קצין אגף המבצעים היוצא בפיקוד הדרום אלוף-משנה ישראל שומר לא אהב בכלל, בלשון המעטה, כששאלתי אותו על הביקורת של הפוליטיקאים והציבור הישראלי על כך שבשנה החולפת צה"ל תקף לכאורה "דיונות חול" ברצועת עזה בתגובה לטרור הפלסטיני. הוא קם מהכיסא בלשכתו, ניגש אל התיק האישי שלו שהונח על שולחן מאחורי גבו, ושלף חוברת עליה היה רשום "סודי ביותר: בנק מטרות נבחרות של פיקוד דרום ברצועת עזה".
החיוך שמאפיין אותו כל הזמן נעלם, ותוך כדי שהוא מנופף בחוברת העבה אמר: "כמי שהיה אחראי על זה והסתובב בכל מקום עם חוברת המטרות. אני יכול להגיד לך חד משמעית... אני לא זוכר מטרה שהפצצנו כ'מטרת דיונה'. אני זוכר מטרות משמעותיות שפגעו בחמאס באופן מידי ובחלק מהמקרים גם לטווח הארוך שלו. פגענו ביכולות ייצור אמצעי לחימה ותשתיות וכמובן מנהרות. הדברים האלה בצורה מובהקת פוגעים ביכולות שלו למערכה הבאה אבל גם לשגרה. למשל תשתיות. אנחנו רואים שדברים שהפצצנו לפני חצי שנה עדיין לא שוקמו. לפני שנתיים אם הפצצנו מתקן - הם היו משקמים מהר. היום זה כבר לא כזה פשוט". על ההחלטה לתקוף עמדת חמאס בתגובה לירי צלף על כוח בדרום אוגדת עזה במהלך הפגנות יום שישי הוא אמר: "האלוף (הרצי הלוי, א"ב) אישר מול הרמטכ"ל, עשה חיתוך מצב. אני אחר כך הוצאתי את הפקודה. זו פעולה שחלק מהתכנון שלה נעשה מראש. ידענו שאם נעשה ככה יהיה ככה".
אל"מ שומר שימש כקצין אג"מ של פיקוד הדרום, יד ימינו של האלוף הרצי הלוי, עד לפני כשבועיים. תפקיד שכולו ניהול סיכונים, יצירת איזונים בין האינטרסים של המטה הכללי ועד אחרון הלוחמים לאורך הגבול ברצועת עזה, סיני וירדן. התפקיד כולל רמת מתח עצומה לאור ההתראות על טרור פלסטיני, שהפכו את המשמרת שלו לבעלת משקל עצום. במהלך השנתיים האחרונות הוא הפך למכונה לקבלת החלטות, כיוון את האש, דייק את המודיעין, תיאם והוביל תכניות מבצעיות קצרות טווח וארוכות שהבולטות ביניהן יתממשו במערכה הבאה נגד חמאס - אך יותר מכל יזכרו לו אלופי צה"ל כיצד ידע ברגישות רבה לתאם את היקף סדר הכוחות לבלימת הפגנות המיליון של חמאס על הגבול.
לפי שנכנס לתפקיד כיהן שומר כראש מחלקת תכנון וארגון בזרוע היבשה, ולפני כן שימש כמפקד חטיבת בנימין. ביולי 2015 הוא ירה למוות במוחמד אל-כסבה, נער פלסטיני בן 17 מקלנדיה, שיידה סלע לעבר שמשת רכבו. הפצ"ר סגר את החקירה נגדו, לאחר שמצא כי ביצוע הירי במסגרת נוהל מעצר חשוד היה מוצדק בנסיבות העניין, לא חצה את הרף הפלילי ואינו מצדיק נקיטת הליכים משפטיים נגד הקצין. השבוע הוא מונה למפקד חטיבת הנח"ל וסוגר מעגל בחטיבה הירוקה בה החל כלוחם בגדוד 50. בחופש הקצר בין שני התפקידים הוא מספר בריאיון מיוחד לוואלה! NEWS על אחד התפקידים הרגישים ביותר בזירה הדרומית בשנים עמוסות באירועים ואתגרים כשמסביבו ארגזי הקרטון בהם הונחו זיכרונות מ-24 שנות שירות צבאי - אלו שהיו בסיס לחדות וההבנה המבצעית שלו, כולל היכולת להפנים את הדרישות המורכבות של הדרג המדיני בתפקיד האחרון.
