במוצב נרקיס, הסמוך למטולה ונמצא מאות מטרים מגבול לבנון, נראה אלוף יואל סטריק מחויך ונינוח, בין אם היה זה בשל הנוף הפסטורלי או בשל ירידת כובד האחריות שבתפקיד שהייתה מונחת על כתפיו בשנתיים האחרונות בתור אלוף פיקוד הצפון.
סטריק הוא דמות יוצאת דופן במטה הכללי. הוא משתדל שלא להיות מעורב בחיכוכים בצמרת הצבא ויגיד את דעתו בנחרצות גם אם היא שונה משל יתר האלופים, אם כי הוא לא ידפוק על השולחן. הוא לא נתפס כמי שהוביל מהפכות גדולות, ולאורך השנים התרחק מראיונות בכלי התקשורת.
בתקופת כהונתו עברו סוריה ולבנון שינויים רבים. משטר אסד החל להחזיר את השליטה על אזורים נרחבים במדינה ואיראן הגבירה את תהליך ההתבססות בסוריה בכלל וברמת הגולן. סטריק הכין את הכוחות בגבול לאפשרות של הסלמה, כשהאיראנים ספגו מכות קשות בסוריה, אך גם העזו לתקוף את רמת הגולן ברקטות, אסד ספר סוללות הגנה אוויריות מושמדות והרוסים עמדו מהצד מתפעלים מהנחישות והמקצועיות של טייסי חיל האוויר.
למרות הנעשה בסוריה, העיניים היו נשואות בעיקר לגבול לבנון. צמרת המטכ"ל הגדירה את האיום שהתפתח בשני העשורים האחרונים בארץ הארזים לקטלני וההרסני ביותר מבין הזירות השונות לאור התחזקות חיזבאללה. הארגון פיתח תפיסת לחימה שכללה רעיון לכבוש שטחים בגליל, הרחבת ארסנל טילים מדויקים ושיטת ניידות.
מעודד מהישגיו בסוריה הניח לעצמו הארגון השיעי כמה מטרות: לאתגר את העליונות המודיעינית של צה"ל, לשבש את התמרון של כוחות היבשה, לפתח לוחמת סייבר, להרחיב את איום הנ"ט המתקדם, לשפר את יכולות ההגנה האווירית, לשכלל את מערך הרחפנים, להשתמש בכלי טייס לא מאוישים מתאבדים ולייעל את כוחו הימי.
חיזבאללה לא הסתפק בכך. הוא החל לקלוט מיליציות שיעיות מסוריה בלבנון לסיוע בעת מלחמה עם ישראל. את המערכה החשאית ניהל חסן נסראללה באופן אישי אחרי ששני הרמטכ"לים של הארגון, עימאד מורניה ובאדר א-דין, חוסלו בעשור האחרון.
"הוסר איום משמעותי", אמר סטריק על מבצע "מגן צפוני" שהתקיים בסוף השנה שעברה, שבו נוטרלו המנהרות של חיזבאללה. "זו לא כל תכנית ההתקפה של חיזבאללה, אבל את מרכיב ההפתעה שחיזבאללה הכין לפתיחת המלחמה לקחנו. זה מה שחשוב".
לדברי סטריק, היה זה ניסיון של חיזבאללה "לזעזע ולטלטל" את התושבים "דרך החדרת 400 או 500 לוחמים למטולה בהפתעה כדי לפגוע בתשתית אסטרטגית או סמלי שלטון בצורה מדויקת ואחרי זה לספר את הסיפור. אני גאה שהייתי חלק מהעניין הזה ושאני משאיר שולחן נקי. אני חושב לעצמי, באווירה הפסטורלית של מטולה, מה היה קורה אילו בעוד שנה, הרבה אחרי הקדנציה שלי, היינו מתגלגלים לתרחיש שהיה מתחיל בחדירה למטולה. אני לא הייתי סולח לעצמי. עם ישראל לא היה סולח לי ולכן אני גאה על מה שעשינו".
היה רגע אחד שבו יכול היה המבצע לעבור ממשימת הגנה ונטרול למשימת התקפה, כמו הרגע שבו נכנסו פעילי חיזבאללה למנהרה?
