פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כשטילי השיוט האיראניים יגיעו לישראל: כך מתכונן צה"ל למתקפה על העורף

      צילום: דובר צה"ל

      תרחישי הלחימה אליהם נערך הצבא הרבה יותר מורכבים ממה שחוותה המדינה, ודורשים מוכנות לאתרי הרס בשטח אויב תוך תמרון כוחות. בריאיון עם וואלה! NEWS הרופאה הראשית של פיקוד העורף מספקת הצצה לפריצות דרך בהיערכות ומה יקרה כשטילים יפגעו בעורף הישראלי

      יותר משבועיים אחרי פתיחת מבצע צוק איתן הוביל מפקד גדוד 12 סגן-אלוף שי סימן-טוב את לוחמיו בשכונת שג'אעיה במזרח עזה במטרה לאתר מנהרות. ככל שהלחימה נגד ארגוני הטרור התקרבה לאזור השטחים הבנויים הוא הפכה לעיקשת ומורכבת. באחת הפעולות קרס קיר שחלקו פגע בצווארו של סימן-טוב. הפגיעה הייתה קשה מאוד. נדרש היה לחלצו מההריסות ולאחר מכן להעבירו ממרחב שורץ מחבלים בו התנהלו חילופי אש כבדים אל בית החולים בישראל. מאוחר יותר התברר כי שרשרת הפינוי סייעה בהצלת חייו. כעבור פחות משבוע התמודדו לוחמי צה"ל עם חילוץ נוסף לאחר התמוטטות מבנה.

      בתקרית אחרת במהלך המבצע, לוחמי יחידת מגלן בפיקודו של סגן-אלוף יובל גז כיתרו מרפאה חשודה במרחב חאן יונס. טנק ירה פגז לתוך המבנה מחשש שהוא ממולכד. לאחר מכן, המבנה נסרק על ידי לוחמי יחידת עוקץ, היחידה לסילוק פצצות ולוחמי מגלן. בשלב מסוים התרחש הפיצוץ והמבנה קרס על הלוחמים. יותר מעשר חביות שבכל אחת מהן לפחות 80 ק"ג חומר נפץ התפוצצו. שלושה נהרגו: סמ"ר מתן גוטליב, סמ"ר עומר חי וסמ"ר גיא אלגרנטי. יותר מ-20 חיילים נפצעו בדרגות שונות.

      אלו הם שני אירועי דגל מהשנים האחרונות לחילוץ ופינוי רפואי משדה הקרב שנלמדו היטב בפיקוד העורף והפכו לקורס בפיתוח והובלה של הרופאה הראשית בפיקוד העורף, אלוף-משנה ד"ר אולגה פוליאקוב. הקורס שולב במסגרת תהליכי ההכשרה והאימונים של גורמי הרפואה (חובשים, פרמדיקים ורופאים) וארבעת הגדודים הכתומים של פיקוד העורף שתכליתם חילוץ והצלה. תרחישי המלחמה שצה"ל נערך אליהם הם הרבה יותר מורכבים ממה שחוותה מדינת ישראל בעורף ובחזית.

      לוחמי צה"ל בדרך לרצועת עזה. 2 באוגוסט 2014 (רויטרס)
      ניצבים בפני אתגר ראשון מסוגו כמותו לא הכירה ישראל. לוחמי צה"ל במהלך צוק איתן (צילום: רויטרס)

      בעורף שעשוי לחוות היקף טילים משלל סוגים יהיו מאות אתרי הרס, ואם לכלול בכך את האיום הממשי האיראני לשימוש בטילי שיוט, הרי שבפני פיקוד העורף ומערכות הבריאות האזרחיות ניצבים בפני אתגר ראשון מסוגו כמותו לא הכירה ישראל. גם התכניות האופרטיביות של צה"ל כוללות תרחישים בהם יידרשו כוחות הצבא לתמרן בשטחי האויב, ולפחות לפי הערכות גורמים בכירים באוגדות החוד של צה"ל הם יכללו אתרי הרס לא מעטים בעקבות שימוש בחומרי נפץ, מלכוד מבנים ומנהרות ושימוש ברקטות לטווחי קצרים.

