וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"המאפיה הסיציליאנית קטנה עלינו": כשהעובדות של שרה נתניהו פתחו את הפה

11.7.2019 / 12:00

התמונה המפלצתית של הבלפור הורור שואו אינה חדשה, אבל ניסיון ההסתרה של עדויות השורדות צריך להדאיג כל מי שחרד לשלטון החוק במדינת ישראל

צילום: רוני כנפו ; עריכה: שניר דבוש
"כשבישלתי, יאיר היה ילד מפונק והיה בודק מה יש בסירים. 99 אחוז מהזמן האוכל לא היה מוצא חן בעיניו. הוא היה מבטל בתנועת ידיים את האוכל ומבקש שיזמינו לו סושי. אוי ואבוי אם נגיד לילד שאי אפשר להזמין. כל הזמנה שלו היתה 400 שקל"

בבית משפט השלום בירושלים המשיכו היום שלושה שופטים ובראשם הנשיא אביטל חן לשמוע את מסכת העדויות בתיק "מדינת ישראל נגד שרה נתניהו". מדברי העדים, ובעיקר העדות, הצטיירה תמונה קשה ומביכה של התנהגות בעייתית ולכאורה פלילית במעון ראש הממשלה.

"אתם צריכים להבין, זה כאילו יש מין פחד, מה אני אעשה, הם נמצאים בעמדות מפתח. אנשים צריכים להתפרנס", העידה אחת ממזכירותיה של נתניהו, מלי אבן חן. "זו היתה תקופה ארוכה ששילמתי מחיר מאד כבד, אבל הצלחתי לשמור על משפחה וזוגיות. כשאני מסתכלת על התקופה הזו בעבודה שם ועל כך שיצאתי משם בריאה בגופי ובנפשי, אני מודה לאל".

מזכירה אחרת, אתי הילה גור, שסיפרה כמו עדים נוספים על הזמנות תכופות של סושי ממסעדה ברחביה, לפי דרישת בנם הבכור של שרה ובנימין נתניהו, אמרה בעדותה, "יאיר באופי כמו הגברת ואבנר באופי כמו ראש הממשלה, שלא מבקש דבר".

צחוק ודמע ליוו את העדויות. היו עדות שגיחכו לשמע גירסה שהוצעה להן, כאילו פעולות שנועדו להערים על הדרישות החוקיות בוצעו ללא ידיעת שרה ("אין חיה כזאת. חלילה וחס. מדע בדיוני. היא ראש הפירמידה. שום דבר לא יכולנו לקנות לבית בלי אישור שלה, ידיעתה והסכמתה. היא התערבה אם לקנות בקבוק שתייה מפלסטיק או מזכוכית") והיו - לעתים אותן עדות עצמן - שפרצו בבכי ("זה מחזיר אותי אחורה. את לא מבינה כמה הייתי מושפלת").

העדה אתי חיים, מבשלת שהסתערבה כמנקה כדי להכשיר הזמנות ממסעדות יקרות, אמרה על נתניהו, "מה היא עושה כל היום? אוכלת, שותה ונותנת הוראות. האם היא מסתפקת בחביתות ושניצלים ואוכל פשוט? לפעמים כן. לפי השיגעון שלה. מי שאוכלת חמש פעמים ביום, אז לפחות פעם או פעמיים ביום היא אכלה אוכל פשוט".

לפי קורות חייה, שרה בן ארצי, לימים נתניהו, גדלה בטבעון והתגוררה כל שנותיה בישראל, אך אתי חיים שמעה מפיה ש"בעלי ואני אמריקאים. אנחנו לא אוהבים אוכל שמן, לא אוכל מתובל ולא אוכל מזרחי". מיטיביהם, שלדון אדלסון וספנסר פרטרידג' ודן מיליקובסקי וארנון מילצ'ן - כאשר לא תרם את השף שלו, עידן צנציפר - ושאול אלוביץ' ועוד ועוד התכבדו בהכנסת אורחים ללא הוצאת מארחים. כשלא היו אורחים, האכיל בית הכזבים את עצמו.

בסושי רחביה, חיזקה חיים עדויות קודמות, "היינו מוגדרים 'סטימצקי' משיקולי ביטחון. כשבישלתי, יאיר היה ילד מפונק והיה בודק מה יש בסירים. 99 אחוז מהזמן האוכל לא היה מוצא חן בעיניו. הוא היה מבטל בתנועת ידיים את האוכל ומבקש שיזמינו לו סושי. אוי ואבוי אם נגיד לילד שאי אפשר להזמין. כל הזמנה שלו היתה 400 שקל. הסתכלנו על הקבלות ואמרנו שזה יום עבודה שלנו. לא פעם ולא פעמיים שרה התפרצה עלינו ואמרה שאולי האוכל שלי מגעיל ולכן הילד רוצה סושי. מדוע שיזמינו מבחוץ אוכל נוסף אם אנחנו מבשלות? אם זה בחינם, אז למה לא. כי היא אוהבת - הם אוהבים - את החיים הטובים. צריך לחיות בבית הזה כדי להבין. היה שבוע שריתקו את יאיר בצבא ובמשך שבוע היו שולחים פעמיים ביום נהגים עם אוכל ממסעדות יוקרה לבסיס, לתת אוכל ליאיר, לפעמים היו קבלות של אלף שקל ליום אחד לאוכל. היו לי אז שני ילדים בצבא וזה כאב לי נורא, כי חיילים חיים על 300 שקל בחודש".

אתי חיים המשיכה להעיד ודיווחי הכתבים מתוך בית המשפט הדהדו מאתרי החדשות אל הרשתות החברתיות. "שרה הרביצה לי על היד כשרציתי לפתוח ארון של יין ואלכוהול בלי לרחוץ ידיים קודם. היא היתה שתויה באותו זמן. רציתי לעזוב וקראתי לעזרא סיידוף והוא שיכנע אותי להישאר ובסוף אני הייתי צריכה להתנצל בפניה על זה שקיבלתי ממנה מכה. לא היתה ברירה. היתה מלחמת הישרדות. כל מה שאמרתי למני נפתלי על התנהגותה של שרה כלפי, אבל לא רציתי לקחת חלק בתביעה שלו. אני עדיין עובדת באותה חברה, 'מיקוד', ולא רוצה להיפגע. שרה מתנהגת כאחרון העבריינים. צרחות, השתכרויות, זריקת כלים על הרצפה, השפלת אנשים. לאשה הזו אין ארנק. היא משתמשת בכספים שלנו לצרכים הפרטיים שלה".

שרה נתניהובישיבה מיוחדת בכנסת לכבוד ביקורו של נשיא צ'כיה, 26 בנובמבר 2018. ראובן קסטרו
"לפי השיגעון שלה". שרה נתניהו/ראובן קסטרו
seperator
"גיבורת הפרשיות הורשעה בהסדר טיעון שכיווץ את כתב האישום ופטר אותה ממרמה, אך טבע בה חותם בל יימחה של עבריינית פלילית. זה לא מפריע לה, מאז הפללתה, להתהדר בתואר הגברת הראשונה - של העבריינות בישראל? - ולהשתתף באירועים מתוקשרים כאילו היא אישיות רמת מעלה ולא פו

כל מילה המצוטטת כאן נאמרה. אף לא אחת מהן הועדה בבית המשפט. הכל נלקח מהודעותיהם של נחקרים - ביניהם באזהרה, כחשודים - בשבתם מול קצינות וקציני יאח"ה. זהו חומר גולמי שלא עבר את מסרקות ההגנה והשופטים. ייתכן שבהצלבת עובדות ובחקירה נגדית היו חלקים ממנו מופרכים והאמת היתה מתייצבת לצד הנאשמת, שטענה כי "כל ההאשמות הינן שקריות, כוזבות ומרושעות". היתה לשרה הזדמנות להתנער מהעלילות שלדבריה טפלו עליה, ולשכנע את השופטים באולם ואת המושבעים בבית בהיותה מופת לפיכחות, יציבות, רוגע ויושרה - והיא ויתרה עליה. הגיוני, מצדה; מקומם, מצד היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ד"ר אלוף בדימוס אביחי מנדלבליט. כל כך הרבה תארים, כה מעט אומץ ויושרה.

וזאת השערוריה הנוספת שעל גב השערוריה המקורית. התמונה המפלצתית של מעון ראש ממשלה המתנהל באווירת גחמות, השפלות, שתלטנות, נעצלנות - מכפלת עצלנות (ועצבנות) בנצלנות - ובזבזנות על חשבון קופת המדינה והמוניטין שלה אינה חדשה. היא התגלתה לציבור ברצף תלונות שהדהימו בפרטיהן המדויקים ואושרה כעובדתית במהותה וחמורה במשמעותה בערכאות משפטיות. גיבורת הפרשיות הורשעה בהסדר טיעון שכיווץ את כתב האישום ופטר אותה ממרמה, אך טבע בה חותם בל יימחה של עבריינית פלילית. זה לא מפריע לה, מאז הפללתה, להתהדר בתואר הגברת הראשונה - של העבריינות בישראל? - ולהשתתף באירועים מתוקשרים כאילו היא אישיות רמת מעלה ולא פורעת חוק. השופטים לוחשים והכרכרה נוסעת ולקומה השנייה של בלפור מטפסים - המעטים המורשים להגיע לדיוטה העליונה - רק בגרביים, כי של נעליך.

מנדלבליט, הזוג נתניהו והשופטים בירושלים, נשיא השלום חן וסגנו שהתקדם למחוזי מרדכי כדורי, שיתפו פעולה במהלך להצנעת העדויות מהציבור. סוכם לוותר על עונש מאסר, ולו גם על תנאי, ולדלל את המרמה החמורה, שליש מיליון שקל, לתנט"ז, תחבולת ניצול טעות זולת, מעין פילוח תרנגולת מהלול הקיבוצי בפלמ"ח. לפי ההסדר, שרה לא גנבה, חלילה, לא נאשמת כמותה תגנוב מחצית מסכום האישום המקורי, היא רק תינטזה את המדינה. ולא רק התוצאה רוככה - גם התהליך שהוביל אליה התנהל בדלתיים סגורות וסיכל הפניית זרקור תקשורתי אל הזוועות. אף שחומרי החקירה בתיק נגישים לכל מי שיטרח לנבור באלפי עמודים בתריסרי קלסרים, והודעותיה של שרה ("אין לנו כרטיס אשראי") נתניהו עצמה פורסמו, רישומם של הסיפורים אחר כשאינו מובא שעה אחר שעה ויום אחר יום מבית המשפט. לו היו העדויות נשמעות, גם לא היה שופט מעז להתכחש לאופיין הפרטי של הארוחות שהקיזו מכיסי הישראלים רבבות שקלים לטובת תענוגות נתניהו.

לשמע רצף העדויות, שאיזכרו לא אחת גם את גיל שפר, לשעבר מנהל לשכת ראש הממשלה וידיד אישי קרוב של מזכיר המממשלה בתקופתו, מנדלבליט, כדי כך שמנדלבליט פסל עצמו מלעסוק בענייניו, קשה להאמין ששפר לא ריכל באוזני חברו. היה נכון לזמן את השניים להעיד מה ידעו בזמן אמת, אך מי היה עושה זאת? פרקליטות מחוז ירושלים, הכפופה ליועץ? באוקטובר אשתקד עוד הסביר התובע ארז פדן כמה חשוב, "בשים לב לרגישות הציבורית ולמעמדה של הנאשמת", שהמשפט יתנהל, "בפרט שמדובר באישום של שחיתות ציבורית ושל אנשי ציבור בכירים. (אמנם יוקדשו משאבי זמן שיפוטי, אך) הבכורה צריכה להיות למיצוי הדין ולניהול ההליך באופן מיטבי".

אמירה חזקה, סיום רפה. בחודש שעבר נכנע פדן ללחץ המשולש מנדלבליט-נתניהו-חן. היועמ"ש, המופקד על החיטוי, בחר בחיפוי. כשנתקל בטינופת, נרתע מניקוייה - הוא בחר לדחוק אותה אל מתחת לשטיח.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בטקס קבלת פנים לשר המשפטים הנכנס, ח"כ אמיר אוחנה, משרד המשפטים, ירושלים, 23 ביוני 2019. ראובן קסטרו
חיפוי במקום חיטוי. מנדלבליט/ראובן קסטרו
הרושם האחר, מסתבר, היה נכון מאד. המשטרה המליצה להעמיד את שרה לדין. ההרשעה נראתה מובטחת. בדיוק משום כך גנז מנדלבליט סעיף אישום זה

מנדלבליט לא רצה שהאף הציבורי האנין יחוש במלוא עוצמתו בריח העז של הריקבון שפשה במפעלי בלפור בע"מ לזיופים ולכזבים. בתעשיות פיברוקים וקומבינות לישראל, כל יום היה פורים. המבשלת התחפשה למנקה. החברות מחוג הדיילות למבקרות רשמיות מחו"ל. שני סועדים לשמונה. תורמים ותומכים פוליטיים - למשל, סיימון וחנה פאליק, שנידבו לנתניהו ("200", בכינוי הצופן) אלפי דולרים - לאורחי המדינה הסועדים על חשבונה באלפי שקלים. שניצל לחביתה וצלעות טלה לחמגשיות. סושי ליורש העצר המפונק ולחבורתו להזמנה מחנות ספרים. סיעוד פרטי בירושלים לניקיון בקרייה בתל אביב. מספרה אישית מחתרתית במעון למשרד בבניין אחר. בעל הפוחד מהצל של אשתו לראש ממשלה, והיא - למלכה עליזה ב', כי לפחות בבואה לפני עשור על מקומה של רעיית אהוד אולמרט השוותה עצמה אליה, התקנאה ביחס כלפיה וטיהרה את המטבח ממי שנאמנותה עלולה להישמר לקודמתה. בפרק האחרון מתחפשת העבריינית לקורבן.

איך אמרה גלינה רכטר, אחת המנקות, עובדות הקבלן, שהועסקו שלא כחוק גם בטיפול בשמואל בן ארצי על חשבון האוצר (שרה חוסכת, הקבלן גורף 30 אחוזי עמלה, ורק המדינה נפגעת מוסרית וכספית): "הקונצים האלה אני לא מבינה".

גלינה ושתי עובדות נוספות , סבטלנה בוגוסלובסקי ואולגה ריאבוב, טיפלו בבן ארצי על חשבון הקוראים, שבוודאי היו שמחים לתרום למטרה חשובה זו. להסעת סבטלנה גם הוקצו נהגים, רכב ודלק ממלכתיים.

אחת האחראיות לכך, במשחק כפול ומשולש, היתה היועצת המשפטית של משרד רה"מ, שלומית ברנע פרגו. "בהחלטת ראש הממשלה ורעייתו להלין בביתם את אביה הקשיש של גב' נתניהו, יחד עם המטפלת הסועדת אותו באופן צמוד, אין כל פסול, ואף יש לראות בה דוגמה ראויה להערכה לטיפול מסור בהורה מבוגר", התפייטה פרגו בספטמבר 2011, בלי לוודא שהטיפול המסור ימומן מכיסה הפרטי של הבת המופתית. "אוצר המדינה לא מימן (את הוצאות בן ארצי) וכל ניסיון ליצור רושם אחר מוטעה מיסודו". הרושם האחר, מסתבר, היה נכון מאד. המשטרה המליצה להעמיד את שרה לדין. ההרשעה נראתה מובטחת. בדיוק משום כך גנז מנדלבליט סעיף אישום זה.

