היום לפני 75 שנה פגע הטיל הראשון מדגם V-2 בלונדון. הוא הטיל הבליסטי הראשון והחפץ הראשון מעשה ידי אדם היוצא מחוץ לאטמוספירה. מהירותו הייתה פי חמישה ממהירות הקול והוא היה בלתי ניתן ליירוט באמצעים של מלחמת העולם השנייה. קודמו, V-1, היה במהירות תת-קולית, ומטוסי הקרב אז, לא מטוסי סילון, יכלו ליירט אותו.
מי שאחראי לפיתוח היה ורנר מגנוס מקסימיליאן פון בראון, מדען מבריק, חבר המפלגה הנאצית וקצין ב-SS, שלימים יהיה בכיר בנאס"א ומבכירי תכנית אפולו - ופושע מלחמה. פושע מלחמה שבשיא פרסומו ותהילתו בארצות הברית עברו היה סוד מדינה, דיוקנו היה לפנים המוכרות של תכנית החלל, עברו הולבן. אבל לא נמחק כליל.
הוא לא המציא את הטילים וגם לא את הרקטה, אבל בלעדיו ייתכן שהמסע אל הירח היה ארוך וקשה בהרבה - ואלפי בני אדם, אזרחים חפים מפשע בערי אירופה, במיוחד לונדון ואנטוורפן היו בחיים. שלא לדבר על עובדי הכפייה שעבדו תחתיו.
האירוניה המרה היא שאבי הטילים במאה ה-20 היה דוקטור רוברט גודארד האמריקני, שניסה לעניין את צבא ארצות הברית במחקריו ובניסוייו, אבל הוא נדחה שוב ושוב. בצד האחר של האוקיינוס האטלנטי, בגרמניה, יש מי שקורא את מחקריו. הם תורגמו לגרמנית מפני שהם לא היו מסווגים ומדענים גרמנים היו בקשר גלוי לחלוטין עמו ונתנו את חוות דעתם על הרקטות ששיגר.
שאלה גדולה שתישאר פתוחה תמיד היא מה היה קורה לו מה שכונה לימים נשק הפלאים של הפיהרר היה מוכן ומבצעי כבר בזמן הבליץ על בריטניה, אך הנשק הפלאי גם הקדים את זמנו - וגם איחר את זמנו.
הוא איחר את זמנו כי המלחמה כבר עמדה בפני סיום. הם אמנם גרמו לזעזוע, משום שלונדון לא הופצצה כבר כמה שנים, אך פריז ורומא כבר שוחררו, הכוחות דהרו אל הריין, ברית המועצות כבשה כבר את מרבית פולין והתקרבה אל גבולות הרייך. תוצאות המלחמה היו ברורות - והטילים לא שינו אותן. מפציצים רבים אבדו על צוותיהם בניסיון לפגוע באתרי בניית ושיגור הטילים וזה לא שינה דבר. הם היו מעטים מדי מכדי לשנות והמלחמה הייתה קרובה מדי לסיומה.
מנגד, הוא הקדים את זמנו כי הטילים היו מתקדמים מדי למלחמת העולם השנייה, ולמרבה המזל תכנית הגרעין הנאצית נכשלה. הטילים של פון בראון, כמו גם מטוס הסילון המבצעי הראשון, המסרשמיט 262, ישמשו שנים רבות אחר כך.
בתום המלחמה ארצות הברית וברית המועצות ניסו לשים את ידיהן על המדענים הנאצים ומסמכיהם. ברית המועצות התמקדה בגרעין, ארצות הברית בנושאים נוספים. המבצע האמריקני כונה מבצע אטב, ופון בראון וצוותו סברו ובצדק שעתיד טוב יותר ממתין להם בארצות הברית מאשר בברית המעוצות.
הדור הזה כונה בלעג אנשי הפרסיל - על שם אבקת כביסה הנודעת. אלה שעברם בתקופת המלחמה והשואה הולבן באורח פלא, כשעברו לשרת את אדוניהם החדשים, כמומחי ביון, רופאים, שופטים, אנשי ממשל ומדענים. כמו פון בראון.
פון בראון התאזרח בארצות הברית, כשאף מילה לא התפרסמה על מעורבותו בנושא עבודת הכפייה. דיוקנו הופיע על שער השבועון טיים, והוא גם לא היחיד שפשעיו הולבנו כי האויב של אתמול התחלף באויב של היום, ובעל הברית של אתמול הפך לאויב היום.
אחרי השיגור הראשון של ה- V-2אמר פון בראון כי "הטיל עבד מצוין, חבל רק שנחת בכוכב הלא נכון". כוונתו הייתה שהוא תכנן את הטיל כדי שיביא את האדם לירח, וייתכן מאד שזו הייתה כוונתו כנער. ואולם, היה ברור לקצין הנאצי למה ישמש הטיל שלו בפועל. הוא שיתף פעולה בשמחה למען המטרה.
במרוצת השנים הוא חיבר מאמר על תחנת חלל עם כבידה מלאכותית. הוא ראה את תוצאות פיתוחיו למען מכונת המלחמה הנאצית הופכים למשגרים ולטילים שיביאו אדם לירח, ונותר בזיכרון ההיסטורי כמדען מבריק, מהנדס נפלא - ופושע מלחמה.