שיבוש הצבעה וזיוף חשבונות: ישראל ערוכה לאיום סייבר בבחירות?

ראש השב"כ נדב ארגמן הזהיר בכנס אזרחי מפני השפעה של מדינה זרה על מערכת הבחירות בישראל - כך נחשף אתמול (שלישי) בחברת החדשות. מדובר באיום ממשי במיוחד אחרי המעורבות שיוחסה לרוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ובצרפת. דוח של קהילת המודיעין האמריקנית, שהוגש לנשיא ארצות הברית בינואר 2017, מעריך כי רוסיה ניהלה קמפיין נרחב לערור סיכוייה של המועמדת לנשיאות הילרי קלינטון ולקידום דונלד טראמפ, ועשה זאת על ידי תקיפות סייבר חשאיות ומאמצי השפעה גלויים.

להערכת האמריקנים, גורמי סייבר של רוסיה פרצו למחשבי המפלגה הדמוקרטית כבר ביולי 2015 ועשו שימוש במידע שנאסף במסגרת פריצה זו. מקרה זה מצטרף לדיווחים נוספים על חשד לחדירות קיברנטיות של רוסיה לגופי ממשל גם באירופה ולשיבוש מערכות בחירות. במאמר שכתבו דודי סימן טוב, גבי סיבוני וגבריאל אראל, "איומים קיברנטיים על תהליכים דמוקרטיים", הציעו חוקרי מכון ה- INSS כי השימוש הנרחב ברשתות חברתיות ובערוצי תקשורת ישירים מאפשר לגורמים זרים להשפיע על ההליך הדמוקרטי, לא על ידי השבת של מערכות ההצבעה, אלא באמצעות השפעה זרה על השיח הפוליטי.

בחירות 2019 - עוד בנושא:
לפיד פותח קמפיין: נתניהו קורס תחת הלחץ וגורר את המדינה למטה
שריון אחד לנתניהו: תקנון הפריימריז אושר בוועדת חוקת הליכוד
פיצול בקול הערבי: אחמד טיבי הודיע על פרישתו מהרשימה המשותפת

עוד קבעו החוקרים כי הדבר מהווה אתגר חדש למדינות דמוקרטיות, המחייב התארגנות וחשיבה חדשות. לכאורה, לא מעט פרטים קריטיים יכולים להיות חשופים להתקפות סייבר כמו ועידות וישיבות בנושא הבחירות, ספר הבוחרים, בחירות מקדימות למערכת הבחירות הכללית, סיקור תקשורתי, פרסום סקרים, מלוח הודעות לבוחר, תכנון, ניהול ואבטחת הקלפיות, ספירת קולות והעברת התוצאות לוועדת הבחירות המרכזיות. התוצאה הישירה מהתקפה שכזו יכולה לבוא לידי ביטוי באמון הציבור במערכות השונות.

בחודש שעבר נשאל ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו על ידי העיתונאית טל שניידר בועידת ישראל לעסקים של גלובס על אודות יכולות סייבר של מדינות זרות שמעוניינות להשפיע על הדמוקרטיה הישראלית. פרדו השיב כי "אם רוסיה או מעצמה אחרת שיש לה אינטרסים כאלה ואחרים, או גוף תת-מדינתי שיש לו אינטרסים כאלה או אחרים היה יכול לפלוש למערכת הבחירות? התשובה כן, האם את ואני נדע את זה? התשובה היא לא. האם המערכת בנויה לטפל בזה? יש לי סימן שאלה גדול מאוד. האם תהיה שקיפות בבדיקה של דבר כזה? אני לא יודע".

אלוף-משנה במיל' ד"ר גבי סיבוני ראש תכנית ביטחון סייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחה ללוחמת תודעה אמר בריאיון לוואלה! NEWS, כי "איומים על מערכת הבחירות והתהליכים הדמוקרטיים מתחלקים לשתי קבוצות: הראשונה היא איום בפגיעה במערכות המחשב התומכות את הבחירות. התחום הזה מטופל על ידי מערך הסייבר המסייע לוועדת הבחירות המרכזית".

לדברי סיבוני, התחום השני בעייתי יותר לטיפול. "הוא נוגע למבצעי השפעה של יריבים רצון הבוחרים זאת באמצעות מגוון כלים בהם פייק ניוז שמופצים על ידי 'חשבונות פייק'. למיטב ידיעתי, הנושא הזה טרם מטופל באופן שיטתי. טיפול בו יחייב הקמה של צוות מיוחד שיכלול גורמי מודיעין מכלל הסוכנויות וגורמי סיכול שיוכלו לזהות ולפגוע בניסיונות האלה".

"הבעיה המרכזית תהיה להבדיל בין ניסיונות השפעה של מעצמות זרות באופן בלתי לגיטימי, לבין פעילות של גורמים פוליטיים בארץ שגם הם יכולים להשתמש באותם שיטות באופן לגיטמי. האתגר הוא גדול וטוב יהיה להקים צוות מיוחד בין ארגוני לטיפול בו".

כמה גופים במדינת ישראל עוסקים כיון בלוחמת הסייבר. מטה הסייבר הלאומי שאחראי על הגנת תשתיות אסטרטגיות כמו חברת מקורות וחברת החשמל. שב"כ שעוסק בין היתר בהגנת ספקיות תקשורת והגנה על גופי הביטחון. בין הגופים השונים יש סנכרון ושיתוף פעולה בהגנה והתקפה נגד איומים מגוונים בתחום שהתפתח מאוד בשנים האחרונות. אך יש להכיר בהבדל בין הציר הרדיקלי הכולל את איראן, חיזבאללה וחמאס שמפתחים כלים מתקדמים מאוד ומתקיים ביניהם הליך למידה, לבין יכולות סייבר של מעצמות.

בשנים האחרונות נחשפו על ידי מטה הסייבר, שב"כ וצה"ל התקפות סייבר על מערכות ואינטרסים לאומיים וביטחוניים בישראל עליהם דיבר בין היתר ראש השב"כ נדבר ארגמן בחודש נובמבר בשנה שעברה בפני חברי ועדת חוץ וביטחון ואף הדגיש את שדרוג המערכות של השב"כ בשנים האחרונות.