השריפה שפרצה בליבת אחד הכורים בצ'רנוביל ב-1986 גרמה לאסון הגרעיני החמור ביותר אי-פעם, והיישובים הסובבים אותו לא יהיו ראויים למגורים בעתיד הנגלה לעין. למרות הקטסטרופה הסביבתית, להסתלקותם של בני אדם מהאזור המשתרע כיום על חלקים מאוקראינה ומבלארוס הייתה גם השפעה חיובית על הטבע - שובם של בעלי החיים לאזור.
30 שנה אחרי הדליפה הרדיואקטיבית שגרמה למותם של אלפי בני אדם, "האזור האסור של צ'רנוביל" הפך במפתיע לגן עדן לחיות בר. בשטח של 4,143 קמ"ר ניתן למצוא דובים חומים, שועלים, סוסי פרא, צבאים, ביזונים, זאבים, 200 מינים של ציפורים וחיות אחרות. כולן נקלטו על ידי מצלמות נסתרות שהוצבו במקום כדי ללמוד על ההשפעה הסביתית של אסון צ'רנוביל, שהוביל לפינוי 350 אלף איש מהאזור.
השלווה באזור גם מושכת חובבי טבע ששוהים בשטח במשך כמה שבועות בכל פעם, עד שהרשויות מזהות את נוכחותם ומסלקות אותם.
בכנס מחקרי שנערך לאחרונה, מדענים שלמדו את השפעת הקרינה על בעלי החיים הציגו את תוצאות המחקר שלהם. אילו מישהו היה מעלה מיד לאחר פיצוץ הכור את האפשרות שהאזור יהיה שוקק בבעלי חיים ולא אתר פסולת גרעיני, היו חושבים שהקרינה עיוותה את ההגיון שלו. אבל המציאות עולה על כל דמיון, והחוקרים משוכנעים ומראים כי העזיבה ההמונית יצרה מקלט לחיות שהלכו ונכחדו מהאזור.
אחד המדענים המובילים בתחום, חרמן אוריזאולה, אמר כי המחקרים מראים שיש באזור "מגוון ביולוגי גדול". לדבריו, "הם מאוששים את העובדה שאין השפעות שליליות משמעותיות של רמת הקרינה הנוכחית על בעלי החיים והצמחים החיים בצ'רנוביל. בכל קבוצות המחקר היו אוכלוסיות יציבות ובנות קיימא בתוך השטח".
לא רק שהמצב כיום רחוק מלהיות מובן מאליו, מיד לאחר האסון נתגלתה תמונה אחרת לחלוטין. הזיהום היה כל כך חמור עד שהעצים ב"יער האדום" הסמוך מתו מידית ועליהם הפכו אדומים. מעט מאוד בעלי חיים באזור הצליחו לשרוד, וההערכות גרסו כי הוא יישאר שומם למשך דורות על גבי דורות. עתה, יש מי שסבור שצריך להפוך את המקום לשמורת טבע.
"במשך 33 שנה, צ'רנוביל הפך ממקום שנחשב למדבר לאזור בעל אינטרס גבוה לשימור המגוון הביולוגי", אמר אוריזאולה. "זה עשוי להישמע מוזר, אבל עלינו לשמור עכשיו על האזור כעל שמורת טבע, אם אנחנו רוצים להבטיח שבעתיד הוא יישאר מפלט לבעלי החיים".
