"צבא קטלני, יעיל וחדשני": שדה הקרב שעליו דיבר אביב כוכבי כבר כאן

"עכשיו, בתורי, משקבלתי עליי את האחריות להובלת הצבא, אני מתחייב להקדיש את כל מרצי, בגישה ביקורתית ותובענית, לחיזוק קיר המגן, ולהתאמתו לאתגרי ההווה והעתיד, כשבמוקד הגדלת כושר הפגיעה באויב, והעמדת צבא קטלני, יעיל וחדשני, השומר על ייעודו וייחודו"

נאומו הראשון של אביב כוכבי כרמטכ"ל שלח מסר ברור למפקדי צה"ל: יוזמה, התקפה וניצחון. קודמו בתפקיד, גדי איזנקוט, הותיר לו צבא חזק ומתחדש, אך המזרח התיכון המשתנה תדירות מציב אתגרים יומיומיים. דרושה חדשנות - לא רק בפיתוח אמצעי לחימה, אלא גם בשיפור תהליכי פיתוח, ייצור ורכש. מבט אחד בחמ"לים החשובים של צה"ל, המצוידים עדיין באביזרים מביכים ומיושנים, מספיק כדי להבין: מה שהכרחי לחברות הענק הגלובליות, קריטי עבור ישראל.

צה"ל נהנה לאורך השנים מתדמית חדשנית, והקרבות שבהם נטל חלק היו, הלכה למעשה, מעבדות הנשק הטובות בעולם. החיכוך הבלתי פוסק, ההתמודדות עם הטרור המגוון, תורות הלחימה המתעדכנות דרשו כולם חיבור לשטח, יצירתיות ותהליכים מהירים, פורצי דרך, בהובלת חט"ל (חטיבה טכנולוגית ליבשה). כעת, נראה, העולם השתנה. הצבאות הזרים והתעשיות הביטחוניות ברחבי העולם, שהיו מעיין נובע לפטנטים והמצאות, נאלצות כיום להדביק את הפער מול החברות האזרחיות, ולהתאים את הטכנולוגיה לצרכיהם. כך, בזמן שצה"ל עסוק באיתור האתגר והבנת האיום, הפיתוח והייצור, יכול ארגון הטרור לרכוש מוצר מדף איכותי במהירות.

צה"ל התאמץ להשתנות. מפקדת זרוע היבשה ואגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה אוחדו בכהונת איזנקוט ובחטיבה המאוחדת עשו מאמץ לעמוד בקצב של השוק האזרחי. כל גאדג'ט אזרחי זעיר לווה בכיווץ אמצעי צבאי, וקצין בכיר ביחידה הסביר כי "המטרה היא לא לחשוב על תחום אחד כמו בעבר, אלא על הקצה הטקטי של הלוחם - הלקוח שלנו. צריך להיות רב-תחומי. לפתח או לרכוש את המצלמה והנשק הכי טובים שיש. ולא להגיע למצב שלחייל יש שלושה סוגי GPS". מהפכת המשקל והמחיר היו המאפיינים הבאים שעמם התמודד איזנקוט, מתוך הנחה כי טעות קטנה בתהליך פיתוח עלולה לגרור מחיר כלכלי כבד עבור הצבא.

כך, החליט מפקד זרוע היבשה על שני מינויים: קצין מודיעין שיציג את אתגרי צה"ל עבור אנשיה, ומדען ראשי, שמונה לתפקיד לאחר שירות ארוך בתחום האלקטרו-אופטיקה. המטרה: יצירת מבנים גמישים, תלויי משימה או פרויקט, שמעניקים מענה מהיר, זול ויעיל. "אנחנו מפתחים אמצעים, אבל האויב לומד אותנו כל הזמן ורוכש יכולות חדשות", הסביר גורם בכיר בחטיבה, "הצוות 'האדום' שלנו חושב כמו האויב ומתרגם הכול לשדה הקרב".

השינוי הורגש באופן מובהק בתחום התת-קרקע. במשך שנים התקשו בחטיבה לאתר פתרון למנהרות הטרור, והתפנית הגיעה רק כשהתקבל אישור לפתח מספר פתרונות במקביל, שיצרו יחד שלם יעיל - בעזה ובגבול לבנון כאחד.

תחום ההצפנה והלוחמה האלקטרונית רשם כניסה אזורית של כמה שחקנים מרכזיים: צבא מצרים מפעיל אמצעים מתקדמים בסיני, שפוגעים לעתים באמצעי התקשורת בנגב המערבי. צבא רוסיה נהנה מיכולות מתקדמות ואגרסיביות מאוד. האיראנים מחזיקים טכנולוגיה מאוד מתקדמת. לצד כל אלה, כל אזרח יכול לקנות ברשת אמצעי לוחמה אלקטרונית, מצלמות מתקדמות, מערכות מידע, מחשבים מתוחכמים, רחפנים וכלי טיס - ומשרד הביטחון סיכל ניסיונות הברחה של פריטים טכנולוגיים לתוך הרצועה, ניסיונות שמבהירים עד כמה פשוט "תהליך הרכש והפיתוח" של חמאס.