לא לשימוש אמיר אורן שרה נתניהו. עיבוד תמונה
"שקריות, כוזבות ומרושעות". הצהרת נתניהו/עיבוד תמונה

פרגו היתה אמורה לדעת עם מי יש לה עסק. בחקירתה במשטרה הודתה שמקור מבין עובדי המדינה דיווח לה על אי-סדרים בהזמנת החשמלאי אבי פחימה לתיקונים בהולים כביכול בבית בקיסריה, לפי דרישת שרה, ועל עניין כלשהו הקשור במתנה מהקנצלרית אנגלה מרקל, שפרטיו נשתכחו מהמשוחחים, אך שלפי בירור נוסף התמקד במערכת ספלי תה, תפארת הפורצלן הגרמני, שעקבותיה נעלמו; אולי התגעגעה לקודמותיה, למאות המתנות שנמלטו מבית נתניהו או ממשרדו בשנות ה-90 ואבדו עד שייחשפו בחפירות ארכיאולוגיות באלף הרביעי. כשהדובר ניר חפץ היה לעד המדינה נגד בנימין נתניהו בתיקיו ומסר למשטרה שיחות שהקליט ("בטייפ מנהלים קטן") וגובו במחשבו, התברר שהמקור היה חפץ.

בגלל כפיפותה של פרגו ליועמ"ש - אליקים רובינשטיין, מני מזוז, יהודה וינשטיין ולבסוף (אם זה אכן הסוף) מנדלבליט - גולגלה האחריות להיתרי חריגים ולפרשנות סלחנית של החוק עד ליועצים, שכמובן לעולם אינם חוקרים את עצמם או את קודמיהם, לבל ייחקרו בידי יורשיהם. החלטות היועמ"ש, שאין עליהן ערעור מבית, ממש כמו החלטות שרה במעונות, מקוממות כדי כך שדומה שנדרשת בדיקה של ההליך בידי השופט בדימוס דוד רוזן, נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות.

להלכה, פרגו מייצגת את מנגנון הבלמים והאיזונים: משרד המשפטים מפקח באמצעותה על משרד רה"מ ומשרד האוצר - באמצעות החשב, הנקרא לרוב יוסי (שטראוס ואיצקוביץ). למעשה, נתונים היועמ"שית והחשב ללחצים בלתי-נסבלים לחתום על אישורים מפוקפקים. איצקוביץ אישר קניית נרות נשמה ב-3,500 שקלים לחודש, כמצרך ביתי שכמוהו כמזון. מנגד, מחה על רכש בקבוקי בירה. יין כן, אמר, בירה לא. "לא ייאמן, זה חמור מאד, אוי ואבוי, אין לי מושג, זה נעשה בסתר, זה הכי חמור, ממש הטבה אישית שראוי שתגיע ליועמ"ש לבחינה, איזו חוצפה", קונן איצקוביץ כשלדבריו עומת לראשונה עם ההנאות וההונאות במעון.

עם המשפטנית והגזבר היה גם פקיד שלישי, הסמנכ"ל הבכיר במשרד, או בזמן אחר המשנה למנכ"ל (והרי זו סיבה טובה ליוזמת ממשלת נתניהו להפיכת המשנים למנכ"ל ממקצועיים למכהנים במשרת אמון). להגנה הדדית מפני תביעות וטענות התאגדו היועצת, החשב והסמנכ"ל בוועדת שלושה. לאחר זמן החליטו להתפרק. הסמנכ"ל רן ישי העיד במשטרה כי "אני נחשב לאדם שמקפיד בבדיקות שלו ולא מעגל פינות ולראייה, בשלושת החודשים האחרונים אני עובד בלי חוזה חתום ובלי משכורת מסודרת, עקב הנחיה שנמסר לי שהגיעה מראש הממשלה לא לחדש לי את החוזה ולפחות במקרה אחד, כשלא אישרתי להעסיק נהגים תורנים בשבת, ראש הממשלה הורה לפטר אותי".

עובד מדינה מבצע כיאות את תפקידו, מונע עוולה והפרת חוק וסופג בתמורה התנכלות של ראש ממשלה - והיועץ המשפטי אינו מתערב להגן עליו או להורות על חקירת נתניהו. אופייני למנדלבליט, שלא הורה או אישר למשטרה לגבות את גרסת בעלה של גבירת המעון, לא נגדה - הוא הרי מנוע מכך, במשפטה - אלא באשר לאירועים שנויים במחלוקת ולמעורבותו האישית בסוגיית מימון הארוחות ובהמשך גם במאמצים לכיבוי תבערת דו"ח המעונות של מבקר המדינה בטרם תגרום לו נזק פוליטי ותחולל חקירה פלילית.

למראית עין, ובמקרה זה למראית אין, לא קיים כל קשר בין תיק הרעייה - הגברת השלישית של בעלה - לבין תיקיו. בפועל, הם כרוכים לבלי התר בגלל זהות החשודים, ראשי התביעה והעדים. סניגורה של שרה, יוסי כהן, אינו מייצג את בעלה, אבל במשפחת נתניהו כולה סקרנים לדעת מה סיפר חפץ לחוקריו בתיקי ראש הממשלה. "הריני פונה אליך בדרישה להעביר אלי בדחיפות את הסכם עד המדינה עם חפץ ואת כל המסמכים הנלווים - פרוטוקולים, מזכרים, רישומי שיחות וכיוצא באלה", כתב אשתקד כהן לג'ני אבני, שותפתו של פדן להובלת תיק המעונות בפרקליטות ירושלים. הם "ממשיכים להכמין ממני חומרי חקירה מובהקים", ניסה כהן לשווא, במהלך שקוף, חודשים לפני שחומרי כתב החשדות נמסרו לעו"ד עמית חדד. עכשיו, עם תום משפטה של שרה, ראוי להרחיב את קובלנת כהן ולהציג לציבור כולו את חומרי החקירה נגדה.

כדי להצדיק את ביטול האישום במירמה וההסתפקות בתחבולת הטעייה נאנחה הפרקליטות והסכימה שהתיק סובל מקושי משפטי. הכוונה לנוהל ההזמנות למעונות, שחייב את עובדי המדינה אך שלטענת ההגנה חסר תוקף, מפני שוועדת הכספים של הכנסת, במחדל רב-שנים ונטול מקריות, נמנעה מאישורו. לכן, לכאורה, היה - ועדיין - מותר לזוג נתניהו להשתולל בארוחותיו עם בניו. כאוות נפשו, או לכל הפחות עד 3,000 שקלים ליום, למעלה ממיליון שקלים לשנה, ויפה שבצניעותם היה די להם ברבבות. אם הציות לנוהל בטעות יסודו, גם כל השקרים והזיופים בעקיפתו כלא היו.

אלא שאם מתייחסים ברצינות לטענה נגד תקפות הנוהל - ולפי העדויות תועדו עבירות גם על חוק נכסי המדינה וחוק התקציב, האוסר הסטות פנימיות (שיפוץ המספרה הסודית של שרה במעון, שם טיפלו בה אמן בלורית ומומחיות לאיפור, כאילו זו הקומה החמישית בבניין משרד ראש הממשלה) - גם נשמט הבסיס למימון הוצאות בקיסריה ובדירה הירושלמית הפרטית ברחוב עזה 35, שאליה נשלחו מנקות ושלפי החשד מומנה בה החלפת חפץ זכוכית שנשבר.

