"כולם ממשיכים לשחק את המשחק ולשקר"

כבר מיומו הראשון, טלגראס לא היה ארגון פשיעה רגיל, שכן מעטים ארגוני הפשיעה שמכריזים על הקמתם בפייסבוק. "בעקבות הצמיחה המהירה והעקבית בשוק מכירות הקנאביס בפייסבוק והעומס שזה יוצר עליי אישית, מצאתי עם חברים טובים דרך שיכולה להיות יעילה יותר ובטוחה לא פחות, ותוריד מעליי הרבה מהעומס", כתב עמוס דב סילבר בפייסבוק ב-26 במרץ 2017. "הרעיון הוא לפתוח ערוצים בטלגרם (לפי חלוקה לאזורים) שבהם אעביר סינון לסוחרים כמו שאני עושה עכשיו, ורק הם יוכלו לפרסם באותם ערוצים. הערוצים יהיו פתוחים לקהל הרחב ללא סינון. היתרונות הם - אין חסימות ומחיקות, אין גוף מרכזי שיכול להחליט מה מותר ומה אסור לפרסם (חוץ ממני)". בפוסט הזה, למעשה, נולדה טלגראס.

גם כשנקט צעדים כדי להקשות על המשטרה לתפוס אותו, מייסד טלגראס לא הסתיר את מעשיו. הוא התראיין לכלי התקשורת ואף ארגן אירועים ציבוריים כדי לקדם לגליזציה. בעקבות אירוע כזה - "ליל הבאנגים הגדול" שנערך ב-2014 - נעצר סילבר, ולאחר ששוחרר עבר לארצות הברית. אך הרשתות החברתיות אפשרו לו להמשיך לפעול, והכול בווליום הכי גבוה שאפשר. גם זה היה חלק מהאידאולוגיה.

"הסיבה היחידה ששום דבר לא משתנה, למרות שכולם יודעים את האמת, זה משום שכולם ממשיכים לשחק את המשחק, כולם ממשיכים לשקר", אמר סילבר בראיון ל"מוסף הארץ" בספטמבר 2017, כחצי שנה אחרי הקמת טלגראס. "כל אחד שנעצר על וויד (מריחואנה), כל אחד שנחקר על וויד, כל אחד שידברו איתו על וויד, התגובה האוטומטית שלו היא להסתיר. 'מה פתאום, לא עשיתי, לא עישנתי', ואם תפסו אז 'אני מצטער, אני לא אעשה את זה יותר'. זאת הגישה. והבנתי שהדרך היחידה לשנות את הגישה הזאת, היא לצאת עם זה בפומבי — אני מעשן".

עד המעבר לטלגרם, אפליקציית המסרים המוצפנת, תיווך סילבר בין קונים למוכרים באמצעות עמוד הפייסבוק שלו. סוחרים שהכיר יכלו לפתוח דף בשם פיקטיבי, וכך להציע את מרכולתם לקונים. כשנפח המסחר הלך וגדל, החליט סילבר לעבור לטלגרם. מי שהיה שם לצדו מהרגע הראשון הוא בראל לוי, שכינויו בטלגרם היה SonOfGod.

בתחילת אפריל 2017 העלה סילבר לפייסבוק שלו פוסט נוסף. "בשעה ממש טובה ומוצלחת ואפילו בהתרגשות - הנה שער הכניסה לעולם המסחר בטלגרם!", כתב. "הערוץ בנוי בצורה שכל המידע הנדרש לצורך הקנייה מונגש לכם בצורה נוחה, ומשם תוכלו לנתב את עצמכם לאחת מקבוצות המסחר לפי אזור מגוריכם. בנוסף יש בערוץ מידע על מנהלים שאליהם ניתן להפנות שאלות ותלונות, מעבר לערוץ הביקורת שהוא נטו לביקורת... הורידו טלגרם, היכנסו ללינק - ותתחילו לקנות גראס". בהתחלה, עבדו המנהלים והבכירים בהתנדבות. במאי 2017, על פי הערכה שפרסם סילבר ואותה הגדיר "שמרנית", עמד היקף הסחר בטלגראס על כ-15 ק"ג ביום. באוגוסט אותה שנה כבר היו רשומים יותר מ-70 אלף משתמשים וכ-1,500 סוחרים, ועד דצמבר מספר הסוחרים כבר הוכפל.