החטיבה מנסה להתמודד עם אתגר הלוחמה האלקטרונית באמצעות כמה מוצרים, ובהם ה"עמוד", עזר מודיעין דיגיטלי מבוסס מכשיר סלולרי, שאליו הועברו מפות דיגיטליות קבועות, שאינן תלויות ברשת. מאות מכשירים מוצפנים חולקו למפקדי כיתות, בעוד מפקדי גדודים קיבלו "טאבלטים" עם יכולת דומה. עולם הרחפנים, עם זאת, שצה"ל שואף לפתח על בסיס פלוגתי, משתרך מאחור, ואתגר ההצפנה שלו עדיין לא זכה לפתרון.

תחום אחר שמהווה אתגר משמעותי לצה"ל הוא "המשמר הקדמי", תוכנית מהפכנית שתכליתה הקמת שיירת אספקה אוטונומית, שמאפשרת שינוע אמצעים לוגיסטיים לעומק, ללא סיכון חיי אדם. הפיתוח נוסה לפני חודשיים בתרגיל רובוטי מיוחד, ונמצא בתהליכי פיתוח מתקדמים. "אנחנו מנסים לקצר את הדרך לתחום הרובוטים האוטונומיים ביבשה", הסביר הקצין הבכיר, "ומשלבים, למשל, עבודה עם משרד התחבורה. הרובוטיקה האווירית מתקדמת יותר מאשר הרובוטיקה היבשתית, ואנחנו עוד לא במקום שאנחנו רוצים להיות בו".

מגוון רובוטים בתחום הניוד והלוגיסטיקה נשלטים מרחוק ופועלים כיום בגבולות ישראל. כך, אמור ה"פרובוט" לשאת ציוד, להאריך את "נשימת" הלוחם, ולאפשר לו להילחם זמן רב יותר. ענף נשק בחטיבה אף צייד אותו בנשק תוך שאיפה שהוא ייטול חלק פעיל בלחימה.

אחד האתגרים הטכנולוגיים הגדולים ביותר הוא התאמת השאיפות בשטח לפיתוח במעבדה, אך קצת הפוך מהמובנים המקובלים. באחת השיחות שקיימו בחטיבה עם לוחמים, ביקשו האחרונים נשק קל פי 2, עם טווח ארוך פי 2, ומחסנית שלא נגמרת. רובה מתקדם, שעונה בדיוק לצרכים אלה, אכן נמצא בפיתוח.

מחלקת אמצעי לחימה של זרוע היבשה, בפיקוד אלוף-משנה אריק אביבי, עוסקת בשנים האחרונות גם בפרויקט רומח ב', מערכת נשק רקטית מדויקת לטווחים ארוכים עבור חיל התותחנים. התותח החדש של החיל, שיחליף את כל מערך התותחים הקיים כיום בצה"ל, צפוי להגדיל את קצב האש בצורה דרמטית, לעלות הרבה פחות ולהיות יעיל יותר גם בכל הקשור לכוח אדם. בנוסף, נרשמה התקדמות בפרויקט "מרגמות קשת" - חימוש מדויק וזול לטווח הביניים.

החטיבה והמחלקה עוסקות גם בפריטים קטנים יותר. "פגיון" היא כוונת נשק חכמה ומשפרת דיוק עבור חיילי חי"ר. צמיד רפואי דיגיטלי מספק תמונת מצב מלאה של חיילים פצועים בשטח, ומייעל מאוד את תהליך הטיפול והפינוי באמצעות הזנת מידע לאביזר וסינכרון עם אפליקציה ייעודית. המערכת הבשילה מרעיון לסיום פיתוח תוך שבעה חודשים בלבד, וכבר נוסתה בשטח.

לבד מאלה, התמודדו המפתחים עם האש המשתוללת ביישובי הנגב המערבי. התמונות הקשות מהשטח, בצירוף הלחץ התקשורתי, הובילו לפיתוח רחפנים ליירוט עפיפונים ובלונים בתהליך מואץ. "גילינו שלרכזי הביטחון השוטף ביישובים יש קבוצה שמדווחת בזמן אמת, וחשבנו איך אנחנו מתרגמים את זה לפעולה", הסביר אחד הקצינים. מפקד זרוע היבשה, האלוף קובי ברק, ליווה את התהליך ועקב אחר מגוון האמצעים שנרכשו. זה התחיל ב"שקל וחצי", אמצעי זול ופשוט, המשיך ב"רייסר", רחפן קטן ותוקפני, והתקדם עד ל"ים של דמעות", רחפן לפיזור הפגנות, שמטיל גז מדמיע מהאוויר. פיתוח נוסף היה "נץ", מערכת נשימה לצלפים שהתמודדו עם עשן כבד בגבול והתקשו לפעול.

השיח היעיל בין הגורמים המעורבים הניב פתרונות טכנולוגיים נוספים, ובהם רחפנים חכמים יחסית שיפעלו באזור יהודה ושומרון. "הרחפן יתופעל על ידי חמ"ליסטית וייעל את כוח האדם. פחות סיורים. פחות ג'יפים", הסביר הקצין. ארבע שנים מהיום, כשכוכבי יעביר פיקוד למחליפו, צפויות המילים "צבא קטלני, יעיל וחדשני" לשאת משמעות אחרת לגמרי.