"זה סיכון שהיה לפני המבצע. אני במקרה יורד לפגוש את המפקדים מיחידת יהל"ם שפגעו בתוואי והם אמרו לי שהפנסים (שמתריעים על כניסה של אדם פנימה - א"ב) נדלקו וזה נשמע קצת מוזר. הייתי ב'סטייט אוף מיינד' שהארגון מבין שחשפנו את הפרויקט והנה מגיעים פעילים. שוחחתי בזמן אמת עם הרמטכ"ל ועלתה אפשרות להרוג אותם, אבל בסוף החלטנו לפעול בפרופיל מרתיע יותר ומביך יותר (הופעל אמצעי פירוטכני במנהרה שגרם להם להימלט והפעולה תועדה והופצה בפומבי - א"ב), שבדיעבד גם נכון יותר".
מה קורה כעת מתחת לפני השטח בגבול לבנון? יש ספק לגבי יעילות החומה או קצב ההשלמה שלה?
"חיזבאללה הוא ארגון רציני, לומד ומפיק לקחים. אני מקווה שהוא מבין שאבדה תוחלת בפרויקט הזה שנקרא מנהור והוא לא יחדש אותו. אני חושב שעל ציר הזמן הוא ילך וישאף להצטייד בעיקר במרכיבים שיש בהם כדי לייצר לו הישג גדול בתחילת המלחמה.
אני חושב שאנחנו משתפרים במענה המבצעי לתכנית ההתקפה של חיזבאללה. לא רק בממד הגלוי. אני סבור שהדבר הזה (המכשול - א"ב) הוא הכרחי לסגור את הגבול. יש דברים גלויים שאתה יכול לראות אותם. אין ספק לגביו, אבל זה פרויקט עתיר משאבים. אנחנו ננסה להשלים אותו בשנים הקרובות. מה שאתה רואה פה זה רק 11.3 ק"מ מתוך 120 ק"מ. מהים ועד ההר. זה חתיכת מרחב וכשיש לך יישובים כמו מנרה, משגב הם קרובים מאוד לגדר. צריכים להיות מאוד זהירים ולהתאים את המענה המבצעי. לכן קשה לי להגיד אטמנו, בלמנו, סגרנו. אנחנו עובדים על זה כדי לשפר את המענה".
איך תראה המערכת הבאה?
"מדממת. אין לי ספק שהמרחב הצפוני יחטוף את היקפי האש הגדולים ביותר, בעיקר באזורי הגבול - יישובים, מוצבים, עמדות בקו הגבול. תשתיות. זה יהיה המרכיב המשמעותי ביותר בתכנית הפעלת האש של חיזבאללה במלחמה הבאה, לכן זה יהיה שונה מכל מה שקרה בדרום או ב'צוק איתן' או במערכות קודמות. זה לא מתכתב באותם ממדים ולא באותן עוצמות. זה ארגון אחר לגמרי".
מה יעשה פיקוד הצפון?
"אני לא חושב שנכון להיכנס לפירוט של תכניות מבצעיות, אנחנו צריכים להחזיק בשרוול כמה הפתעות. חיזבאללה הוא ארגון רציני, מקשיב וקורא בשקיקה כל ראיון. המלחמה הבאה תראה אחרת גם בהיקף הפגיעה בתשתיות הלבנוניות המדינתיות שתומכות בלחימת הארגון. זו לא רק דעתי, זו המלצתי, ואני חושב שאני בקיא בחלק מהתכניות המבצעיות של צה"ל". לדבריו, יש תמימות דעים בצה"ל בצורך של פגיעה בתשתיות של לבנון.
"לא בתי חולים או ריכוזי אוכלוסייה, אלא תשתיות תקשורת, חשמל, גשרים. לא נכון יהיה לבדל את חיזבאללה ממדינת לבנון. אני חושב שהאסטרטגיה שלנו הייתה שגויה ב-2006. ב-2006 עשינו בידול בין חיזבאללה ללבנון שמעורב יותר פוליטית. פטריוט לבנוני והוא רגיש מאוד לפגיעה בנכסים לבנונים".
