הפרישה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מהסכם הגרעין הכבידה על הכלכלה של איראן, שנתונה לסנקציות חונקות המקשות על חיי היומיום של האזרחים. אבל יש כאלו שזה משפיע עליהם פחות - פעילות נרחבת של אגף המודיעין בצה"ל חושפת את המתרחש מאחורי הקלעים של משפחות העשירים במדינה ושל ילדיהם של בכירי המשטר הלומדים בחו"ל, נוסעים במכוניות יוקרה ולובשים מותגי עילית.
המשטר האיראני מושפע רבות מהשחיתות השלטונית, במסגרתה מחולקים כספים ותפקידים לבני משפחה ומקורבים. כמו כן, המשטר מושפע מגל הביקורת הציבורית נגדו, מהמעורבות הגוברת של בכירי משמרות המהפכה בכלכלה המקומית, ומקרנות צדקה לכאורה, הנשלטות בידי מנהיגי הרפובליקה ואנשיהם ומגלגלות 30 מיליארד דולר לפחות - תוך שאינן כפופות למיסוי. אחד מראשי הקרנות, איברהים ראיסי שעמד בראש קרן "אסטן קודס ראזבי" אף התמודד על תפקיד נשיא איראן וכשל. אך לבסוף, דאג המנהיג העליון עלי חמינאי למנותו לראש הרשות השופטת. כך, למעשה, הפך מי שמנהל מיליארדי דולרים הרחק מעיני הציבור עבור בכירי המשטר, לאחד הבכירים בצמרת השלטון.
בטהראן קיוו לפריחה כלכלית בעקבות החתימה על הסכם הגרעין. בין היתר, ציפו לעלייה משמעותית בייצוא חביות הנפט, לפיתוח קשרים עסקיים ולריבוי השקעות זרות ברחבי איראן, זאת בהמשך להרגעת הציבור וצמצום הביקורת הציבורית. חברות בינלאומיות מאירופה, מסין ומרוסיה לא המתינו לאישור מארצות הברית ומיהרו לחתום על חוזי עתק בסך מיליארדי דולרים מול הרפובליקה האסלאמית. במערכת הביטחון הישראלית, כמו גם פקידים בירושלים, מתחו ביקורת על החורים בהסכם של המערב עם איראן, אך משטר אובמה אטם את אוזניו ודבק בטענה כי מדובר בהסכם הטוב ביותר שניתן היה להשיג.
אחת החברות הבולטות הייתה פיג'ו הצרפתית, שפתחה קווי ייצור מכוניות באיראן, חברות סיניות ורוסיות שמימנו הקמת תשתיות להפקת גז ב"דרום פארס" וחברות גרמניות שמכרו טכנולוגיות מתקדמות. ארגוני הביון התקשו להאמין באיזו מהירות התהוו הקשרים הכלכליים עם המשטר הקיצוני בטהראן, אך לדברי גורמים בירושלים, "הכסף הגדול והרצון לרפד כלכלות מערביות עשה את ההבדל בין אלו שאוימו בצורה ישירה על ידי איראן, לאלו שלא הבינו מה באמת האיום העתידי שנשקף ממדינה עם משטר קיצוני שמפתח טילים בליסטיים לטווח של אלפי ק"מ, שבעתיד יוכלו לשאת רש"ק גרעיני".
לרוע המזל, כניסת טראמפ לבית הלבן הפכה את המצב לקודר ביותר מבחינת איראן. הנשיא האמריקני החדש לא אהב את המוסר הכפול של ממשל אובמה ומדינות אירופה, שמצד אחד חתמו על הסכם שהגביל את פרויקט הגרעין, אך מצד שני התעלמו ממימון הטרור האיראני בתימן, בלבנון, בסוריה, ברצועת עזה ובמקומות נוספים. בנוסף, הוא לא אהב את פיתוח פרויקט הטילים הבליסטיים, והסבתו של פרויקט הרקטות לטילים מדויקים, שכלל התבססות איראנית בסוריה. זאת, במטרה להרחיב את האיומים על בעלות בריתה של ארצות הברית, ובראשה ישראל. המשחק בייצוא חביות הנפט לא היה לרוחו של טראמפ, שחושב מבוקר עד ערב על הכנסות ומקומות תעסוקה.
