הנשיא שי ג'ינפינג צעד על הבמה לפני קהל אוהד בהיכל הגדול של העם בבייג'ינג לפני פחות משלושה שבועות. הוא ציין את הצלחתו להוביל את סין דרך שנה סוערת והבטיח התקדמות "פורצת דרך" ב-2020.
"כל אדם סיני, כל אחד מבני האומה הסינית, צריך להרגיש גאה לחיות בעידן הגדול הזה", הצהיר שי לקול מחיאות כפיים ביום שלפני תחילת חופשת השנה הסינית. "ההתקדמות שלנו לא תיעצר על ידי שום סערות וסופות".
בנאומו, לא הזכיר נשיא סין את נגיף הקורונה החדש והמסוכן שכבר התפשט ברחבי המדינה. בזמן שהוא דיבר, הממשלה הטילה סגר על ווהאן, עיר המונה 11 מיליון תושבים, בניסיון נואש לבלום את התפשטות הנגיף ממוקד ההתפרצות. הנגיף כבר גבה את חייהם של יותר מ-700 בני אדם בסין ועשרות אלפים חלו.
זאת בעוד ששי נאבק עם שלל אתגרים אחרים, במקביל: כלכלה בהאטה, מחאות ענק בהונג קונג, בחירות בטייוואן שבהן הפסיד המחנה התומך בבייג'ינג ומלחמת סחר ממושכת עם ארצות הברית.
משבר הבריאות הזה הוא גם פוליטי, שבו תיבחן המערכת הדיקטטורית שבנה סביבו בשבע השנים האחרונות. לאור הקושי של המשטר הקומוניסטי להכיל את הנגיף ומול זעם ציבורי הולך וגובר כלפי תגובתו להתפרצות, השיטה שביסס הנשיא עשויה להקשות עליו לצאת נקי מאשמה.
"זה הלם גדול ללגיטימיות של מפלגת השלטון. אני חושב שזה ששני רק לאירועי 4 ביוני 1989. זה גדול עד כדי כך", אמר רונג ג'יאן, סופר העוסק בפוליטיקה הסינית, שציין את דיכוי ההפגנות הפרו-דמוקרטיות בכיכר טיינאנמן באותה השנה. "אין ספק לגבי אחיזתו בשלטון, אבל אופן השליטה והשלכותיה פגעו בלגיטימיות ובמוניטין שלו".
חיסון מפני זעם הציבור
שי עצמו מכיר במה שמונח על הכף ואמר כי הווירוס מעמיד ב"מבחן גדול את מערכת השלטון בסין ויכולתה". עם זאת, ככל שהמשבר החריף, שי הציב באור הזרקורים את סגנו, ראש הממשלה לי קקיאנג, האחראי על קבוצה של מנהיגים בכירים המטפלת במצב החירום. לי היה זה שסייר בווהאן וביקר רופאים שבמוקד המאבק.
שי, לעומת זאת, נעלם מעין הציבור למשך כמה ימים. זה כבר קרה בעבר, אף שמנהיגים סינים בעבר נהגו להראות חיבור לעם בימים של אסון לאומי. התקשורת הרשמית בסין והעיתונים כמעט תמיד מסקרים בצורה אוהדת כל מהלך של שי, שייתכן שמנסה לחסן את עצמו מפני זעם הציבור. עם זאת, לאור הכוח הרב שצבר נשיא סין בשנים האחרונות, תוך שהוא מסלק מהדרך את יריביו, נותרו מעט מאוד אנשים להאשים כשמשהו בסדר גודל שכזה משתבש.
"מבחינה פוליטית, אני חושב שהוא מגלה שלכוח דיקטטורי יש חסרונות, ואם משהו משתמבש או שיש סכנה שיבשת, עליך לשאת בכל האחריות", אמר ויקטור שין, פרופסור באוניברסיטת סן דייגו בקליפורניה, הלומד פוליטיקה סינית.
חלק גדול מאוכלוסיית סין הצטווה להישאר בבתים; מפעלים נותרו סגורים וחברות תעופה זרות עצרו את טיסותיהן למדינה. מומחים מזהירים כי הווירוס עלול לפגוע בכלכלה הסינית אם לא ייבלם במהירות. הממשלה גם מתקשה לשלוט על הנרטיב, ושי מתמודד כעת עם חוסר שביעות רצון ציבורית חריגה במיוחד שאפילו מנגנוני הצנזורה הנוקשה בסין לא הצליחו להשתיק.
מותו של רופא העיניים בווהאן, ד"ר לי ונליאנג, שנחקר על יד המשטרה אחרי שהזהיר את עמיתיו הרופאים על התפשטות מחלה חדשה ומסוכנת עוד בדצמבר, הצית זעם ציבורי כלפי התמודדות הממשלה עם המשבר. אקדמאים סינים כבר הגישו לפחות שתי עתירות בעקבות מותו, הקוראות לחופש הביטוי במדינה הקומוניסטית.
שי עדיין מוצג בכלי התקשורת הרשמיים של המשטר כמי שנמצא בשליטה מלאה, ואין שום סימן לכך שהוא ניצב בפני אתגר משמעותי מתוך הנהגת המפלגה. ואולם, המשבר כבר פגע בתדמיתה של סין כמעצמת-על יעילה, יציבה וחזקה שעלולה בסופו של דבר להאפיל על ארצות הברית.
עד כמה המשבר עשוי לפגוע במעמדו הפוליטי של שי לא ברור, אך הוא עשוי להיחלש לקראת הכנתו הצפויה לכהונה שלישית כמזכ"ל המפלגה הקומוניסטית ב-2022.
ב-2018 העביר שי ביטול המגבלות החוקתיות על כהונתו כנשיא המדינה, כך שקדנציה נוספת בת חמש שנים נראית כמעט בטוחה. עם זאת, אם מעמדו הפוליטי של שי ייפגע כתוצאה מהמשבר הזה, ההשלכות בלתי צפויות. הוא עשוי להיות פתוח יותר לפשרה בתוך האליטה המפלגתית, או לחלופין להאיץ את צעדיו היהרים שהפכו אותו למנהיג החזק ביותר בסין מאז מאו.
בימים האחרונים, חרף מיעוט הופעותיו, כלי התקשורת הרשמיים בסין ציירו אותו כמפקדו הבלתי-נלאה של הצבא, והחלו לכנות את המאבק בווירוס כ"מלחמה עממית", בדומה לביטוי שבו השתמש שי בשיחתו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בסוף השבוע. עם זאת, נראה שהפעם מכונת התעמולה הסינית חורקת
. אירוע קבלת הפנים של השנה הסינית החדשה בבייג'ינג, שבו נאם שי, הפך מקור לזם הציבור וסמל לתגובה האיטית של הממשלה לסבל בוווהאן. נראה ששי ובכירים אחרים במדינה נתפסו לא מוכנים מול העוצמה של המגיפה. בעוד שהרשויות עדכנו את ארגון הבריאות העולמי ב-31 בדצמבר על הנעשה, שי או גורמים אחרים לא הודיעו על כך לציבור, אלא עד 20 בינואר, עם הוראות קצרות שפורסמו תחת שמו.
הופעתו הראשונה בפומבי לאחר הסגר על ווהאן, שהוטל ב-23 בינואר, הגיעה יומיים לאחר מכן, כשכינס את הגוף הבכיר ביותר של המפלגה הקומוניסטית, הוועדה המתמדת של הפוליטביורו, שששודרה באריכות בטלוויזיה הסינית. "אנו בטוחים שנוכל לנצח בקרב הזה," הוא הכריז, כשמספר הקורבנות היה 106. עם הזינוק במספר מקרי המוות, שי הרשה לגורמים אחרים למלא תפקידים גלויים יותר. הופעותיו היחידות בפומבי של הנשיא היו במפגשים עם נציגים זרים או בניהול ישיבות המפלגה הקומוניסטית.
ב-28 בינואר הוא נועד עם יו"ר ארגון הבריאות העולמי ואמר לו כי הוא "מנחה באופן אישי" את תגובת הממשלה. דיווחים מאוחרים יותר בתקשורת הרשמית השמיטו את הביטוי, ובמקום זאת דווח כי ממשלתו של שי "מנחה באופן קולקטיבי" את התגובה לווירוס.
לאור העובדה שאופן הצגתו של הנשיא בשופרות הרשמיים של המשטר אינו מקרה, השינוי בסיקור מראה על מאמץ להדגיש אחריות משותפת של ההנהגה. שי לא נראה שוב בציבור עד שנפגש ביום רביעי עם השליט הסמכותני של קמבודיה, הון סאן.
עד כה, אין סימנים לכך ששי ויתר על בדל מכוחו מאחורי הקלעים. ראש הממשלה לי, האחראי על קבוצת הבכירים המפקחת על המשבר, וגורמים בכירים אחרים אמרו שהם מקבלים את הוראותיהם משי.
זיכרונות מצ'רנוביל
חוסר שביעות הרצון מהתנהלות המשטר שצף ברשתות החברתיות בסין חרף הצנזורה התבטא בהשוואות חוזרות ונשנות בין משבר הקורונה לאסון צ'רנוביל. זה הגיע במסווה של ביקורת צפייה בסדרה הפופולרית שעדיין זמינה בסין. "בכל עידן, בכל מדינה, זה אותו דבר. לטייח את הכול", כתב אחד הגולשים.
עם זאת, ברית המועצות ב-1986 הייתה מדינה שונה מסין ב-2020. סרגיי רדצ'נקו, פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת קרדיף בוויילס, שכתב רבות על פוליטיקה סובייטית וסינית, אמר כי ברית המועצות הייתה כבר במצב התפוררות בעת האסון.
"השלטונות הסיניים, לעומת זאת, מפגינים יכולת להתמודד ונכונות לנקוט צעדים חסרי תקדים - הישגים לוגיסטיים שעשויים להגביר דווקא את הלגיטימיות של המשטר", הוסיף.
רדצ'נקו השווה את פעולותיו של שי לאלו של מנהיגים קודמים ברגעי משבר: מאו בזמן מהפיכת התרבות או דנג שיאופינג לאחר אירועי כיכר טיינאנמן.
"הוא עושה את מה שמאו ודנג היו עושים בנסיבות דומות: צועד אחורה אל מאחורי הקלעים תוך שהוא ממשיך לאחוז בהדיקות בשלטון".