"התמימות שלנו נגנבה": 20 שנה לטבח בתיכון קולומביין

צילום: , AP

חברי הקהילה שבפרברי דנבר התכנסו לאירוע זיכרון למסע הירי הרצחני שזעזע את ארה"ב, שבו נהרגו 12 תלמידים ומורה על ידי חבריהם ללימודים. "בלב שלנו יש חורים עצומים, אבל הוא גדול יותר ממה שהיה"

אי-פי

תושבים בקולומביין שבפרברי דנבר ציינו אתמול (שבת) את יום השנה ה-20 לטבח בתיכון, שבו נהרגו 13 בני אדם. הם ציינו בטקס מרגש את הצלחתו של התיכון לשרוד את מסע הירי, שהיה בזמנו הקשה ביותר שהתרחש במוסד חינוכי בארצות הברית, וגם בעבודות שירות למען הקהילה הפצועה.

"השתנינו", אמר דון אנה, שבתו לורן טאוזנד הייתה אחת התלמידות שנהרגה בספריית התיכון, בפני קהל של יותר מ-2,000 איש שהתאסף בפארק הסמוך לתיכון. "אנחנו חלשים במקומות מסוימים, אבל אני מקווה שאנחנו חזקים יותר ברובם. בלב שלנו יש חורים עצומים, אבל הם גדולים יותר ממה שהם היו לפני 20 שנה".

האירועים אתמול סיימו שלושה ימים של כינוסים שקטים לזכרם של הקורבנות ולתמיכה במשפחותיהם. בשני העשורים שחלפו מאז, נרשמה אלימות דומה בבתי ספר אחרים בארצות הברית, וחלק מהשורדים ומשפחות הקורבנות מצאו את עצמם כמשענת עבור אלו שנפגעו בטרגדיות דומות.

בוגרת תיכון ליד קברים של הרוגי הטבח, אתמול (צילום: אי-פי)

אלו שהשתתפו באירוע הזיכרון אתמול אמרו כי הריפוי וההחלמה הם תוצאה של עבודה יומיומית, ולא יעד שיש להציב ולהגיע אליו בתוך כמות מסוימת של ימים, שבועות ושנים.

פטריק איירלנד, שכונה "הילד בחלון", אמר כי ניתן גם לסלוח. הוא נתפס על ידי המצלמות כשהוא נתלה מהחלון של הקומה השנייה בזמן הטבח, לפני שנפל ממנו. הוא למד ללכת ולדבר מחדש אחרי חודשים של טיפולים פיזיים ופסיכולוגיים.

"התמימות שלנו נגנבה", אמר. "איך אפשר לפצות על כך? אבל מחילה היא תהליך. זה לוקח זמן, זה דורש אימון וחזרות ולתרגם אותם לתוך תנועה".

לפרקים, הטקס הרגיש כמו איחוד. תלמידים לשעבר הציגו בפני בני זוגם את חבריהם לכיתה, והקהל קפץ לאוויר כשמורה לשעבר הוביל את קריאת העידוד של בית הספר. "אנחנו" - צעק אייבורי מור, כשקולו נרגש, והקהל השיב: "קולומביין!". חלק מהמשתתפים קפצו כשאגרופיהם מונפים באוויר.

היו גם דמעות, במיוחד כשהוקרנו תמונותיהם של הקורבנות השונים על מסך בסרטון שבו הבטיחו תלמידי ההווה בתיכון לכבד את הנרצחים בשירות למען הקהילה, בכל שנה ב-20 באפריל.
עם סיום הטקס, מנהל התיכון דאז פרנק דה-אנג'ליס הקריא את שמות 13 ההרוגים בקול רועד. פעמון צלצל 13 פעמים לזכרם, ויונים הופרחו לשמיים הקודרים עבור כל אחד מהם.

התאבדו אחרי הירי. הרוצחים בזמן הטבח, 1999 (צילום: אי-פי)

בכל שנה, הימים שלפני ציון הטבח רגישים במיוחד עבור השורדים, שמאות מהם נמלטו מהמבנה ללא שנפגעו פיזית. חלקם מתארים את התקופה כ"ערפל של אפריל", שבה הם נזכרים במיוחד מהיום שטוף השמש שבו התרחש הטבח שזעזע את העולם. הרצוחים - אריק האריס בן ה-18 ודילן קלבולד בן ה-17, שלמדו בתיכון - התאבדו אחרי שרצחו 12 תלמידים ומורה אחד, ופצעו עוד 24 איש נוספים.

בשבוע שעבר נוסף לכל זה מצוד אחרי נערה מפלורידה, שתוארה כמעריצה של הטבח. ביום שלישי פרסמו הרשויות את שמה ואת התמונה שלה אחרי שגילו כי היא רכשה כלי נשק עם הגעתה לקולורדו. הם אמרו כי היא לא השמיעה איומים מפורשים, אבל עשרות בתי ספר, כולל קולומביין, נעלו את שעריהם. למחרת, הנערה נמצאה מתה ביער ממערב לדנבר, כ-64 ק"מ מקולומביין, אחרי שהיא ככל הנראה שמה קץ לחייה.

אירועי הזיכרון, שכללו תפילה בכנסייה וטקס קהילתי ביום שישי בלילה, התקיימו כרגיל, לצד אבטחה מוגברת בבתי ספר באזור דנבר לאורך השבוע.

תלמידים מפונים מבית הספר בזמן הטבח (צילום: אי-פי)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully