פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השפעת הספרדית קטלה עשרות מיליונים, אבל האם היא דומה לקורונה?

      צילום: אתר רשמי, אתר רשמי

      לפני מאה שנה, משדות הקרב של מלחמת העולם הראשונה התפשט הנגיף אל כל העולם והשתולל במשך חודשים ארוכים. למרות הסמננים הגלובליים הדומים לקורונה, העולם נמצא כיום בעמדה טובה לאין שיעור להיאבק במגיפה - אך השאלה הגדולה היא מה יקרה ביום שאחרי

      ההערכות המקלות, מדברות על 30 מיליון קורבנות. המחמירות, שמות את האצבע על המספר האסטרונומי של מאה מיליון אבדות מהנגיף שהתפשט ממקום למקום בעולם כמו אש בשדה קוצים. כשליש מאוכלוסיית העולם נדבקה, והווירוס פגע במלכים, במנהיגים, בעשירים ובעניים כאחד.

      לפני קצת יותר ממאה שנה, הצמיתה השפעת הספרדית קהילות רבות ברחבי העולם, אולם היא לא הצליחה להיחרט בתודעה לאור החורבן והתהפוכות שהולידה מלחמת העולם הראשונה. כעת, היא עולה מהאוב לאור ההשוואה הכמעט בלתי-נמנעת בינה לבין מגיפת הקורונה, אולם מעבר לגלובליות שבשתיהן, האם הן באמת דומות?

      אחיות מטפלות בחולי השפעת הספרדית באולם באוקלנד, קליפורניה, 1918 (AP)
      המגיפה נשכחה מהר מאוד בארה"ב. חולי שפעת ספרדית בקליפורניה, 1918 (צילום: אי-פי)

      בניגוד לנגיף קורונה החדש, שזכה לשם הרשמי והלא קליט של קוביד-19, המקור של השפעת הספרדית לא באמת ידוע כי המידע האפדימיולוגי מאותה תקופה לא היה מבוסס מספיק כמו היום. היא זכתה לשם זה משום שכלי התקשורת בספרד באותה התקופה היו חופשיים יותר לדווח על ההתפרצות, לאור הנייטרליות של המדינה במלחמת העולם הראשונה. שכנותיה, שטבעו בנהרות של דם, צנזרו את הדיווחים והתמקדו בשדות הקרב.

      לפי תיאוריה אחרת, מקורה של השפעת הספרדית בכלל בסין. ב-2014 התגלו תיעודים הקושרים את השפעת להעברת פועלים סינים אל קנדה ב-1917 ו-1918. לפי הספר "המגיפה", היו אלו בעיקר פועלים חקלאיים שהגיעו מאזורים נידחים בסין. הם העבירו שישה ימים סגורים ברכבת עד שהמשיכו לצרפת וסייעו לחפור שוחות, לפרוק משא מרכבות, להניח מסילות, לסלול כבישים ולתקן טנקים. בסך הכול, כ-90 אלף פועלים סינים נשלחו לחזית המערבית בעת המלחמה.

      המשך הקרבות הבטיח את העברתו המהירה של הנגיף, דרך מחנות הצבא ובתי החולים העמוסים. מאירופה, ככל הנראה דרך חיילים אמריקנים ששבו מהחזית, התפשטה השפעת הספרדית גם בארצות הברית והפילה חללים רבים מחוף אל חוף. החולים באותה תקופה לא נהנו מהרפואה המתקדמת של ימינו, כמו אמצעי הנשמה ותרופות לטיפול בסיבוכים רפואיים, כך שההידבקות הייתה כמו גזר דין מוות עבור רבים.

      אמצעי המנע אז לא היו דומים לאלו של היום, למרות ההמלצות הדומות להימנע מלחיצות ידיים וממקומות הומי אדם. בארצות הברית התגובה השתנתה מעיר לעיר, ואף שצרפת אסרה על התכנסויות מסוימות, וסגרה כמה מקומות ציבוריים, אך זה לא היה בהיקף דומה לשל היום. 240 אלף איש מתו מהשפעת הספרדית בצרפת לבדה.

      "הם היו בשלבים האחרונים של המלחמה, עם סדרת רגעים מכריעים של מתקפות ומתקפות נגד", אמרה לרשת צרפת 24 ההיסטוריונית אן רסמוסן. "אי אפשר היה למנוע מאנשים לנוע משום שזה היה פוגע בפעילות הצבאית".

      צילום: רויטרס, עריכה: אביחי ברוך

      הבדלים משמעותיים נוספים בין שני הנגיפים קשורים לקבוצות הגיל שבסיכון וליכולות של המדע כיום להגיב במהירות רבה לאין שיעור לווירוסים מסתוריים.

      "מזכירים עכשיו את השפעת הספרדית כי בזמנו זה היה מזעזע. המשבר הבריאותי הגדול ביותר שידע העולם אי-פעם מבחינת השפעתו על המאזן הדמוגרפי. היה גם את 'המוות השחור' (מגיפה שממנה מתו בין 25 ל-34 מיליון איש באירופה מ-1347 עד 1353), אך השפעת הספרדית הייתה הרבה יותר גלובלית. צריך להקפיד מאוד להימנע משימוש בהשוואות שיוצרות יותר פחד מאשר שהן שופכות אור", אמרה על ההשוואות בין השפעת הספרדית לקוביד-19.

      למרות ששתי המחלות פוגעות בדרכי הנשימה עם תסמינים שכיחים כמו נזלת וחום, הן שייכות למשפחות נגיפים שונות. לדבריה, בעוד שהקוביד-19 פוגע בעיקר בקשישים ובאנשים עם מחלות כרוניות, השפעת הספרדית הייתה קטלנית יותר בקרב מבוגרים צעירים. זו, לדבריה, "תופעה נדירה שממשיכה לסקרן את האפידמיולוגים".

