במעבה הג'ונגל של גיאנה התרחש לפני ארבעה עשורים מקרה המוות ההמוני ביותר שחוותה ארצות הברית עד פיגועי התאומים. היה זה היום שבו החליט הכומר ג'ים ג'ונס, מנהיג כת משיחית ששילבה בין מרקסיזם לנצרות, לשים קץ לקומונה שהקים הרחק מהבית. יותר מ-900 איש, בהם ילדים רבים, מתו בהוראתו של המנהיג הכריזמטי. סופם המר בישר גם על תום תקופת האידיאליזם והרדיקליזם שאפיינו את שנות ה-60 וה-70.
ג'ונס נולד למשפחה ענייה באינדיאנה ונמשך לדת, תוך שהוא מקדם באופן חריג לאותה תקופה שוויון בין-גזעי. עוד לפני ששטף את מוחם של חברי קהילתו, "מקדש העם" של ג'ונס הייתה בתחילת דרכה כנסייה שקיבצה אליה אנשים מן היישוב.
ב-1965 הורה ג'ונס על מעבר הקהילה לקליפורניה, והחל לתיאר את עצמו במונחים משיחיים. הוא ראה את עצמו כהתגלות של ישו ובודהה וטען כי מטרתו לאורך כל הדרך הייתה להנחיל את הקומוניזם. בשנים שחלפו, התחבר המנהיג לאליטה הפוליטית בקליפורניה וזכה לתמיכת אישים בולטים בשמאל האמריקני, כמו הארווי מילק, ושל ארגון "הפנתרים השחורים".
הקהילה הייתה שימושית מבחינה פוליטית. בשל נאמנות אנשיו, ג'ונס היה יכול לארגן אוטובוסים של תומכים נלהבים להפגנות, לעצרות קמפיין ולאירועים פוליטיים. אט-אט, היא לבשה צורה קנאית - חבריה נדרשו להעביר את הונם לקופתה, לעבוד במשך שעות ללא משכורת ולעתים גם להתנתק ממשפחותיהם ולגדל את ילדיהם בתוך הקומונה. כדי להפגין את מחויבותם לרעיון, הם נדרשו לחתום על הצהרות שקריות שבהן אמרו כי הם פגעו בילדיהם. ההצהרות נשמרו בכנסייה, למקרה שתצטרך לסחוט את מי מחבריה הרוצה לעזוב.
ג'ונס היה חרד מפני שואה גרעינית שתחריב את ארצות הברית ותר אחרי מקום מפלט לקהילתו, שם תהיה מוגנת מפני האפוקליפסיה המתקרבת. אחרי שכתבה שפורסמה על "מקדש העם" העלתה עדויות לניצול חברי הקהילה, מנהיג הכת האיץ את החיפושים ובחר בגיאנה. המושבה הבריטית לשעבר בדרום אמריקה הייתה תחת שלטון סוציאליסטי, וב-1977 הגיעו חברי הקהילה אל עומק הפרא. שם, הכריז ג'ונס, תוקם החברה האוטופית שלה הטיף. לא היה שם ראוי יותר מאשר "ג'ונסטאון".
הכנסייה העבירה את נאומיו של ג'ונס דרך מגפונים, בזמן שחברי הקומונה עבדו. בערב הם השתתפו בשיעורי תעמולה, בזמן שחמושים משורות "החטיבה האדומה" אכפו את משנתו של מנהיג הקהילה. בעוד שגיאנה התעלמה מהמתרחש בעיירה המבודדת שנוסדה בלב הג'ונגל, בארצות הברית גברה הדאגה לשלום מעריציו של ג'ונס. הוריהם של תושבי ג'ונסטאון דחקו בממשל לפתוח בחקירה, בשל המכתבים המדאיגים שקיבלו מילדיהם, או בשל המחסור בהם.
הקומונה נתקפה פרנויה אחרי שמשפחה של אחד מחברי הקהילה ניצחה במשפט על המשמורת עליו. ג'ונסטאון החלה להתחמש ולהתכונן נגד "הקשר" הנרקם נגדה. התושבים, חמושים ברובים ובמצ'טות, ערכו "לילות לבנים" שבהם תרגלו התאבדות המונית שתמנע את ניצחון הפולשים.
ב-17 בנובמבר 1978 הגיעה משלחת בראשות חבר הקונגרס מקליפורניה ליאו ראיין לג'ונסטאון, שרצתה לראות מקרוב את הנעשה בקומונה. ג'ונס קיבל את המשלחת בנימוס, אך הכאוס החל אחרי שאחד התושבים ניסה לדקור את חבר הקונגרס. המשלחת מיהרה בחזרה למסלול הנחיתה כדי להמריא במהירות בחזרה לארצות הברית, כשהיא מלווה בכמה מחברי הקהילה וסגניו של ג'ונס, אך אלו פתחו עליה באש.
יחד עם חבר הקונגרס, שגופו חורר בכדורים, נרצחו עוד ארבעה אנשים נוספים, כולל שני צלמים שהצליחו לתעד את הדרמה לפני מותם. מי שהצליח לשרוד את הטבח, נמלט אל היער. אחת מהן הייתה ג'קי ספייר, יועצת של ראיין שניצלה למרות שספגה חמישה כדורים בגופה. כיום היא משמשת חברת בית הנבחרים.
הביקור הכושל הוביל את ג'ונס לקבל את ההחלטה - הגיעה העת לחסל את הקומונה. הוא סיפר לתושבים שחבר הקונגרס נרצח, ולכן גורלה נחרץ. "התאבדות מהפכנית", לדבריו, הייתה התוצאה האפשרית היחידה. אנשי ג'ונסטאון, שרבים מהם אולצו להתאבד אך אחרים קיבלו זאת מרצונם, נעמדו בתור כדי לקבל את הקוקטייל הרעיל שהכיל ציאניד. הראשונים שהורעלו היו הילדים, שזעקותיהם נשמעו בהקלטות של הקומונה, שהגיעו בהמשך לידי ה-FBI.
למחרת, כוחות הביטחון של גיאנה גילו מחזה מחריד - יישוב דומם שקפא בזמן, המלא בגופות השרועות על האדמה. כמה תושבים בודדים הצליחו לשרוד, בעיקר אלו שהתחבאו בעת ההרעלה ההמונית. ג'ונס עצמו נמצא מת, אחרי שירה בעצמו ושם קץ לחייו ולכת המשיחית שסופה הפך לאחת הטרגדיות הכואבות ביותר של ארצות הברית בעידן המודרני.