נוסחה עם אמון
שומר החל את תפקידו כקצין האג"מ ביולי 2017. "אלו היו ימים של נפיצות. תוצאות מבצע צוק איתן עדיין היו ניכרות לחיוב. יש הרתעה. שקט בעוטף. אבל הייתה נפיצות שנבעה ממצוקת חמאס שהתחילה אז להיות בולטת. בעיקר חשמל וכלכלה. היו כבר הערכות שבחורף 2017 זה יהיה גרוע יותר: חמאס יילחץ מהרחוב שלו ואת המצוקה הזו הוא יכול להפנות אלינו. השיח הזה על הסדק בתוצאות צוק איתן התנהל בפיקוד ומול הרמטכ"ל (רא"ל גדי איזנקוט, א"ב). כל העת הזו אנחנו גם מאוד מוטרדים המנהרות ההתקפיות".
הקשב של המטה הכללי עבר דרומה להיערכות מבצעית לאיתור מנהרות שחצו את גדר המערכת ולקראת הפגנות ההמונים שחמאס כינה בהתחלה "צעדת המיליון" שתוכננה לסוף מרץ 2018. מפקד אוגדת עזה באותם ימים, האלוף יהודה פוקס, העריך כי תרחיש שכולל אלפי פלסטינים שפורצים את הגדר לשטח ישראל ורצים אל היישובים והמוצבים - כולל מחבלים רכובים על אופנועים לבצע פיגועים בעורף הישראלי - אינו מנותק מהמציאות, והחל לפתח רעיונות עם מפקדי השטח ולנהל דיאלוג עם מטה פיקוד דרום. האחריות לרכז, להוביל ולהעמיק בחשיבה הוטלה על אל"מ שומר, שנדרש לא רק לראות כיצד התהליכים מתואמים עם מדיניות פיקוד הדרום אלא גם מתכתבים היטב עם האינטרסים של המטה הכללי והנחיות הדרג המדיני שרוצה בכל מחיר למנוע הידרדרות למלחמה עם חמאס, כאשר לכל פעולה יש גם השלכות בדין הבינלאומי ושיח משפטי ער מתנהל במרחב הביטחוני והפוליטי. כאילו לא די בכך, כלי התקשורת הבינלאומיים עקבו בדריכות אחר תהליך קבלת ההחלטות שסנכרן מסביב לשעון.
אחת המטרות הראשיות היו לאבטח את העבודות לבניית החומה התת-קרקעית נגד מנהרות ולאחר מכן להיערך להתמודדות לאורך זמן עם ההפגנות האלימות ופעילות טרור ההמון, כולל הידרדרות אפשרית למלחמה. ההערכות היו שחמאס לא יפעל נגד העבודות בגבול כי יחשוש מתגובה קשה של צה"ל, אך לא ניתן היה להוציא מכלל אפשרות שהארגון יפעיל תוך כדי מנהרה התקפית או ינסה לחטוף חייל.
"חמאס עקב אחרי הפעילות המצומצמת שלנו לאורך הגבול ופתאום כשהעבודות ההנדסיות התרחבו הוא ראה מאות אנשים, משאיות נוסעות, עובדים, אזרחים, המציאות שלו השתנתה. הוא הבין שהוא באירוע ונכנס לתהליכי למידה. הוא הבין שיש לנו פה מנגנון אחר שלא היה עד אז, שהוא שילוב של טכנולוגיה, מודיעין ופעולה מבצעית (לאיתור מנהרות, א"ב). כל אלו יחד מביאים להצלחות בהקשר של התת-קרקע, ומתחילים לערער לו את הרעיון שלו", אומר שומר.
"אנחנו כבר בחורף 2017 מוצאים מנהרות. ההפגנות מתחילות ואנחנו מבינים שאנחנו צריכים להיערך טוב יותר. הנפיצות עולה והמצב הביטחוני משתנה. כבר התחלנו נוהל קרב לקראת ה- 30.3.18 - תאריך יעד שחמאס הציב לעצמו להביא עשרות אלפים לגדר. אנחנו בהתחלה מנסים להבין איך זה יראה, ואנחנו לא בטוחים שחמאס בעצמו יודע איך זה יראה. כשחמאס מתחיל בפרסום ברשתות החברתיות ובמסגדים אנחנו כבר מבצעים תהליכי חשיבה עם השטח ומול המטכ"ל, בעיקר על היקף כוחות ומשחקי מלחמה. ככל שנתקרב אל היעד זה יתגבר ויירד לרמת הגדוד. הרמטכ"ל ומפקד הפיקוד (האלוף איל זמיר, א"ב) מעורבים בזה כל הזמן. הוראות הפתיחה באש, אימונים, העברת אמצעי לחימה. לב הסיפור היה להגיד כמה כוחות אנחנו צריכים, מתי אנחנו מסתדרים עם הקיים ומתי להגיד הפוך למטכ"ל. הבנו מהר מאוד שזה לא יגמר ביום אחד: זו תובנה שנפלה לנו מהר מאוד, אף אחד לא חשב אצלנו שזה ייקח כמה ימים. זו הייתה ההערכה, ומשכך, אם לא נתנהג חכם עם סדר הכוחות - אנחנו נשחק אותו. התנהלנו בצורה אחראית, מח"טים ומפקד האוגדה. הבהרנו שאנחנו לא צריכים ומשחררים. וכשאנחנו צריכים - מביאים מהר כוחות. זה הפך לנוסחה עם אמון. צלפים? לא היו במהלך השבוע. באו רק לקראת סופ"ש".
הופתעתם מהתרחישים שכללו פריצות גדר? השלכות מטעני חבלה? בקבוקי תבערה ורימוני רסס?
"כבר בהתחלה הבנו בצורה מובהקת שזו תהיה הפגנת המונים עם פח"ע מנוהלת בתוכה. ידענו שחמאס יפעיל רחפנים. לזה נערכנו עם צלפים, הגדלנו את היקף הגדודים בגבול, יחידות מיוחדות, חיל האוויר ואמ"ן, אמצעי תודעה ולוגיסטיקה. היו לא מעט אירועים כבר בהתחלה של מחבלים שניסו לחדור בחסות ההפגנות, השלכות מטעני חבלה ורימונים".
נערכתם, התכוננתם ותכננתם, ובסוף התהליך אתה עומד מול המון פלסטיני, אלפים מהם אלימים במיוחד. מה עובר לך בראש?
"ב-30.3? אני בשטח. ראינו פרסום בתקשורת במסגדים, מחלקים כרוזים ומבטלים מוסדות חינוך באותו יום. הבנו שמבחינתו אם הוא יצליח להביא עשרות אלפים לגדר הוא ירצה לשכפל את זה. באותו היום הוא הביא 40,000 פלסטינים על הגדר. למען האמת בגלל תהליך ההכנות הסדור שעשינו כבר בדצמבר 17 וינואר 18 הרגשנו מאוד בטוחים החל מהיום הראשון של ההפגנות. הכוחות התמקמו ביום רביעי, ביום חמישי עשינו מסדרים בשטח ותרגילים וביום שישי מסדרים אחרונים של המפקדים. אני הרגשתי גאה עם ביטחון גדול גם כתושב העוטף, לא רק כקצין בצה"ל, בעיקר בהכנות ובהבנה מול מה אנחנו מתמודדים. האיום על היישוב והמחנות היה ממשי בעינינו. ביום העברת השגרירות מתל אביב לירושלים זה היה השיא: 60,000 על הגדר (הוא מחייך כשנזכר בעוצמה ובמורכבות עמה התמודדו בצה"ל, א"ב). משם זה רק דעך. חמאס מבחינתו המשיך גם כדי לייצר לחץ עלינו וגם בגלל המצוקה שלו. האיום האמיתי של פח"ע לא פחת. גם כשזה דועך, עדיין נזרקים מטענים, עדיין יש אירועים משמעותיים מתוך הפרות הסדר, פריצת בגדר וכו'".
העומס היה גדול על כוח האדם הלוחם בצה"ל, שרצה לממש את גרף האימונים העמוס ביותר שידע הצבא בעשור האחרון. איך זה בא לידי ביטוי בעיניים שלך?
"כבר בהתחלה. המסר מהשטח, מהמח"טים לאלוף ומהאלוף לרמטכ"ל היה: 'אנחנו יכולים להחזיק ככל שיידרש. קחו את הזמן'. זו אמירה של מפקדים שבטוחים ביכולת שלהם ובהיערכות המבצעית שלהם. אחרת היו אומרים : 'בואו נחשוב אחרת. נשבור את הקונספט'. ידענו שאנחנו צריכים להיות איתנים ומי שיראה סימני שבירה ראשון עלול להפסיד את ההישג".