"נאלצתי להשיב בשלילה לבקשות שונות הנוגעות להוצאות המעון הפרטי שהופנו אליי על ידי גורמי המשרד מטעם משפחת נתניהו ומצב דברים זה יצר מתיחות והכביד על יחסי העבודה בהיבטים אחרים של עבודתי מול ראש הממשלה", העידה פרגו במשטרה וסתרה בכך את הצגת נתניהו כעוסק בענייני העולם ומשאיר את הזוטות הפרטיות לרעייתו. "בנוסף, הואיל ואני כפופה ליועמ"ש לממשלה, מצאתי עצמי נותנת תשובה שלילית לפי הנוהל, אך ראש הממשלה פונה ליועמ"ש ומקבל תשובה חיובית. נוכח זאת החלטתי להציג אחרת את התייחסותי לבקשות. אמרתי שלא הייתי מתנגדת, אבל הנוהל אוסר, והסמכות לסטות מהנוהל היא של היועמ"ש וכדאי לפנות אליו". היועמ"ש - וינשטיין ובעקבותיו מנדלבליט, הנמענים לפניות פרגו בעניין מימון הוצאות נתניהו - הוא לפיכך גם מינוי של נתניהו, גם בכיר יועציו בענייני חוק, גם מתיר הסטיות וגם המחליט אם לחקור אותו ולהעמידו לדין.

ראש הממשלה בנימין נתניהו  ורעייתו שרה במימונה באור עקיבא, אפריל 2019. ראובן קסטרו
תשתית מתבקשת לניתוחי מומחים לרפואת נפש. בני הזוג נתניהו/ראובן קסטרו
שרה, בחקירתה, אמרה שראתה "באופן כללי" את חוברת זכויות השרים יחד עם ראש הלשכה, "נדמה לי נתן (אשל). לא קראתי את החוברת. גם בעלי לא. זה נראה לי משעמם מוות"

נוהל ההוצאות "מחייב את עובדי משרד רה"מ ללא סייג וצדדים שלישיים היודעים על קיומו", העידה פרגו. "להבנתי, גם את שרה. היא מתגוררת במעון הרשמי ובמעון הפרטי ונדרשת לשירותי המשרד באופן תדיר. יש להניח שהיא פוגשת תכופות בנוהל, בהוראותיו ובמגבלותיו. היא גם מושפעת ישירות". טיוטת התשובה לדו"ח מבקר המדינה, שהכינה פרגו, הועברה לאישור נתניהו ופרקליטו דוד שמרון - עירבוב מכוון, אך מוסתר מהציבור, של הפרטי והציבורי.

הנוהל פורסם לראשונה בתקופת מנחם בגין ועודכן ב-2001, לאחר כהונתו הראשונה של נתניהו, בידי מזוז, משנהו ולימים יורשו של רובינשטיין. פרגו כבר היתה שם. היא העידה ש"הנוהל כלול בחוברת חילופי שלטון שאני מכינה לקראת הקמת ממשלה חדשה ומוסרת לרה"מ לעיונו. היא כוללת כ-70 עמודים בנושאים שונים ואינני יודעת אם (נתניהו) עיין בחוברת ואם קרא את הוראות הנוהל. לדעתי הוא אמור להכיר אותו או לדעת על קיומו".

לפי העדויות, לא התעוררו בעיות כלשהן בתקופותיהם של אהוד ברק, אריאל שרון ואהוד אולמרט. ארובות השמיים נפתחו כשהזוג נתניהו חזר לבלפור בתום עשור בגלות, כשהוא מצוייד בנכס נוסף - הבית בקיסריה.

לדברי העדים, זהו בית בעייתי, ולא רק בגלל השוכנים בו. מי שמכר אותו לנתניהו התרשל בהנחת הצנרת ובהברגת לוחות האבן. הצטברו ליקויים שהבעלים, משפחת נתניהו, נדרשו להחליט אם להבליג על קיומם או לתקנם. הם בחרו בחלופה שלישית - לדרוש מהמדינה, בסמוך להשבעת הממשלה ב-2009, לממן את התיקונים וכיד המלך גם תוספות. בין השאר, לאטום נזילות ולסדר את החומה שאחת מאבניה עלולה ליפול בדיוק על ראשה של הממשלה. הכל, אלא מה, מהכיס הממלכתי, כי דין פרוטה כדין 100,000 וגם על תשלום חודשי של עשרה שקלים ל"הוט" לא יפה שהמדינה תקמץ.

בפרשה שכולה כיעור וחמדנות, תשתית מתבקשת לניתוחי מומחים לרפואת נפש, זהו אחד הפרקים המרתיחים ביותר. ראש השב"כ יורם כהן, שנתניהו מינה בעקבות שתדלנות של פטרון המתנחלים חיים דרוקמן, לא עמד בלחצי הזוג נתניהו, באמתלה ביטחונית. למרות הסתייגות של אגף הביטחון במשרד רה"מ, שפסל את הטענה שהגבהת הגדר בקיסריה, התקנת חלונות ממוגנים ושתילת עצים - "בננה או שיפלרה ענקיים" - שיסתירו את חדר השינה חיוניים לאבטחה, נמלך השב"כ בדעתו והעניק לשינויים חותם ביטחוני. התירוץ: חשיבות תחושת הביטחון - מונח אחר לתרכובת של שגעון רדיפה ותאוות בצע - של האישיות המאובטחת. העלות: רבבות שקלים, במעקף של הסעיף בנוהל המתיר שימור הקיים ואוסר השבחת שווי הנכס. זהו אחד הכישלונות המבישים ביותר של השב"כ, ביומרתו להיחשב לגוף נקי ומקצועי. גם אותו הצליח נתניהו להכתים. זימון יורם כהן לעדות ועימותו עם אנשי האבטחה שהתנגדו לכניעה לנתניהו היה פוגע קשות, במקרה זה בצדק, בדימוי השב"כ.

שרה, בחקירתה, אמרה שראתה "באופן כללי" את חוברת זכויות השרים יחד עם ראש הלשכה, "נדמה לי נתן (אשל). לא קראתי את החוברת. גם בעלי לא. זה נראה לי משעמם מוות. לא נאמר לי כלל שאני צריכה לקרוא".

עובדי המעון העידו במשטרה, ועמדו להישאל על כך בבית המשפט, על מזג חם ודו-פרצופי שהופנה כלפיהם בתובענות הפכפכה, גאוותנית ומעליבה. "היתה מין מנטרה כזו של הגברת, שהיתה אומרת שבבית הלבן לא מגישים ככה ושזה לא עומד בסטנדרטים שלה", העידה דקלה עובד דהן. היא, וכמותה כל העדים האחרים, אישרה שעל פי שרה לא רק יישק דבר, אלא גם ישקשק. סבטלנה, המנקה שהוסבה למטפלת, "הייתה נסערת הרבה פעמים, בגלל הגברת, שלא היתה משחררת אותה בזמן" - זמנו של הזולת, מנהגים וספרים עד מבשלות ומלצריות וראשי אגפים, זול מאד במעון נתניהו - "והיתה מבקשת ממנה להחזיק דלי בגובה מסוים. לא הבנתי אז ואני לא מבינה גם היום למה הכוונה".

לא חשוב למה התכוונה המשוררת - בעלה הפציר בעובדות, "תעשו מה שהיא מבקשת", ללא סייג חוקי, ולכאורה היה בכך שותף סביל ומגבה לדבר עבירה, כי לא נקף אצבע לעצירת ההפקרות. הוא גם לא היה תמיד אדיש לחשבונות ההסעדה, כפי שהתאמץ לשדר כשהפרשה צפה לראשונה והתברר - הפתעה, הפתעה - שכל אותם אשפי מטבח שמלאכתם ערבה לחיכו ושסבבו אותו, הם, סגניהם ומלצריהם, לא התחרו ב"מאסטר שף" על חסדי שרה, אלא הרוויחו יפה מעיניהם העצומות של החשבים שחתמו על בקשות התשלום שהוגשו להם.

