כל לייק נחשב: ועדת הבחירות דנה בחיוב שקיפות בתעמולה באינטרנט

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, קיים היום (ראשון) דיון בעתירה הדורשת לחייב מפלגות ומועמדים בשקיפות גם על תעמולה באינטרנט. העותרים, עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם, דורשים מוועדת הבחירות לקבוע כי כל פרסום באינטרנט וברשתות החברתיות חייב לכלול את שם הסיעה או הרשימה שמטעמה פורסם, כפי שקובע החוק, שנחקק ב-1959, לגבי מודעות מודפסות.

העותרים הבהירו כי כוונתם היא לכל תגובה, לייק או פוסט שייעשו בשם רשימה או סיעה. הם גם מבקשים לאסור על רשימות לשלם לגורמים שונים תמורת פרסומים שיתחזו להיות פרסומים אישיים. המשמעות היא כי אם העתירה תתקבל, הרשימות לא יוכלו להפעיל בוטים ואווטארים - חשבונות בתשלום שנועדו לקדם מסרים פוליטיים, לתקוף מועמדים או להפיץ פייק ניוז תוך כדי שהם מתחזים להיות אנשים אמיתיים, כדי להגביר את אמינותם.

בחירות 2019 - עוד בנושא
הם לא מ-פ-ח-ד-י-ם: הליכודניקים עושים הכול כדי לשמור על ביבי
טייס קרב ולוחם סיירת מטכ"ל: הביטחוניסט החדש של בנט ושקד
נוכחות שיא של שרים בלאומיאדה: "לבני חיה בסרט, לפיד לא מתרומם"

בשנים האחרונות הפכו שיטות אלה נפוצות ביותר במערכות בחירות ברחבי העולם. "העתירה שלנו לא מדברת על התוכן", אמר בדיון עו"ד בן מאיר. "היא מדברת על אדם בשם משה, למשל, שקיבל מאיזושהי מפלגה מיליון דולר, ואומרים לו לכתוב בשם משה. האדם הזה, באותו רגע, צריך לתת גילוי נאות".

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, נדרש גם הוא להביע את עמדתו במסגרת העתירה. הוא הדגיש כי הוא סבור שבעייתי להחיל תיקון עקרוני שכזה דרך ועדת הבחירות המרכזית, וכתב כי "דרך המלך" לתיקון כזה היא באמצעות חקיקה. עם זאת, לפי פרשנותו, ניתן להחיל חובת שקיפות על פרסומים אינטרנטיים, ככל "שניתן להקבילם למודעות המודפסות ברבים או בעיתונות", ותוך שמירה על ההבחנה בין פרסום על ידי מועמדים ומפלגות לבין פרסום בידי אנשים פרטיים.

לאורך 20 עמודים, מנדלבליט לא מצא לנכון לפרט בחוות דעתו לגבי מקרים שונים שהוזכרו בעתירה, כמו פרסום תעמולה בידי חשבונות המתחזים להיות חשבונות אישיים, או אנשים פרטיים המקבלים תשלום עבור פרסומים בחשבונותיהם האישיים. עו"ד יונתן ברמן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות הוא שייצג את היועמ"ש בדיון. "במישור הדיוני אנחנו סבורים שיש קושי לתת צו מניעה לפי חוק הבחירות בעתירה הנוכחית, משום שהעתירה היא כוללנית", אמר. לכך השיב מלצר: "אבל צריך איכשהו להדריך את האנשים שלא ייכשלו. איך עושים את זה?".

המפלגה היחידה שהתנגדה לעתירה היא הליכוד. בדיון שנערך היום בלשכתו של יו"ר הוועדה הביע היועץ המשפטי של הליכוד, עו"ד אבי הלוי, את התנגדותו להחלת חובת השקיפות - הן בהיבט המהותי, והן בהיבט הסמכות. בדומה למנדלבליט, גם הלוי אמר כי הוא מתנגד ליצירת "חקיקה" באמצעות ועדת הבחירות, מבלי שהונח בפניה מקרה ספציפי.

עו"ד עודד גזית, מטעם יש עתיד, תמך בעתירה וציין בדיון כי הליכוד בעצמו ביקש להחיל בעבר חובת שקיפות על פעילות אינטרנטית - אלא שאז דובר על פעילותה של תנועת V15. "זה קריטי כי כולנו מבינים איזה השפעה אדירה יש לדברים האלה היום, ואני מקווה שכולם כאן רוצים לשמור על טוהר הבחירות", אמר עו"ד גזית. "שכל אחד כאן יפיץ איזה תעמולה שהוא רוצה - אבל שיעמוד מאחוריה".

בסופו של דבר הציע היו"ר מלצר שתי חלופות: אחת היא להעביר בחקיקת בזק בהסכמה תיקון לחוק דרכי התעמולה, שכבר נוסח בהתאם להמלצות ועדה שדנה בנושא, בראשות נשיאת העליון בדימוס דורית ביניש. ההצעה השנייה היא סוג של אמנה שעליה יחתמו נציגי כל המפלגות, בדומה למה שהציעו נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה, שאף קיבלו רשות להשתתף בדיון. מלצר הורה לנציגי המפלגות בוועדה להשיב לגבי שתי החלופות עד יום שלישי הקרוב, ואם לא תהיה הסכמה - הוא יכריע בנושא.