"האויב לא הרים ידיים - הוא שינה היערכות"
קור הרוח של אל"מ שומר והראייה האסטרטגית שלו אפשרו לו למלא את התפקיד בביטחון גבוה. מהר מאוד הוא פיתח יחסי אמון וקיבל על תפקודו שבחים מהמטכ"ל. יש מי שמכנה אותו מאחורי גבו "הדימר". זה שכיוון בעדינות רבה לא רק את היקף הכוחות שיגיע אל הגבול אלא גם את דיוק הטילים והפצצות שהוטלו על יעדי טרור ברצועת עזה, ויהיה דרוך לתגובות חריפות. אלפי חימושים שוגרו במשמרת שלו. יש מי שהסביר כי התפקיד של אל"מ שומר היה להיות מתורגמן בין המטכ"ל, דרך הפיקוד והאוגדה עד ללוחם בקצה. לסנכרן ולתווך את המציאות המורכבת. בראייתו הדעיכה של האלימות בשנה האחרונה על הגבול היא פועל יוצא של מדיניות נכונה של הפעלת הכוחות.
מדיניות הפתיחה באש שהתפרשה בעיני הציבור כהכלה, ולאחר מכן כחולשה.
"אני יכול להגיד לך שמזווית הראייה שלי ההוראות, המדיניות והניהול הייתה מאוד מאוד ברורה. היא אפשרה לנו במסגרת הבהירות הזו להתנהל נכון. ידענו שמ'שומרי הסף' (שם קוד לפעילות נגד ההפגנות, א"ב) אנחנו לא רוצים להידרדר למלחמה. לכן אנחנו צריכים להתנהל במדויק בהיערכות נכונה וחזקה איפה שצריך כדי לא לגרום לאירועים טקטיים שידרדרו את צה"ל למקומות שהוא לא התכוון אליהם, כי יש לו סדרי עדיפויות אחרים. זה לגיטימי. אני לא חושב שהכלנו. אי אפשר להתעלם משלוש מאות הרוגים וכמות של כמה אלפי פצועים, רובם באירועי פח"ע ואירועים משמעותיים. זה נזק גדול מאוד לצד השני. אני לא מקל בו ראש בכלל. המערכה שנקראת 'שומרי הסף' היא איננה מלחמה, היא סוג של התמודדות".
מה עם החשש שמנהרה תפתח פתאום וייצאו ממנה מחבלים?
"כל הזמן באותה תקופה יש את החשש שהוא יפתח מנהרה אבל אני חייב לציין... הנחנו שהסבירות היא לא גבוהה. החשש קיים. יש היערכות באוגדה וככל שחשפנו יותר מנהרות הסכנה שבזה עלתה. קראנו אדמה טוב. בסוף החשש היה שמישהו יפתיע אותנו בפתיחת מנהרה במקום שלא צפינו לו, ודרך מנהרה כזו [ינסה] לפגוע בכוחות או באזרחים. זה איום מהותי. הרמטכ"ל הטיל עלינו לאתר ולסכל את האיום החודר בצורה מאוד ברורה ב-2017 וב-2018. זו מערכה שהרמטכ"ל הטיל אותה על פיקוד הדרום. ב-2017-2018 זה הבשיל והגיעו תוצאות. זה בעיקר מפקד אוגדת עזה, אבל זה לא רק הוא. פד"ם וצה"ל הצליחו להרכיב נוסחה ולהביא לחשיפה ונטרול של כמעט 20 מנהרות".
מה פרויקט איתור והשמדת המנהרות דרש ממך כקצין אג"מ?
"שמירה על חשאיות בשלב הראשון. הצד השני יכול לגלות, להבין ולעשות דברים כנגד. אנחנו רוצים לשמור את זה בסוד כדי לפגוע במקסימום במנהרה. זה אירוע גדול כי אז הצד השני רוצה לחסום אותה או מנסה לחסום. כל איתור מנהרה זה אירוע שלם שכלל נוהל קרב מול המטכ"ל, ניהול תקציבים, אמצעים מטכ"ליים וכוחות".
האויב הרים ידיים בעולם המנהרות ההתקפיות?
"אני לא חושב שהוא הרים ידיים אלא שינה היערכות. זה נכס יקר שלו".