      "אנחנו עדיין מנסים להסביר את זה, במיוחד כיוון שכעת יש לנו את ה-DNA המפוענח של הנגיף מ-1918", אמרה רסמוסן. "גורם אחד שיכול לסייע בהסבר הוא שהשפעת כבר הייתה נפוצה במהלך עשורים קודמים, במיוחד במהלך מגיפת 1889. אנשים שהיו בחיים אז היו יכולים להיות מחוסנים חלקית כשפרצה השפעת הספרדית שלושה עשורים לאחר מכן".

      היא הוסיפה כי רמת הידע על הנגיפים בעת השתוללות המגיפות שונה מהותית, אז והיום.

      "בזמן השפעת הספרדית, אנשים לא הכירו את הפתוגן שלה, ובלעדיו לא היה אפשר ליצור חיסון. הם ידעו שהם מתמודדים עם שפעת שהיא מדבקת, אך הם לא הצליחו לראות את הווירוסים מכיוון שהם היו קטנים מדי. הדבר התאפשר לאחר מכן באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים".

      המדענים הצליחו לבודד את זן הנגיף המסוים הגורם לשפעת רק ב-1933. "פענחנו את ה-RNA (מולקולה המכילה את הגנום של הנגיף) של נגיף הקורונה תוך כמה ימים, לעומת כמה שנים שנדרשו ל-HIV", אמרה רסמוסן, שניסתה לנסוך תקווה על המצב כיום.

      נדרשו 30 שנה, ועוד מלחמת עולם, כדי שיוקם ארגון הבריאות העולמי, ומאז הוא כבר התמודד עם כמה מגיפות. "למדנו הרבה לקחים מכל אחת מהמגיפות הללו, עם מערכת פיקוח יעילה בהרבה והיום אנחנו מוכנים עוד יותר. בואו לא נעורר עוד יותר פחד. המצב הנוכחי כבר מעורר מספיק חרדה. זה עולם אחר מזה של השפעת הספרדית. דברים נעשים כיום בקנה מידה אחר, עם מחקר גדול יותר וגישה יעלה בהרבה להתמודדות עם מחלות. יש סיבות נהדרות לתקווה".

      מגזין מלחמת העולם הראשונה בלגיה (AP)
      השפעת התפשטה במחנות הצבא. שדה קרב בבלגיה במלחמת העולם הראשונה (צילום: אי-פי)

      למרות האופטימיות שבדבריה, לא ניתן לדעת מתי המגיפה תיבלם. המנגנון הדיקטטורי המשומן של סין הקפיא את חייהם של כחצי מיליארד איש לחודש וחצי עד שמיגר את ההתפשטות, אולם אפילו שם תיתכן התפרצות שנייה דרך אזרחים סינים השבים מחו"ל. באירופה ובארצות הברית, שנרדמו בשמירה, דומה שהמצב צריך לצאת משליטה עד שהמגיפה תרוסן. בתוך חודש, עקפה איטליה את סין במספר הקורבנות, והמניין העולמי זינק בפי עשרה, מאלף בסוף פברואר ליותר מעשרת אלפים בסוף מרץ.

      אף לא ידוע למשך כמה זמן ילוו אותנו המגבלות חסרות התקדים שכופות מדינות רבות, דמוקרטיות ודיקטטורות, על אזרחיהן. הן יכולות להיות מוצדקות למשך תקופה מצומצמת ביותר, שיקנה זמן יקר והכרחי למלחמה בווירוס, אך יש הממהרים לנצל אותן לצרכים פוליטיים. רוסיה של ולדימיר פוטין בדרך לשינוי זריז של החוקה שיותיר לו פתח למשול עד יומו האחרון, הונגריה של ויקטור אורבן שוקלת משטר צבאי וישראל של בנימין נתניהו משותקת מבחינה חוקתית.

      עם זאת, במידה רבה של ודאות אפשר להעריך שמגיפת הקורונה לא תישכח מהזיכרון הקולקטיבי במהירות כה רבה כפי שקרה אחרי השפעת הספרדית, חרף קטלניותה הרבה. העולם ב-1918-1919 התמקד בהשלכות מלחמת העולם הראשונה, שאחריה הגיעו מהפכות פוליטיות, מלחמות אזרחים ומלחמת עולם איומה נוספת.

      "האמריקנים הסבו מעט מאוד תשומת לב למגיפה, ובמהרה הם שכחו את הכול", נכתב בספר "המגיפה הנשכחת של אמריקה: השפעת של 1918" שחיבר ההיסטוריון אלפרד קרוסבי.

      ערוצי החדשות, האינטרנט והרשתות החברתיות מבטיחים שהמגיפה והשלכותיה ילוו אותנו בעתיד הנראה לעין, ולא יתנו לקורונה לגלוש אל תהום הנשייה. מרבית אזרחי המערב לא מכירים או זוכרים את העידן שבו מדינות אירופה ניסו לכבוש זו את זו ולשעבד את אוכלוסייתן, אלא רגילים לגבולות פתוחים, לאיחוד אירופי ולשפע של מזון, טכנולוגיה ומוצרי צריכה אחרים. זו המלחמה של הדור הזה, אף שהיא מתנהלת נגד אויב בלתי-נראה לעין לא מזוינת.

      הנזקים הכלכליים האדירים, שגדלים במהירות מדי יום, יחייבו תגובה מהירה של הממשלות, ולא המוני מובטלים ועניים ינהרו לזרועותיהם של מי שמבקש להפיל את הסדר הגלובלי שהתקבע מאז מלחמת העולם השנייה, שהיה תלוי על בלימה עוד לפני המשבר הנוכחי.