מחיר הבצל זינק ב-522%
המכה הקשה ביותר הגיעה בין החודשים מאי לנובמבר 2018, כשהיקף ייצוא חביות הנפץ מאיראן צנח כעת, לפי הערכות פקידים אמריקנים, טראמפ שוקל להנחית מכה נוספת, שעלולה להיות אנושה, ותאסור על איראן לייצא חביות כלל. גם אם יקבל החלטת ביניים, כך שתירשם ירידה לחצי מיליון חביות ביום, מדובר יהיה בפגיעה כלכלית קשה בטהראן. בשלב זה, מבריחים האיראנים נפט החוצה מהמדינה, אך לדבי קצין מודיעין בכיר, מדובר במספרים נמוכים ביחס להיקף הייצור הכללי.
ציפיות הרחוב האיראני לשגשוג ולפריחה כלכלית קרסו בהדרגה. כבר בסוף 2017 החלה מחאה ציבורית, כשההמונים הבינו שהכסף הגדול לא מגיע, ושהנשיא הנבחר חסן רוחאני לא מצליח לדאוג לרווחתם. הם הבינו שהמילה האחרונה היא בסוף של חמינאי, ושל מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני. כיום, האינפלציה באיראן עומדת על סביב 40%, ומחירי הדיור והמזון נמצאים בעלייה מתמדת.
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באיראן, מחיר הבצל, לדוגמה, עלה בשנה האחרונה ב-522%, מחיר רסק העגבניות עלה ב-231%, מחיר העגבניות עלה ב-184% ומחיר התפוחים ב-142%. גם מחירי הבשר והעוף הכפילו עצמם, ואף יותר. שער החליפין היציג קפץ מ-40 אלף לריאל לדולר, ל-200 אלף ריאל לדולר. במהלך השנתיים האחרונות הוצאו להורג חלפני כספים כדי להרתיע את השוק ולהגביר את השליטה על הפערים בשערי החליפין, אך ללא הועיל. אך התרבות הכלכלית שהשתרשה בעולם העסקים האיראני לא השתנתה, ובזמן שהאזרחים נאבקים להתקיים תחת כובד יוקר המחייה, המשטר ממשיך לממן פרויקטים בשם ייצוא המהפכה האיראנית לחו"ל.
המחאה ברחובות מדוכאת באלימות - ועוברת לרשתות החברתיות
"המשטר האיראני עובר תקופה קשה", מסביר קצין בכיר באמ"ן בריאיון לוואלה! NEWS. "מדובר בלחץ חסר תקדים וכבד מאוד. חשוב רק לציין כי הלחץ החל עוד לפני שטראמפ פרש מהסכם הגרעין במאי 2018". לדברי הקצין, נתוני האבטלה לא השתנו דרמטית למרות המצוקה הכלכלית. "אמנם מפעלים נסגרו אבל בתרבות האיראנית לא נהוג לפטר עובדים. העובד יגיע לעבודה ויחכה עד שיהיה ניתן לשלם לו, ולכן המצב לא משקף את המציאות".
לדברי הקצין הבכיר, אין אופוזיציה אמיתית באיראן שתאתגר את המשטר. בין הבודדים שהצליח לעורר התנגדות רחבה ברחוב ולקרוא להרחבת המחאה היה מיר חוסיין מוסאבי, שהפיח לפני עשור תקווה בצעירים האיראנים תוך הנעת מחאת ענק, בטענה כי הממשלה אינה לגיטימית. מוסאבי נעצר, נעלם לתקופה מעיני הציבור לתקופה, ולאחר מכן הוחלט להעביר אותו למעצר בית תחת פיקוח קפדני, לבל יעורר תסיסה ומחאה חוזרת ברחובות. זה כמה עשורים שכל מחאה מדוכאת בכוח על ידי כוחות הבסיג' - גוף שהוקם עם עליית האייתוללה חומייני לשלטון, ומטרתו היא להתמודד עם מצבי חירום ברחבי המדינה, אכיפת חוקי האסלאם ודיכוי הפגנות או צעדים של אזרחים נגד האינטרסים של המשטר. אנשי הבסיג' יעילים מאחר שהם נהנים מחופש פעולה לנקוט באלימות קשה בגיבוי של המשטר.
בשנת 2009 היה זה מעמד הביניים האיראני שהתפרץ ברחובות ורצה שינוי, אך בשנה האחרונה המתקוממים ברחבי איראן הם בני מעמד הפועלים. נגדם נזהר המשטר האיראני מלנקוט גישה אלימה, זאת משום שזו עלולה לגרור אלימות נוספת ולהצית התנגדות רחבה בהרבה. גורמי ביטחון מעריכים כי הקושי לארגן מחאה רחבה ואפקטיבית נעוץ בעובדה שאין מנהיג אופוזיציה שיוכל לארגן את התהליך. כל מי שמנסה להרים את ראשו ולהנהיג - מוצא את עצמו בחדרי החקירות, במקרה הטוב. בנוסף, מפעיל המשטר מאמצים רבים למנוע התפשטות של ביקורת ציבורית. הוא עוקב אחר קבוצות מתנגדי המשטר בטלגרם, ואם מנגנוני המשטר מבחינים כי ישנן כוון לארגן מחאה, הם חוסמים את הרשתות. אזרחי איראן הסתגלו למצב, ובאמצעות כתובות VPN מחו"ל הם מצליחים לקיים שיחות טלפון ולגלוש באינטרנט.
פעילות דומה מתנהלת באינסטגרם, הפופולארי מאוד באיראן. במרכז אחד המקרים הבולטים שהתרחשו בשנה האחרונה עומדת הצעירה וידה מובהאד, שתועדה עומדת במרכז הומה אדם והניפה חיג'אב על מקל, כצעד של ביקורת נגד הכפייה הדתית האיראנית. כוחות הביסג' מיהרו לעצור אותה והיא נעלמה לתקופה. לאחר שהועברה למעצר, גם הועמדה לדין - והשבוע נגזרה עליה שנת מאסר בפועל. בשנה האחרונה עלו ניסיונות של נשים לחקות את מובהאד, אך ננקטה נגדן אלימות קשה מצד הרשויות.
כשנשאל הקצין הבכיר לגבי הישרדותו של משטר האייתוללות ויכולתו לייצב את איראן לנוכח ההידרדרות הכלכלית, אומר הקצין הבכיר כי "אנחנו לא רואים בטווח הקרוב התפרקות שלטונית". הוא מוסיף: "השאלה הגדולה היא על מה המשטר האיראני מוכן לוותר. 'תותחים מול חמאה'. המטרה היא להעמיד את איראן בדילמה - אם להמשיך להשקיע במהפכה האיראנית מחוץ לאיראן או באיראן עצמה".
סביב נקודה זו התפתח בשנים האחרונות ויכוח משמעותי בין הנשיא רוחאני למנהיג העליון חמינאי, שלצדו סולימאני. רוחאני טוען שיש להשקיע באיראן כדי לייצא את המהפכה, בזמן שחמינאי וסולימאני מתנגדים לגישה זו ומאמינים שיש לקדם ולטפח כוחות מחוץ לאיראן כדי להרתיע את ישראל וארצות הברית לא להתעסק עם איראן. מעת לעת, ובאופן בלתי מוסבר, גולש המתח הזה לכלי התקשורת המסורתיים באיראן. לפי נתונים שנמסרו על ידי אמ"ן, איראן משקיעה כ-700 מיליון דולר בשנה בחיזבאללה, 120 מיליון בחמאס, מאה מיליון בחות'ים שבתימן ומאה מיליון נוספים בעיראק. מתחילת מלחמת האזרחים בסוריה, השקיעה טהראן מיליארד דולר בשנה. ברקע הקיצוץ האיראני בתקציב החוץ, החליטו בחיזבאללה להרחיב את קמפיין גיוס הכספים לטובת הזרוע הצבאית.
סוגיה בוערת נוספת היא התקיפות הבלתי פוסקות של חיל האוויר הישראלי נגד התבססות איראן בסוריה, לפי פרסומים זרים. בכל תקיפה שכזו, למעשה, הולכת לאיבוד השקעה יקרה של איראן בחו"ל. לפי הערכות באמ"ן, במצטבר, מדובר בפגיעה כלכלית משמעותית לתקציב האיראני - אך יותר מהכול, האיראנים מתקשים להתמודד עם הרג אזרחים. נושא זה עורר ביקורת רבה ברפובליק האיראנית תחת השאלה "מה לנו ולסוריה?".