בשלב זה נבנו כ-40 ק"מ חומה תת-קרקעית נגד מנהרות מתוך 64 ק"מ, ועוד 10 ק"מ של גדר חדשה, חזקה וגבוהה. "זו התקדמות בקצב מסחרר. למרות ימי הקרב שהיו, פעולות תגמול שלנו והתראות שהיו הצלחנו לשמור על העבודות. זה הוכיח את עצמו. האם האיום הוסר לגמרי? אני חושב שלא. אנחנו מעריכים שיכולות להיות מנהרות בודדות שחודרות לשטחינו. אבל אנחנו מאמינים שבתקופה הקרובה נשלים את הפעולה גם כלפיהן".
האם ברגע האחרון חמאס עלול להרגיש שזה עכשיו או לעולם לא ולהפעיל מנהרה?
"יש פה התייחסות לרגע שהוא מבין שהרעיון המערכתי שלו נשמט לו. אני לא מזהה כרגע כוונות להכל או כלום. האם זה יכול לקרות? תמיד. אנחנו לוקחים בחשבון תרחישי קיצון".
"האש בעוטף פגעה בתחושת הביטחון, ההתארגנות הייתה פחות טובה"
השלב השני של כהונתו כקצין אג"מ פיקוד הדרום החל ב-15 בינואר 2019 עם כניסתו של הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, שקבע שכלל היחידות הנלחמות בגזרת פיקוד דרום להיות מוכנות לאפשרות של מלחמה נרחבת ברצועת עזה עד לסוף חודש יולי, תוך קביעה של כללים ברורים ובהם שילוב יחידות אמ"ן וחיל האוויר.
כדי להאיץ את תהליכי המוכנות קידם מטה אג"מ בפיקודו של אל"מ שומר רעיון מהפכני שכונה "בוחן פד"ם": לא רק תרגיל שמגדיר רף לכשירות ומוכנות למלחמה אלא גם יצירת תחרות בין היחידות. במקביל בוצעה פעילות הנדסית חריגה בהיקפה באוגדת עזה כדי להתמודד עם ירי בכינון ישיר של צלפים ושיגור טילי נ"ט על אזרחים וחיילים בקרבת הגבול. השלב הנוסף נגע לאיכות והיקף המטרות. מרכז האש בפיקוד הדרום בכהונתו של שומר שילש את משאביו וכוח האדם כדי לייצר מטרות באופן חסר תקדים.
"השתפרנו מאוד בחיבור בין האש למודיעין. ההקצאות של חיל האוויר הרבה יותר ברורות ואפילו הצמדנו למח"טים מסוקי קרב לסיוע אש קרובה. הייחודיות של התהליך הוא להספיק את מה שצריך בזמן המדויק שאתה רוצה כדי להשפיע הכי טוב, תוך כדי שהכוח מתמרן. זה אחרת לחלוטין. זה יסייע לנו לנהל את המערכה הבאה ביצירתיות ואש מדויקת בעוצמה", הסביר אל"מ שומר. יש עוד שינויים מתבקשים. ברמת הגדודים יש לאגף התקשוב ואמ"ן מה לשפר.
אתה משתמש הרבה במילה עוצמה כשאתה מתייחס למלחמה הבאה בעזה. עיקרה הוא היקף אמצעי הלחימה בגזרה נתונה. אתה יכול להסביר את המשמעות בעיניך?
"מערכה שמתוכננת למצות הגנה חזקה והתקפה משמעותית. מבחינתנו הדבר החשוב ביותר הוא להביא את ההישגים שלנו בפער משמעותי מהצד השני. אם נעשה את זה בצורה מהירה, איכותית וחזקה - זה יביא את הניצחון".
בחודש מאי שוגרו לעבר ישראל למעלה מ-700 רקטות בפחות מ-48 שעות עליהם. "למדנו מאוד מימי הקרב האחרונים", אומר על כך שומר, "ממש תחקרנו לעומק ואנחנו לומדים איך עושים טוב יותר לפעמים הבאות ומה עושים במערכה הבאה, כיצד לבחור את הפעולות, איך לתאם את האש המטכ"לית, המדיניות, לבחור מטרות עוצם (מבנים שמוגדרים כסמלים ברצועת עזה, א"ב), איך לנצל את ההזדמנות לתקוף מטרות. אנחנו יושבים בפורום מצומצם עם האלוף כל ארבע שעות ומבצעים חיתוך מצב. מנתחים וממליצים על האש, מודיעין, עורף, הגנה, איזה סד"כ (סדר כוחות) להפעיל, משאבים. ו... תמיד שני קליקים קדימה, תמיד לחשוב קדימה. החוכמה היא לא להקפיץ כוחות אלא לחשוב מה נכון לעשות".
ושיתוף הפעולה עם חיל הים?
"סיימנו לבנות את המכשול הימי. יש שת"פ מעולה עם חיל הים. האיום הימי יהיה ממשי: במערכה הבאה זה תחום שיאתגר אותנו".
התמונות של ההצתות כתוצאה מעפיפונים ולאחר מכן מבלוני טרור גררו ביקורת ציבורית קשה. הדעות בתחילה היו חלוקות בין אלו שרצו תגובה כואבת לאלו שאמרו שעל אירועים מהסוג הזה לא יוצאים למערכה. שומר, תושב עוטף עזה המגדל עם רעייתו בקיבוץ הסמוך לגדר המערכת שלושה ילדים, מבין היטב את משמעות מרחב ההחזקה הצר בגבול. "בשנה שעברה היינו פחות טובים בזה. ההתארגנות הייתה פחות טובה בין צה"ל לרשויות ובתוך צה"ל. זה הפך לתופעה לא טובה, האש התפשטה ואני מבין שהיא פגעה בתחושת הביטחון. השנה זו הצלחה. למדנו והתארגנו. יש פה שת"פ מדהים עם כיבוי האש, משטרת ישראל, כבאיות של חיל האוויר מהטייסות מגיעות לפה, פיקוד העורף, אנשי מילואים שמגיעים בהתרעות קצרות".
אתה יכול להתייחס לאירוע של הכוח המיוחד בחאן יונס?
"הזרועות של מדינת ישראל וצה"ל עוסקות ברצועת עזה לא מהיום. האירוע שהיה - בוא לא ניכנס לפרטים. אני מעדיף שלא".
"אנחנו צריכים להתכונן למערכה, רמת הנפיצות גבוהה מאוד"
בתקופתו של אל"מ שומר הודה נשיא מצרים א-סיסי כי שיתוף הפעולה בין ישראל לצבא מצרים נגד המערכה בטרור במרחב סיני הוא מהטובים שידעו אי פעם. כקצין אג"מ היה שומר חשוף לכך. "אנחנו כל הזמן מוטרדים, זה גבול שלום ויש שת"פ במסגרת הסכם שלום, שת"פ טקטי בין הצבא המצרי לצה"ל", אמר שומר. "אנחנו רואים את הצבא המצרי גם במרחבים שמאיימים עלינו כמו רפיח. הוא עובד שם חזק, ובשנה האחרונה הוא עובד באופן משמעותי באזור. הוא הבין שבמחוז סיני [נמצאים אנשי דעאש] ואיומים נוספים שהוא צריך לטפל בהם. אנחנו שומעים ומסתכלים בתקשורת על פיגועים על בסיס שבועי בסיני נגד הצבא המצרי, לפעמים יותר מזה".
"אנחנו כל הזמן שמים עין ובוחנים האם הדבר הזה יכול לפנות אלינו. זה יכול לקרות ומשכך אנחנו נערכים. יש לנו פקודת היערכות מבצעית בנושא הזה. זו אחריות של אוגדה 80".
המשמרת שלך כקצין אג"מ היתה עמוסה ביותר באופן חריג. מה היה האירוע המכונן מבחינתך? צעדות השיבה האלימות? שיגור נ"ט על אוטובוס החיילים בגבעת חץ שחור? הנ"ט שפגע ברכב והרג אזרח? איתור המנהרות? למעלה מ-700 רקטות ביומיים?
הוא צוחק. "השילוב בין האירועים האלה בזמן יחסית קצר. כל אירוע מתוכם יכול היה להביא לפגיעה בביטחון הדרום עד כדי מערכה. זה לא נגמר. אנחנו צריכים להתכונן למערכה כי רמת הנפיצות גבוהה מאוד".
השבוע התקיים טקס קבלת הפיקוד של אל"מ ישראל שומר על חטיבת הנח"ל, לאחר שאל"מ מני ליברטי כבר נכנס לנעליו בפיקוד הדרום. "אני מסיים בתחושה של שליחות גדולה, ביצעתי תפקיד משמעותי", הוא מסכם, "אני מאמין מאוד ביכולות של צה"ל להביא משהו עוצמתי (למערכה הבאה בעזה, א"ב). אני מאמין בתכניות שישנן היום. אני מוסר למני תכנית מתואמת עם יכולות מטכ"ליות עד לקצה. תכנית שמביאה תחבולה ועוצמה".