בשולי Blaenau Ffestiniong נמצאת עמדת התדלוק לרכבות הקיטור העתיקות. אפשר היה לחשוב כי לנהג הקטר יש 'דלקן' אלקטרוני, אך לא היא; שלושת אנשי הצוות צריכים לנתק את הקטר הארגמני מקרונות הנוסעים, ולהסיע אותו אל תחנת התדלוק הויקטוריאנית. מהנדס א' גורף לכבשן גושי פחם, מהנדס ב' מטפס על הגג וממלא את המיכל במים, מהנדס ג' מחזק ברגים ומשמן מיסבים, יצולים, וקפיצי עלים. הקטר צורך כעשרה קילוגרם פחם לכל נסיעה, והפסקת התדלוק נמשכת כרבע שעה; אבל שום דבר לא בוער לעובדי הרכבת ולנוסעיה, באנו ליהנות מהנסיעה.
עיירת המחמד Porthmadog שוכנת על חוף האוקיינוס האטלנטי, כ-150 קילומטרים מליברפול. מזה מאות שנים משמשת Porthmadog כנמל יציאה לספינות שהובילו אבני ציפחה שחורות, אל נמליה הגדולים של בריטניה ואירופה. משך שנים הובלה הציפחה מהמכרות לעיירה באמצעות כרכרות סוסים וספינות נהר, עד שמישהו החליט לשפר את התהליך באמצעות מסילות ברזל חדשניות לתקופה. קרונות המשא העמוסים גלשו מההרים בעזרת כוח הכבידה, ונגררו בחזרה על ידי סוסים חסונים. כך היה עד שיום אחד החליט איזה בריטי יצירתי, להמציא מכונה שתחליף את הסוסים.
60 שניות על היסטוריה מוטורית
המאות ה-18 וה-19 היו שיאה של המהפיכה התעשייתית בבריטניה, שהובילה תהליכים הנדסיים חשובים בעולם. ב-1804 בנה ריצ'רד טרוויתיק את קטר הקיטור הראשון בעולם, ובאותה תקופה נוסד Boston Lodge Works, מפעל הקטרים הראשון של פורטמאדוג. מנוע הקיטור גרם למהפיכה אדירה, אבל עיקרון הפעולה שלו פשוט למדי: הפחם הבוער בכבשן מרתיח מים בדוד פלדה, ואלה הופכים לקיטור לוהט. לחץ הקיטור דוחף את הבוכנות, תנועה ההופכת לסיבובית בעזרת מערכת יצולים, שסתומים וטלטלים, המסובבים את גלגלי הקטר. המהירות מבוקרת בעזרת מערכת שסתומים וצינורות פורקי-לחץ, האחראיים לקולות הנשיפה וצפירות הקטר. כמה מתוק ורומנטי.
מפעל הקטרים בפורטמאדוג פועל ברציפות כבר קרוב למאתיים שנה, זהו שיא עולמי על פי 'גינס'. ניתן היה לחשוב שהמפעל הישן יהיה מוזנח ונחשל אבל האמת היא, ש-Boston Lodge Works הוא אחד ממקומות העבודה הנחשקים ביותר ברחבי האימפריה לשעבר. היצע המשרות קטן, והביקוש גדול; צעירים בריטיים משלימים תואר מלא בהנדסת מכונות, ונכנסים לתקופת הכשרה ארוכה בשיפוץ וייצור קטרים וקרונות. נהגי הקטר נדרשים לתקופת הכשרה ארוכה המתחילה, איך לא, בהעמסת טונות של פחם אל כבשני הקטרים... הנהגים ומפעילי הרכבת משחקים בסוג של סרט עם בגדים נאמנים לתקופה, מגבעות לבד, סרבלי עבודה מוכתמים ועניבות תואמות.
מפעל הקטרים משמר מקצועות שכבר פסו מן העולם - יציקת דודי קיטור, בניית כבשנים, כיפוף צינורות נחושת ועוד. בצוות הקרונות יש רפדים וגזרני עור, נגרים וחרשים, רוקעי נחושת, אמני צביעה, עולם קסום ומיושן! רוב הקטרים פעלו משך עשרות שנים במכרות הציפחה, עד שנדחקו מהמסילה על ידי קטרי דיזל וחשמל. חלק מהקטרים נכחד אבל אחרים ניצלו מגריסה והתכה, ושוחזרו לפיסגת מצבם המקורי. לכל קטר יש שם והיסטוריה מדוייקת, המפעל מייצר גם רפליקות חדשות של הקטרים הנושנים.
"בתחנה בבאר שבע, עמד קטר ומספרו שבעים ארבע מאות ארבע עשר"
מעולם לא הייתי חסיד של רכבות ומסילות ברזל, אבל שום חובב מוטוריקה לא יכול שלא להתאהב ברכבות הקשישות. הקרונות המהודרים מעניקים תחושה של עולם נכחד בסגנון ה'אוריינט אקספרס', שקשוק הגלגלים ושריקת הקיטור משמחים אוזן. הקטר שלנו היה ענתיקה אמיתית מ-1864, חדש ונוצץ כמו מכונת אספרסו יוקרתית. צוות הקטר מלקק ומנקה אותו בכל רגע, זוהי מכונה חמה ומבעבעת, לוהטת ושורקת, עם ענני קיטור הנפלטים מכל נקב, גם כאשר הוא חונה ליד הרציף. לקטר אין תיבת הילוכים, מהירות התנועה מבוקרת על ידי כמות הפחמים המוטלת לכבשן. מהירותו המירבית של הקטר היא 30 קמ"ש, וניתן לטייל בו לאורך מסילות הברזל שמסביב לפורט מאדוג.
רשת 'המסילות הצרות' (Narrow Gauge ברוחב 2 רגל, כ-61 סנטימטרים) מסועפת ומגוונת, ואנחנו בחרנו לעלות על הרכבת מ-Porthmadog אל Blaenau Ffestiniong - ארורים השמות הוולשיים, מי יכול לבטא אותם? זוהי נסיעה של שלושים קילומטרים המטפסת מעיר הנמל למחצבות הציפחה 250 מטרים מעל פני הים, ונמשכת כשעה וחצי. הדרך חוצה את Snowdonia National Park המרשים והיא מתפתלת בין הרים ויערות, טירות עתיקות, מפלי מים ועמקים נרחבים.
חובבי רכבות מושבעים יכולים לטייל באיזור משך כמה ימים, אנחנו הסתפקנו במסע קצר של שעתיים וחצי העולה 25 ליש"ט לאדם, 3 ליש"ט לכלב... כדאי מאוד להזמין מקומות מראש באתר הרכבות, בעיקר בסופי שבוע - אנחנו החמצנו את רכבת ההרים הפוניקולארית של Llanberis, מכיוון שהגענו בלא הזמנה מראש. נוסעים רבים עולים עם הרכבת לפסגת הר Snowdown, ויורדים ברגל - זו צעידה מאומצת של כחצי יום, בנופים ירוקים מדהימים. הקפידו גם לבדוק שהרכבת שלכם נגררת על ידי קטר קיטור, ולא דיזל - שגם הוא חינני, אבל הקיטור נחמד עוד יותר.
הקרונות הישנים בנוים עץ משובח ומלוטש, הם מקסימים ומפנקים, חלקם מרופד קטיפה ובאחרים יש דרגשי עץ נוקשים. מצאנו לעצמנו תא סגור באחד מקרונות המחלקה השלישית (יש רק ראשונה ושלישית, אין מחלקה שנייה), והתענגנו על כל רגע ממסענו הקצר. מלצר במדים כחולים הגיש לנו תה אנגלי ו-Scones, הקונדוקטור הקשיש פתח וסגר את דלתות הקרון ובדרך חזרה אף הרשיתי לעצמי לנמנם קלות, כג'נטלמן בריטי החוצה יבשות והרים.
בחלק מהרכבות יש קרונות מחלקה ראשונה מפוארים ופנורמיים, בהם מוגשים תה ותופינים. קרונות המחלקה הראשונה, שומו שמיים, אפילו ממוזגים! בדקו לקראת ביקורכם, אם מתוכנן ברכבת אירוע מיוחד - חברת הרכבות יוזמת מסעות ייחודיים כמו "קרונות סריגה", רכבת בה מגישים פיצות ופסטה, או מפגשים עם רכבות של חברות אחרות.
הרכבות העתיקות פועלות כל ימות השנה, ובתחנות ניתן לרכוש מזכרות נחמדות - החל בחוברות צביעה לילדים ומגנטים למקרר, וכלה בקטרים מיניאטוריים וכבדים להפתיע, הכוללים מנוע קיטור אמיתי. יש באיזור אינספור פעילויות אקסטרים וטיולים שלווים, וגם שפע בלתי מוגבל של מקומות לינה: ממלונות חמישה כוכבים ועד חניוני קמפינג של Caravan and Motorhome Club, דרך B&B קלאסיים ודירות Air B&B. לגבי מזון תיאלצו להסתפק במטבח הבריטי הקלאסי אבל לפחות, הבירה מצויינת.