"כאיראני, אתה רוצה שאיראן תהיה מעצמה. אבל הלב שלך עם איראן. קודם כל לאיראן", מסביר הקצין הבכיר מאמ"ן. "המנטליות האיראנית מקדשת חיי אדם, בניגוד לדעה הרווחת או האמרה הישנה מפעם - 'מתאבד שיעי' - שלא תואמת את המציאות. זה לא נכון. היקף ההרוגים נגד דאעש והמורדים בסוריה גרם להם לחשב מסלול מחדש. מה הם עשו? ייצרו בשר תותחים. לקחו פליטים מאפגניסטן, פקיסטן ועיראק והקימו באמצעותם מיליציות שיעיות שנלחמות בסוריה תמורת קבלת דרכון איראני, משכורת קבועה, חלקת אדמה והטבות נוספות".
אך בעוד שמשטר האייתוללות ער לרחשי הרחוב ומנסה להקדים תרופה למכה, לא תמיד הוא מצליח. כשגל שיטפונות קשה פקד את איראן, קרסו סכרים ומאות אלפי אזרחים פונו מבתיהם. עשרות נהרגו ונגרם נזק כבד לתשתיות ולחקלאות. במערב טענו כי איראן מסתירה את ממדי ההרס האמיתיים, ובמחוזות השונים ברפובליקה האסלאמית טענו כי לניהול כושל של המשטר. באחד המקרים, כשנחת מסוק של הסהר האדום לסייע במחוז חוז'סתאן, הוא התקבל בקריאות "מוות לחמינאי" שתועדו בווידאו. מפקד כוח קודס, שהביקורת נגדו גברה, החליט לפרסם הודעה שקוראת לחברי המיליציות בחו"ל לשוב לאיראן כדי לסייע ולתמוך בציבור. בני העשירים באיראן קראו ברשתות החברתיות לתרום כספים לנפגעי השיטפונות במטרה לרכך את הביקורת הציבורית נגדם.
כשהציבור קורס תחת הנטל - איפה נמצאים ילדי צמרת המדינה?
הביקורת והמחאה נגד המשטר לא נגמרת בזה. בשנים האחרונות, גוברת מחאת הגולשים האיראנים נגד בכירי המשטר תחת ההאשטאג #איפה_הילד_שלך. מדובר בביקורת גלויה של אזרחים איראנים נגד ילדיהם של בכירי המשטר, החיים בעושר לא רק באיראן עצמה, אלא גם בחו"ל. זאת, בזמן שרוב רובם של 80-85 מיליון אזרחי איראן כורעים תחת הכלכלה הקורסת. באחת התמונות שפורסמה ברשת נראים בכירי המשטר, וליד כל אחד מהם שלט שעליו שמה של מדינה - הולנד, טורקיה, סין, ארצות הברית, מלזיה, שבדיה, קנדה ודנמרק. רמיזה עבה, ואפילו יותר, לגבי מקום הימצאם של בני משפחותיהם בזמן שהציבור האיראני מתמודד עם נזקי השיטפונות ונאנק מקשייו.
באגף המודיעין של צה"ל מכנים את בני המשטר המפונקים "ילדי השמנת האיראנים", זאת ברקע חומר רב שנאסף על אודותיהם ברשתות החברתיות, למרות ההקפדה היתרה של בכירי המשטר ובני משפחותיהם להימנע מתמונות שעשויות לעורר מחלוקת וביקורת. למשל, בנו של נשיא איראן לשעבר מחמד חאתמי שמתגורר בחו"ל, וכן בנו של יו"ר רשות השידור האיראנית הצטרף למשלחת הרשות לברזיל ב-2014, למרות שאין לו אף תפקיד בגוף זה. דוגמה נוספת היא בנו של שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, שלמד באוניברסיטת ניו יורק. "ילדת שמנת" אחרת היא בת אחיו של הנשיא רוחאני, שלמדה באוניברסיטת קולומביה ומועסקת בלונדון מאז 2014. גם בנו של שגריר איראן באו"ם למד באוקספורד.