דמעות הכפיפות

"סיור היה בסדר ויום לאחר מכן קיבלתי ממנה טלפון מאד זועם, למה לקחת אותי לשם, רה"מ אומר שזה היה מהלך מטומטם, עשית לי בושות, את רוצה להיות שחקנית על הגב שלי ולקחת אותי להבימה לעשות רושם עליהם"

כמעט כל עדה מעובדות המעון סיפרה על עלבונות שהטיחה שרה בה או בעמיתה ועל החלטתן להבליג כדי לשמור על מקום עבודתן. הן גם תיארו הצעות שלא ניתן לסרב להן לייצר מכתבי תמיכה במי שפרנסתן תלויה בה; ואוי לעובר על חוקי שרה. כל עדות תאומה לאחרות, רקמה אקראית הנדגמת מתוך גוף חולה מאד. שזירתן, שתי וערב, יוצרת מחזה סוחט דמעות - דמעותיהן של כפיפות שרה. המופע שמנדלבליט פעל לצנזר.

מורן סיוון: "הגברת מאד סטרילית ולא אוהבת שמי שמנקה גם תבשל, או להיפך. יש מנקות קומה למעלה ומנקות קומה למטה. האבטחה לא יכולים לעלות. מי שעולה חייב להוריד נעליים. דברים שעולים חייבים להיות בתוך שקיות. המנקות חייבות להחליף בגדים כשהן באות ובמהלך היום כדי להיות סטריליות. אם אב הבית או מישהו כמו מנקה היה נוגע באוכל היינו זורקים אותו בהנחייה של הגברת. היא אמרה לנו ישירות לזרוק אם מישהו שלא מורשה נגע באוכל, שזה אומר כל מי שהוא לא טבח, כולל אותנו, הבנות. היתה מתעצבנת אם האוכל לא היה עולה (במעלית הפנימית) ממש חם. הייתה רוצה לאכול ואז אחרי דקה היתה מתקשרת וצועקת, איפה האוכל. אם החליטה שמישהו חימם במיקרו ולא בתנור למרות שלא ראתה כלום היתה אומרת שהאוכל לא חם במידה שווה ודורשת לזרוק ושיזמינו לה אוכל מבחוץ, בדרך כלל משלום קדוש במלון 'ליאונרדו'. היתה מבקשת להזמין פסטה ואז צועקת עלינו, מה אתם גורמים לי להשמין, למה הזמנתן פסטה".

ועוד: "באחת התקופות עדי אטון היתה אחראית לאוכל ולהזמנות. עבדנו שישי לסירוגין ונסעתי עם חברים וקיבלתי ממנה טלפון שהיא ממש בוכה שהגברת קראה לה ואמרה לה, מי את, סתם פוזלת, מי ייקח אותך להיות שחקנית, כי היא רצתה להיות שחקנית וסידרה לה פעם ביקור בתיאטרון והגברת שמחה ואז היה משהו בעיתון לרעתה של הגברת בהקשר של הביקור בתיאטרון ואז היא טענה שעדי רק מנצלת את הקשרים שלה כדי להתקדם וירדה עליה כי היא באמת פוזלת, עשתה ניתוח לאחרונה".

עדי אטון: "לקחתי אותה לסיור ב'הבימה'. לא הייתי חייבת. היא זרמה ושמחה על הביקור. הצעתי לה לבקר בתיאטרון הלאומי, שהזמין אותה לסיור לאחר שיפוץ. כנראה שהם רצו כסף, אבל הייתי נאיבית מדי וזה נשמע לי נחמד שזה כאילו מתייג אותה כאשת תרבות. הסיור היה בסדר ויום לאחר מכן קיבלתי ממנה טלפון מאד זועם, למה לקחת אותי לשם, רה"מ אומר שזה היה מהלך מטומטם, עשית לי בושות, את רוצה להיות שחקנית על הגב שלי ולקחת אותי להבימה לעשות רושם עליהם. לא הבנתי מה היא רוצה, מה הקפיץ אותה, ואני בטוחה שזה לא מרה"מ. כשהודעתי שאני עוזבת היא יצאה עלי בהתקף כזה שבחיים אני לא אהיה שחקנית ושלא יילך לי. יצאתי משם בוכה ושלחתי לגיל שפר הודעה בסגנון שאני לא יכולה יותר והוא שלח לה צילום מסך של ההודעה שלי אליו ובעצם יצא לא בסדר איתי. היא עפה עלי בכעס, מה אני בוכה לגיל. האם העליבה אותי והשתמשה בביטוי 'פוזלת'? לא זוכרת. עשיתי ניתוח. אולי מישהו עירבב בין הסיפורים".

מורן סיוון: "כשיש לה התקפי זעם, וזה לא משהו חריג, היא צועקת ויורדת על העובדים. אומרת שהיא הגברת הראשונה ושהיא מאד חכמה ומי אנחנו. תמיד הכריחה אותנו לקרוא לה גברת נתניהו. זה היה לא מפאת כבוד, אלא כדי להראות שאני מעליכן ואתן סתם. מנסה להשפיל. מי את, סתם ילדה, אני אשת רה"מ, אני יש לי תארים בזה וזה, אני פסיכולוגית. רצתה להראות שהיא במעמד יותר גבוה ושאנחנו עובדים בשבילה. היא אף פעם לא הייתה מרוצה. אני, עדי ודקלה התכתבנו על זה, היינו בוכות אחת לשנייה, לא היה שבוע בלי שמישהי הייתה בוכה, דקלה אמרה כל הזמן שזה עולה לה בבריאות הנפשית והלכה לרופאים כל הזמן. זה היה גם עם אפי אזולאי, מני נפתלי, פסיקה (המבשלת), אפי מכלוף, עופרה שמעון, ויקטור סרגה הנהג שהיה משחק אותה חבר שלנו ואז הולך ומספר לה מה אמרנו והיא השתמשה בזה, הוא היה יד ימינה כאילו, ועדיין היא היתה מאמללת אותו, חשבתי שהוא לא שפוי שכל כך מאמללים אותו ועדיין משתף פעולה איתה".

(סרגה, שליח שרה למיחזור בקבוקים, שפוי לחלוטין וידע איך להסתדר. כשפוטר וצץ חשש שכמובטל כעוס ידבר, המציא לו ראש המטה לביטחון לאומי יוסי כהן, שהתחנף לשרה, תקן של נהג במל"ל. גם זה היה מהלך שפוי מאד, שסייע לכהן לממש את שאיפתו להתמנות לראש המוסד. כהן זוכה להגנתו המלאה של מנדלבליט, שאינו טורח לנמק את היחס המועדף לחברו מימיהם כעוזרי נתניהו. לא נחקרו קשרי כהן עם מילצ'ן והמיליארדר ההודי רטאן טאטא, גיבורי הטיסה לירדן בתיק 1000, שאיתם התרועע ושעמדו להעסיקו בחברת אבטחה. בהמלצת מילצ'ן כפה נתניהו על ראש המוסד תמיר פרדו את מינוי כהן למשנהו, בעיסקת חבילה שפגעה ללא הצדקה במשנה שכהונתו קוצרה, רמי בן ברק).

