היום לפני 30 שנה ניצחה סולידריות בבחירות בפולין. אלו היו הבחירות החופשיות הראשונות בפולין, או בגוש הקומוניסטי בכלל, וסולידריות הייתה התנועה הפוליטית הראשונה והיחידה פרט למפלגה הקומוניסטית שהורשתה להשתתף בבחירות. והעם אמר את דברו.
עשר שנים קודם לכן פחות ארבעה ימים ניתן היה לראות את השינויים המתרחשים - האפיפיור יוחנן פאולוס השני הגיע לביקור בפולין. האפיפיור הראשון המבקר במדינה קומוניסטית בא למולדתו - קרול וויטילה, מקרקוב, חזר כאפיפיור. ואם מישהו בקרמלין עוד הישלה עצמו ברוח המרקסיזם של פעם שהנה הנה פועלי כל העולם יתפכחו מהאופיום של ההמונים וימירו את האמונה באל באמונה במרקסיזם המדעי - ובכן, זה לא קרה. פולין, שבה לחשו גחלי הקתוליות, והלאומיות - בפולין ולא רק בה הדת והלאום תמיד היו מחוברים קיבלה את האפיפיור באקסטזה. ושנה וחצי אחר כך קם איגוד מקצועי במספנות על שם לנין בגדנסק, בראשו חשמלאי משופם, לך ולנסה שמו.
היו מחאות בפולין קודם לכן - ליד המספנות יש אנדרטה לזכרם של פועלי המספנות שנהרגו באש הצבא כשהפגינו עשור קודם לכן. ובשנות השמונים הגוש הקומוניסטי, לפיתת הברזל של ברית המועצות מתחילים להיסדק: מירוץ החימוש מול ארצות הברית, הכלכלה המתמוטטת, מלחמת אפגניסטן, אסון צ'רנוביל, הסדר החדש המגיע לשלטון בדמותו של גורבצ'וב - כל אלה היו סימנים קטנים שאמנם הסי.איי.איי. החמיץ - אבל התושבים חשו.
גנרל ירוזלסקי הכריז משטר צבאי מעט לאחר הקמת סולידריות. מנהיגיה נכלאו, הארגון הוצא מחוץ לחוק. אבל התמיכה בו רק עלתה. הממשלה נאלצה להיכנס לשיחות עם הארגון, להכיר בו ולתת לו לרוץ בבחירות חופשיות. וסולידריות ניצחה, ובענק.
בסוף אוגוסט סולידריות הרכיבה את הממשלה, והחשמלאי מגדנסק היה לנשיא פולין. באותו קיץ כבר החלו שאר המדינות להישמט מלפיתתה של מוסקבה - מהמדינות הבלטיות ועד הונגריה המרי התפשט - והפעם הטנקים לא יצאו לרמוס את המפגינים ודורשי הדמוקרטיה בפראג, בבודפשט, בפוזנן, בגדסנק כבעבר. הטנקים נשארו במחנותיהם, המחאה הלכה והתגברה והגיעה לשיאה ביום שבו נפלה חומת ברלין, הסמל הגדול ביותר של המלחמה הקרה.
אבל ההתחלה הפוליטית הייתה בפולין כשתנועת עובדים, שדגלה בהתנגדות לא אלימה, הצליחה להוריד על ברכיה את ממשלת פולין והמשטר הצבאי שהנהיגה, את שלוחי הקרמלין. הם התמודדו עם המעצמה המפחידה ביותר בעולם בלא כלי נשק - וניצחו.