זמן קצר לאחר יום הולדתו ה-17, עזב מהדי את ביתו שבאפגניסטן לאיראן, בתקווה להגיע לאירופה ולמצוא עבודה. במולדתו, למשפחתו לא היה די כסף כדי לרכוש אפילו עפרונות ומחברות לבית הספר. עם זאת, מהדי התגלגל לשדות הקרב של סוריה, אל מלחמה המתנהלת במרחק של כ-2,000 ק"מ מביתו. הוא היה אחד מעשרות אלפי אפגנים שגויסו, מומנו והוכשרו על ידי איראן כדי להילחם לצדו של הנשיא בשאר אסד.
בסוריה, מצא את עצמו את מהדי בתוך אחת החזיתות המדממות ביותר במלחמה, כשהוא מוקף בגופותיהם של חבריו לנשק. ההפגזות של לוחמי דאעש היו כה קרובות, עד שהוא יכול לשמוע אותם צועקים אללה אכבר לפני שהפגזים התפוצצו.
איראן השקיעה מאמצים רבים לגיוס שיעים מכל רחבי האזור ולהקמת רשת מיליציות שנשלחו להילחם לצדו של בעלת בריתם בדמשק. הן כללו לא רק אזרחים אפגנים, אלא גם פקיסטנים, עיראקים ולבנונים. עם דעיכת המלחמה שנכנסה לשנתה השמינית, השאלה שנותרה היא מה תעשה טהראן עם אותם כוחות שאומנו וחומשו היטב.
מהדי ושאר שכירי החרב מהמיעוט השיעי העני באפגניסטן שבים עתה למולדתם, שם הם נתקלים בחשדנות. גורמי ביטחון באפגניסטן סבורים שאיראן עדיין מארגנת אותם, הפעם כצבא סודי כדי להרחיב את השפעתה של טהראן בתוך העימותים הבלתי-נגמרים במדינה.
"כאן באפגניסטן, אנחנו מפחדים. הם אומרים שכולנו טרוריסטים", אמר מהדי, היום בן 21 ששב לעיר הולדתו בהראט. הוא דיבר בתנאי שלא יזוהה באופן מלא מחשש לנקמה, והוא אף סירב להיפגש עם סוכנות הידיעות אי-פי בביתו או במקומות ציבוריים אלא רק במכונית שחנתה בשכונה נידחת שרוב תושביה שיעים. אפילו שם, מהדי המשיך להסתיר את פניו בצעיף, כשהוא מציץ בחשדנות בכל מכונית חולפת.
הלוחמים האפגנים החוזרים מסוריה מאוימים מכיוונים רבים. הם מסתכנים במעצר על ידי סוכנויות הביטחון הרואות בהם בוגדים, והם נתקלים באלימות מצד שלוחתה האכזרית של המדינה האסלאמית באפגניסטן, הרואה בשיעים כופרים ונשבעת להרוג אותם. במאי אשתקד נהרגו 38 איש בפיגוע של דאעש במסגד שיעי בעיר.
לפי מנהיג מקומי בכפר הסמוך להראט, רק היכרות עם אנשים שלחמו בסוריה עלולה להנחית אותך בכלא ולכן הוא שמר על עילום שם. שמונה תושבים מהכפר שלו נהרגו בלחימה בסוריה, אבל לא נחפרו עבורם קברים. לדבריו, כולם נקברו באיראן.
איראן הגבירה את מעורבותה בסוריה כשאסד היה קרוב לקרוס מול המורדים ב-2013 וב-2014. טהראן שלחה מאות מאנשי משמרות המהפכה והחלה לשלוח מיליציות הנתמכות על ידיה, בראשן חיזבאללה הלבנוני. עם זאת, המיליציה האפגנית, הידועה בשם חטיבת פאטימיון, הייתה הגדולה ביותר עם עד כ-15 אלף לוחמים בכל פעם. במרוצת השנים, עשרות אלפי אפגנים התאמנו ונלחמו בה, רובם בני המיעוט ההאזרי העני באפגניסטן. בכיר במשרד הפנים בקאבול אמר כי כעשרת אלפים מהם שבו לאפגניסטן.