"אני חושב שהעובדה שהוא מחובר לפוליטיקה הלבנונית ושהוא משורשר למציאות הלבנונית שמה עליו משקולות הרבה יותר כבדות. הוא חלק מהמדינה ונושא באחריות. אני סבור שזו אבן ריחיים גדולה מאוד על הצוואר. אני חושב שהוא מבין את זה מצוין ולכן השקט הזה. זו הסיבה שהוא לא פועל. היקף הפגיעה שהוא חווה וספג היא פרומיל ביחס למה שיקרה במלחמה הבאה".
היה שר שאמר שבמלחמה הבאה ישגר חיזבאללה אלף רקטות ביממה, לפחות בימים הראשונים. זה נתון שמתכתב מול התכניות המבצעיות של חיל האוויר נגד מערך השיגורים שלו?
"כן, זה אפשרי. הם יכולים. כשאתה מסתכל על ההיקפים ועל המספרים הם בהחלט יכולים לירות אלף רקטות".
מצב המיגון האזרחי בגזרת פיקוד הצפון סובל מפערים. לפי נתוני מערכת הביטחון, יש יותר מ-150 אלף בתים לא מוגנים בטווח של עד מאה ק"מ מגבול הצפון ובמרחק קילומטר מהגדר ישנם 413 בתי אב ללא ממ"ד. סטריק זיהה את הפער כנקודת תורפה וטיפל בה עוד כמפקד פיקוד העורף ובהמשך כמפקד פיקוד הצפון על ידי הגברת שיתוף הפעולה בין הפיקודים לעורף האזרחי, הרכבת תכניות ותרגילים שכללו בין היתר פינוי יישובים לקראת מלחמה.
"איפה שנידרש נפנה יישובים, מסיבה מאוד פשוטה - זה יגן על האזרחים. זה גם ישפר את חופש הפעולה המבצעי של צה"ל ויאפשר לו באמת להתמקד בפעולות הצבאיות".
סוללות כיפת ברזל מציגות נתוני הצלחה מרשימים ובזמן שהן גורפות שבחים, בעורף במערכת הביטחון מתקשים להסביר לציבור כי בעת מלחמה הן לא בהכרח יגנו על האזרחים בצורה ישירה אלא יוצבו להגנה על תשתיות קריטיות, מתקנים אסטרטגיים ובסיסי צה"ל.
"כיפת ברזל מעולה לנו, אבל היא לא הפתרון היחידי. אין פתרון הרמטי. אין מערך אחד שנותן פתרון הרמטי. לכן הפתרון הוא הגנה משולבת ורב-ממדית, לא רק יבשתית, אלא אווירית, ימית, תת-קרקעית והיא גם נגד טילים. לא פחות חשוב לספק לאזרח התראה ומיגון, ולכן הפתרון הוא משולב".
במערכה הבאה נסראללה הוא בר חיסול?
"כל מי שמאיים על מדינת ישראל הוא בר חיסול. לכן זו שאלה שהתשובה עליה היא יחסית פשוטה. נראה לי לגיטימי שמדינה תהיה מסוגלת להסיר איומים או לסכל את אויביה. כל מפקד מקצועי רציני לומד את אויבו. וכמו כל מפקד רציני גם אני עוסק בעניין הזה של הכיר את האיש, הפרופיל שלו, האישיות שלו דפוסי ההתנהגות שלו והאתגרים שלו והלחצים שלו. אבל אני לא אכנס פה לפירוט איך אנחנו עושים את זה".
לפי הערכות צה"ל ב-2011, עם תחילת המלחמה בסוריה, משטר אסד לא יחזיק מעמד יותר מכמה חודשים ובכל זאת הוא הצליח לשרוד בסיוע איראן, חיזבאללה ורוסיה. להערכתו של סטריק המשילות הרופפת של אסד תלווה את האזור עוד שנים רבות וכדי להרחיק את האיומים על ישראל להציג נחישות בלתי מתפשרת נגד תשתיות שונות בראשן איראניות ולאחר מכן של חיזבאללה כולל אלו שנחשפו בגבול סוריה במסגרת "תיק הגולן" (תכנית חשאית של חיזבאללה להציב כוחות במוצבי צבא סוריה ולבנות יחידות ברמת הגולן הסורית - א"ב).
חשיפת "'תיק הגולן" על ידי צה"ל יצרה אפקט חיובי?
"הפעולות שלנו הרחיקו את האיראנים מאזור הגבול עם לבנון. לא הסתובבו פה איראנים בקו הגבול הלבנוני. הסתובבו כאן כן מפקדים של חלק מהמליציות השיעיות שאנחנו מכירים אותם. אני חושב שזה הודות לפעילות המאוד מדויקת שלנו האיראנים הלכו והתרחקו פיזית לאזורים היותר רחוקים בסוריה, לדוגמא המרחב של T-4. חיזבאללה זה צבא טרור שממומן על ידי איראנים. יש גיס איראני בלבנון".
"חשיפת תיק הגולן זה לא כל מה שאנחנו עושים. זה רק חלק ממה שאנחנו עושים. והצד השני יודע בדיוק מה אנחנו עושים. חשיפת תיק הגולן נועדה לסמן לצד השני שאנחנו לא נקבל בנייה של תשתית שהיא תשתית פח"ע. בין אם זה למב"מ (מערכה שבין מלחמות) בין אם זה למלחמה. אנחנו נעשה כל מה שנדרש כדי למגר אותה".
אלוף סטריק תיאר לאורך הריאיון כי האיום שבו טיפל לאורך כל כהונתו היה תכנית ההתקפה של חיזבאללה, והסרת המנהרות היה רכיב אחד. אחת הפעולות היא גם לפגוע ב"כוח רדואן", יחידת העלית של חיזבאללה.
"אני מציע לנסראללה שלא לנסות אותנו בעניין הזה. הייתי רוצה לראות את הפרצוף שלו כשהוא מאבד את עיקר הכוח האיכותי שלו. זה 4,500 לוחמים שהוא מתכוון להטיל אותם לחזית. שם הם יפגשו אותנו. במגוון רחב של מענה מבצעי. מענה הגנתי, התקפי, מבצעי, אווירי".
הצבא הסורי משתקם ומעביר כוחות לרמת הגולן סורית. מה זה מעיד על המצב באזור?
"יש כאן תהליך מטריד שאנחנו עוקבים אחריו. זה תהליך שיקום מחדש של הצבא הסורי שעוד ילווה אותם שנים רבות. אין ספק שבתהליך השיקום של הצבא הסורי המרכיבים של אמל"ח מתקדם, בעיקר אמל"ח רוסי, הם המדאיגים ביותר. קח את חטיבה 1, הגיס המרכזי באזור רמת הגולן. הוא לא נראה כמו לפני מלחמת האזרחים. גם להם יש אתגר גדול - מצד אחד הרצון שלהם למלא את השורות. מצד שני אתה ממלא את השורות במי? בחבר'ה שלפני יומיים מרדו ופתחו את הלחימה בדרעא?".
האם בכהונה שלך כמפקד פיקוד הצפון היינו קרובים מאוד לאפשרות של מלחמה?
"זו שאלה מורכבת. אני לא חושב שהיינו קרובים למלחמה. הבנו שפוטנציאל ההסלמה הוא גדול, דברים יכולים להתגלגל ולצאת משליטה, אבל אני חושב שבזכות מדיניות מאוד מדויקת ומאוד מפוכחת הצלחנו מצד אחד להשיג את האינטרסים שלנו, ומצד שני לא להיגרר למלחמה. אני חושב שהמנהרות זו דוגמה מצוינת. בדפוס פעולה מבצעי אחר, פוטנציאל ההסלמה יכול היה להיות הרבה יותר גבוה".
אלוף סטריק לא סבור שההכרה האמריקנית ברמת הגולן משנה משהו מבחינת המצב באזור.
מה התועלת ביוניפי"ל?