שרה נתניהו בהסרת הלוט מעל השלט "רמת טראמפ", רמת הגולן, 16 ביוני 2019. ראובן קסטרו
פתאום היה מגיע זר פרחים מרה"מ. נתניהו/ראובן קסטרו
"אתה לא יודע מאיפה זה יגיע. היא יכולה להיות הכי נחמדה ואז פתאום היא מתפרצת וצועקת. אתה לא מצפה לזה ואתה גם לא יכול להימנע מזה, כי זה פתאום קורה. אתה פשוט שותק ומושפל"

עדי אטון: "תמי האוספטר, חברה של שרה, ביקשה ממני לספר לתקשורת על דברים טובים שהיו עם הגברת, כי אני, יחסית לשאר, המצב שלי טוב ולא יצאתי פגועה נפשית כמו אחרים. אמרתי לעצמי שאני אדבר על החוויה שלי ולא אשקר. לי היה יחסית בסדר, קטעים קשים אבל לא דרמטיים. הייתי עדה למצבים שלא היו בעיני תקינים, אבל היחס כלפי היה בסדר, למעט מספר התקפים. הופעתי בערוץ 1 לבקשתה של תמי ואמרתי ש(שרה) עובדת בעירייה ומרוויחה שכר בהתאם ולא פותחת קליניקה שיכולה להרוויח הרבה כמו שעליזה אולמרט מכרה ציורים שלה. הסיפור על אולמרט, זה היא אמרה לי להגיד וזה היה חלק מיחסי הציבור שהיא אמרה לי להגיד. מצד שני, דקלה סיפרה לי שעליזה גם הביאה פירות לבנות שעובדות איתה ולא רק מכרה ציורים. יש לי תכתובות ווטסאפ עם הגברת שאני מברכת אותה והיא אותי. אני כל הזמן נחמדה אליה ומתחנפת, גם היום, אני לא בחורה טיפשה".

מורן סיוון: "אתה לא יודע מאיפה זה יגיע. היא יכולה להיות הכי נחמדה ואז פתאום היא מתפרצת וצועקת. אתה לא מצפה לזה ואתה גם לא יכול להימנע מזה, כי זה פתאום קורה. אתה פשוט שותק ומושפל. לפעמים היינו עונות לה ואז היא היתה נרגעת. יותר קל בטלפון, כשזה פנים אל פנים יותר קשה. פעם אחת היא צעקה עלינו - עלי, על דקלה ועל עדי - ואז ראש הממשלה בדיוק יצא ועבר ליד המשרד שלה ונכנס להרגיע אותה, שרה'לה, הכל בסדר, תירגעי וכאלה. לא שאל אותנו מה קרה. הרבה פעמים כשהייתה מתעצבנת והיינו מעבירים אותה ללשכה כי רצתה לדבר עם רה"מ ולא מעניין אותה באיזו פגישה הוא ואז פתאום היה מגיע זר פרחים מרה"מ כדי להרגיע אותה".

מלי אבן חן: "אחת המזכירות של הגברת פנתה אלי וביקשה (שאכתוב בעדה), שנים אחרי שעזבתי. לא כתבתי שנוח לעבוד עם הגברת. כתבתי בחוכמה, בלי להכפיש. חטפתי ממנה, אבל לא רוצה לירוק לבאר ששתיתי ממנה. הנה, מני נפתלי, עכשיו מי יעסיק אותו אחרי התביעה? כתבתי שהעבודה בבית נתנה לי הרבה, סוג של מה למדתי בשביל עצמי. לא אילצו אותי לכתוב את המכתב, אבל אמרו שזה דחוף. אם אצטרך להעיד על המכתב בבית משפט אלוהים יעזור לי. לא יודעת מה אני אעשה. פה אני אגיד את האמת ואני אהיה נאמנה לאמת, למרות שאני חוששת ופוחדת, אולי מהמעמד של בני הזוג".

אתי חיים: "כשבאתי לראיון עבודה אצלה, עזרא וגיל עשו לי שיחה וביקשו ממני לפתוח בתנחומים לגברת על מות אביה, להלל ולשבח אותו. היא אמרה לי שהם לא אוהבים אוכל מזרחי. לעבודה הייתי מגיעה בשש-שבע בבוקר. עובדת אחרת, לידיה, כבר היתה שם והכינה לאבנר סנדוויץ' ארוז עם פרי. הוצאתי בשרים וארגנתי לי במטבח סביבה, אבל לא בישלתי כל עוד רה"מ בבית, כי הוא לא אהב ריח של בישולים. שעות הבוקר המוקדמות היו סביב ארוחת הבוקר של הגברת. ליד המעלית היה אינטרקום. ברגע שיש זמזום נכנסנו להיסטריה במטבח כי ידענו שהיא התעוררה וצריך להכין לה מיץ תפוזים טבעי סחוט, קפה הפוך חם, סלט ירקות טרי, אבוקדו, זיתים, גבינה לבנה מלוחה, חביתה או עין או ביצה רכה, ארוחת בוקר כמו במיקרוסקופ, שהקפה יהיה בדיוק חם וחביתה ספוגה בנייר מהשמן ואסור שתהיה נקודה שחורה על האבוקדו. אחר כך היא שואלת מה יש לארוחת צהריים. אם זה לא מוצא חן בעיניה מחליפים תפריט. ארוחת צהריים בסביבות ארבע. עוף, שניצלים, קציצות עוף, דגים, פחמימות, ספגטי, תפוחי אדמה, כמה סוגי אורז, חמוצים, סלט ירקות, ברוקולי, פרחי כרובית, אפונה, תירס, מרק ובחורף ארבעה סוגי מרקים. ארוחת אחר הצהריים כללה דג, פחמימה, סלט, מרק. ארוחת ערב בשבע פשטידה עם סלט, ירקות חתוכים, טונה, סוגי חביתות, שלושה סוגי מרקים. וארוחת לילה ב-11 או 12, סנדוויץ' עם נקניק, מרק, חזה עוף, דג בתנור. כל ארוחה זה טקס של כל ההגשה. היא גם לא תאכל בערב מה שנשאר מהצהריים. לכן צריך שתי מבשלות בבית כל הזמן. היינו מגישות לה הכל. היא לא היתה מוזגת לעצמה אפילו כוס מים. היא לא הרשתה לנו לצאת מהבית לפני שהם הולכים לישון כי המטבח צריך להיות מאוייש כל הזמן, אפילו לכוס מים".

אורלי כהן: "לפני שהתחלתי לעבוד, עזרא הפגיש אותי עם שף שלום קדוש ב'ליאונרדו' לשיחה מקצועית. הוא הסביר לי מה הגברת אוהבת או יותר לא אוהבת לאכול - דג בלי עור, חזה עוף דק. כשהגעתי הגברת התחילה שומרי משקל והגיעה מדריכה של שומרי משקל ונפגשנו שלושתנו. היא נתנה קווים מנחים לתפריט, מנות ומרכיבים ודגשים של שומרי משקל. התחילו הערות, לא טעים לי, לא מבושל מדי, יותר מדי רוטב. לכל אחד בבית העדפות משלו. זה לא סיר אחד לכולם. הילד הגדול צמחוני והקטן אוכל הכל. לגברת האבוקדו צריך להיות פרוס עגול-עגול ובלי נקודה שחורה. את ארוחת הצהרים והערב של רה"מ היו שולחים למשרד או לכל מקום אחר בארץ, גם אם זה היה כרוך בטיסה לצפון, לפי בקשתו".