ממשלת אפגניסטן ומומחים רבים מאמינים כי איראן תוכל לגייס פעם נוספת את הלוחמים לשעבר כדי לבסס את השפעתה במדינה, במיוחד עם היערכות לנסיגת ארצות הברית אחרי 18 שנות מלחמה בטליבאן. אפגניסטן מפולגת בין קבוצות אתניות ודתיות שונות, שלהן מיליציות שונות. טליבאן, השולט בכמחצית משטחה של המדינה, הוא סוני, כמו גם שלוחת דאעש, שממשיכה להוציא לפועל מתקפות חרף ההפצצות הבלתי-פוסקות של ארצות הברית.
"אפשר לצפות מהאיראנים להשתמש שוב במיליציות שלהם באפגניסאן בשלב מסוים", הזהיר ביל רוג'יו, עורך המגזין "לונג וור", המכסה את המלחמה שמנהלת ארצות הברית בטרור. "איראן לא משליכה את הקלפים שבהם היא השקיעה זמן, כסף ומומחיות".
כל המיליציות הפועלות באפגניסטן יכולות להילחם זו בזו בשלב מסוים אחרי נסיגת ארצות הברית ונאט"ו. זה כבר בתחילת שנות ה-90, כשפלגים של המוג'האדין, שנתמכו על ידי ארצות הברית בזמן הפלישה הסובייטית, פנו אלו נגד אלו אחרי הנסיגה הרוסית. הלחימה הרסה חלקים נרחבים מהבירה קאבול ונהרגו בה כ-50 אלף איש.
מייקל קוגלמן, סגן תחום אסיה במרכז ווילסון שבוושינגטון, אמר כי איראן צפויה לנצל כל משבר במדינה כדי להפעיל את חטיבת הפאטמיון תוך שימוש בתירוץ כי השיעים באפגניסטן זקוקים להגנה. "לאיראן תהיה מוטיבציה רבה לעזור לשיעים שצפויים להתמודד עם איומים גוברים מטליבאן ובמיוחד מדאעש", אמר קוגלמן.
הגורם במשרד הפנים אמר כי איראן כבר תומכת בוותיקי המלחמה החיים בקאבול ובמחוז במיאן שבמרכז המדינה, ושבו רוב התושבים הם שיעים. הוא הוסיף כי סוכנויות הביון האפגניות זיהו את הבכירים בממשלת איראן "המנהלים את פעילויותיהם של הלוחמים החוזרים למדינה, כולל אספקת כלי נשק ומימון לצורך גיוסם מחדש בעת הצורך. לדבריו, גם המנהיג המקומי עבדול גאני עליפור השיעי מעורב. הוא נעצר בשנה שעברה והואשם בהנהגת מיליציה לא חוקית, אולם הוא שוחרר בעקבות הפגנה של אלפים מבני המיעוט ההאזרי.
החוקר רזא קסימי, ממרכז עצמאי בקאבול ששמו "רשת האנליסטים של אפגניסטן", אמר כי מה שהניע את רוב המגויסים לחטיבה האפגנית היה הייאוש והעוני, ולא נאמנות לאיראן. "הדבר המרכזי הוא שרובם לא ראו עתיד עבורם באפגניסטן", הסביר.
כשמהדי הגיע לאיראן ב-2015, הוא עבר בעיקר באתרי בניה כדי להשיג מספיק כסף להגיע לאירופה. כשכבר צבר את הסכום הדרוש, אירופה סגרה את גבולותיה. "הייתי מאוכזב מאוד. הגעתי לאיראן כדי לעבור לאירופה, ללמוד ולהשיג חיים טובים יותר, אבל עדיין הייתי שם, עם כלום", סיפר.
אז, אחד מחבריו מאפגניסטן הציע להתגייס ולהילחם בסוריה תמורת 900 דולר בחודש. באותה תקופה, מהדי הרוויח בקושי 150 דולר בחודש. "חשבתי על זה הרבה והחלטתי, 'למות או לחיות, אני אלך'", נזכר מהדי.
הם הגיעו למרכז גיוס בטהראן, שם אספו מהם פקידמים מקומיים פרטים אישיים - שמות ההורים וקרובי משפחה והרחוב שבו גרו בהראט. "הבנתי שהם רוצים את כל המידע הזה למקרה שאמות", אמר מהדי. יום למחרת, הוא ומגויסים אפגנים אחרים הוטסו למחוז יזד שבדרום איראן ועברו 27 ימי אימונים תחת משמרות המהפכה. הדיוק של מהדי הרשים את מדריכיו והוא הפך לצלף. בסיום ההכשרה, הוא הוטס לדמשק עם כ-1,600 מגויסים נוספים.
בדמשק פתחו הלוחמים הצעירים חשבונות בנק, שאליהם שלחה איראן את משכורותיהם. הם נלקחו למקדש השיעי הקדוש סיידה זיינב שבפאתי העיר כדי לקבל ברכה אחרונה לפני הקרב. יום למחרת, הם נלקחו באוטובוס לעיר חאלב שבצפון המדינה והושלכו מיד לחזית הקרבות.
באזור התנהלה אחת המערכות הקטלניות ביותר בכל המלחמה. היא החלה באביב 2016 נגד מורדים אסלמאסטיים, כולל ג'בהת א-נוסרה, בקרב על העיירה חאן טומאן וכפרים סמוכים שבפאתי חאלב. זה היה קרב שבו הופגנה הבינלאומיות של המלחמה בסוריה. בין המורדים היו סורים, עיראקים, צ'צ'נים, טורקמנים, אוזבקים וג'יהאדיסטים זרים אחרים; מהצד השני היו חיילים סורים, איראנים, לוחמי חיזבאללה לבנונים וכוחות שיעיים מעיראק ומאפגניסטן, שנתמכו מהאוויר על ידי רוסיה. כולם התרכזו בפיסת שטח אחת.
"אולי אהפוך לגנב או אשוב לסוריה"
לפי ההערכות, מאות נהרגו או נפצעו משורות שני הצדדים במהלך הלחימה שנמשכה חודשים. ביום אחד בלבד הצליחו המורדים להרוג כ-80 לוחמים משורות תומכי המשטר, כולל 13 איראנים ועשרות אפגנים, עיראקים ולבנונים. בסופו של דבר, חאן טומאן נשארה בידי מתנגדי אסד עד היום.
מהדי תיאר את מרחץ הדמים שראה לנגד עיניו. בקרב אחד, מתוך 800 אפגנים שנשלחו לחזית רק 200 חזרו בחיים וללא פגע. "לאורך הבוקר ראיתי שבע, שמונה גופות. ביומיים הראשונים פחדתי מאוד. הפיצוצים היו חזקים מאוד".
עבדאללה, לוחם אפגני אחר שהשתתף באותו קרב, אמר כי הוא עדיין חווה סיוטים ממראות הגופות המרוטשות. הוא אמר כי האפגנים נשלחו לחזית כבשר תותחים. "ראיתי לוחמים אפגנים נדרסים על ידי טנקים כמו שמישהו דורך על נמלים", הוא סיפר לסוכנות הידיעות אי-פי מקאבול. "הגופות היו פזורות בכל מקום".
מהדי שב לאפגניסטן לפני כשנה, וחייו השתנו מעט מאוד מאז שהוא עזב. הוא נותר עני ומחוסר עבודה. המצב הכלכלי במדינה רק הדרדר על אף יותר מטריליון דולר שהשקיעה ארצות הברית במדינה ב-18 שנות שהותה בה. לפי סקר שבחן את מדד איכות החיים במדינה בין 2016 ל-2017, שנעשה בשיתוף עם האיחוד האירופי, כ-55% מאזרחי אפגניסטן חיים מתחת לקו העוני, בהשוואה ל-38% בין 2011 ל-2012.
עתה, הוא שוקל להתגייס מחדש לסוריה בשל המחסור באפשרויות בפניו. החטיבה עדיין פועלת שם, וחלק מוותיקי המלחמה נותרו במדינה כדי למצוא תעסוקה, בעיקר בתחום הבניה. "אני לא יודע מה טומן העתיד. אולי אהפוך לגנב ואולי אשוב לסוריה", אמר במרירות.