"כמפקד פיקוד יש לך שיחות ומפגשים רבים עם מפקד יוניפי"ל, שפועל עם מנדט מוגבל ומוכר. ניסינו כל העת לנסות להניע אותם לפעולה יותר אפקטיבית ואקטיבית, ולא תמיד זה צלח. זה לא שחיזבאללה לא מוטרד מההסתובבות שלהם. אני חושב שיש עכשיו מפקד קצת יותר פעלתן וכשאתה פעלתן אתה עלול לשלם מחירים בצד הלבנוני (כמו הכוח הספרדי שחיזבאללה הפעיל נגדו בעבר מטעני חבלה - א"ב).
לכן הוא מצוי בתוך המתח. מצד אחד הרצון שלו לקיים את המנדט כלשונו, ומצד שני לצמצם את האפשרות לפגיעה בכוחותיהם. הייתי רוצה שהם יצליחו להיכנס לנכסים פרטיים בלבנון, כמו במקרה שאתה מעביר לו תצ"א עם פיר של מנהרה. בשטח לבנון הוא לא מגיע למבנה בגלל תוקף המנדט. לכן הפעילות היא פחות אפקטיבית. בוודאי שהמצב יותר טוב כשיוניפי"ל בשטח".
סטריק, בן 53, גדל בדימונה. הוא נשר מקורס טיס, התנדב לאחר מכן לחטיבת הצנחנים אך קשר את עתידו הצבאי בחטיבת גבעתי, בה טיפס במעלה התפקידים עד למפקד החטיבה. הוא מדור הולך ונעלם של בוגרי רצועת הביטחון בדרום לבנון שיוסבים/שיושבים סביב שולחן המטכ"ל, שטעם את הבוץ הלבנוני. הזיכרון הראשון שלו מהגזרה התובענית הזו הוא של חטיפת חיילים בידי חיזבאללה, תסריט שיחזור על עצמו לא מעט פעמים ב-30 השנים האחרונות.
"ב-1986 הוקפצתי כלוחם לאוגדה 91 בבירנית אחרי החטיפה של פינק ואלשייך (לוחמי גבעתי שנחטפו על ידי חיזבאללה - א"ב) לפני סריקות של חודש בתיבנין. זה הזיכרון הראשון שלי כחייל בגזרה הזו", סיפר סטריק, שגם פיקד על האוגדה. זה הזיכרון הכי אותנטי מהתקופה של הצעירות שלי. אני נזכר גם באירוע שבו נהרג חוסיין עמאר (המג"ד הדרוזי הראשון בגולני - א"ב). הפעילות עם ארז גרשטיין, ההיתקלויות ברצועת הביטחון. כל החיים שלך בערך פה".
הוא פיקד גם על עוצבת אדום בגבול מצרים וירדן ולאחר מכן על עוצבת הגליל בגבול לבנון. כראש חטיבת המבצעים של אגף המבצעים במטכ"ל גרף שבחים על תפקודו במבצע עמוד ענן ובהכנות למבצע צוק איתן. לאחר מכן מונה למפקד פיקוד העורף ובמרץ 2017 נכנס לנעליו של אביב כוכבי כמפקד פיקוד הצפון.
סטריק הגיע מוכן לשאלה אם יתמודד בעתיד על תפקיד הרמטכ"ל. הוא הסביר כי הוא אינו חושב על כך, אך שלושה תפקידי אלוף במטכ"ל הופכים אותו למועמד אוטומטי בעתיד. היו גם אלופים שראו במינוי שלו למפקד זרוע היבשה פחיתות כבוד, אך גורמים בצמרת צה"ל אמרו כי הרמטכ"ל כוכבי מתכנן מהפכה של ממש בזרוע היבשה. סטריק הסביר כי לא התלבט כשהוצע לו התפקיד.
"אני חייל ובכל דרכי הצבאית האמנתי שכשאתה נדרש לבצע את המשימה אתה מבצע את המשימה. אני אמרתי לרמטכ"ל. אם אני התורן שעליו צריך להיות תלוי הדגל אני אעשה זאת בחפץ לב. אני חושב שזו משימה ראויה וחשובה ואני הולך לשם בשמחה".
אני רואה הזדמנות גדולה לקבל פיקוד על הזרוע בעת התהליכים שקורים במטה הכללי. הזדמנות יוצאת מן הכלל להשפיע כבר בתהליכי העיצוב ובהמשך בתהליכי התכנון והמימוש של תכנית רב שנתית חדשה שאני מניח שזרוע היבשה תהיה שחקן משמעותי בה. אין אופציה אחרת".
איך אתה רואה את הטענות על אי-אמון הדרג המדיני והצבאי ביכולות התמרון של צה"ל?
"אנחנו ממשיכים להשקיע בכל מה שקשור בתמרון היבשתי ויש לי ביטחון מלא בכושר הביצוע של צה"ל בכלל ושל היבשה בפרט. לא נפעיל את כוחות היבשה רק כדי לספק את מאווייהם של מפקדים כאלה ואחרים. אין פה עניינים של רומנטיקה. יש פה עניינים מקצועיים ואחת שנחליט להפעיל כוח, נפעיל אותו במלוא העוצמה ואין לי ספק שהאפקטיביות המבצעית שלו תהיה גבוהה מאוד".
כאלוף פיקוד צפון הוא נהג לבקר בכל תרגילי הגדודים שעברו לבצע תעסוקה מבצעית בגבול לבנון וסוריה ולבחון את רמתם המקצועית.
"יש לנו מפקדי שדה מעולים, הם חדורי תחושת ביטחון ואחריות והבנה. בסופו של דבר, אם יוטלו למערכה, גורל המערכה מונח על הכתפיים שלהם. ואין להם אופציה אחרת אלא לנצח. יש לי תחושת ביטחון גבוהה ביותר. תמיד יש מה לעשות ותמיד יש מה לשפר. מפיקים לקחים ומשתפרים. אני מסתכל על היקפי האימונים של היחידות הסדירות שלנו, זה לא דומה למה שאני זוכר ב-2006. המג"דים שלנו מתאמנים יותר. היחידות שלנו מתאמנות יותר. אין לי ספק שכשזה יגיע למפגש, התוצאות יהיו חד-משמעיות".
בכהונתו, התקיים תרגיל הגיס הצפוני "אור הדגן", שכמותו לא קיים צה"ל ב-19 השנים האחרונות. אלוף פיקוד הצפון היוצא אמר כי הופקו לקחים באופן מערכתי לא רק לזרוע היבשה, אלא גם למערכים אחרים.
"בחלק מהדברים התקדמנו, בחלק עוד תידרש פעילות, אבל ככה ארגון רציני מתנהל", אמר סטריק. הוא הודה שלא כל הימ"חים בצפון מלאים, אבל לדבריו זה לא יפגע בהתנהלות במלחמה הבאה.
"אנחנו מנהלים סיכונים מחושבים. ובמסגרת ניהול הסיכונים שלנו החלטנו להתמקד בשנים האחרונות לא רק בימ"חים. גם בימ"חים. מטבע הדברים לא הכול מלא. לא הכול ברמה של מאה אחוז. אבל בסוף אתה מנהל סיכונים. בניהול הסיכונים אני לא מניח שיש ימ"ח שיעצור את כוחות פיקוד הצפון במלחמה הבאה".
בסוף הריאיון, הוא מתאר את סיום התקופה בצפון ברגשות מעורבים. "זו התרגשות מהולה בעצב על פרידה מחבל ארץ יוצא מן הכלל ומאנשים שעמם את נושא אחריות על הגבול, אבל זה טבעו של השירות הצבאי. אתה עושה מה שצריך כדי שבמשמרת שלך זה לא יקרה, ואם זה יקרה, שתהיה מוכן.
אני סבור שהרחקנו מלחמה בקדנציה שלי ותושבי מדינת ישראל יכולים לסמוך על צה"ל על כך שאנחנו עושים את כל מה שצריך ולהרחיק מלחמה עד כמה שניתן. אם נידרש לה, אני חושב שהם ימצאו צבא מוכן. אני מסיים תקופה משמעותית והולך למשימה הבאה, שגם בה נשתדל לחזק את יכולות פיקוד הצפון. המסר הוא תמשיכו לטייל, אני לא חושב שאנחנו קרובים למלחמה בקיץ".
