וגורמים הוטיים מתונים.
נקורונזיזה, שפיקד על קבוצת מורדים משורות ההוטו, נבחר ב-2005 לתפקיד אחרי שהבטיח להביא שלום למדינה, אך הוא דיכא מתנגדים פוליטיים ואת התקשורת לאחר שנבחר מחדש חמש שנים אחר כך. כשעמד לבחירות בפעם השלישית ב-2015, מתנגדיו אמרו כי זאת הפרה של החוקה המגבילה לשתי כהונות. תומכיו הכו, עינו והוציאו להורג פעילים, מי שנחשד כמתנגד שלטון ועיתונאים.
לאחר סיכול ניסיון הפיכה נגדו באותה שנה, יותר מאלף איש נהרגו בעימותים עם כוחות הביטחון ומאות אלפים נמלטו מהמדינה. הכלכלה נהרסה. התרומות מהקהילה הבינלאומית קוצצו.
ב-2018 התקיים משאל עם שסלל את הדרך עבור נקורונזיזה להישאר בשלטון עד 2034. באופוזיציה אמרו כי סוכנים מטעם מפלגת השלטון ליוו את הבוחרים לקלפיות, ומצביעים רבים סיפרו לרויטרס שהם הצביעו מתוך פחד.
נקורונזיזה ואשתו החלו להבליט את "היסוד האלוהי" בכוחו של הנשיא בנאומיהם. בשנה שעברה הוא שינה את המוטו הרשמי של המדינה מ"אחדות, עבודה, פיתוח" ל"אלוהים, מלך, בורונדי".
הוא היה מורה ספורט באוניברסיטה, חובב כושר וכדורגל מושבע ונוצרי אוונגליסטי. הוא איבד את אביו, עובד מדינה, במהלך רצח המוני של הוטים בידי הצבא שנשלט על ידי הטוטסים ב-1972. הוא דיבר לעתים קרובות על הסבל שעברה משפחתו לאחר מות אביו.
"הפכנו ליתומים והיו לנו חיים קשים", סיפר. "הם (הרוצחים) לקחו את כל הדברים היפים מהבית, ודרדרו את המשפחה לחורבן".
בידוד
במהלך מלחמת האזרחים, הוא לחם בשורות המיליציה שהפכה לאחר מכן למפלגת השלטון. הוא מונה לראשונה לשר בממשלת מעבר ב-2003, לפני שהפרלמנט בחר בו כנשיא שנתיים מאוחר יותר.
בתחילה, נהנתה בורונדי מכמה שנים שלוות יחסית. עוצר שהוטל ב-1972 הוסר ב-2006. חיילים בורונדים הצטרפו לכוח שמירת שלום של האיחוד האפריקני בסומליה. הנושים הזרים ביטלו את החוב של בורונדי ב-2009.
עם זאת, לאחר סיכול ההפיכה ב-2015, נקורוניזיזה הפך מבודד יותר ויותר. הוא עזב את בורונדי רק לטיול בן יום אחד בטנזניה השכנה, שבה שוהים יותר מ-200 אלף פליטים בורונדים.
ממשלתו דחתה את הדיווחים של האו"ם ושל ארגונים בינלאומיים אחרים על הפרות זכויות אדם. בורונדי פרשה מבית המשפט הפלילי הבינלאומי בשנת 2017, המדינה האפריקאית הראשונה שעשתה זאת, לאחר שבית המשפט אמר כי יחקור מעשי אלימות במדינה.
בשנה שעברה, אחרי שהצהירה על התקדמות מספקת בנושא זכויות אדם, אילצה הממשלה את האו"ם לסגור את לשכת זכויות האדם המקומית שלו לאחר 23 שנה. תלמידות בית הספר שהשחיתו את דיוקנו של הנשיא נעצרו. בנוסף לכך, דוח של האו"ם תיעד מעשים קשים שביצעו כוחות הביטחון והאגף הצעיר של מפלגת השלטון.
"גופות נראות בקביעות במקומות ציבוריים, אנשים רבים נעלמים", נכתב בדוח, שציין על מעשי אונס מרובים שמבצעים פעילי מפלגת השלטון. "חלק ממעשי האונס האלו בוצעו בלילה, בבתי הקורבנות, מול הילדים שלהם", נכתב.
לאחר שכמה ממשלות מערביות השעו את התמיכה הכספית שלהן, בורונדי אילצה את כל האזרחים לשלם "תרומה" לקופת המדינה מ-2016 ועד אמצע השנה שעברה. הממשלה הטילה את האחריות על המשבר הכלכלי, שגרם למחסור חמור בתרופות ובדלק, על ספקולנטים שסחרו במטבעות ואפילו על הממשלות התורמות.
על פי נתוני הבנק העולמי, שלושה רבעים מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו עוני ותוחלת החיים היא כ-57 שנה, נמוך בעשור מאשר ברואנדה השכנה.
יורשו של נקורונזיזה, הגנרל לשעבר אווריסט נדישימיה, ייכנס כבר בימים הקרובים לתפקידו לאור חוסר הוודאות סביב זהותו של הנשיא בפועל, אחרי שבית המשפט העליון פסק שאין לחכות עד אוגוסט.