בסוף השבוע האחרון מנהיגי חמאס בעזה ציינו שנה של הפגנות שבועיות שכשלו בהסרת המצור הישראלי. שיגורי רקטות נענו בתקיפות אוויריות ובהפגנות חסרות תקדים נגד שלטון הארגון ברצועה. אולם בכל זאת, שליטת חמאס בעזה חזקה מאי פעם.
התחזקות ראשי התנועה הצליחה באמצעות אינטרסים משותפים עם ממשלת הימין בישראל. אף אחד מהצדדים לא מעוניין במדינה עצמאית שתוקם בגדה המערבית, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים כפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. התנגדות חמאס לוותר על כוחו - המחיר המבוקש של הרשות הפלסטינית לפיוס - מתיישב עם המדיניות הישראלית ארוכת השנים של שמירת ההפרדה בין הגדה לעזה.
אף על פי שישראל ותנועת חמאס נלחמו זו בזו בשלוש מלחמות ובעשרות עימותים ואפילו שארגון הטרור נותר מחויב להשמדת המדינה הציונית, שתיהן נפגשות עם משלחת התיווך המצרי ופועלות לשמירת השקט. תחת הסכם הרגיעה המסתמן, הארגון יעצור את שיגור הרקטות וישמור על הפגנות בלתי אלימות בגדר הגבול, ומנגד בירושלים יקלו על המצור ויאפשרו את כניסתם של 30 מיליון הדולרים הקטאריים לרצועה.
מצרים כבר תיווכה בעבר בעסקאות קצרות-טווח בין הצדדים ובשלב זה טרם ברור אם הסכם הרגיעה המתגבש יחזיק גם אחרי הבחירות בשבוע הבא. זאת מאחר ומתנגדיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מאשימים אותו כי מדיניותו בעזה חושפת את ישראל לסחטנות של חמאס.
עבור תושבי הרצועה, שליטתו הבלתי מוגבלת של חמאס היא תחזית עגומה. שני מיליון האזרחים המתגוררים בעזה סובלים מגידול בשיעורי העוני והאבטלה, מאספקת מים שאינם ראויים לשתייה ומהפסקות חשמל תכופות מאז ישראל ומצרים סגרו את גבולות העיר לאחר עליית התנועה לשלטון ב-2007.
בשבועות האחרונים מאות עזתיים העזו למחות נגד מדיניות חמאס בנוגע להעלאת המסים, והציפו את הרחובות תוך קריאות: "אנחנו רוצים לחיות". רבים מהם נאסרו והותקפו באלימות. אחד המפגינים, עאמר באלושה, צעיר מובטל בן 27 בוגר תואר במשפטים, סיפר כי הוא וכמה אחרים ספגו התעללות בעת מעצרם, אולם לא נרתעו. "אם המצב לא ישתפר, ההפגנות יימשכו", אמר.
חמאס או עבאס?
חמאס הוכיח כי הוא מעדיף להגיע להבנות עם נתניהו מאשר להתפייס עם הרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן. עסקה עם ישראל תשמור על הארגון בשלטון, בעוד יו"ר הרשות דורש ממנו להעביר אליו את השליטה ברצועת עזה. בתנועה ובממשלת נתניהו מתנגדים למטרתו של אבו מאזן להקים מדינה פלסטינית בגבולות 67'. בחודש שעבר, נתניהו אמר כי המתנגדים למדינה פלסטינית צריכים לתמוך במדיניותו של מתן הסיוע הקטארי לרצועה ולשמירת ההפרדה בין שתי הממשלות הפלסטיניות היריבות.
"קיימת התמזגות אינטרסים גדולה" בין ישראל וחמאס, אמר טארק באקוני, אנליסט בצוות החשיבה של ארגון "International Crisis Group". "נתניהו מעדיף לקיים משא ומתן עם חמאס בשל הדינמיקה שנוצרה וחמאס לא יבקש פתרון סופי (של הסכסוך הישראלי-פלסטיני) מישראל".
בישראל מצהירים כי הסיבות להטלת המצור על עזה הן בלימת חמאס ומניעת התחמשותו, בעת שארגוני זכויות אדם מגנים את ההגבלות ומכנים זאת כעונש קולקטיבי. בקיץ האחרון, בעקבות מחאות הענק השבועיות על גדר הגבול במהלכן נהרגו מירי צה"ל 271 פלסטינים ונפצעו אלפים נוספים, מצרים פתחה בשיחות הרגיעה. בחמאס תלו תקוות שהתיווך המצרי יסייע בהקלת המצור.
בירושלים הסכימו להעביר את מזוודות הכסף הקטארי לרצועה, שם מנגד הסכימו להפסיק את שיגורי הטילים, אולם אז התעכבו השיחות. בחודש שעבר, לקראת הישורת האחרונה של הבחירות בישראל, בחמאס זיהו הזדמנות להפעיל לחץ על נתניהו להמשיך את המשא ומתן וירו שתי רקטות למרכז הארץ.
זה עבד. שני בכירי חמאס מסרו אתמול כי בארגון נהנים מהצלחתם, אולם הביעו חשש כי הסכם חדש עלול להיכשל במהירות.
המזימה של חמאס
אבו מאזן ויתר על הפיוס על חמאס בתום שנים של מאמצים כושלים. הוא הגביר את הלחץ הכלכלי על עזה, כולל קיצוץ בחצי של משכורות עשרות אלפי עובדי ממשל לשעבר שהוחלפו בידי חמאס ב-2007, אך נותרו תחת שכר הרשות. קיצוצים מסוג זה החמירו את המצב הכספי ברצועה. אולם במקום לעורר התקוממת עממית נגד חמאס, הכעס הופנה ליו"ר הרשות הפלסטינית.
פרויקטים לפיתוח עזה בהיקף מיליוני דולרים, שהוצעו על ידי האו"ם וקטאר בתמיכת ארצות הברית וישראל, עוררו חשד אצל אבו מאזן. הוא חושש כי זאת מזימה להפוך את שטח הרצועה למדינה קטנה ולהפחית את התביעות הפוליטיות הפלסטיניות נגד הגדה המערבית ומזרח ירושלים.
האנליסט באקוני אמר כי מדיניותו של יו"ר הרשות אינה מועילה, אף על פי שחששותיו מובנים. "הטלת סנקציות נוספות על עזה, או ניסיון לשבור את שלטון חמאס יתחזקו את ההפרדה", הסביר.
