המשורר וחתן פרס ישראל טוביה ריבנר הלך לעולמו בגיל 95. ריבנר, חבר קיבוץ מרחביה, היה פרופסור לספרות באוניברסיטת חיפה, מתרגם, צלם ועורך. ריבנר הוציא 17 ספרי שירה, כשהאחרון "עוד לא עוד" יצא השנה בהוצאת מוסד ביאליק.
ריבנר נולד בשם קורט ריבנר בברטיסלבה שבצ'כוסלובקיה (כיום בירת סלובקיה) בשנת 1924. ב-1941, בזמן מלחמת העולם השנייה, עלה לארץ ללא משפחתו. הוריו, אחותו וסביו, שנשארו בסלובקיה, נשלחו על ידי הנאצים למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצחו ב-1942.
עבד תחילה כרועה צאן, כמו כן בכרם ובפלחה. בשנת 1944 נישא לעדה, אם בתו מרים. עדה נהרגה מאוחר יותר בתאונת אוטובוס. ב-1953 נשא לאישה את גלילה יזרעאלי, חברת קיבוץ עין חרוד, ונולדו להם שני בנים: עידן ומורן, שעקבותיו אבדו בראשית שנת 1983 באקוודור כשבא לבקר את הוריו שהיו בשבתון באוניברסיטת הרווארד.
עד שנת 1950 כתב שירים בשפת אמו, גרמנית. ראשית פעילותו האמנותית הייתה בתחום הצילום. הוא הוציא כמה אלבומים שהקנו לו שם של צלם אמן, וכן צילומיו ליוו את ספרי שירתו. הוא היה תלמיד וחבר קרוב של המשוררת לאה גולדברג, ונתבקש על ידי משפחתה לערוך את עזבונה. תרגומיו לגרמנית של יצירות ש"י עגנון קנו להן שם בגרמניה. בשנת 2007 זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה על שם לוי אשכול. שנה מאוחר יותר זכה בפרס ישראל בספרות, בתחום השירה.
יו"ר אגודת הסופרים העברים, צביקה ניר, ספד לריבנר: "ריבנר הוא אחד מעמודי התווך של השירה העברית, ויצירותיו היו לאות ולמופת בתרבות הישראלית. ריבנר הוא ענק השירה, שחיבר ביצירותיו מגוון רחב של נושאים החל מהתקופות הקשות ביותר ליהודי אירופה ועד לתקומה ולחיי הקיבוץ בעמק יזרעאל. משורר שהיה ספוג באהבת התרבות הישראלית והאירופאית וביקש למזג ביניהן. לעד ייזכר כמי שהטביע את חותמו ביצירותיו, והיה מורה דרך והשראה ליוצרים צעירים".