"הייעוד המרכזי של טלגראס זה קידום הלגליזציה של מריחואנה על נגזרותיה, הורדת מחירים והנגשה", יספר לימים לחוקריו אחד מבכירי הרשת, שיהפוך לסוכן משטרתי סמוי. "בוא נגיד שפעם אם היית רוצה להתארגן על מריחואנה היית צריך להכיר מישהו שמכיר מישהו שיקשר ביניכם. בדרך כלל המפגשים היו עם גורמים עברייניים בסמטאות חשוכות, ו(זה) היה מעמיד את האזרח הנורמטיבי שכל רצונו הוא לעשן ג'וינט בסוף היום, במפגש ישיר עם גורמים עברייניים. היום כל מה שצריך זה לפתוח את האפליקציה, לבחור מתוך תפריט ולהזמין".

על פי כתבי האישום שהוגשו בחודש מרץ נגד 27 מהמנהלים הבכירים בטלגראס, המערכת החלה לפעול כארגון היררכי - כלומר, לדברי המשטרה והפרקליטות, כארגון פשיעה - רק בדצמבר 2017. עם זאת, כבר במאי של אותה שנה התראיין סילבר ל"טיים אאוט" וסיפר על מבנה שהורכב מ-35 מנהלים שכפופים לו וללוי, ובראיון נוסף בספטמבר דיבר על כך שיש בארגון בעלי תפקידים כמו מתכנתים, וכן חלוקה לענפים שונים, בהם ענף משאבי אנוש.

טלגראס הצליחה כי הציעה למשתמשי הקנאביס שירות ונוחות, שעד אז היה מוכרים רק בעולם הסחורות החוקיות. מי שרצה לקנות היה נכנס לערוץ הטלגרם הייעודי של אזור מגוריו, ושם היו הסוחרים מפרסמים את הסחורה בצירוף תמונות. כדי לא להסתמך רק על זה, הלקוח יכול היה להיכנס לערוץ הביקורות ולבדוק אילו חוות דעת נתנו משתמשים שונים לכל סוחר. מרגע שבחר את הסוחר, הקונה פתח עמו בצ'אט פרטי ומוצפן באמצעות האפליקציה, ונדרש לעבור הליך זיהוי ואימות. בדרך כלל נדרש לשלוח צילום של תעודה מזהה והרשאה לעיון בחשבונותיו ברשתות החברתיות - כדי לוודא שהוא אינו סוכן משטרתי סמוי. לאחר שהמוכר התרצה, העסקה יצאה לפועל, בדרך כלל באמצעות משלוח.

מאחורי הקלעים פעלה מערכת משומנת, שחולקה ל-16 ענפים שונים. בין היתר, היו ענפי גזברות ומשאבי אנוש שטיפלו בניהול הכלכלי של הארגון ודאגו למשכורות לאנשיו. ענפי האימותים, האבטחה וה"עוקץ" דאגו להתנהלות המבצעית של חברי הארגון, לטיפול בתלונות של סוחרים ולקוחות ובווידוא כי אף אחד מהסוחרים שמורשים לפרסם באפליקציה אינו סוחר סמוי. ענף פסיכדליה טיפל בערוץ הסחר בסמים כמו LSD ואקסטזי (MDMA), ענף אקטיביזם ארגן אירועים פומביים למען לגליזציה וענף הדוברות היה בקשר עם כלי תקשורת שונים.

י', בת 26 מהמרכז, עמדה למשך כמה חודשים בראש ענף "בקרת סחר", שהיה אחראי על ניהול ערוצי המסחר בסמים באפליקציה. בכל פעם שסוחרים עברו על כללי הקהילה, למשל בכך שמכרו קוקאין או השתמשו בשם משתמש שאינו מזוהה עמם, היא הייתה זו שתפקידה לזהות זאת ולחסום אותם. "התפקיד שלי היה לתת מענה לסוחרים", הסבירה לחוקרים בעדותה, שהגיעה לידי וואלה! NEWS. "למשל סוחר שנחסם מבדיקת אבטחה כדי לוודא שהוא זה שיושב על שם המשתמש, ובעצם מסביר לי מה הבעיה". לפעמים, היא מספרת, הייתה מקבלת איומים ברצח ובאונס מסוחרים שחסמה.

הארגון עצמו לא מכר סמים, והכנסותיו הגיעו מכסף שגבה מהסוחרים שביקשו לפרסם בערוצי המסחר. פרסום בערוץ אזורי אחד, בכמויות של עד 50 גרם, עלה לסוחר 420 שקל בחודש, פרסום בערוץ "ארד" למכירת 50-250 גרם עלה 1,500 שקל בחודש. עבור ערוץ "כסף", שבמסגרתו ניתן היה למכור בין 250 גרם לקילו, שילמו הסוחרים 3,000 שקל בחודש, ועבור פרסום בערוץ "זהב", למכירות של יותר מקילוגרם, עלה 4,200 שקל בחודש. המספרים אינם מקריים - "420", בעיקר בארצות הברית, הוא שם קוד לעישון מריחואנה.

בדומה ללקוחות, סוחרים שביקשו להשתמש בפלטפורמה עברו גם הם אימות והתבקשו לשלוח לאנשי הארגון צילום של תעודה מזהה, קישורים לחשבונות ברשתות החברתיות, צילום של הסמים שברצונם למכור וצילום וידאו שלהם מצהירים שהם מעוניינים למכור סמים. המטרה הייתה כפולה: לבדוק שהמוכר אינו שוטר סמוי, ולהוות "תעודת ביטוח" עבור הרשת, שתוכל לאיים בחשיפת הפרטים ובכך להטיל מרות.

לצוות המאמתים היו כמה כלים לצורך עבודתם. תחילה, היו בודקים את מספר תעודת הזהות של הסוחר ב"אגרון" - מאגר המידע של רשות האוכלוסין שדלף באופן לא חוקי לרשת לפני כמה שנים. כך יכלו לדעת כי לא מדובר בשם בדוי. לאחר מכן היו מצליבים את השם באתר האינטרנט של "קרנות השוטרים", מה שאפשר להם - בשל פרצת אבטחה - לדעת אם מדובר בשוטר. לבסוף היו בודקים את החשבונות ברשתות החברתיות. אם הסוחר עבר את התהליך בהצלחה, הוא צורף לערוץ הרלוונטי. בתחילת 2018 עבר תהליך האימות של הסוחרים להתבצע בחלקו באופן אוטומטי. הסוחרים שרצו לעשות שימוש בטלגראס שלחו ל"בוט" (משתמש שהוא בעצם תוכנת מחשב - ד"ד) את פרטי האימות הנדרשים, בתוספת סרטון קצר שבו עליהם לדקלם קוד רנדומלי חד פעמי שהופק עבורם. המידע ששלחו הועבר לצוות המאמתים האנושי.

אחד אנשי המפתח בארגון היה מי שכינויו בטלגרם היה "טריפ", ששימש ראש אגף האבטחה. במסגרת תפקידו היה "טריפ" אחראי גם על ביטחון השדה של הארגון. לפי כתב האישום נגד מנהלי הארגון, "טריפ", סילבר ובכיר נוסף פרסמו הנחיות לסוחרים להשתמש בכרטיסי סים ייעודיים שישמשו אך ורק לסחר ולא למטרות אישיות, ולרכוש אותם במזומן כך שלא ניתן יהיה להגיע אליהם דרך פרטי כרטיס האשראי. זאת ועוד, הנחיות נוספות היו לא לנעול את הטלפון באמצעות טביעת אצבע, להחליף כינויים באופן תדיר, למחוק שיחות שהסתיימו ועוד. במהלך 2018 ענף הפיתוח בארגון פיתח אפליקציה שאפשרה למנהלים וסוחרים להתנתק בבת אחת מחשבון הטלגרם שלהם על ידי הקשת קוד סודי, וכך למחוק את תכניו מהנייד.

כחלק מהמאמצים למנוע חשיפה הוקמה ב-2017 קבוצת טלגרם בשם "בלשים נגד האנושות", שנוהלה על ידי ראש ענף האבטחה. בהתחלה פורסמו בה פרטיהם האישיים של שוטרים שנכנסו או ניסו להיכנס במסווה לערוצי טלגראס, אולם בשלב מסוים פורסמו בה פרטים וקישורים לחשבונות פייסבוק של עשרות שוטרים, בעיקר מהיחידה המרכזית של מחוז ירושלים. בכל יום פורסמו פרטים של שוטר נוסף. "כל השוטרים שפרטיהם נחשפו בקבוצה מזוהים לפי היכרות אישית", אמר אז סילבר למגזין האינטרנטי "קנאביס". "אלה שוטרים שבאופן כללי מתעסקים בסמים דרך ימ"ר, בילוש, סיור, חקירות וכו'. כאלו שצריך להיזהר מהם. יש עשרות בלשים בקנה ובימים שהם יפרסמו תפיסות, אנחנו נפרסם חמישה במקום אחד. צצה כעת היכולת לעשות את זה מאורגן יותר וגדול יותר, ובמשטרה נתנו את כל הסיבות לחכות להזדמנות כזאת. הם עושים קולות של הגברת הלחימה בקנאביס ופרסום אגרסיבי של תפיסות ומעצרים - אז שיתמודדו עם ההשלכות".