עם זאת, המידע על לימודי הצעירים ומגוריהם בחו"ל הוא לא מה שגורם לתסיסה ברחבי איראן - אלא תמונות מנקרות עיניים ברשתות החברתיות. חשבון האינסטגרם therichkidsoftehran, הילדים העשירים מטהראן, כולל תמונות של מסיבות נוצצות, בתים מפוארים וחופשות יקרות, עורר סקרנות כבר ב-2015 במערב. מאז, צמח החשבון והגיע ל-145 אלף עוקבים, ואף קמו לו עמודים מתחרים המסקרים את פעילות בני העשירים בערים אחרות ברפובליקה. בחשבונות הללו, שבהם מנסה המשטר להילחם, מוצגת מציאות כלכלית אחרת מזו של רוב האיראנים, בזמן שהמערב התגאה בסנקציות הכלכליות הכבדות על המשטר.
דוגמה אחת היא תמונותיו של בנו של סגן הנשיא לשעבר עלי עבאדי על רקע מכוניות פאר, עם שעון יוקרה ושאר מותגי אופנה. גם נכדתו של מייסד המהפכה, חומייני, הצטלמה בגאון נוסעת במכונית מסוג ב.מ.וו. אך הזעם הגיע לשיא עם פרסום תמונות שהודלפו מחתונת בנו של שגריר איראן בדנמרק, חסני מראדיאן, ב-29 ביולי 2018. לחתונתו של מראדיאן עם אנאשיד חסיני, שנערכה בהשקעה רבה ובאולם מפואר, הגיעו בכירים איראנים רבים עם ילדיהם - ובהם נינו של מייסד המהפכה ובנו של חסן חומייני, וכן עבאס עראקשי. התמונות הציתו גל של תגובות קשות, וכן מעקב אחר הכלה, שבעודה לבושה לבוש צנוע, נראתה עונדת תכשיטים יקרים, עוטה מותגי עילית ומבלה בבתי קפה. בחתונה עצמה, צולמו בנותיהם של בכירים, כמו אחייניותיו של יועצו של חמינאי לעניינים בינלאומיים, לבושות בלבוש לא צנוע.
במסגרת המעקב אחר הבכירים נאספו גם תגובות נבחרות וציטוטים של אזרחים איראנים ברשתות החברתיות. "לאחראים שילדיהם נמצאים בחוץ לארץ, אם המדינה הזאת היא מקום רע, אתם גרמתם לזה. אם המדינה הזאת היא מקום טוב, למה שלחתם את הילדים שלכם לגור בחו"ל?", כתב אחד הגולשים. עוד נכתב: "הקריאה בסיסמה 'מוות לארצות הברית' סותרת את שהותם של בכירי האחראים". גולש אחר תהה: "למה מסבסדים כספי תיירות לטורקיה, תאילנד ואירופה - הבכירים רוצים לדאוג לילדים שלהם או להציל את כלכלת איראן?". " כל עוד ילדי האחראים נמצאים באירופה, בארצות הברית ובאוסטרליה, גם הלב של האחראים נמצא שם. הם לא מודעים למצב הצעירים המובטלים בפנים", כתב אזרח נוסף.
הסקרים באיראן מעידים כי הרוב מעוניין בשינוי, אבל בגלל ההגבלות והיד הנוקשה של המשטר, אותו רוב לא מצליח להתלכד וליצור מחאה אפקטיבית שתביא להחלפת השלטון. "איראן רוצה להיות חלק מהעולם המערבי. לשם הם רוצים להגיע. למרות הפערים הקיימים", אומר הקצין הבכיר. הוא מוסיף: "אבל שלא נטעה. מאחורי הדלתות? יש באיראן הכול. גם סמים ואלכוהול. למכוניות יוקרה גם עשו ייבוא בשנים האחרונות. אך אלו שלמדו ויש להם השכלה לא רוצים להישאר שם. למשל באוניברסיטת שאריף ישנה אחת מפקולטות הנדסת החשמל הטובות בעולם - ו-50% מהסטודנטים בורחים לחו"ל בסוף הלימודים. המשטר חונק אותם. לא כולם רוצים להיות מהנדסים בפרויקט הגרעין".
"המתח באוכלוסייה האיראנית מעמיק וזה יילך ויחמיר. טראמפ רציני מאוד. במאי צפויה עוד החמרה בפטורים לייצוא של חביות הנפט", אומר הקצין. "והתקציב האיראני לשנה הקרובה? יש בו יותר חורים מאשר תקציב. תוסיף לזה את ההכרזה על משמרות המהפכה כארגון טרור, החקלאות שנפגעה מאוד, והמצב הכלכלי בכלל - ותבין לאן זה הולך".