עדי אטון: "היא היתה בהתקף קלוריות שהיא צריכה לרזות. היה זילזול בזמן של אנשים. נהגים היו מחכים שעות על שעות עד שהיא החליטה לזוז. כנ"ל עם ספרים ומאפרות. היינו מזיעים וסופגים את כל הכעסים בגלל שהם מתייבשים עד שהיא יורדת. פנו לעוד הרבה עובדים בבקשה שיגידו דברים טובים אבל אף אחד לא הסכים. פעם כשאכלו ארוחה היא דיברה איתי וביבי ביקש פתאום קרח. היא צעקה עליו שאני לא מלצרית, כאילו ניסתה לשמור עלינו במעמד יותר גבוה. זאת דוגמה למשהו יותר חיובי. לא הכל היה שחור משחור. (אחרות) לקחו את החוויה שם יותר קשה וזה בהחלט מצריך איזה כושר משחק ועמידה במצב לחץ. עד שהגעתי לחקירה במשטרה לא הבנתי את גודל חוסר הלגיטימציה שהיתה שם. לא היינו פושעים בידיעה. רק עכשיו אני מבינה את גודל המרמה".

אתי חיים: "שמעתי לא פעם ולא פעמיים שהגברת אומרת שלא מעניין אותה שמשהו אסור ושימצאו פתרון. אמרנו שהמאפיה הסיציליאנית קטנה עלינו, כי כל הזמן התרחשו בבית דברים לא כשרים. כולם פוחדים ורועדים ממנה, מהקטן ועד הגדול, ורה"מ אמר שיעשו כל מה שהיא אומרת וגיבה אותה".

מורן סיוון: "היא התפרצה על עובדים בנוכחותנו. פעם הייתה בידה כוס מים והיא צעקה על המנקה האתיופית והיד שלה רעדה בשלב מסוים וממש הייתי צריכה לקחת אותה לחדר אחר עד שתירגע. הרבה פעמים, כשהייתה מקבלת את ההתקפים, זה היה מפחיד. יניב מלכה, ספר שהגיע הרבה, היה עד למקרים שהתעצבנה עלינו ועל עובדים, כולל מאבטחים. עזרא סיידוף וגיל שפר תמיד אמרו לנו, תעשו מה שהיא מבקשת, אין לנו כוח אליה, עוד פעם היא?! עזרא הוא איש חזק והיה מדהים לראות איך כשהיא מתקשרת אליו היא גורמת לו לעשות מה שהיא רוצה, הזמנות אוכל ושפים ואנשי מקצוע לבית בקיסריה או לבית ברחוב עזה. הוא היה אומר שאי אפשר כי אסור וכשהיא הייתה מתקשרת אליו, תבוא עכשיו והוא היה בכל מיני מקומות אבל לא עניין אותה, חייב להתיישר ולבוא, הכל היה תמיד מסתדר בקומבינות".

מלי אבן חן: "מישהו הינחה אותי לכתוב את המלל (שכביכול אין מבשלת במעון). רק עכשיו אני מבינה מה בעצם כתבתי. מי שאמר לי מה לכתוב ידע בדיוק למה. יש לי ממש כאב בטן. מה, אני עובדת עם נחשים. זו בגידה באמון. אני המומה. מישהו עשה משהו מאחורי גבי כדי להצדיק איזושהי פעולה. זה עושה לי בחילה. הזוי".

"נדפקתי"

"היתה לי חוויה לעבוד בבית רה"מ, אבל הגברת הייתה מלחיצה. לחץ ועצבים. בכלל, היא אדם קשה. מתישה. קשה לרצות אותה. צריך להיות פרפקט. עושים מה שהיא מבקשת. היא בוס. צועקת תמיד. פוגעת ומעליבה"

אתי הילה גור: "ביקשו ממני לכתוב מכתב תמיכה בגברת. כל פעם הייתי דוחה אותם, אבל שלחתי הודעה לגברת עצמה שמכפישים אותה. היא ענתה לי אחרי פחות מ-10 דקות וביקשה שאדבר עם מיכאל ראבילו מהמשרד של עורך דין שמרון. רשמתי לה בחזרה שאשמח לעזור ושביקשתי שיקבעו לי פגישה איתה על משהו אישי שלי. היתה לי חוויה לעבוד בבית רה"מ, אבל הגברת הייתה מלחיצה. לחץ ועצבים. בכלל, היא אדם קשה. מתישה. קשה לרצות אותה. צריך להיות פרפקט. עושים מה שהיא מבקשת. היא בוס. צועקת תמיד. פוגעת ומעליבה. לי היא היתה אומרת שאני לא מספיק טובה ולדקלה היתה אומרת שאני אחליף אותה כמנהלת. זו היתה שיטה שלה, ככה שנעבוד יותר טוב. לא ניתן לסרב לה. אם בוס מבקש משהו, אז צריך לעשות. היינו מקבלות צעקות לפעמים, אם לא הספקנו הכל. אנחנו בני אדם".

יצחק ("איקו") לוי, חברת ההסעדה "בצלים ותאנים": "הוזמנתי לערוך ארבעה-חמישה אירועים, כולל יום הולדת, שלדון לבד בארוחת ערב, ארוחת ערב ראש השנה וארוחת ערב סוכות. הכל שולם על ידי משרד ראש הממשלה, אחרי שמשכו אותי חודשים. בערב סוכות (באוקטובר 2009) זה היה כששודרה הקלטת של גלעד שליט מהשבי. ישבתי איתם קצת בסוכה ואבא של שרה היה והמטפל ודוקטור ברקוביץ ואשתו והילדים של ביבי ושרה אמרו, אמא, אולי איקו יישאר לבשל לנו כל הזמן? הם אהבו את האוכל שלי. זה כבוד להיות שם בערב סוכות עם משפחת ראש ממשלה, כשביבי יושב ומעשן סיגר בנחת. הכנתי להם עוד שש מנות למחרת וזה המתין להם במקרר".

שלושה שבועות אחר כך, "ביום ההולדת ה-60 של ביבי, היו 25 איש. שרה, ביבי, הילדים, יורם ולאה גלובוס, הרופא ברקוביץ ואשתו, שמעון פרס הנשיא. היה תקציב של בערך 240 שקל לראש. באמצע האירוע ביבי אמר שאי אפשר לשלם את המחיר הזה לראש אז זה ירד ל-195. מאד התעצבנתי, כי נסגר מחיר אחר. לא פיצו אותי. אני רוצה שלום בית. המזכירה התנצלה וזהו. נדפקתי".

לא לשימוש אמיר אורן שרה נתניהו. עיבוד תמונה
"מתנהגת כאחרון העבריינים". עדותה של אתי חיים/עיבוד תמונה

בהופעותיו הפומביות טורח נתניהו להזכיר כה תכופות את אשתו ולעתים את משפחתה, עד שלא תמיד ברור אם הוא עושה זאת מבחירה חופשית ("הוא אינו בן חורין", אמר עליו סניגור ותיק שאינו עוד איתו, ולא רק איתו).‏ שרה, בעדותה במשטרה, תיארה אירוע שהביא לסיום עבודתה של טארה קומאר, המטפלת של אביה ולהעסקתה בעורמה של סבטלנה.

טארה "עבדה שנתיים ובתקופה האחרונה לא הייתי מרוצה ממנה. רציתי שאבי יצפה בבעלי קורא את שמות הנספים ממשפחתו של אבי, בטקס ב-11 בבוקר ביום השואה. שאלתי את טארה איך מפעילים את האוזניות של אבי, כדי שישמע. היא שמה לאבי את האוזניות בכזאת גסות על ראשו ולכן התקשרתי לסוכן. ביקשתי ממנה להראות לי איך להשתמש באוזניות, לא רציתי שהוא יישב שעתיים עם אוזניות. הסוכן התחיל לחפש עובדת חדשה מנפאל. כשנמצאה מחליפה, הדבר נודע לטארה מהסוכן והיא התחילה להתנהג לא יפה ולעשות הצגות. היא אפילו הלכה להתראיין ובעלי אמר שהיא לא חוזרת לכאן".

