בשעה 20:00, היום לפני 80 שנה, החל השידור ברשת הרדיו CBS. אמנם הטלוויזיה כבר הומצאה, טכנית, אבל היא תגיע לפירקה רק בשנות החמישים. אלה היו ימי הרדיו - אמריקה הצטופפה סביב רדיו המנורות הגדול בסלון, הקשיבה לתכניות מוסיקת סווינג, לנשיא רוזוולט המרגיע אותם בשיחות ליד האח שהמשבר הגדול עומד להסתיים ולתסכיתים.
לכבוד ליל כל הקדושים, לילה שמככב בסרטי אימה אין ספור, החליטו אנשי תיאטרון מרקורי, שזו הייתה המשבצת שלהם, וכבר שידרו בה בהצלחה 14 תסכיתים להקדיש את התכנית - שעה אחת בלבד - להפקה מצמררת. הם יפיקו את ספרו של ה.ג'.וולס, מלחמת העולמות. ההחלטה הזו תשנה את פני הרדיו והתקשורת בכלל. יום למחרת נאלץ וולס לכנס מסיבת עיתונאים, להתנצל ולהסביר. זה עזר, חלקית.
איש לא תיאר לעצמו אבל התסכית הזה היה לאבן דרך קריטית בצורה שבה אנשים החלו להבין את היצור החדש הזה, תקשורת המונים. איך אפשר להשתמש בה ואיך אפשר לנצל אותה. בתחילה רדיו, בהמשך טלוויזיה ובימינו רשת האינטרנט והרשתות החברתיות.
וולס המשיך בדרכו, כתב, ביים והפיק את הסרט הנחשב לטוב ביותר - האזרח קיין. האוסמן היה עמו, וישראלים רבים יזכרו אותו כפרופסור המחמיר צ'רלס קינגפילד בסרט ובסדרת הטלוויזיה המרוץ אחר הגלימה.
הספר של ה.ג'. וולס יעובד שוב ושוב - כן, גם לתסכיתי טלוויזיה שיעוררו, שוב, פניקה המונית בצ'ילה ואקוודור. הוא יעובד לסרט, ואולי בעיבוד הטוב מכולם הוא דווקא לתקליט - מלחמת העולמות של ג'ף ויין, כשהפעם ריצ'רד ברטון הוא הקריין, והמוסיקה האלקטרונית מלווה את השיר המלנכולי סתיו לנצח.
מאדים ממשיך להקסים אותנו, אבל כעת זה ברצון להגיע לשם, להתיישב שם. כיום אנו כבר לא פוחדים מיצורים משולשי הרגלים, או הירוקים הקטנים שיפלשו לכדור הארץ. אנו פוחדים מחייזרים אחרים, בחסדי שלל סרטי מדע בדיוני טובים יותר ובעיקר פחות ותיאוריות קונספירציה המסתמכות על רוזוול ואתר 51. שם זה החל, בספרו הדי תמים של וולס, בעיבוד הריאליסטי של וולס אחר. עיר אורסון וולס. כמה צעיר? 23 בלבד, אבל כבר מסומן כגאון.
וולס ושותפו - המפיק והשחקן המיתולוגי ג'ון האוסמן החליטו על היצירה - מלחמת העולמות. הם הזיזו את מוקד העלילה - הפלישה ממאדים מאנגליה הכפרית לניו ג'רזי - וההחלטה הגורלית, בדיעבד, הייתה לשדר את התסכית כמשדר חדשות. מה שיכונה לימים חדשות מתפרצות - ברייקינג ניוז. הקריין ידווח על האירועים המתרחשים בגרובר מיל, ניו ג'רסז, עם עדי הראייה, כוחות החוק וכל השאר. איש לא תיאר לעצמו מה הולך לקרות.
ומה שקרה היה היסטריה המונית, אף שכיום יש טענות שההיסטריה ההמונית לא בעצם קרתה, שבזמן אמת מעטים שמעו את התסכית והוא היה למיתולוגי רק בדיעבד. אנשים נמלטו מניו ג'רזי. אנשים האמינו שאכן ראו את היצורים המאיימים, הפולשים.