      ד"ר פוליאקוב הפנימה מהר מאוד כי היא נדרשת למענה מידי והובילה עבודת מטה ולאחר מכן קורס פיילוט בקרב לוחמים בחטיבות הסדירות של צה"ל, שאמורים לתמרן לעומק שטח האויב ולהתמודד עם תרחישי קריסת מבנים על כוחות וחילוצם מהשטח עוד בטרם יגיעו גדודי פיקוד העורף. הידיעה על הקורס הכתום שמעביר פיקוד העורף ללוחמים התפשט בקרב כוחות היבשה והפך למבוקש מאוד. קצין בכיר מהמרכז לאימוני יבשה בצאלים אמר לאחרונה כי "אנחנו בונים את הצק"ג (צוות קרב גדודי יבשתי) באופן כזה שהוא יפעל עצמאי עד כמה אפשר בשטח האויב, לא רק ברצועת עזה אלא גם בלבנון. לא יהיה למפקד זמן לחכות שיגיעו כוחות פיקוד העורף להציל לוחם מקריסת מבנה. בשלב הראשון הוא יידרש לפעול לבד. גם לחלץ וגם לטפל תוך כדי שיש לו מגוון גדול של משימות לעמוד בהם ובלוחות זמנים".

      עד כה עברו את הקורס "כתום-ירוק" בן חמשת הימים יחידות מאוגדות 36, 98 ו-162, חטיבת הנח"ל ומגלן. רשימת היחידות הממתינות לקורס המיוחד עוד ארוכה.

      בית בשדרות שנפגע מרקטה. 8 באוגוסט 2014 (AP)
      פיקוד העורף יצטרך גם לחלץ וגם לטפל תוך מגוון גדול של משימות. נזק בבית בשדרות (צילום: אי-פי)

      בריאיון לוואלה! NEWS הסבירה הרופאה הראשית של פיקוד העורף כי "לפנות מאתר הרס ולטפל בפצועים באתר הרס זה מקצוע. יש לנו לא מעט אירועים שתוחקרו לעומק ונלמדו על האופן שבו צריך להתנהל בשטח, ובקורס אנחנו מפתחים את ההבנה ומעניקים ידע לכוחות כיצד להתנהל באתר הרס". לדבריה, "גדודי פיקוד העורף לא יוכלו להגיע לכל מקום בו נמצאים הכוחות המתמרנים. בטח בלחימה, במיוחד אם יהיו מספר חזיתות וכשהעורף תחת ספיגה ויש בו מספר רב של אתרי הרס".

      עוד הוסיפה כי "כל מי שעובר את הקורס במשך חמישה ימים בבה"ד 16 ואת תהליך ההכשה המיוחד הופך להיות מכפיל כוח בשדה הקרב. אנחנו מעניקים כלים בסיסיים במטרה להציל חיים. לא סתם יש ביקוש אדיר לקורס בצבא".

      אולגה מר"פית פיקוד העורף (דובר צה"ל)
      "מעניקים ידע לכוחות כיצד להתנהל באתר הרס". ד"ר פוליאקוב מר"פית פיקוד העורף (צילום: דובר צה"ל)

      ד"ר פוליאקוב, בת 46, נשואה ואם לאלכס בת 27 ועדי בת שמונה. לאחר לימודי הרפואה עלתה ארצה מאוקראינה בשנת 2000. היא התגוררה כ-13 שנים בקיבוץ הגושרים, לאחר מכן במושב קדמת צבי ברמת הגולן ובשנים האחרונות בקריית אונו. לאחר שנתיים של לימודים באולפן התגייסה בגיל 30 לצה"ל למסלול רפואת עולים. את שירותה הצבאי החלה כרופאה של גדוד סופה בחטיבה 188 ואת מרבית הפעילות המבצעית העבירה עם הלוחמים ברצועת עזה, תוך כדי התמודדות עם פיגועים מורכבים בהם נדרשים לפעול תחת אש.

