מתחת לקשת מעץ המקושטת עם בלונים לבנים בבית קטן בשכונת העוני הגדולה ביותר בקראקס, מונחת גופתו של אריק אלטובה בן ה-11 בארון קטן המכוסה בצעצועים ובאיורים. הוא אחד מארבעה ילדים שמתו בחודש שעבר בבית החולים לילדים המרכזי של ונצואלה.
אלטובה מת ב-26 במאי בשל בעיות בנשימה, אחרי שטופל בסרטן הקיבה בבית החולים הציבורי חוסה מנואל דה לוס ריוס, מגדל בטון המוקף בחומה לבנה במרכז קראקס. במשך חצי השנה האחרונה, אלטובה לא קיבל את התרופות שלו - זאת, לפי אמו ג'ניפר גררו, כתוצאה מהמחסור החמור בתרופות ובציוד רפואי שהחריב את מערכת הבריאות של ונצואלה.
"הבן שלי רצה מאוד לחיות", אמרה גררו, עקרת בית בת 30, במהלך הפגנה על מותם של הארבעה שאורגנה על ידי קרובי משפחה ואחיות מחוץ לבית החולים.
הילדים בוונצואלה שילמו מחיר כבד במיוחד על קריסת מערכת הבחירות, עם התכווצות הכלכלה בחצי במהלך שש שנות המיתון האחרונות. הנתונים האחרונים שפורסמו על ידי משרד הבריאות מראים כי תמותת תינוקות - הכוללת בני שנה ומטה - זינקה ב-30% ל-11,466 מקרים ב-2016 בהשוואה לשנה שקדמה לה. לא ידוע כמה מתוכם מתו מסרטן.
באופן כללי יותר, שיעור התמותה בקרב ילדים בני חמש ומטה עלה ביותר מ-40% מאז שנת 2000, לפי דוח של הארגון ההומניטרי "להציל את הילדים" שפורסם השנה.
מותו של אלטובה יצר גל של כעס ואבל ברחבי ונצואלה. העיתונים התמלאו בכותרות זועמות, האופוזיציה לשלטונו של ניקולס מדורו קראה לפתוח בחקירה וארגוני רפואה השמיעו גינויים נגד המצב. הוא ועוד שלושת הילדים שמתו היו חלק מקבוצה של 30 ילדים שהמתינו לטוס לאיטליה לצורך השתלת מח עצם, במסגרת הסכם מ-2010 שאותו מימנה ממשלת ונצואלה.
האופוזיציה מאשימה את מדורו הסוציאליסט, בעוד שמשטרו תלה זאת בסנקציות האמריקניות שהקפיאו כספים שהוקצו לרכישת תרופות ולשליחת הילדים. מבקריו של מדורו ציינו כי הייתה זו ממשלתו שלו שב-2013 קיצצה את המימון הזר למגזר הבריאות בחמישית. נציגים של בית החולים ושל תעשיית התרופות אמרו כי המחסור החל להיות מורגש בהדרגה מאז אותה שנה, בעוד שהסנקציות האמריקניות הושתו לראשונה באוגוסט 2017.
וירג'יניה סגוביה, נשיאת קרן העזרה לילדים חולי סרטן במדינת קרבובו שממערב לקראקס, אמרה כי ב-22 השנים הראשונות לפעילות הקרן, נרשמו 98 מקרי מוות מהמחלה באזור. עם זה, היא ציינה כי "בשנתיים החולפות, כבר נרשמו 105 מקרי מוות של ילדים וזה בשל מחסור באספקה ובציוד בבתי חולים, זה מצב חירום קיצוני בשל מחסור בתרופות ובכימותרפיה".
משרד המידע ומשרד הבריאות לא הגיבו.
אמו סיפרה כי אלטובה אושפז בבית החולים ב-25 בדצמבר, בשל כאבים חדים בבטנו. בית החולים שחרר אותו לביתו כעבור כמה ימים, אך הוא שב ב-14 בינואר ומאז לא עזב שוב. "הוא אמר כי מצבו הולך להשתפר וכי הסרטן לא ייקח אותו", אמר אמו.
ביום שישי האחרון, עשרות אנשים נשאו את הארון שלו דרך רחובותיה הצרים של שכונת העוני פטרה שבמזרח העיר, מבית סבו וסבתו אל בית קברות מחוץ לעיר. כמה מחבריו מבית הספר התאספו כדי להיפרד מחברם, כשברקע נוגנה מוזיקת אקורדיון בסגנון קריבי. "אריק, מלאך אחד נוסף בגן העדן", נכתב באחד המכתבים שהונחו בארון.
חואן סבדרה, מנהל המרכז למאבק בסרטן בוונצואלה, אמר כי בכל שנה נרשמים 52,800 מקרים חדשים של סרטן אצל מבוגרים במדינה, שבה חיים 30 מיליון איש. ב-2017, לדבריו, מתו 26,510 איש מהמחלה, עלייה של 15% בהשוואה לשנה הקודמת.
"כשאתה נולד בוונצואלה, אתה כבר נידון למוות", אמר מאוריסיו נבאס, שבתו מריאנה בת השש מאושפזת בבית החולים חוסה מנואל אחרי שאובחנה כחולת לוקמיה.