רשימת העובדות שהותשו או גורשו בתוך שבועות, עוברות ושבות כמו בסרט נע צ'פליני במהירות מסחררת, גודשת את דפי העדויות. רבקה ויויאן דוד נחשדה בנאמנות כפולה. היא "עבדה עוד מתקופת אולמרט והמשיכה איתנו. היא עברה למשרד רה"מ. לא היה בינינו חיכוך. היא הבינה שהיא לא אשת אמון שלנו ולכן החליטה לעזוב. אני לא חושבת שאני הסברתי לה. זה היה נתן? לא זוכרת. היא היתה אצל אולמרט וחשבנו שהיא בקשרים טובים איתו ולכן היא עברה. אני חושבת שזה היה בעקבות סרט על עליזה אולמרט. הסרט עשה לי הרגשה שאולי פחות מתאים שהיא תעבוד אצלנו".

שרה התקשתה לזכור את כל המלצרים שהמדינה שכרה להגיש לה את ארוחותיה, בניגוד לנוהל, גם מפני שלדבריה היו "עובדי סוף שבוע" שהיא מחתה על תיאורם כמלצרים. היא גם לא התעמקה בתנאי שכרם, שהרי אינה תוחבת את אפה בארנקים לא-לה. "אין לי זיכרון טוב לשמות," הצטנעה. "שאלתי אותם על חייהם האישיים, מה את עושה ואיפה את לומדת, בקטע של הנחמדות. אני לא מתעסקת בניירת ומסמכים. יש לי מספיק ניירת כפסיכולוגית להתעסק בה. פעם ראשונה שאני שומעת את זה. לא התעניינתי. יש גבול למה שאני יכולה להתעסק. האם גם נשות ראשי ממשלה אחרים נשאלו את השאלות? אני לא רוצה להיות מוחרגת מאחרים באותו מעמד".

seperator

כנגד שפע התיאורים של הבלפור הורור שואו עומדת גרסת שרה, הנצעקת גם בכתב, בסימני קריאה: הכל שקר, אני המומה שהמזכירות שלי דיברו על כל הדברים האלה, אין לי מושג על מה מדובר, לא ידעתי, לא אני, המלצרים משקרים, רק נתניהו מופלה לרעה, רוצים להפיל אותו, אני לא יודעת מה הנהלים ואני לא רוצה לדעת וזה לא תפקידי לדעת, כפי שקודמותי לא ידעו, לא אוהבת את הקונספט של בחורים ובחורות ואנשים זרים שמסתובבים, ביקשתי מהמזכירות שלי ליידע אותי מי מגיע למעון, כדי שאהיה לבושה בהתאם, בגלל מקרים מביכים שהיו, שהגיעו אנשים שלא ידעתי שהגיעו, מנסים לצייר אותי כתאבת אוכל. בושה למשטרת ישראל, שחוקרת את ראש הממשלה, מה הוא אוכל, אצל הנשיא פרס היה פי מיליון אוכל איכותי וטעים והיו שתי בנות שהגישו. הלו! וזה היה מכובד ובסדר גמור. אצלנו זה המצב הלא מכובד! אם למבשלת פסיקה התחרבש והיא הכינה פסטה, למה שמישהו יכריח אותי לאכול אוכל לא מזין ומשמין? אתי חיים היא אשה שקרנית מנוולת ודוחה, חברה בחבורת הזבל של מני נפתלי. היא בשלנית חרא. כל מה שהיא אומרת היא ממציאה".

מדוע לא שילמה לגלינה רכטר על הטיפול הפרטי באביה? "חשבתי שזה כמו הגשת עזרה למישהו. חשבתי שלאדם קשיש וחולה אפשר להגיש עזרה. ראיתי בזה עזרה אנושית, לא עבודה! היא לא עשתה את זה בלבד. היא הגישה לו מדי פעם כוס תה. מחווה אנושית. הן לא עבדו פול טיים. גם אם היה עובר חתול מסכן הייתי מבקשת שתעזור לו. היא לא עבדה ולא עשתה כלום. היא היתה העוזרת של העוזרת השנייה. פתאום היתה עושה את עצמה כאילו היא מנקה את הקיר. ומה אם ביקשתי שתגיש תה או תרופה לאדם קשיש וגוסס? בושה שאדם מדבר על זה ולא יוזם מחווה אנושית, כפי שאני עושה כל הזמן!".

ואכן, מה יותר אנושי מאשר להשתמט מתשלום ולגלגל אותו לאוצר המדינה. חוקרי יאח"ה עשו מלאכה שיטתית ויסודית, במסגרת המגבלות - גם בגרביים לא נתנו להם לעלות לחקירת בנימין נתניהו. שלמה גילה מ"מיקוד", חברת הקבלן שנהנתה מתחבולת ניצול טעות הזולת, נחקר באזהרה כחשוד, וכך גם מיכל שרביט ממשרדה של שרה. שרביט דיברה, התחרטה, בחרה בזכות השתיקה, התייעצה וחזרה לדבר. היא וגילה לא הועמדו לדין. לסיידוף השיג סנגורו, עו"ד יהושע רזניק, עסקה מצוינת.

העדויות שמנדלבליט חתר להחביא מדאיגות לא רק כשלעצמן. הן גם מבליטות את רפיונו של ראש התביעה הכללית. אם כך נבהל מרישומו הציבורי של משפט שרה נתניהו, דג בינוני ("בלי עור, מתחילים להגיש מראש הממשלה ואז לפי השעון") לעומת הלוויתנים של תיקי האלפים, מה יעשה כשייאלץ להציב מול בעלה את ליאת בן-ארי ולקבל בשידור ישיר ורצוף מהאולם מול לשכתו בסלח-א-דין את ברד העדויות נגד בנימין נתניהו. אחרי השימוע וההחלטה על כתב האישום, ייכנס מנדלבליט למיקוח על הסדר טיעון חוסך משפט מעמדת חולשה, כמוכר המתחנן בפני הקונה לפטור אותו מנטל סחורתו. אוי לשלטון החוק שזה נציגו. כל כך הרבה נקודות שחורות, רק לא באבוקדו.

seperator

מטעמה של שרה נתניהו נמסר:

אתר וואלה מוכיח פעם נוספת שהוא אתר עויין לראש הממשלה נתניהו ולמשפחתו. גם בתום מסע צייד של ארבע שנים, שבו התברר כי ההר הוליד עכברון ולא קרה כלום, אתר וואלה ממשיך במסע צייד אכזרי ושקרי. ערב בחירות, אתר וואלה עושה שימוש זדוני בהדלפות מגמתיות ושקריות, רק כדי לנסות לפגוע בראש הממשלה נתניהו באמצעות השתלחות פרועה ומשולחת רסן ברעייתו שרה.

אתם לעולם לא תביאו את מאות העדויות של עובדים ועובדות לשעבר שעבדו עם הגברת נתניהו לאורך למעלה מעשור והם מלאי הערכה, אהבה ואף הערצה כלפי הגברת נתניהו. אתם מתעלמים מהאמת בדיוק כפי שאתם מתעלמים מעבודתה כפסיכולוגית בשירות הציבורי, מתעלמים מתרומתה ליחסי החוץ של ישראל לצידו של ראש הממשלה ומתעלמים מהפעילות הציבורית העניפה ומעוררת ההשראה של הגברת נתניהו למען ניצולי שואה, קשישים, חיילים בודדים, ילדים חולי סרטן ובעלי חיים.

הציבור נבון והוא מבין היטב שההתנפלות המרושעת והשקרית שלכם נגד רעיית ראש הממשלה היא לא יותר מעוד ניסיון לפגוע בשלטון הימין באמצעות פגיעה בראש הממשלה נתניהו ובמשפחתו. תתביישו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully