פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שנה לבחירות בארה"ב: מי יצליח לעצור את טראמפ?

      צילום: עיבוד תמונה

      ב-3 בנובמבר 2020 יוכרע אם דונלד טראמפ הוא החריגה הגדולה מהמסלול האמריקני - או שהוא פורץ הנתיב החדש, הבלתי ידוע. אלו הבחירות המשמעותיות והמשפיעות ביותר על ארצות הברית והעולם בדור האחרון.

      אחוז ההצבעה צפוי להיות גבוה. הבייס הרפובליקני, שרובו המוחלט מעריץ את טראמפ, מגויס למשימת הבסת האויב השנוא: הליברלים, הפרוגרסיבים, נציגי הלהט"בים, תומכי איכות הסביבה, האליטות המתנשאות, אלה שאינם מייצגים את אמריקה ה"אמיתית". הקטגוריה הזו כוללת את הגזענים והאנטישמים הנמצאים בשולי הבייס.

      כ-40% מהאוכלוסייה הם רפובליקנים, והם כוללים קבוצת בת אדירה בהשפעתה ואדירה, גם אם היא יורדת בהתמדה, במספריה, האוונגליסטים. הם מחויבים למטרותיהם ובעיניהם דונלד טראמפ הוא שליח האל, זה המגן על ישראל, ובראש ובראשונה זה הממנה שופטים שמרנים לבית המשפט העליון.

      ומולם, במידות שונות של להט, גם הדמוקרטים מגויסים למשימה. גם מבחינתם מדובר בסוג של מלחמת קודש: לסלק את הנשיא השנוא מהבית הלבן, זה שמכחיש את התחממות כדור הארץ ואף נוקט אמצעים להגברתה, זה שמוציא את ארצות הברית מבריתות והסכמים, מפורר את המערב, גזען, סקסיסטי, מעביר הון למיליארדרים על חשבון העם, פעילותו נגועה בפלילים, מסוכן למעמד האישה בארצות הברית, נתון בכיסם של ארגון הרובאים הלאומי.

      הבחירות הפעם, כך נראה, יהיו קצת כמו דרבי בספורט - יותר מכפי שאתה מעודד את הקבוצה שלך אתה שונא את הקבוצה היריבה.

      נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממריא מבסיס סנט אנדרו, 28 באוקטובר 2019 (רויטרס)
      המפלגה הרפובליקנית בדמותו ובצלמו. טראמפ (צילום: רויטרס)

      בבוקר הבחירות ארצות הברית דמוקרטית. ניו יורק ומדינות החוף המזרחי כחולות, במידה רבה. בצהריים ארצות הברית הופכת אדומה כשמדינות הדרום והמערב התיכון נכנסות למעגל ההצבעה. כשיום הבחירות מסתיים יש אמנם מדינות רפובליקניות רבות במערב, אלסקה הרחוקה בראשן - אבל קליפורניה הדמוקרטית, המדינה המאוכלסת מכולן - ומכאן רבת האלקטורים ביותר בארצות הברית - מאזנת אותן.

      אחרי סגירת הקלפיות, יגיעו המדגמים ובשעות הבוקר התוצאות, אם כי סיוט בחירות 2000 והספירה הארוכה בפלורידה טרם התפוגג. קיים חשש שגם אם טראמפ ינוצח בבחירות, הוא לא בהכרח יקבל את דין הבוחר, אלא יודיע שהבחירות זויפו. יש גם חשש זהה מהצד השני, שמועמד דמוקרטי יטען, למשל שרוסיה התערבה בבחירות ויש לספור מחדש קלפיות במחוזות שבהם התקבלו תוצאות מוזרות.

      בבחירות ייבחרו גם כל חברי בית הנבחרים, שליש מהסנאט, שליש ממושלי המדינות, ויעלו הצעות חוק שונות ומשונות.

      על אף שהבחירות יתקיימו רק בעוד שנה, ויש כל כך הרבה משתנים בדרך כמו הליך ההדחה נגד טראמפ, מה יהיה המצב הכלכלי ומי יהיה המועמד הדמוקרטי. מערכת הבחירות בעיצומה.