      הרופאה ביקשה לפרוש לאזרחות, אך בצה"ל התאמצו להשיב אותה לשירות. הרוח הקרבית, כושר הפיקוד והיצירתיות סייעו בהחלטה למנות אותה בשנת 2004 לרופאה של חטיבה 188. שנה לאחר מכן בלטה בהגשת הטיפול הרפואי בפיגוע התאבדות במוצב אורחן שברצועת עזה. איש שב"כ נהרג ולפחות עשרה חיילים נפצעו בשטח, אחד מהם הוא קצין המודיעין אורן בליצבלאו שנפצע באורח קשה בכל גופו. באותה שנה לקחה חלק כרופאה בהליך ההתנתקות מרצועת עזה. "זה אירוע לא פשוט ומורכב מאוד. הכרתי הרבה אזרחים. את ראשי היישובים. משפחות שלמות ופתאום אתה באמצע פינוי. לי באופן אישי היה מאוד קשה", היא נזכרה באחד האתגרים שלה כאדם וכמפקדת בכירה בשטח.

      רגעים שאי אפשר לשכוח

      בשנת 2006 החלה התמחות ברפואת משפחה בבית החולים העמק ובמקביל שירתה כמפקדת פלוגת רפואה של פיקוד הצפון. תוך כדי המלחמה ליוותה את משפחות החללים מרגע קבלת הבשורה המרה. "זה מסוג האירועים שאתה לעולם לא תשכח. משפחות מאשדות יעקב, טבריה וראש פינה. מדובר ברגעים מאוד קשים שנצרבים בך. שום דבר לא מכין אותך אליהם. אי אפשר לשכוח אותם", סיפרה אולגה.

      לאחר מכן שירתה כמפקדת המרכז הרפואי גליל-גולן בפיקוד הצפון ובמקביל קצינת רפואה אוגדתית. בשנת 2013 מונתה לקצינת רפואה של עוצבת הגליל (אוגדה 91) והייתה לאישה הראשונה שמשרתת בתפקיד יוקרתי זה. בשנת 2015 קודמה לתפקיד קצין רפואה של אוגדה 36 ובחורף 2017 רשמה פריצת דרך עבור קצינות בצה"ל כשהתמנתה למפקד הרפואה של פיקוד העורף.

      טנקים של צה"ל בגבול רצועת עזה. 2 באוגוסט 2014 (יותם רונן)
      רפואה דחופה במובני מלחמה בתחתית סדרי העדיפויות של הסקטור האזרחי. צוק איתן (צילום: יותם רונן)

      אחד הדברים שהבינה עם כניסתה לתפקיד היה שהמגזר האזרחי לא בהכרח מדבר בשפה הצבאית. לכאורה בזמן לחימה שני העולמות מתערבבים זה בזה במטרה להציל חיים אדם, לטפל בפצועים חיילים ואזרחים כאחד ולהמשיך בשגרת הטיפול בחולים. אולם מבחינת מערכת הבריאות היא נאבקת בראש בראשונה לקיים את השגרה היומית תחת בעיות כמו איכות שירות, צפיפות בבתי החולים, תורים ארוכים בקופות החולים ורפואת מומחים או טיפולים ובדיקות מיוחדים.

      "רפואה דחופה במובנים של מלחמה? אומר בזהירות שזה כמעט בתחתית סדרי העדיפויות של הסקטור האזרחי. יש להם הרבה נושאים מחויבים בטיפול לפני שהם מדברים על מצבי חירום כמו רעידות אדמה ומוכנות למלחמה", הסבירה ד"ר פוליאקוב. "אבל זה לא מסתכם בזה. אני נדרשת להשקיע גם בבית, בתוך הפיקוד, כי אין באמת רופאים שצמחו בפיקוד העורף וזה אתגר להכשרה לא פחות חשוב. אנחנו מוגדרים כמוקד ידע לאומי ברפואת חילוץ ואני נדרשת לשמור על זה ולשדרג את הרמה המקצועית. יש קורסים בארץ ומשלחות שיוצאות פעם בשנה כבר שנה שנייה לאינדיאנה בארצות הברית. קורס של המשמר הלאומי. מדובר במאמן (סימולטור) ברמה מאוד גבוהה שמדמה מספר רב של תרחישים".

      נפילת רקטה במועצה אזורית אשכול, אוגוסט 2014 (יותם רונן)
      נפילת רקטה במועצה אזורית אשכול במהלך מבצע צוק איתן ב-2014 (צילום: יותם רונן)

      אך ככל שמרחיבים את הבחינה של סוגיית הרפואה בעורף במצבי חירום מגלים עולם שלם - גופים, ארגונים ויחידות שנדרשים לפעול יחד בתרחישים של אסונות טבע ומלחמה שכוללים אתרי הרס רבים ובהתאמה היקף פצועים חסר תקדים. "אנחנו מוגדרים כזרוע ביצועית של משרד הבריאות בחירום ויש לי משימות מאוד ברורות כיצד לתגבר את מד"א וכיבוי אש במלחמה", אמרה ד"ר פוליאקוב. "רשימת המשימות במלחמה היא מאוד ארוכה. מד"א למשל צריך לפנות חולים, פצועים, חולים מונשמים, חולים מרותקים למיטות, ואני צריכה לחשוב איך אני מתגברת אותם במצבי חירום בפרמדיקים וחובשים. יש למד"א 1,100 אמבולנסים שיופעלו בחירום. מי יאייש אותם? יש לנו תכנית שלמה לזה. פלוגות שלמות מתאמנות להתגייס במהירות כדי לאייש אמבולנסים בהתאם לצורך. למשל בהסלמה האחרונה ברצועת עזה תגברנו את מד"א ב-15 פרמדיקים".

      פערים גדולים ללא תקציב קבוע

      לדברי גורמים ממשלתיים, בתי החולים ערוכים בהיבטי תרגול לתרחישים השונים, אך יחד עם זאת קיימים פערים גדולים שמשרדי הממשלה השונים מודעים להם כמו מיגון לחדרי ניתוח, מיון, פגיות וחדרי אשפוז - בדגש על אזור הצפון שיהיה לאזור הראשון שיפגע ממטחי הרקטות לטווח הקצר של ארגון חיזבאללה. גם מיגון לתשתיות תומכות בבתי החולים סובל מפער ולא בכל בתי החולים יש מנחתים למסוקים. קופות החולים, המוגדרות כרפואה בקהילה, סובלות מפערי מיגון בדגש על אזורי הפריפריה.

      כאן המקום לשאול האם מתקיימת חשיבה בין משרדי הממשלה והגופים השונים במשק למתן מענה במצבי לחירום שונים שיכולים להתפרץ כל רגע? ליכולות כירורגיות ואשפוזיות בקליניקות או מרפאות פרטיות כדי לתגבר את יכולות הרפואה בקהילה על מנת להוריד עומס מבתי חולים? ומה על מיגון מחסן חירום מרכזי לתרופות וציוד רפואי? לדברי גורמים ממשלתיים, למרות החשיפה של העורף הישראלי למצבי ביטחון שונים מהסלמה נקודתית בזמן לאירועי מלחמה מתמשכים אין תקציב קבוע ומסודר שמגדיר משרד האוצר למימון המוכנות.

      פעילות פיקוד העורף (דובר צה"ל)
      "מצב המיגון? לא סביר". פעילות של כוחות פיקוד העורף (צילום: דובר צה"ל)

      הרופאה הראשית של פיקוד העורף הניחה דגש על טיפול בלא מעט נושאים והציבה יעד לשנת 2020 הכולל חיזוק שיתוף הפעולה האזרחי-צבאי בדגש בין משרד הבריאות לפיקוד העורף. תחת פיקודה של ד"ר פוליאקוב פועלים הענף לרפואת חילוץ ועורף, ענף מבצעים, ענף רפואה בקהילה בחירום וענף היערכות בתי חולים לחירום. "כדי להכשיר את כלל המערכות אנחנו בין היתר מבצעים תרגילים שכוללים תרחישים של רעידות אדמה, פיגוע ביולוגי, מלחמה ואירועים לא קונבנציונאליים נוספים", אמרה. "בשנה הקרובה נפעל לחיזוק מד"א במצבי החירום השונים, מיגון מוסדות רפואה, גריאטריה, רפואה כללית, פסיכיאטריה וכו'. מצב המיגון? לא סביר. אנחנו יוצאים לפרויקטים. צריך שיפור בתחום. ללא ספק במסגרת פרויקט צפון מוגנו בתי חולים, קופות חולים, מרפאות אבל יש עוד מה לעשות. הנושא הנוסף שיש לתת עליו דגש הוא מדיניות התגוננות אחודה לכולם. אנחנו בדרך לשם. אחד הכלים שמסייעים לנו הם קורסים הניהול שמעבירה רשות החירום הלאומית למנהלים במשרד הבריאות וקופות החולים".

      מפקד פיקוד העורף, האלוף תמיר ידעי ומפקד מחוז דרום, אלוף-משנה יוסי כהן נפגשו בעיריית אשדוד עם ראש עיר אשדוד, מר יחיאל לסרי.
. (דובר צה"ל)
      החליט להקים ולפתח את חמ"ל "אגמים". אלוף פיקוד העורף תמיר ידעי (מימין) (צילום: דובר צה"ל)

      אחד המהלכים ששינו את פני פיקוד העורף היה ההחלטה של מפקד פיקוד העורף תמיר ידעי להקים ולפתח את חמ"ל "אגמים", שמבוסס על מאגרי מידע עצומים שחלקם שייך לפיקוד העורף וחלקם מתקבל בזמן אמת מגופי רפואה, גופי ביטחון ומשרדי ממשלה ומחדד את תמונת המצב במצבי החירום ויתרה מזאת מסייע לחקור את המציאות בזמן אמת ולקבל החלטות טובות ויעילות. החמ"ל עבר את טבילת האש שלו בארץ ובאירועים בחו"ל וסייע לכוחות החילוץ וההצלה, אך עוד יש לו דרך ארוכה כדי לממש את החזון עליו מדבר בגלוי אלוף ידעי.

      "אנחנו רוצים תמונת מצב אחת ברורה לרמה הלאומית לפיקוד העורף, לרשות לחירום לאומית, משרדי הממשלה וכו'. זה בתהליך וזה מתקדם", אמרה פוליאקוב. לדבריה, אחידות התמונה תשפר את תהליך קבלת ההחלטות לגבי ההבנה מה באמת קורה בעורף ותדייק את הפעילות ברמת השטח כמו מיקום אמבולנסים, איוש כלל האמבולנסים בצוותי רפואה, נתיבי התנועה שפתוחים עבורם, כמה מהם בכוננות, איפה נדרש תגבור ואיפה פחות. "המטרה היא לתת תעודת זהות בזמן אמת על המוכנות של כל בית חולים בישראל במצב מלחמה ומה רמת הכשירות שלו", הסבירה. "כבר היום בסוף כל תרגיל, שעות אחרי שהוא מסתיים, מופיע על צג המחשב הציון של בית החולים עם שכלול כל הפרמטרים עליהם הוא נבחן. ככה אנחנו יודעים מה רמת המוכנות שלו לחירום. יש עוד מה לעשות אבל מתקדמים עם מה שיש".

      מבנה המרפאה שמולכדה על ידי אנשי חמאס בטון חומר נפץ שמפיצוצו נהרגו שלושת לוחמי יחידת העלית מגלן (מערכת וואלה! NEWS)
      "יש עוד מה לעשות אבל מתקדמים". לוחם צה"ל מול מרפאה שמולכדה ע"י חמאס בצוק איתן