פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בין לנין לסקייטבורד: קים חולם על וייטנאם משלו

      צילום: רויטרס

      בדומה לצפון קוריאה שלו, גם המדינה שתארח את הפסגה השנייה שלו עם טראמפ חוותה מלחמה הרסנית וקריסה כלכלית

      30 שנה אחרי תחילת הרפורמות הכלכליות בווייטנאם, ניתן למצוא בה רוכבי סקייטבורד ליד פסל של לנין ומסעדות וינטג' בסגנון קומוניסטי. לקראת הפסגה של קים ג'ונג און עם טראמפ, יש מי שמקווים שהוא ילך בדרכה של האנוי, אך המומחים אומרים כי הדבר יהיה כרוך בוויתור על כוחו.

      במרכז עיר הבירה של וייטנאם ניתן למצוא סמל לשינוי שהיא עברה בעשורים אחרונים. בסוף החודש תארח האנוי את הפסגה השנייה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ומנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג און ובכך תהווה, באופן סמלי, מפגש בין מזרח לבין מערב. באותה העיר, בין מטוס סובייטי חלוד למבנה ששימש בעבר כשגרירות גרמניה המזרחית, מוצב פסלו של המהפכן הרוסי ולדימיר לנין - מי שדמותו היוותה בעבר השראה עבור המדינה הקומוניסטית.

      בשנת 1986, שנה אחת בלבד אחרי שהוצב הפסל בפארק, החלה וייטנאם להוציא אל הפועל רפורמות נרחבות - ה"דואי מואי", ששינו אותה מן הקצה אל הקצה והפכו אותה ממדינה חקלאית העומדת על סף התמוטטות לאחת מהכלכלות המבטיחות והצומחות ביותר באסיה. כיום, "פארק לנין" בהאנוי נחשב פופולרי לא עבור וייטנאמים שחולקים כבוד לשורשים הקומוניסטיים, אלא דווקא עבור רוכבי סקייטבורד מערביים.

      נערים רוכבים על סקייטבורד ליד הפסל של ולדימיר לנין בפארק בהאנוי וייטנאם ב-23 בינואר 2019 (רויטרס)
      "ספורט רחוב מערבי ליד פסל של לנין". רוכבי סקייטבורד פארק בהאנוי, בחודש שעבר (צילום: רויטרס)

      חלקם מביטים בדמותו של לנין כשהם משועשעים למדי. אחד מהם, נגן ג'אז בן 27, הסביר כי "זה ספורט רחוב שמגיע מהמערב. העובדה שאני עושה אותו פה, מול הפסל של לנין, באמת יוצאת דופן. זה כיף".

      לוותר על מעמד האל

      יש מי שמוצאים סמליות בכך שווייטנאם תארח את הפסגה של קים וטראמפ, מאחר שהרפורמות שהתבצעו במדינה מתוארות על ידי רבים כדוגמה למודל שבו תוכל לצעוד קוריאה הצפונית הנחשבת כיום למדינה דיקטטורית ומבודדת. רפורמות אלה הביאו לגידול בתל"ג של וייטנאם בשיעור של פי חמישה החל מאז שנת 1986 וביססו את כוחה של מפלגת השלטון הקומוניסטית. אולם, הן יחייבו את קוריאה הצפונית לערוך שינוי פוליטי משמעותי בנוגע לחירות הפרט, בעוד שבמצב הנוכחי קים שולט במדינה באופן כמעט מוחלט כשהוא נהנה מתעמולה המציגה אותו כדמות אל.

      "כשכל הכוח מרוכז בידיו של אדם אחד, ההחלטות מועדות לטעויות בקלה רבה הרבה יותר", הסביר קאו סי קיאם, מי שניהל את הבנק הלאומי של וייטנאם בין השנים 1989 עד 1997 והוביל תחת הנהגתו רפורמות משמעותיות במדיניות המוניטרית של המדינה. לדבריו, בהאנוי היו צריכים לקבל את הצורך לוותר על חלק מהכוח של השלטון בשנות הרפורמה הכלכלית.

      מנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג און צופה במופע בפיונגיאנג, 8 בפברואר 2019 (רויטרס)
      נהנה ממעמד של אל. קים ואשתו (צילום: רויטרס)

      כשבריאותו של הנשיא המייסד של וייטנאם, הו צ'י מין, החלה להידרדר במהלך מלחמת וייטנאם, יד ימינו במפלגת השלטון, לה דואן, תפס את מקומו ושלט כמנהיג חזק עד מותו בשנת 1986. לה הונג הייפ, עמית במכון המחקר ISEAS שמושבו בסינגפור, הסביר כי סוף עידן שלטונו הוא שאפשר להצעיד את המדינה לעידן חדש של פתיחות כלכלית ושל רפורמות פוליטיות.

      "לה דואן היה קומוניסט מהסוג הקיצוני, שומר הסף של המערכת הפוליטית והכלכלית הלניניסטית", אמר. "אחרי מותו, לא היה אף פוליטיקאי שמסוגל לשלוט כדיקטטור חזק כמותו. במקום זאת, הפוליטיביורו השתלט והפך למקבל ההחלטות המשמעותי ביותר".

      להתראות ללנין

      בניגוד לווייטנאם, קוריאה הצפונית לא הכירה עידן אחר מלבד שלטון יחיד דיקטטורי. קים ג'ונג און שואב את הלגיטימציה שלו לשלטון מאביו, המנהיג הקודם קים ג'ונג איל, ומסבו המייסד קים איל סונג. אידיאולוגיית הג'וצ'ה של שושלת השליטים החליפה באופן רשמי את המרקסיזם-לניניזם בשנת 1972. בעוד ששורשיה של הג'וצ'ה נעוצים באידיאולוגיה הסובייטית, השרידים למורשת המרקסיסטית-לנינסטית נעלמו בהדרגה מקוריאה הצפונית. מנהיגי קוריאה הצפונית זוכים למעמד של אל. אפילו שער החליפין של "מטבע הוון של העם" הצפון קוריאני עמד, עד שנת 2001, על 2.16 מול הדולר האמריקני בגלל יום הולדתו של קים ג'ונג איל ב-16 בפברואר.

      יחד עם זאת, תחת קים ג'ונג און, שפעילים טוענים שמפעיל דיכוי קשה נגד מתנגדים מבית, בוצעו רפורמות כלכליות מתקדמות. קים אפשר לחלק מהשווקים במדינה להתפתח וקרא למפעלים להרחיב את טווח המוצרים שלהם כדי לאפשר מגוון רחב ביותר עבור הצרכנים. אנדריי אברהמיאן, מומחה לקוריאה במכון המחקר לאסיה והפסיפיק באוניברסיטת סטנפורד, הדגיש כי "במושגים צפון-קוריאניים - זה עצום, הרבה יותר ממה שנעשה תחת השליטים הקודמים".

      צילום: רויטרס, עריכה: טל רזניק

      עד שנת 2016, ארבע שנים אחרי עלייתו של קים ג'ונג און לשלטון, הצמיחה הכלכלית בקוריאה הצפונית הגיעה לשיאה זה 17 שנים. לפי נתוני הבנק המרכזי בקוריאה הדרומית, מגמת הצמיחה דעכה בשנה שעברה בעקבות הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על פיונגיאנג כחלק מהלחץ הבינלאומי נגד תכנית נשק שלה. עם זאת, אברהמיאן ציין כי למרות השינוי ה"חסר תקדים" במדיניות השווקים, עדיין קיימות כמה מגבלות מרכזיות, בהן השליטה בבעלות על הרכוש ועל הקרקעות והמגבלות על ההשקעות הזרות.

      עד כה, השינויים הכלכליים, שהוצגו באופן רשמי על ידי התעמולה של המדינה כיוזמות שמוביל קים לשיפור רמת החיים, הגיעו עם שינוי מוגבל ביותר בתחום הפוליטי. אזרחים רבין עדיין מסתמכים על השוק להשגת מזון במקום על השירותים שמציעה המדינה, אף על פי שפיונגיאנג מתהדרת באופן רשמי במערכת חלוקה ציבורית ומתפקדת. בווייטנאם זהו אינו המצב כבר שנים רבות מאז כניסת הרפורמות לתוקף.

      לקוחות יושבים בבית הקפה קונג קה פה בהאנוי שמשתמש בתעמולה קומוניסטית כמיתוג ב-31 בינואר 2019 (עיבוד תמונה)
      "זה מרגיש יותר נוסטלגי". לקוחות בבית קפה קונג קה פה בהאנוי שממותג עם תעמולה קומוניסטית (צילום: רויטרס)

      כיום הכלכלה בוייטנאם פתוחה כל כך, שהזכר היחיד שנותר לקומוניזם המובהק של פעם בא לידי ביטוי רק בעיצוב של חנויות ומסעדות וינטג'. זאת, לעומת קוריאה הצפונית, שבה הסמלים הקומוניסטיים נחשבים לקדושים. נוין הואנג פונג נגן, סטודנטית מקומית, ישבה באחד ממקומות אלה בהאנוי - בית הקפה הפופולרי קונג קה פה שמשתמש בתעמולה קומוניסטית כמיתוג. "זה מרגיש יותר נוסטלגי מאשר בתי הקפה המודרניים", הסבירה בעודה שותה לאטה.