      המועמדים הבולטים בשורות במפלגה הדמוקרטית (עיבוד תמונה)

      המפלגה הרפובליקנית כיום היא מפלגתו של טראמפ. יש ביקורת, אבל מינורית. המפלגה התיישרה עם גירעון בלתי נתפס ומלחמות סחר, שני עקרונות יסוד של הרפובליקנים של פעם שננטשו בקלות. במפלגה הדמוקרטית, לעומת זאת מתנהל מאבק אידיאולוגי דרמטי, שמנהלים שלושת המועמדים המובילים לנשיאות. הבחירה בין ג'ו בייידן או ברני סנדרס, למשל, היא כמעט בחירה באנשים המייצגים מפלגות שונות לחלוטין.

      "על פי מדדים היסטוריים של סקרים, גיוס משאבים ותמיכה פוליטית, רק אחד מתוך השלישיה המובילה: ביידן, וורן וסנדרס יזכו", אמר פרופ' איתן גלבוע, ראש המרכז לתקשורת בינלאומית וחוקר בכיר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן. "וורן שיפרה את מעמדה ולוקחת קולות מכל המועמדים האחרים למעט מביידן שלמרות שרבוב שמו בפרשת אוקריאנה שומר על תמיכה יציבה. היא גם מגייסת תרומות בהיקף ובקצב גדול משל כל המועמדים האחרים כולל ביידן".

      המנהיגות הרפובליקנית אינה מרוצה מתפקוד טראמפ ומוטרדת מהליך ההדחה, אבל התנערות ממנו עוד רחוקה. "היא תבקר את טראמפ ואולי תעמיד נגדו מועמדים בפריימריז רק אם הם יגיעו למסקנה שהוא יגרום ב-2020 לתבוסה רבתי: איבוד הבית הלבן ושליטה מוחלטת של הדמוקרטים בשני בתי הקונגרס", אמר גלבוע. "הם עוד לא שם וחוששים מהבסיס העוצמתי שלו. חלקם חושבים שהתחזקותה של וורן, גם אישה וגם רדיקלית עובדת לטובתם. טראמפ חושש רק מביידן בשל הפופולריות שלו במדינות הצווארון הכחול ולכן קרא לגורמים זרים לחקור את ההתנהלות שלו ושל בנו. טראמפ לא חושש ממועמדים רדיקליים כמו וורן וסנדרס כי הוא לא מאמין שהם יכולים לזכות בנשיאות, אפילו בארצות הברית של המאה ה-21. התמונה תשתנה אם למרוץ יכנס מועמד עצמאי".

      הצטרפות מועמד שלישי עצמאי יכולה לקבוע את זהות האדם שיישב בבית הלבן, עד כדי כך שהילרי קלינטון קראה למועמדת המפלגה הירוקה בבחירות 2016, ג'יל שטיין "נכס רוסי" כי מועמדותה הסיטה קולות קריטיים מקלינטון, שחסרו לה במדינות מפתח מתנדנדות ובכך הביאו לדעת קלינטון לבחירת טראמפ.

      צילום: רויטרס

      נושא הגיל גם הוא מרכזי. שלושת המועמדים המובילים הדמוקרטים וטראמפ בני יותר מ-70. במקרה של ביידן וסנדרס, שקיבל עתה התקף לב, הרבה יותר. מדובר במשרה תובענית במדינה המקדשת נעורים, שבה אדם קירח, אומר המיתוס, לא יכול להיבחר לנשיאות.

      "המצב במרוץ כרגע הוא יוצא דופן במונחים של פוליטיקה אמריקנית", כתב יפתח דיין, מומחה לפוליטיקה אמריקנית כתב בבלוג שלו, "על פילים וחמורים". "גם טראמפ בצד הרפובליקנים וגם שלושת המועמדים המובילים בצד הדמוק' (ביידן, וורן וסנדרס) הם כולם מעל גיל 70 (וורן הצעירה מכולם בפער). עד כה מי שהתמודד עם הביקורת המשמעותית ביותר בהקשרי גיל הוא ביידן".