אחד הכלים המשמעותיים ביותר שהיה בידי הארגון היה "קיר הבושה", שבו פורסמו תמונות ופרטים של סוחרים או לקוחות שביצעו "עבירות" מסוימות. הארגון יכול היה לעשות זאת משום שכבר משלב האימות היו בידיו אותם פרטי מידע. לעתים, עצם האיום בפרסום היה מספיק כדי ליישב מקרים של סוחרים שרימו לקוחות, או לקוחות ששדדו סוחרים. פרסום על הקיר עשוי היה לפגוע במוניטין של הסוחר או הלקוח בעולם הקנאביס, אך גם להעלות אותו ברדאר המשטרתי. "קיר הבושה" שימש בעיקר את ענף "עוקץ", שטיפל בתלונות של סוחרים ולקוחות, ואת ענף האבטחה. לעתים השימוש בו לא הספיק, ו"טריפ" נאלץ לפנות, לכאורה, לאפיקים שמוכרים יותר בארגוני פשיעה "רגילים".

על פי הפרקליטות, בפברואר 2018 עזבו את טלגראס שני עובדים. לפני שעשו זאת העתיקו, ללא ידיעת הדרג הבכיר, את פרטיהם האישיים של אלפי סוחרים שעברו תהליך אימות. "טריפ", על פי כתב האישום, פנה אל אחד מהם ואיים לפרסם את פרטיו בקיר הבושה. אלא שהאיום בשיימינג לא הספיק, והוא גם איים כי יפגע בו, ישלח אליו עבריינים וישרוף אותו בחיים.

ר', אחד המנהלים הבכירים ביותר בטלגראס, שעדותו במשטרה נחשפת כאן לראשונה, שפך אור נוסף על התנהלות זרוע אכיפה של הארגון. "טריפ בעצם אחראי על כל האבטחה, ואחראי גם על הצוות מחוץ לטלגראס, שדואגים שמה שטלגראס רוצה, יקרה", סיפר לחוקרים. "זה צוות שנמצא במערכת עם שמות משתמש אחרים. אחד שהכי אלים זה י', הוא כל הזמן מחליף שם. הוא ערבי מאזור תל אביב. אנשים שלא רצו לשלם על השירות שלהם, היו שולחים אותו - ופתאום הכסף היה מגיע. אני יודע שמישהו יצא עם גולגולת שבורה. תמיד זה נסגר שמה שהם רצו הם קיבלו, לא היה מצב שהם ויתרו על משהו".

ר' היה אחת הדמויות הבכירות ביותר בפירמידת טלגראס. הוא היה כפוף ישירות לאדם שמכונה בכתבי האישום "גל", והיה מנהל הכספים העליון של הארגון. ר' עסק בין היתר בחלוקת המשכורות למנהלים בארגון - שלפעמים שולמו במזומן באמצעות שליח, לפעמים שולמו בסמים, ופעמים נדירות יותר בביטקוין. כך, לוי, ששימש מעין "סמנכ"ל תפעול" של הארגון, השתכר 17 אלף שקלים בחודש, ומינואר 2019 זינק שכרו החודשי ל-35 אלף שקל. א', שכונה "אופטימוס פריים" ותפקד כמעין "סמנכ"ל משאבי אנוש", השתכר על פי כתב האישום 12,500 שקל בחודש. מנהל אחד נהג לקבל חלק משכרו בקוקאין, ואחרים קיבלו לעתים מענקים של סמי הזיה.

על פי עדותו של ר', רק מינואר 2019 "העסק התחיל להיות רווחי", ואז התחילו סילבר ו"גל" למשוך משכורת גבוהה וקבועה. "גל" קיבל מאה אלף שקל בחודש בהעברות ביטקוין, אולם ייתכן כי השתמש בחלק מזה כדי לשלם לבכירים אחרים. סילבר השתכר 50 אלף שקל בחודש, גם כן בביטקוין. בסך הכול, העיד ר' כי רכש ביטקוין בשווי כ-900 אלף שקל מאזרח פרטי שלא ידע דבר על עיסוקו.

כחלק מתפקידו בארגון, ניהל ר' לתקופה מסוימת משתמש בשם "הייזנברג". "זה בעצם הקניין של טלגראס", הסביר לחוקריו. "הייזנברג אחראי על קניית קנאביס למנהלים שיהיה להם, קניה של ציוד משרדי, צנצנות, הזמנה של מדבקות, חלוקה של הקנאביס". כשהחל לתפעל את "הייזנברג", הגיע לביתו של ר' שליח שהכיר רק בשם שמעון. "הוא בא להעביר לי את כל הדברים שהייזנברג עושה", שחזר ר'. "הוא בא להעביר לי מזוודה שבתוכה היה בערך קילו וחצי של קנאביס, היו שם משקלים, מבחנות, מקססות, שקיות, קופסאות, אריזה, והיה שם מיכל שחור קטן של בערך ליטר וחצי שהכיל מונרוק (פרחי מריחואנה טבולים בשמן חשיש ומצופים באבקני הפרח, שנחשבים לדרך הצריכה האפקטיבית ביותר של קנאביס - ד"ד). זה מחולק ליחידות של גרם. אני יודע ממי הגיעה המזוודה, ממשתמש בשם 'טיגריס' וזה מה שאני יודע עליו. הוא היה אחראי על המלאים".

לפי עדותו של ר', בארגון דאגו מראש לעורך דין שייצג את חברי הארגון במקרה שייעצרו. הוא עצמו נשאל בחקירתו מדוע ביקש להתייעץ דווקא עם עורך דין ספציפי, והשיב כי "גל" הנחה את כלל המנהלים לבקש את אותו עורך דין אם ייעצרו. י' אישרה גם היא כי אותו עו"ד היה הכתובת של חברי הארגון. "הוא בא לעמוס ואמר לו 'אני יכול לעזור לך'", סיפרה לחוקריה. "אני יודעת שהוא ייצג מנהלים".

בשונה מארגוני פשיעה רגילים, טלגראס פעל רוב הזמן בצורה גלויה לחלוטין. בכתב האישום נטען כי מי שהיה ראש ענף הדוברות "גייס כתבים לעבודה בענף הדוברות של ארגון טלגראס", והיה אחראי על צוות של כעשרה אנשי תוכן, שבין היתר הפיקו ופרסמו כתבות וסרטי וידאו על הארגון.

מעבר לכך, בטלגראס נהגו לארגן אירועים שונים כדי לקדם לגליזציה של קנאביס. בכתב האישום מוזכרים "ליל הבאנגים", "צעדת הלגליזציה", "צעדת טלגראס לסיום החופש הגדול" - אירועים שבהם נהגו המנהלים לחלק למשתתפים ג'וינטים בחינם. בנוסף, מדי פעם הפיק הארגון אירועי "חפש את המטמון" לציבור הרחב. באזורים שונים בארץ הוטמנו קודים - שהובילו לחבילות גראס שהוחבאו מראש. לאחר שהמשטרה תפסה חלק מהחבילות, השיטה שוכללה, והמוצאים יכולים היו להזין את הקוד לבוט הערוץ הטלגראס, ולקבל משלוח קנאביס עד הבית.

בעדותו, סיפר ר' על אירוע גדול אחר שהפיקה הרשת, ובו הוגרלו 50 גרם קנאביס שיועדו לנזקקים ולחולים. כדי לוודא שהזוכים בהגרלה אכן זקוקים לקנאביס מסיבות רפואיות, הועברו אישורים מתאימים לאחת המנהלות, רופאה מקצועה. "יש את 'גרין ג'ירף' שאותה פגשתי בפסטיגראס, אני יודע שבמקצוע שלה היא רופאה. לאחד התפקידים שלה קראו 'בריאות 420' והתפקיד היה לקבל את הזוכים בהגרלה של 50 גרם לנזקקים ולחולים. ליוזר הזה היו מפנים את הזוכים לקבלת הזכייה", הסביר בעדות. האירוע הזה לא מופיע בכתבי האישום שהוגשו נגד חברי טלגראס, אך מקור נוסף שהכיר את פעילות הרשת אישר את דבר קיומו בפני וואלה! NEWS. "הם יצאו למהלך שבו הם הכריזו כי הם מגרילים פעם בחודש כמות כלשהי", אמר. "המבצע האחרון היה פנייה לקהל, ושאלו אם מישהו נמצא במצב כלכלי קשה או שהוא צריך את זה בתור תרופה וידו אינה משגת. במקרה כזה היה צריך לשלוח אסמכתא למערכת באמצעות כל תעודה רפואית. כל הדבר הזה היה אמור לעבור לרופאה, ומי שעבר את ההליך נכנס להגרלה. כל חודש הם הגרילו 50 חבילות של 50 גרם. סך הכול 2.5 ק"ג בחודש. הם הצליחו לחלק את זה פעם אחת להערכתי, אבל התוכנית הייתה לעשות את זה מדי חודש. זה רובין הוד אמיתי".

אותו מקור אמנם הגדיר את הרשת "רובין הוד", אבל חלק מהדברים שנעשו במסגרתה היו פחות בקונצנזוס אפילו בין חבריה, ובוודאי מחוץ לה. אחד הוויכוחים העיקריים היה סביב מכירת מריחואנה לקטינים. סילבר, מייסד טלגראס והאיש החזק בה לאורך כל הדרך, תמך בכך לחלוטין - אף בפומבי. אבל ממש לא כולם הסכימו איתו. "היה מנהל שפעם רשם בקבוצת המנהלים שלא מקובל עליו שימכרו לקטין", אמר ר' בעדותו. "וזו הייתה ההודעה האחרונה שלו בתור מנהל, כי עמוס לא מקבל את זה בשום מצב, אפילו בדיבור, הוא לא מקבל את זה שמתנגדים למכירה או עישון של קטינים. הוא חושב שכל אדם זכאי להחליט לעצמו, גם אם הוא קטין ולא אחראי למעשים שלו, וזה לא משהו שאפשר אפילו סתם להעלות לדיון. ניסיתי לדבר איתו וכל אחד שהעלה דעה כזאת קיבל לפרטי שלו הודעה מעמוס שאם הוא יפיץ, הוא כבר לא יהיה הפלטפורמה שלו".

י' העידה במשטרה כי גם היא הסתייגה מהמכירה לקטינים. "אני יודעת שעמוס מעודד קטינים להיות סוחרים, ושמעתי מקרה שניסו אפילו לאמת סוחר בן 14 שאין לו תעודת זהות, אז עשו לו אימות דרך רב קו", אמרה. "לי לא אכפת, אבל אתה סוחר קוק לקטינים? גמרת לעצמך את הקריירה עכשיו. יש דברים שסבבה למכור לקטינים כמו אלכוהול, אבל לא קוק, בוא לא נגזים. אני גם לא תומכת בעישון מריחואנה לקטינים כי זה מונע התפתחות".

גם נ', ראש ענף "עוקץ", הסוכן הסמוי שיפיל בסופו של דבר את הרשת, הזכיר בעדותו את המכירה לקטינים כעניין שהפריע לו, יחד עם מכירת הסמים הקשים. "נשאלתי אם זה כל כך טוב, אז למה אני פה?", אמר, והשיב מיד: "כי התחילו שם דברים שאני לא מסכים איתם. אם זה סחר בפסיכודלי... קוקאין וקטמין, מכירה לקטינים. אלה דברים שגרמו לי להתמרמר על המערכת יותר מקצת. היו לי ויכוחים על הנושא הזה עם עמוס סילבר, שיחות וויכוחים בנושא. והוא אמר 'זאת המערכת שלי וככה זה יהיה. ופה החלטתי לעשות מעשה'". מרגע שחצה נ' את הקווים, הצליחה המשטרה להחדיר "וירוס" ללב מערכת ההפעלה של טלגראס.

לידי וואלה! NEWS הגיעו הודעות מוקלטות ששלח נ' לסילבר באמצע 2017, בהן הוא מציע את שירותיו. "היי עמוס, נעים מאוד, אני נ'", שלח לו. "אני מאוד פעיל בקבוצת המגדלים, מאומת, מכיר את 420, פונזי, אמנזיה, ג'ון דיר (שמות של מנהלים בטלגראס באותה תקופה - ד"ד). כל הגווארדיה, בקיצור. אז ככה, פוטרתי לא מזמן מהעבודה ואני כרגע לא מוצא עבודה. אין הרבה מה לעשות חוץ מאשר לשחק עם העציצים שלי בבית כרגע ולתרום בקבוצות ממה שאני יכול. אני לא כזה מגדל מנוסה, אבל עדיין. רציתי לשאול אם יש עוד משהו שאני יכול לעשות".

ב"עדות הניקיון" שמסר כדי להפוך לעד מדינה, סיפר נ' כי בסביבות מאי אותה שנה הוצע לו לעמוד בראש ענף "עוקץ" - תפקיד שנחשב בכיר ויוקרתי. לא הרבה זמן אחרי שקיבל על עצמו את המשימה, דפקו על דלת ביתו בלשי המשטרה ובידם צו חיפוש. נ' נחשד בגידול מריחואנה. אחרי כמה ימי מעצר שוחרר לחודש של מעצר בית. המעצר עורר אצל בכירי טלגראס את החשד כי גויס כסוכן סמוי, והוא נכנס ל"תקופת צינון". לדבריו, פעילותו בארגון הוקפאה, עד שכחודש לאחר מכאן פנה אליו סילבר וביקש את עזרתו - והוא חזר לעבודה.

נ' לא עבד אז כסוכן משטרתי, והפעלתו החלה רק בסוף אותה שנה. אבל מרגע שהחל לעבוד עבור השוטרים, הוא תיעד את מעשיו ואסף בקדחתנות ראיות נגד שותפיו. לפעמים עוד היו מזכירים לו את התקופה בה חשדו בו. "היום צחקנו על זה", אמר נ' לחוקר, וסיפר על התכתבות בין הגורמים הבכירים ביותר בטלגראס. "ואני עונה להם בהומור 'ששש...עד שהשתחררתי מהתדמית הזו אני יכול לעשות מה שאני רוצה'. השקר הכי טוב זה האמת. אף אחד לא חושד. זה המקום הכי טוב להתחבא - In the front".

בחודשים הארוכים בהם הופעל העמיקה המשטרה את אחיזתה בארגון באמצעות האזנות סתר, מעקבים, ואיסוף של תכתובות וראיות אחרות בארץ ובחו"ל. הגישה שנתן להם נ' לארגון אפשרה להם לראות מה מתרחש מאחורי הקלעים של הרשת, ולאט לאט לחבר את הכינויים לשמות אמיתיים וזהויות. עד שבתחילת השנה החליטו לפעול. על נ' הוטל לפתות את סילבר לצאת מארצות הברית ולהגיע לאוקראינה - כדי שייעצר שם. נ', בהודעות קוליות שפורסמו לראשונה בוואלה! NEWS, סיפר לעמוס כי הוא עומד להתחתן, והזמין אותו לקייב לחגוג איתו.

"סתם רציתי לספר, אני כולי מאושר, I'm walking on sunshine", הוא אומר, ואז ממשיך: "התחלתי לספר ל-ג' (בת זוגו של סילבר)...תמיד אני מספר לך את הדברים האלה. לא יודע למה. יכולים לא לדבר איזה חצי שנה, פתאום אני אספר לך 'היי, אני מאוהב'. קטעים. בקיצור, בחורה אוקראינית מבוגרת ממני בשנתיים, לא האמנתי בחיים. אנחנו כבר בקשר 'און אנד אוף' כבר הרבה זמן, והנה עכשיו היא חזרה לארץ. זה מה זה כיף, מה זה טוב. אני מה זה מבסוט, מתלקק כמו איזה חתול. זהו, סתם רציתי לשמח אתכם, שתשמחו איתי, כזה, אתה יודע".

סילבר נפל בפח. הוא הגיע לקייב כשהוא משוכנע שהוא הולך להיפגש עם נ' ולשמוח בשמחתו. במקום זה, באישון לילה, פרצו לחדרו שוטרים מקומיים וישראלים ועצרו אותו. במקביל נעצרו בישראל עשרות מנהלים. מאז הגישה מחלקת הסייבר בפרקליטות כתבי אישום נגד 27 מבכירי הרשת, לא כולל סילבר, שעדיין ממתין להסגרתו מאוקראינה.

עורך דינו האוקראיני של סילבר, עו"ד קוסטיאנטין שבצ'נקו, סירב להגיב לכתבה.

עו"ד ניר יסלוביץ, שמייצג את אחד הנאשמים הבכירים בפרשה, מסר: "מרשי הוא צעיר נורמטיבי ללא עבר פלילי שפעל במערכת טלגראס ממניעים אידיאולוגיים גרידא. הניסיון להציגו כחלק מארגון פשיעה או מהנהלת טלגראס הוא לא פחות משערורייתי. בכל חומרי החקירה ניתן להיווכח כי מרשי התנגד לשימוש בטלגראס כפלטפורמה פיננסית, אלא רק לצרכי לגליזציה".

עו"ד אריאל עטרי, סנגורו של אחד הנאשמים, מסר בתגובה: "החדשנות הישראלית הולידה אפליקציות כמו טלגראס ו-waze - שהמרחק ביניהן אינו רב, שתיהן עוזרות לציבור הרחב להגיע למקום שאליו הוא מבקש, בנוחות ובמהירות. החקירה החלה בתקופה הפרה-היסטורית שבה הוגשו כתבי אישום על החזקת קנאביס לשימוש עצמי. החוק שונה אך המשטרה לא התעדכנה. ברגע שהכנסת התירה החזקה של קנאביס בכמות מוגבלת, ללא אישום פלילי, ברור היה לכולם שאיכשהו הסיגריה צריכה להגיע למעשנים. מכיוון שרחפנים של אמאזון עדיין לא מעופפים כאן - טלגראס היה הפתרון האידיאלי לכולם כדי להגשים את כוונת הכנסת. הגישה הנכונה לטפל בפרשה אינה במישור הפלילי אלא בהסדרה מבוקרת של התחום; ממש כפי שמוסדרת בחוק צריכת אלכוהול, יש לאפשר לכל אדם לצרוך קנאביס תוך הגבלת גיל ושימוש בנהיגה, כאשר המיסים שייגבו יושקעו בחינוך ובבריאות, כולם ירוויחו, ובא לציון גואל".

עו"ד יאיר רגב, שמייצג את י', מסר בתגובה: "יש להצטער על כך שהמשטרה והפרקליטות בחרו להשתמש בכלי אכיפה דרקוניים כמו חוק המאבק בארגוני פשע, וליישם אותו על טלגראס. השימוש בכלים הדרקוניים של ארגוני פשיעה ושל איסורי הלבנת הון נועדו להילחם בעבריינים המסוכנים ביותר, אשר פוגעים באיכות חייהם של כלל האזרחים. ברגע שלוקחים את כלי האכיפה האלה ומיישמים אותם על אנשים שעסקו בתיווך לסחר בגראס - זה נראה לא הוגן, לא ראוי וקטנוני. להפוך את אותם אנשים למסוכנים - זה כבר אבסורד".

עו"ד מיכה גבאי, שמייצג את ר', מסר בתגובה לדברים: "מרשי הצטרף לטלגראס במטרה להנגיש את הקנאביס למשתמשים ובעיקר להוזיל את העלויות. הוא מעולם לא סחר בסם וחלקו היה לאמת את המצטרפים על מנת שלא ירמו או יעשקו את המשתמשים. כל פעילותו הייתה לרווחת המשתמש והנסיון לייחס לו חברות בארגון פשע לא יצלח - אין מדובר בארגון ובוודאי לא בפשע. יש להצטער שהמדינה השקיעה משאבים רבים באנשים נורמטיביים במקום להתמודד ולהיאבק בארגוני הפשע האמיתיים".

עורכי הדין יוגב חיימי וליאור כספי, שמייצגים את "טריפ", מסרו: "מדובר בנאשם חסר עבר פלילי, בוגר לימודי רפואה, שהמעורבות שלו בתיק מינורית ואידיאולוגית, ולא נעשתה מתוך בצע כסף. בכל חומר הראיות אין כל ראייה לכך שהוא קיבל כספים בקנה המידה שמיוחס לו. הטענה כי מדובר בארגון פשיעה, היא מגוחכת בנסיבות העניין כמו גם הטענה כי כלל המעורבים חשודים בהלבנת הון. כלל הראיות בתיק הושגו באמצעות עד/סוכן אשר דרך הפעלתו ושיטת ההפעלה הייתה בניגוד לכל דין ומתחת לכל ביקורת".