אם הקשבתם היטב השבוע, ודאי שמעתם קולות של התנפצות במאות אלפי בתים בישראל. למי שלא הבין מה פשר הקולות הללו, נגלה כי מדובר בלבבות שנשברו בעקבות הודעתם של יוגב אלקיים ובת-אל לוי כי הם לא בזוגיות. למי שלא חי במדינה בחודשים האחרונים נספר שיוגב אלקיים ובת-אל לוי הם אחד הזוגות שכיכבו העונה ב"חתונה ממבט ראשון" (קשת 12), ולמעשה נחשבו לזוג הכי יציב, הכי אוהב, הכי קרוב, הכי מבטיח ואף נובא להם עתיד גם אחרי כיבוי המצלמות.
אך הסתבר שתקוות לחוד ומציאות לחוד. אחרי שבפרק סיום העונה שניהם החליטו שהם רוצים להמשיך את הזוגיות גם אחרי התכנית והשתמשו במילים מפוצצות כמו "לנצח נצחים", מתברר שהאהבה לא שרדה ותוך חודשים ספורים הם נפרדו. בת-אל נשארה כמה חודשים בישראל לפני שחזרה לניו יורק, שם היא חיה בשנים האחרונות ועובדת כאדריכלית, ויוגב חזר לביתו במושב תאשור.
"קודם כל, במהלך העונה היינו באופוריה מאד גדולה. הכרנו זה את זו, היינו כנים ואמיתיים, הסיטואציה הייתה חדשה, ומאוד התמסרנו לתהליך", מסבירה בת-אל לוי (34) בריאיון לוואלה! תרבות. "המשכנו לנסות כי באמת רצינו לתת לזה צ'אנס ולהכיר זה את זו לעומק. הוא הגיע אלי לניו יורק, עשינו טיול גדול בארה"ב ומקסיקו, באמת ניסינו לתת לזה צ'אנס, אבל למדנו להכיר קצת יותר אחד את השנייה והבנו שיש בינינו פערים בכל הנוגע לראיית החיים. אני אדם רוחני יותר ממנו. פשוט הבנו שאנחנו לא רואים זה בזו את בני הזוג אחד של השנייה".
היה משהו נקודתי? כי היו שמועות על ריב גדול.
"לא, שום ריב גדול. זה כמו שאתה מכיר מישהי חודש-חודשיים, ואז אתה מגלה עוד דברים עליה, ומבין שלא מתאים. זה קורה בהמון מערכות יחסים וזה בסדר. אז דיברנו בינינו, החלטנו להיפרד, והכול היה טוב. למדנו המון אחד על השני בסופו של דבר".
העובדה שאת חיה בניו יורק ויוגב בישראל השפיעה על ההחלטה להיפרד?
"אין פה עניין גיאוגרפי. עובדה שאחרי שנפרדנו נשארתי כמה חודשים בישראל. לא עזבתי מיד לאחר מכן. זה פשוט החיים עצמם. נפרדנו בטוב והמשכנו כל אחד לדרכו".
אם נפרדתם בטוב, למה לא נשארתם בקשר?
"אני חושבת שאני לא צריכה להיות ידידה של אנשים שהייתי איתם בזוגיות בעבר. דיברנו כשהשידור עלה, איחלנו בהצלחה זה לזו והמשכנו כל אחד לדרכו. הייתי בניו יורק, גם הוא לא ראה צורך להיות בקשר רציף. לא היה שום דבר יוצא דופן. ניסינו לתת לזה צ'אנס וזה לא צלח את החיים האמיתיים. בתוכנית כל הזמן עשינו דברים חדשים, אטרקציות, בילויים, ואז פתאום הגענו לחיים האמיתיים וגילינו שיש לנו כיוון שונה וראייה שונה של החיים. כמובן שיש בינינו המון כבוד והבנה כי שנינו באנו מאוד בוגרים לתהליך הזה. זה בסדר לנסות ואז לומר 'לא הלך, נמשיך הלאה'".
את כל הזמן מדברת על פערים בתפיסת העולם. למה את מתכוונת?
"זה עניין של תפיסת חיים, של רוחניות. זה לא שזה פער רע, פשוט שנינו רואים דברים בצורה אחרת. איך אתה רוצה לגדל את הילדים שלך, למשל. מה שהיה בינינו נשאיר בינינו, למדנו מזה המון אחד על השנייה".
את חיה בניו יורק. את מודעת להיסטריה סביב התכנית בישראל?
"האמת שאני לא כל כך חווה את זה כאן בניו יורק ברחוב, כמו שבטח הייתי חווה את זה אילו הייתי גרה בישראל, אבל ברשתות החברתיות אני חווה את החיבוק, את האהבה, את הרמות הגבה ואת השאלות".
תני דוגמא לתגובות שאת מקבלת.
"קיבלתי מהקהל חיבוק מדהים והמון אהבה, ברמה שלא תיארתי לעצמי. חשבתי שאני אבוא עם הסיפור הקטן שלי ואעשה את התכנית, אבל לא תיארתי לעצמי את הגודל של הדבר הזה. בחורות מכל העולם שלחו לי הודעות, שבהן סיפרו לי כמה הן מתחברות לסיפור שלי. הן כתבו שהן מוצאות את עצמן חיות רחוק מישראל ומהמשפחה אבל עדיין רוצות להגשים את עצמן, עדיין רוצות זוגיות ממש טובה ועדיין רוצות שיבין את המסורת שלהן ואת התרבות שלהן. זה היה מדהים בעיני. היו בנות שכתבו לי טקסטים ארוכים ומרגשים".
ומה ענית להן?
"כתבתי להן שהכול אפשרי ושזה בסדר לשים לרגע את הקריירה על 'הולד' ולהתמסר למשהו אחר בחיים, כמו זוגיות ואהבה".
וגברים לא שלחו לך הודעות? לא ניסו להתחיל איתך?
"היו כמה, אבל הם עשו את זה בצורה מאד עדינה. הם ניסו לגשש מה קורה ביני לבין יוגב אבל לא דחפו את עצמם ולא כפו את עצמם עלי".
כמה המצלמות הפריעו לזוגיות שלהם במהלך העונה?
"אי אפשר שלא להבחין במצלמות אבל הן לא הפריעו לנו. חשפתי המון דברים אישיים, וזה באמת מוזר לדבר ליד אנשים שמצלמים אותך ללא הפסקה. אבל ברגע שנכנסנו לתהליך, כבר לא שמנו לב לזה כל כך. באנו ללמוד לעומק ולהבין למה בעבר דברים לא הצליחו, ואיפה אפשר עכשיו לשנות. גם הליווי של הפסיכולוגים היה חלק מזה. באתי בלי שיפוט לסיטואציה כדי להבין אותה, להיות נוכחת בה ולחוות את הדברים מזווית אחרת שלא חוויתי בחיים".
המצלמות לא גרמו לכם להתנהג קצת אחרת?
"אני לא חושבת".
כי זה היה נראה יותר מדי טוב. מלבד ריב קטנטן בנוגע להוספת שם המשפחה שלך אחרי הנישואים, הכול היה באווירה טובה ביניכם. אולי אפילו טובה מדי.
"זה הכול עניין של גישה בחיים. אתה יכול לבוא למקום עם המון סטיגמות, שיפוט מוקדם ויכולת לא לקבל את האחר ואז אתה לא תחווה את הסיטואציה, לא תלמד ולא תגדל. כשאתה בא למקום בלי שיפוט ומתמסר לתהליך ורוצה להבין איפה אתה בתוך הסיטואציה הזו, אתה חווה את הכול ביותר קלילות. גם הריב שהיה - אמרתי ליוגב שזה מוזר שגברים חושבים ככה".
זו דוגמא ל"פערים" האלו בינך לבין יוגב ככאלה שהובילו בסופו של דבר לפרידה שלכם? תפיסה שמרנית מול תפיסה ליברלית יותר?
"זה לא שמרנות או ליברליות. בסופו של דבר, אם בן הזוג שלי היה מבקש ממני לא להשאיר את שם המשפחה שלי - לא הייתי משאירה. אבל אם הוא היה אומר 'לא אכפת לי שתשאירי את שם המשפחה שלך, אז הייתי אומרת 'איזה מגניב שהוא חושב כמוני'. זה לא הקש ששבר את גב הגמל אבל זה חד-משמעית אחד הדברים שיכולים להתפרש כתפיסת עולם שונה ביני לבין יוגב".
את מבינה את התסכול של הצופים מכך שנפרדתם?
"ברור. אבל הם חייבים להבין שזה לא סוף רע. בסוף אנשים באים לתוכנית הזו למצוא זוגיות. אפילו אם הם מצאו אותה אחרי התוכנית עם הכלים שקיבלנו במהלכה, זה מדהים בעיני. אנשים רוצים לראות אותנו שמחים ומאושרים. אז נכון, זה לא קרה עם יוגב, אלא עם מישהו אחר. זה מאכזב את הצופים ואני מבינה אותם, אבל מבחינתי זה לא סוף רע כי קיבלתי זוגיות ואני במקום שבו התהליך הזה עזר לי להבין דברים בחיים שלי שעל זה אני מודה. קיבלתי כלים מדהימים וזה חלק מההתגברות שלנו וההבנה שלפעמים דברים צריכים לקרות בקצב שלהם. לא צריך למהר יותר מדי ולהתלהב יותר מדי, צריך לקחת הכול באיזי, להכיר את הבן אדם באמת לעומק, לראות מה מתאים, איפה אפשר להתפשר, ומזה לבנות חיים".
מה היה הרגע הכי קשה בתוכנית?
"היו לי כמה רגעים קשים, אבל הכי קשה היה כשהלכתי לקבר של אמא שלי. התפרקתי שם לגמרי. התלבטנו המון לגבי זה, זה לא היה לי קל, אבל בגלל שאמא שלי היה חלק משמעותי בחיים שלי, החלטתי לחשוף את זה. אני זוכרת שלא יכולתי לדבר אחרי זה".
ואיך היה סוף השבוע במדבר עם שאר הזוגות?
"היה כיף לראות שיש עוד אנשים שנמצאים באותו תהליך כמוך וחווים דברים בצורה אחרת. בעיקר היה כיף לפגוש את הבנות ולהבין איפה כל אחד נמצא בתוך התהליך".
זמן קצר לאחר שיוגב והיא נפרדו, מצאה כאמור בת-אל זוגיות חדשה - אסף חנגרי, בן 36, ישראלי שמתגורר אף הוא בארצות הברית בעשור האחרון. "הכרנו במסגרת העבודה. הוא איש נדל"ן, אני עיצבתי כמה בתים לקליינטים שלו, וככה הכרנו. אחרי שיוגב ואני נפרדנו, הייתי בישראל כמה חודשים. אחר כך חזרתי לניו יורק והתחלתי לצאת עם אסף".
את מאושרת?
"מאוד מאוד. אני מאוד שמחה במקום שאני נמצאת בו בחיים שלי. אסף מאוד מכיל ויש בינינו חברות טובה".
ואת עדיין שואפת לחזור לישראל יום אחד?
"כשהתחלתי את 'חתונה ממבט ראשון', כולם שאלו אותי למה בכלל הגעתי אם אני מניו יורק ולא מישראל. הסברתי שהכוונות שלי היו לחיות בישראל ולהקים בית פה. זה משהו שתמיד רציתי וידעתי. אף פעם לא חשבתי להקים משפחה בניו יורק. אני מאוד מחוברת לישראל, עובדת על הרבה פרויקטים בישראל ומאמינה שבסוף שם אגור".
היית חוזרת על החוויה הזו של 'חתונה ממבט ראשון' שוב?
"חד משמעית, בטח. למרות שזה לא פשוט כמו שזה נראה. היו המון שלבים עוד לפני התוכנית שהיו מאוד אינטנסיביים, בעיקר מול הפסיכולוגים, שם מדברים על הכול. זה טיפול של כמה חודשים שמי שמתמסר אליו מבין בסופו של דבר שרק טוב יכול לצאת מזה. אם לא בתכנית אז בחיים. אם לוקחים את הכלים ומיישמים, אפשר למצוא מהר מאד זוגיות ורואים את זה עם אלון, אורטל ועידו. שלושתם מצאו זוגיות מהר מאוד".
אבל יוגב לא.
"גם לו תהיה זוגיות מאוד מהר".
מלבד שירי ולירן, כל הזוגות בתוכנית לא נשארו יחד. גם הזוגות מהעונה הראשונה לא שרדו. אולי אי אפשר באמת לשדך בני זוג באמצעות אנשי מקצוע?
"זו שאלה מורכבת מאד. כי מצד אחד, התהליך מבחינה מדעית יכול לעבוד מאד טוב, אבל בחיים האמיתיים יש פרמטריים שאי אפשר לבחון פסיכולוגית או סטטיסטית. יש סיטואציות שתוך כדי תנועה משתנות. התשובה שלי היא לא חד משמעית. זה תלוי בסיטואציה. אבל אצל שירי ולירן זה היה תהליך מדהים וזה הוכיח את עצמו בענק".
שירי ולירן לדעתך יישארו יחד?
"אני בטוחה בזה במאה אחוז. אני חושבת שהם גם יתחתנו כדת משה וישראל. אני מאד מאמינה בזוגיות שלהם. הם עברו תהליך מדהים ואילולא התכנית זה לא היה קורה. לכן יש פה מקום לבוא ולעשות את תכניות האלו. התכנית הזו באה לעזור להם, זה פותח את הראש והלב".
מה התכניות שלך עכשיו? השאיפות?
"אני מגיעה לישראל עם בן הזוג שלי לזמן בלתי מוגבל לעבוד על כמה פרויקטים. שאיפות? להיות מאושרת ולעזור לכמה שיותר אנשים במסגרת המקצוע שלי. הגשמתי את עצמי בצורה מקצועית ועכשיו אני רוצה להשקיע בזוגיות. בסופו של דבר השאיפה הכי גדולה שלי זה לבנות בית בישראל. החלום שלי הוא לגור במושב או בקיבוץ, שזה משהו שזה עוד יקרה".
אבל לא במושב תאשור.
"לא, שם זה כבר לא יקרה".