      טראמפ אמנם משדר הרבה מאוד אנרגיה בעצרות הבחירות, אך לפרקים נראה מעט מנומנם ומתבטא במשפטים סתומים גם כן. מצד שני, לדמוקרטים יש כל כך הרבה קווי מתקפה על טראמפ שסביר להניח שגילו יהיה עניין שולי. המשמעות היא גם שאם טראמפ ימצא עצמו בקרב ראש בראש מול ביידן או סנדרס, העניין הבריאותי ככל הנראה יהיה בעוכרי יריבו הדמוקרטים יותר מאשר בעוכריו".

      המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן באירוע בקרוליינה הדרומית, ארה"ב, 26 באוקטובר 2019 (רויטרס)
      הגיל ישחק תפקיד במרוץ. ביידן (צילום: רויטרס)

      לפי המומחית לפוליטיקה האמריקנית מעין אפרת, תמונת המצב הנוכחית היא 50-50. "לדמוקרטים יש יותר תמיכה פופולרית והשנאה לטראמפ היא מנוע חזק, מצד שני המפה האלקטורלית מוטה לטובת הרפובליקנים ולנשיא מכהן יש יתרון מובנה.

      אצל הדמוקרטים עדיין מוקדם לדעת מי ינצח, אבל ברור כבר שהמרוץ מתחיל לעבור לשלב השני שלו. וורן הובילה בפעם הראשונה בממוצע הסקרים, סנדרס ימשיך לרוץ אבל בן 78 אחרי התקף לב כבר לא יהיה נשיא ארצות הברית. ביידן שפשוט לא מצליח לייצר מומנטום או התלהבות למועמדות שלו. זה לא אומר שוורן תהיה המועמדת אלא שהמירוץ פתוח יותר ממה שהוא נראה - אם אחד המועמדים האחרים, בוטג'יג', האריס, בוקר יצליח לייצר תחושת מומנטום כמו שוורן יצרה לעצמה - הוא יצליח לסחוט תמיכה מכל המועמדים האחרים".

      מי מפחד מהדחה

      אחד הדברים שישנו את התמונה, אבל אף אחד לא יודע לאיזה כיוון, הוא תהליך ההדחה. התבונה המקובלת גרסה שהליך הדחה ישחק לטובת טראמפ, יסייע לתחושת הקורבן הנרדף על ידי הדיפ סטייט שהוא מייצר ויגייס את נאמניו הנלהבים אל הקלפיות. מצד שני, דברים השתנו בעקבות המידע שנחשף על שיחת הטלפון בין טראמפ לנשיא אוקראינה זלנסקי, הנסיגה מסוריה ונסיבותיה ופרשות אחרות הביאו לכך שהתמיכה בהדחה או בהליך הדחה לבירור העובדות עולה באופן עקבי.

      "נראה שהרבה מההנחות המוקדמות בנוגע להתהליך מתגלות כלא מבוססות", אמרה אפרת. "טראמפ לחוץ מאוד מההתפתחויות והלחץ שלו גורם לו לעשות הרבה טעויות, ולבודד אותו גם מהתומכים שלו בתוך המפלגה. המפלגה הרפובליקנית עוד לא יוצאת נגדו, אבל גם ההנחה כאילו טראמפ "יהנה"מכך לא נראית כמבוססת. הבעיה של הדמוקרטים היא שהם עוד לא מנהלים קמפיין תקשורתי אפקטיבי. דעת הקהל משתנה לטובת הדחה, אבל לא תודות לתקשורת מדויקת של הדמוקרטים ולא ברור מה הם רוצים להשיג מהתהליך הזה בזירה הפוליטית".

      דיין הוסיף: "אנחנו עדיין נמצאים בתחילתו של הליך ההדחה. לא בטוח שכלל הממצאים המעניינים בהקשר של הפרשייה נחשפו בשלב זה. כרגע האסטרטגיה של טראמפ היא לנסות לרתום את ההליך לטובתו. הסקרים מראים שהבייס שלו קונה את הטענות, אך מאז חשיפת פרשיית אוקראינה חל זינוק באחוז התומכים בהליך ההדחה. המשמעות היא שנקודת הפתיחה של טראמפ אינה טובה".

      לדבריו, להליך ההדחה יש גם לא מעט סכנות מבחינת הדמוקרטים. "רוב הציבור אמנם תומך בהליך בשלב זה, אך קצב הגידול בתמיכה החל להאט. המצב שעלול להיווצר הוא סטגנציה בדעת הקהל, תוך הקדשת זמן מסך רב לנושא. עיסוק יתר בהליך לא יאפשר לדמוקרטים להציג לבוחר את הקייס שלהם בשאלה מדוע כדאי להצביע למועמד מטעמם בבחירות הקרובות, ולא רק למה צריך להיפטר מהר ככל הניתן מטראמפ", אמר.

      בית הנבחרים של ארצות הברית מצביע על הפיכת הליך ההדחה נגד הנשיא דונלד טראמפ לרשמי, 31 באוקטובר 2019 (רויטרס)
      קשה לדעת היכן ההליך יסתיים. הצבעה בבית הנבחרים על ההדחה (צילום: רויטרס)

      שום הליך הדחה לא הצליח בהיסטוריה האמריקנית עד כה, אם כי הנשיא ריצ'רד ניקסון התפטר כשאיבד את תמיכת מפלגתו הרפובליקנית מה שלא קורה כעת. "הרקורד ההיסטורי המצומק לא מאפשר לדעת איך ישפיע הליך הדחה נגד טראמפ על סיכוייו בבחירות", אמר פרופ' גלבוע. "יחס הציבור להליך הוא גורם משמעותי. במשך שנה, שיעור המתנגדים בקרב הבוחרים להדחה היה גבוה לעומת התומכים. בעקבות פרשת אוקראינה וההודעה על פתיחת ההליך, לראשונה התהפכה המגמה. ההליך יחזק את הבסיס הנאמן של טראמפ שעומד על כ-40% מציבור הבוחרים, אבל עשוי להחליש אותו בקרב רפובליקנים מתונים ובלתי מפלגתיים. מאידך, ההליך עשוי לדרבן את הבוחרים הדמוקרטים".

      כרגע לטראמפ יש "חומת אש" של סנאטורים רפובליקנים שמשמעתוה היא שהוא לא יודח בסנאט. בסבירות גבוהה מאוד הוא לא יאבד אותה, אלא אם ייראה להנהגה הרפובליקנית שהתמיכה בטראמפ יכולה להביא לא רק לאובדן הבית הלבן, אלא גם לאבדן הרוב בסנאט שכשליש ממנו עומד לבחירה. סיכוי זעיר - אבל קיים.

      הנושאים המרכזיים של המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב (אתר רשמי)

      המרוצים לשליטה בשני בתי הקונגרס, הקריטי להעברת האג'נדה של הנשיא, פתוחים גם כן.

      "סיכוי הדמוקרטים להשיג ניצחונות בשני הבתים גבוהים מאלה של הרפובליקנים", אמר פרופ' גלבוע. "מאז בחירות 2016, 29 חברי קונגרס רפובליקנים נוצחו ועוד 36 פרשו. חלקם הגדול האשימו את התנהלות טראמפ כסיבה העיקרית להפסדם או לפרישתם. הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים הוא 39 מושבים, וכדי להעביר את בית הנבחרים הרפובליקנים צריכים לשמור על כל המושבים שלהם 40 מושבים נוספים לפחות. בשלב זה, המשימה הזו נראית קשה להשגה. בסנאט, מתוך 35 המושבים שיעמדו הפעם לבחירה הרפובליקנים צריכים להגן על 23 והדמוקרטים על 12 בלבד. האחרונים צריכים לזכות רק בארבעה מושבים מעל המספר שיש להם עכשיו (47) כדי להעביר לצדם את השליטה בסנאט. זו היא בהחלט אפשרות סבירה".

      בדרך כלל המירוצים לבית הנבחרים ולסנאט מרוחקים מעין הציבור. לא הפעם, לאור כמות תשומת הלב שריכז הגל החדש הדמוקרטי - במיוחד "החבורה" - של אלכסנדריה אוקסיו קורטז, ראשידה טלאיב, אילהאן עומר ופרסלי, הופכת גם את הזירה הזו למרתקת ברמת המאבק הפנימי על דמותה של המפלגה הדמוקרטית וברמת הרפובליקנים נגד הדמוקרטים.

      עדיין לא ברור אם השמאל הפרוגרסיבי ובני מיעוטים יתמכו בביידן, למשל, או יישבו בבית בזעף ובכך יביאו לבחירתו של טראמפ, שוב, כפי שקרה בשנת 2016.

      "בבחירות לקונגרס ב-2018 אחוזי ההצבעה היו גבוהים בקרב מצביעי שתי המפלגות והדמוק' ניצחו בקלות בקרב על בית הנבחרים", אמר דיין על האפשרות שהרפובליקנים יהפכו את השליטה בבית הנבחרים, שלדבריו קיימת אך לא גבוהה. "הנחת העבודה כרגע היא שגם ב-2020 אחוזי ההצבעה יהיו גבוהים, שכן טראמפ מעורר להט רב הן בקרב תומכיו והן בקרב מתנגדיו. לכאורה הדמוקרטים פייבוריטים בתסריט שכזה לשמור על הרוב בבית הנבחרים, גם אם טראמפ יזכה שוב בחבר האלקטורים תוך שהוא מפסיד את הרוב הכללי".

      לדבריו, הדמוקרטים אינם צפויים לזכות ברוב בסנאט מבלי לנצח בבחירות לנשיאות. "כדי לכבוש את הסנאט הם יידרשו לנצח בכמה מרוצים במדינות שנוטות לשמרנות", אמר. "אם טראמפ רושם ניצחון בבחירות הנשיאותיות, סביר להניח שממוצע ההצבעה המדינות הללו יהיה יהיה כזה שייאפשר למחוקקים שמרנים בהן להיבחר מחדש".

      הוא הוסיף כי "הדמוקרטים צריכים לרשום ניצחון נטו של שלושה מושבים, כלומר שמספר המושבים בהם יזכו בניכוי מספר המושבים שיילקחו מהם אחרי בחירות 2020 יהיה שלוש. במצב זה החלוקה תהיה 50-50, ואם אכן ייבחרו נשיא וסגן נשיא דמוקרטים, סגן הנשיא יכול לשבור כל הצבעת תיקו בהצבעה משל עצמו, כפי שעשה מייק פנס כמה פעמים בשנים האחרונות. מכיוון שמדובר בהרבה מאוד דברים שצריכים להתלכד בצורה מושלמת עבור הדמוקרטים, הרפובליקנים פייבוריטים לשמירה על הסנאט".

      שינויים טקטוניים

      לפני כמה עשרות שנים בלבד הדרום הלבן, היום מבצרו של טראמפ,היה מעוז דמוקרטי, חלק ממורשת מלחמת האזרחים. ניו יורק בחרה רפובליקנים, קליפורניה גם, וטקסס דמוקרטים. הגירה מחוץ לאמריקה והגירה פנימית משנים את הדמוגרפיה ואת המפה האלקטורלית.

      "המפה האלקטורלית חווה שני שינויים טקטוניים עיקריים בשנים האחרונות", אמר דיין. "השינוי הראשון קורה במדינות 'חגורת החלודה'. פנסילבניה, מישיגן, ויסקונסין וגם אוהיו ואינדיאנה. מדינות אלו היו לבן הפועם של תעשיות הייצור האמריקניות במאה הקודמת, אך הן חוו דעיכה כלכלית וחברתית נוכח תהליכי גלובליזציה ואוטומציה. זכייתו של טראמפ במועמדות הרפובליקנית הפכה את מפלגתו לאטרקטיבית בשל הבטחתו לשפר את מעמד עובדי הצווארון הכחול לצד חשדנות של אותם מצביעים באג'נדות פרוגרסיביות כמו הפחתת פליטת גזי חממה וזכויות להט"בים היטתה את הכף לטובת הרפובליקנים.

      בבחירות האמצע לקונגרס הצליחו הדמוקרטים לרשום הישגים בחלק ממדינות חגורת החלודה. המצביעים בפרברים שנטו בעבר להצביע לרפובליקנים החלו לנוע לעבר הדמוקרטים בשל דחייתם מטראמפ וגידול בהשתתפות מצביעים צעירים. עם זאת, טראמפ העמיק את יתרונו בקרב הבוחרים המתגוררים באזורים הכפריים או בערים הקטנות. מכיוון שבמדינות כמו אוהיו, ויסקונסין ואינדיאנה מצביעים אלו מהווים נתח משמעותי יותר באוכלוסייה, לרפובליקנים יש בהן נקודת פתיחה טובה.

      השינוי השני קורה במדינות 'חגורת השמש', המדינות הדרומיות ביותר בארצות הברית: מפלורידה וג'ורג'יה במזרח ועד נבאדה וקליפורניה במערב. מדינות אלו נחשבות לבעלות הפוטנציאל הכלכלי הגדול ביותר בארה"ב, ולכן עיקר הגידול באוכלוסיית ארה"ב קורה בתחום מדינות אלו.

      מבחינת הדמוקרטים המדינות המענייניות ביותר באזור הן טקסס ואריזונה. התקווה הדמוקרטית לניצחון בטקסס ובאריזונה נעוצה בשני היבטים מרכזיים. ההיבט הראשון הוא ביצור היתרון שלהם בקרב מצביעים ממוצע היספאני, שחלקם באוכלוסיית דרום מערב ארצות הברית גדל עם השנים. ההיבט השני הוא התחזקותם בפרברים. בניגוד למדינות חגורת החלודה, בטקסס ובאריזונה תושבי הפרברים מהווים נתח גדול בתמהיל כלל המצביעים ביחס למקביליהם באזורים הכפריים. הסקרים מלמדים שאריזונה, ולא טקסס, היא המטרה הסבירה יותר מבחינת הדמוקרטים בשלב זה, והם צפויים להשקיע בה בבחירות הכלליות".

      ארה"ב בחירות אמצע מגזין בטו או'רורק טקסס (GettyImages)
      מסימני השינוי בטקסס. תומכיו של המועמד בטו אורורק (צילום: GettyImages)

      לדברי פרופ' גלבוע, טראמפ ממשיך להישען על הבסיס שלו ויעשה מאמץ גדול לשמור עליו."אבל הבסיס הזה, הנאמד בכ-40% מכלל ציבור הבוחרים, אינו מספיק לזכות בבחירות. הוא צריך להשיג נתח מהמצביעים הבלתי מפלגתיים ולא ברור אם יש לו אסטרטגיה איך לפעול מולם. התנודות הדמוגרפיות, גידול בשיעורים של מיעוטים-היספנים, אסיאתיים ושחורים, ולבנים בעלי השכלה אקדמית וצמצום בלבנים ובאלו שחסרים השכלה אקדמית אמורים לעבוד לטובת הדמוקרטים. בבחירות הקודמות דמוקרטים רבים לא רצו להצביע בעד קלינטון. החסם הזה נעלם. יש סימנים של אנרגיה והתעוררות בקרב הדמוקרטים ואם הם יתעצמו הדמוקרטים יוכלו לממש טוב יותר את הפוטנציאל שלהם".

      צילום: רויטרס, עריכה: אסף דרורי

      בחירות הן אינן רק בין אישים. בכל זאת יש אידיאולוגיה. יתרה מזו, ניתן לטעון שמילוי הבטחותיו של טראמפ לבוחריו השמרנים מדרבן אותם אל הקלפיות וודאי שאם הדמוקרטים יבחרו בוורן או סנדרס נראה מאבק אידיאולוגי בשורת נושאים החל מהפלות, זכויות להט"בים, הגירה, נשק חם, ביטוח בריאות ועד רפורמה במיסיםו גזענות.

      נושא נוסף שקיבל תהודה משמעותית בתקופה האחרונה הוא שינויי האקלים. הוא משמעותי לא רק לעצם הוויכוח, אלא כי טראמפ ניצח בזכות נצחונו במדינות התעשייה הכבדה לשעבר, מדינות מכרות הפחם.

