פרסום ראשון: הכנסת מבקשת להגדיל את עלות תפעול הבחירות ב-35%, זאת למרות הביקורת הציבורית על הבחירות החדשות והנטל הכלכלי שהן מביאות עמן, הנאמד ב-600 מיליון שקלים - כך נודע היום (ראשון) לוואלה! NEWS. ח"כ דוד ביטן מהליכוד יזם הצעת חוק, לדבריו בתיאום ולפי דרישת ועדת הבחירות המרכזית שדרשה התאמות לפעילות ועדת הבחירות בבחירות לכנסת ה-22. הסעיף המרכזי בהצעה הוא העלאת תקציב עלות תפעול הבחירות בכ-90 מיליון שקלים.
הצעת החוק עוסקת גם בהתנהלות ועדת הבחירות, בשכר העובדים וסוגיות נוספות. בהצעה נכתב כי "תקציב ועדת הבחירות המרכזית לבחירות לכנסת ה-22, יהיה כתקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים ואחת לסעיפיו, בתוספת של 35%; אוצר המדינה יעמיד כספי תקציב זה לרשות יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, שיהיה ממונה על הוצאתם". בדיון בוועדת החוקה האוצר יצטרך לתת את התייחסותו ורשמיו באשר לייקור הבחירות.
לקריאה נוספת
בין מס' 1 לאגף 10: במאמץ להפוך משפיט לשליט - לכל אחד יש מחיר
רוסו על אפשרות החבירה למפלגה אחרת: "לא פוסל כרגע שום דבר"
שלב אחר שלב: היום הדרמטי שהסתיים בפיזור הכנסת
ביטן טוען כי היות ומדובר בבחירות חדשות, כחודשיים לאחר הבחירות הקודמות עלות תפעולן מתייקר. בשיחה עם וואלה! NEWS הוא אמר כי למרות פיזור הכנסת, "כבר השבוע נתחיל לקדם את הצעת החוק". היות ומדובר בהצעת חוק פרטית, ביטן ייאלץ לקדם את ההצעה בהסכמת שאר נציגי הסיעות. לדבריו, "הדרישה התקציבית שהעלנו היא באה בתיאום עם ועדת הבחירות המרכזית ולפי דרישתה. ברור לכולנו שיבואו נציגי האוצר, משרד הפנים וכל הגורמים הרלוונטים ובהידברות נגיע לנתון מוסכם על כולם".
בשבוע שעבר התקיים דיון בוועדת הכנסת בו פרשה נציגת האוצר את עלויות התקציביות של בחירות חדשות בתוך פחות מחודשיים. נציגי האוצר אמרו כי באוצר יצטרכו למצוא מקור תקציבי ממשרדי הממשלה לעלויות הגבוהות. לבחירות קיימות גם עלויות עקיפות כמו עלות יום בחירות שנאמד למשק המדינה בסכום של 1.1 מיליארד שקלים.
ביאן ותד מאגף התקציבים באוצר, אמרה בשבוע שעבר בדיון בוועדה כי "משמעות הצעת החוק לפיזור הכנסת היא עלות של לפחות 475 מיליון שקל שמצריכה מקור תקציבי שאין, והיום אנחנו בחריגה. על הממשלה להצביע על מקור תקציבי לכך וזה יהיה רק מצמצום פעילות הממשלה". איליה כץ, אף הוא נציג אגף התקציבים, הבהיר כי הממשלה תדע למצוא פתרון תקציבי למימון 475 מיליון שקלים למימון הבחירות בתוך מגבלת ההוצאה.
לאור הכוונה הצפויה להקדים את הבחירות, העבירה ועדת הבחירות שורה של דרישות לשינויי חקיקה, בעיקר בענייני תקציב וניהול מכרזים, כתנאי ליכולתה לנהל מערכת כזאת בשלושת החודשים הקרובים. הדרישות הועברו לוועדה העוסקת בחוק לפיזור הכנסת כדי שיוטמעו בנוסח החוק אך יו"ר הועדה ח"כ מיקי זוהר לא קידם אותן בהצעת החוק ההיא לאור בבהילות לקדם אותה לפני יום רביעי בחצות.
מנהלת ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס אמרה בדיון בשבוע שעבר כי "במערכת הבחירות ישנם אלף עובדים ב-19 ועדות אזוריות ובוועדת הבחירות המרכזית. אנחנו מגייסים את העובדים האלה משירות המדינה ולאחר מערכת הבחירות, כעבור שלושה חודשים, הם חוזרים לעבודתם השגרתית. יהיה קושי לשחרר אותם פעם נוספת ממקום עבודתם".
בנוסף, הבהירה עדס, "מערכת הבחירות תתקיים במהלך כל חופשת הקיץ. יהיה קשה מאוד לגייס עובדים בתקופה הזאת. אנשים יוצאים לחופשות, אמהות נשארות עם ילדיהן. צריך לתת את הדעת לעניין השכר ולהגדלת התקציב במישורים השונים".