768 אלות, 550 מלמדי בקר חשמליים, 1,367 אזיקים ו-2,792 תרסיסי פלפל - הפריטים האלו הם חלק מרשימת הקניות של הממשל המקומי במחוז שינג'יאנג שבמערב סין, שבו הוקמו "מרכזי חינוך מקצועי" למיעוט האויגורי ולקבוצות מוסלמיות אחרות.
הרשויות מתארות את המרכזים האלו כבתי ספר שבהם לומדים מנדרינית, רוכשים כישורים, משחקים ורוקדים. עם זאת, מבדיקה של סוכנות הידיעות הצרפתית של כ-1,500 מסמכים ממשלתיים הגלויים לעיון הציבור, עולה כי הם יותר מנוהלים כמו בתי כלא מאשר כמוסדות חינוך.
המחוז, שמצדיק את הפעלת המרכזים הללו בטענה שהוא נאבק בקיצוניות דתית, החל בתחילת השנה שעברה בבניית המערכת הנרחבת של "מרכזי חינוך מקצועי ואימונים". בתחילה הכחישה בייג'ינג את קיומם, אך בעקבות לחץ של ארגוני זכויות אדם, שהגדירו אותם כמחנות לחינוך מחדש, היא הודתה בהם ופצחה במתקפת יחסי ציבור נגדית.
התעמולה הממשלתית מתעקשת כי מטרת המרכזים היא למנוע את הפצתם של רעיונות בדלניים, קיצוניים ודתיים דרך חינוך חינם והכשרה לעבודה. עם זאת, לפי המסמכים, אלפי מאבטחים מצוידים בגז מדמיע, באקדחי טייזר ובאלות שומרים היטב על "התלמידים" במתחמים המוקפים גדר תיל ומצלמות אבטחה.
מזכיר המפלגה הקומוניסית במחוז, צ'ן קונגואו, צוטט באחד המסמכים כמי שאומר שאותם מרכזים צריכים "ללמד כמו בתי ספר, להתנהל כמו צבא ולהיות מוגנים כמו בית כלא". מסמך אחר טוען כי כדי ליצור אזרחים סינים "חדשים וטובים יותר", המרכזים צריכים לשבור את "קשרי היוחסין שלהם, את שורשיהם ואת מוצאם".
לפי מידע שהגיע לסוכנות הידיעות הצרפתית, לפחות 181 מתקן כאלו קיימים בשינג'יאנג. אחד מהם נחשף בשידור של הרשת הממלכתית CCTV ובה נראו "התלמידים" לבושים מדים אחידים, לומדים מנדרינית ורוכשים כישורים באפייה, בסריגה ובתפירה.
ההוראה להתחיל בהקמת המרכזית הופיעה לראשונה ב-2014, שבמהלכה פתחו הרשויות בקמפיין חדש של "מכה חזקה" נגד הטרור בעקבות שורת אירועים אלימים במחוז. שיאו של התהליך היה בתחילת השנה שעברה, אז קיבלו הממשלים המקומיים בדרום שינג'יאנג, שמאוכלס ברובו באויגורים, הוראה לבנות את המרכזים "לשינוי התודעה החינוכית לקבוצות מיקוד". המונח מתייחס לדתיים, לעניים, לחסרי החינוך, למחזיקי הדרכונים וכמעט לכל הגברים בגיל גיוס.
הרשויות הזהירו כי "קיצוניים יכולים להיות בכל מקום". הם סימנו 25 פעולות דתיות לא חוקיות ו-75 סימנים לקיצוניות, כולל כאלו הנראים תמימים למדי, כמו הפסקת עישון או רכישת אוהל. "עצרו את אלו שאפשר לעצור על פי הבסיס הרחב ביותר", נאמר לגורמי הביטחון.
עם העלייה במספר העצורים, עלה הצורך במרכזים נוספים וההוצאות גדלו אף הן. לפי חישובים של סוכנות הידיעות הצרפתית, הממשלים המקומיים הוציאו על כך כשלושה מיליארד יואן - 432 מיליון דולר - 577% יותר מהמתוכנן. חלק מהתקציב הנוסף הגיע ישירות מהנציבות הפוליטית והמשפטית המרכזית של המפלגה הקומוניסטית, הגוף האחראי לנשואיים המשפטיים במדינה.
תעמולה וקונפוציוס
המרכזים החלו להצטייד באפריל אשתקד במגוון פריטים, החל מרהיטים ומזגנים, ועד למערכות מערב מתקדמות, מצלמות בחדרים, אמצעי ציתות לטלפונים וכלי נשק לא קטלניים, כמו אלות, גז מדמיע, אקדחי טייזר ומחבטים מחודדים המכונים "שן הזאב". לפחות מרכז אחד ביקש "כיסאות טיגריס", מכשיר המשמש את המשטרה לרסן נחקרים.
גורמים במלגה בבירת המחוז, אורומצ'י, טענו כי הציוד הכרחי כדי להגן על ביטחונם של אנשי הצוות "כדי למנוע את האפשרות מפני פציעות בתאונות שבהן השימוש בכלי נשק סטנדרטיים אינו הכרחי".
בסוף השנה שעברה שוכללו המתקנים והוקמו לשכות ניהול חדשות שבראשן עומדים מנהלי בתי כלא ומרכזי מעצר. באחד התזכירים של לשכה אחת נכתב כי "התלמידים ייבחנו במנדרינית ובתעמולה על בסיס שבועי, חודשי ועונתי, והיה עליהם לכתוב ביקורות עצמיות. הם יצעקו סיסמאות, ישירו שירים אדומים וישננו" טקסט קונפוציוסיאני עתיק.
11,310 זוגות נעליים בחודש
התלמידים סווגו לפי הישגיהם וסוג העבירות שיוחסו להם. פושעים שהשלימו את תקופת המאסר שלהם הועברו ישירות למרכזים האלו, תחת העיקרון של "הצבת אנשים לא אמינים במקום אמין". תלמידים שיתנהגו היטב יורשו להתקשר למשפחותיהם או אפילו לבקר אותם בחדרים מיוחדים.
הרשויות הונחו לבקר את המשפחות בבתיהן ולתת להן שיעורים "נגד קיצוניות" ולוודא אם הן מפתחות זעם שיכול להפוך להתנגדות למפלגה הקומוניסטית. בנוסף לכך, על כל בית אב אחד לספק לפחות בין משפחה אחד למרכז לחינוך מקצועי למשך פרק זמן מינימלי של חודש עד שלושה, במטרה למגר את העוני במחוז שבו חיים 24 מיליון בני אדם.
סין אמנם דוחה את ההערכות כי יותר ממיליון איש מוחזקים במרכזים האלו, אך המסמכים מראים כי מדובר במספרים עצומים. בחודש אחד בתחילת השנה, הלשכה לחינוך מקצועי באזור הוטאן, המפקחת על לפחות מרכז אחד, הזמינה 194 אלף ספרים ללימוד מנדרינית - ו-11,310 זוגות נעליים.
הרשויות המקומיות לא הגיבו לפניות סוכנות הידיעות הצרפתית.