      "נראה שבוחרים צעירים פשוט לא מוכנים לקבל יותר מועמדים שלא לוקחים את הנושא הזה ברצינות, כמו שמתייחסים לכלכלה, לבתי המשפט ולבריאות", אמרה אפרת. "מבחינת צעירים בארצו תהברית, וגם בשאר העולם, הנושא הזה הוא הקרקע שעליו כל דיון צריך להתחיל בנוגע לעתיד שלהם. על פניו הוויכוחים האידיאולוגים מובילים את הדיון במחנה הדמוקרטי: תכניות בריאות ציבוריות לצד או במקום המערכת הפרטית, מה מידת ההשקעה הממשלתית הראויה במערכת ההשכלה הגבוה, ואילו חוקי נשק באמת יהיו אפקטיביים. אבל צריך לזכור שבסוף ההבדלים קטנים והבוחרים בעיקר הולכים עם מי שהם מאמינים לו ומזהים אצלו אותנטיות".

      לפי דיין, "נושא הפערים החברתיים ככלל עשוי להיות חרב פיפיות עבור הדמוקרטים. מחד, הצעדים שממשלים דמוקרטים קידמו עד כה דוגמת רפורמת הבריאות של אובמה לא היו דרמטיים מספיק לצורך התמודדות עם מצוקותיהם של האזרחים מעוטי היכולת. מאידך, הצעות המדיניות מבית מדרשם של וורן וסנדרס מסומנים על ידי הרפובליקנים כסוציאליזם, ועשויים להיות קשים לעיכול גם עבור מצביעים במעמד בינוני-נמוך".

      סוגיית הנשק, לדבריו, היא מעט פשוטה יותר. "דעת הקהל נעה באופן אטי אך בטוח לעבר תמיכה בחקיקה מתונה שתגביל את תפוצת הנשק החם, במיוחד ביטול הפרצה בחוק המאפשרת מכירת נשק פרטי ללא פיקוח בירידי מכר, איסור מכירת רובי תקיפה עד גיל 21 והסמכת רשויות החוק להגביל אחזקת נשק בקרב אנשים שעשוים להיות 'פצצות מתקתקות'".

      למעשה, זו לא מערכת בחירות אחת לנשיאות, אלה 50 מערכות בחירות ב-50 מדינות

      שאלה של זהות

      שאלה מרכזית נוספת עוסקת בזהות. מה זה אומר היום להיות אמריקני? אחד ההבדלים המשמעותיים בבחירות הקרובות יהיה בשאלה האם אמריקה נמצאת על המסלול הנכון וזקוקה רק לנווט בוטח, או מסלול מוטעה ושגוי וצריך לעשות שינויים מפליגים. זאת במדינה שבה מאז ומעולם האופטימיות ניצחה מערכות בחירות, מדינה האומרת על עצמה שוב ושוב שזו המדינה הדגולה ביותר בעולם.

      עם זאת, סימני השאלה מתרבים כמו בשאר העולם. השינויים הטכנולוגיים, ילודה, הגירה מעוררים את השאלה אם הדור הבא יחיה באותה רמת חיים, כבר לא מדברים על יחיה טוב יותר, מהדור הנוכחי. השאלה העצומה הזו נמצאת בבסיס המאבק במפלגה הדמוקרטית ומי יהיה המועמד הנכון להביס את טראמפ. זאת כשנשיא מכהן כמעט תמיד נבחר שוב.

      "המאבק במפלגה הדמוקרטית מחריף ונראה כמו מלחמה ביחוד לאור התחזקותה של וורן", אמר גלבוע. "ותיקי המפלגה חושבים שהצירוף של אישה והשקפות רדיקליות הוא מתכון בטוח לכישלון מול טראמפ. אחרים חושבים בדיוק את ההפך. אפשר ללמוד משהו מתוך הפתרון שהושג בהנהגת הארצית של המפלגה. שם נבחר תום פרץ, נציג המתונים, ליושב ראש, וקית' אליסון, נציג הרדיקלים, לסגנו. שיתוף הפעולה בין השניים ותומכיהם רעוע ומוגבל. נראה שפתרון דומה יוביל לחלוקת המינויים לנשיא ולסגן הנשיא בין שתי האסכולות היריבות. זה אולי מתכון טוב לשמירת אחדות המפלגה, אבל גרוע למרוץ נגד מועמד הרפובליקנים כי לא יהיה ברור מה תהיה עמדת המפלגה בנושאים חשובים".

      לפי אפרת, "יש הבדל מאוד משמעותי בין המסר של ביידן 'הכול בסדר חוץ מטראמפ' לבין המסר של וורן וסנדרס שקוראים לשינוי מבני עמוק בחברה האמריקנית, כזה שקורא תיגר גם על אליטות כלכליות שמסורתית נוטות לדמוקרטים מבחינה חברתית. טראמפ נשען ב-100% על הבייס שלו, אין לו שום אשליה או שאיפה שהוא מעביר לצד שלו אנשים חדשים. הקבוצה היחידה שהוא נלחם עליה היא של בוחרים שתמכו בו ב-2016 משלל סיבות, ונשארו איתו בעיקר בגלל שכלכלית הם ראו את מצבם משתפר בשנים האחרונות. אלה גם בוחרים שבדרך כלל נמצאים במדינות המתנדנדות. רובם עד עכשיו נתנו לו ציונים גבוהים על הטיפול בכלכלה וזה השאיר אותם לכל הפחות מתלבטים אם לתת לו עוד צ'אנס. החודשים הקרובים יהיו קריטיים מהבחינה הזו ואם ההאטה הכלכלית שצופים אכן תתממש - יכול להיות שהבוחרים הללו יתחילו לשנות את דעתם".


      טראמפ נתפס כידיד ישראל באש ובמים, אם כי מדיניותו כלפי הכורדים ובנושאים נוספים מעוררת א- נוחות. הדמוקרטים, במיוחד וורן וסנדרס בקרב המועמדים המובילים, מותחים ביקורת גלויה על ישראל, בעיקר בנושא תהליך השלום. שני הצדדים, אגב, מוכנים למשא ומתן מול איראן בנושא הגרעין, אבל הנושאים האלה נמצאים בשולי מערכות הבחירות בשלב זה.

      השאלה הגדולה שנשאלה אחרי בחירתו של טראמפ הייתה בעצם היא מי הסטייה מהנתיב האמריקני, שהוא נתיב עקלקל מעצם טבעו: טראמפ או אובמה? מקדש אמריקה תחילה או הגלובליסט? המאמין באמריקה שמרנית הנסוגה מהעולם או המאמין באידיאלים אוניברסליים הנמצאים תחת מתקפה בעולם המערבי? מי שדוחה את עצם קיומו של משבר האקלים או זה המאמין שהוא קריטי?

      טראמפ מילא את בתי המשפט עד העליון בשמרנים. פירק סוכנויות ממשלתיות, רוח המפקד שלו מרחפת מעל הממשל, מדיניותו משנה את אמריקה ובעקבותיה את העולם. עכשיו תארו לעצמכם, לטוב או לרע, בהתאם להשקפתכם, עוד ארבע שנים כאלה. בבית המשפט העליון לבדו טראמפ ימנה קרוב לוודאי עוד שני שופטים, ואם הם יהיו נניח בשנות ה-50 לחייהם המשמעות היא שיהיה בית משפט עליון שמרני לשני דורות קדימה, בעוד שאמריקה הופכת יותר ליברלית.

      בנוסף לכך, בשנת הבחירות ייערך, כמדי עשור, מפקד אוכלוסין. בהתאם לתוצאות המפקד ישונו גבולות מחוזות, ישונו מספרי מחוקקים בבית הנבחרים בין מדינה למדינה על פי השינויים הדמוגרפיים. השליטה בבתי המושל ובבתי המחוקקים של המדינות השונות תהיה קריטית בעיקר לדמוקרטים, שכן הרפובליקנים היו אלו בעיקר ששרטטו מחוזות בחירה בהתאם למצבם האלקטורלי, שהעניקה להם יתרון משמעותי בבחירות מקומיות וארציות.

      עוד שנה בדיוק לבחירות ועוד המון יכול להשתנות, אפילו ברמת המועמדים. לכל תוצאה שלא תהיה יהיו השלכות בלתי נתפסות על הפוליטיקה האמריקנית, על ארצות הברית של אמריקה, על העולם. רק דבר אחד בטוח - כמו כל דבר הקשור בטראמפ - כל מה שיקרה יהיה ללא תקדים. כל בחירות הן גורליות. בחירות 2020 יהיו אולי המשמעותיות בדורנו - אחרי בחירות 2016...