התקרית שבה לכאורה רדפו פעילי ימין קיצוני אחרי מהגרים בעיר במזרח גרמניה גרמה למשבר בין הקנצלרית אנגלה מרקל לבין הממסד הביטחוני במדינה, אחרי שראש סוכנות ביון הפנים (BfV) הטיל ספק באמינות המקרה.
האנס-גאורג מאסן, שאחראי על הסוכנות, המקבילה הגרמנית לשב"כ, אמר בתחילת החודש שהוא אינו משוכנע באמינות הסרטון שהופץ ברשתות החברתיות אחרי ההפגנות בקמניץ, שפרצו בעקבות רצח של תושב מקומי בידי שני מהגרים. מרקל, בניגוד אליו, אמרה כי התמונות "מראות בבירור" שנאה של אותם מפגינים כלפי זרים, וכי לא ניתן להייתס לכך בסלחנות.
הוויכוח הפומבי החריג בין הקנצלרית לבין ראש הסוכנות, שבין שלל תפקידיו גם מעקב אחרי ארגוני ימין קיצוני במדינה, מעיד על חולשתה של הקנצלרית שעודנה מתמודדת עם השלכות מדיניות הדלת הפתוחה שלה בקיץ 2015.
הקואליציה הלא טבעית של מרקל, שכוללת את מפלגתה השמרנית ואת מפלגת האחות הבווארית השמרנית עוד יותר מצד אחד, ואת הסוציאל-דמוקרטים מהשמאל-מרכז מהצד השני, מתקשה לעבור שבוע אחד ללא משבר או סקנדל.
הקנצלרית, ששילמה את המחיר על הכנסתם של כמיליון מהגרים בדמות איבוד קולות לימין הקיצוני, אינה המנהיגה הסמכותית שהייתה עד לפני שנים אחדות והיא מתקשה לכבות את השריפות שמבעירים שריה, בעיקר שר הפנים.
הורסט זיהופר, שהתעקשותו על גירוש מהגרים בגבולות המדינה כמעט שהפילה את הממשלה ביולי, מנהיג את המפלגה הבווארית, האיחוד הסוציאלי-נוצרי (CSU), ונערך לבחירות במדינה בחודש הבא. משרדו אחראי על המשרד הפדרלי להגנת החוקה, שמו הרשמי של ביון הפנים הגרמני. זיהופר העניק את תמיכתו למאסן, בעוד שהסוציאל-דמוקרטים סבורים כי הוא איבד אמינות בשל פרשת רדיפת המהגרים ועליו ללכת.
"הכדור נמצא עכשיו במגרש של הקנצלרית ואצל יו"ר ה-CSU. אין אמון יותר. מר מאסן אינו מקובל עוד ועליו ללכת", כתב סגן מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, ראלף סטגנר, בטוויטר.
ראשי הקואליציה טרם הגיעו להבנות על עתידו של ראש הביון, אחרי פגישה אצל לשכתה של מרקל ביום חמישי שהסתיימה ללא תוצאות. הם ייפגשו שוב ביום שלישי, ועד אז תנסה מרקל לייצב את ספינתה הרעועה המתקשה לנווט בבטחה את המדינה בתקופה שבה כל פשע שבו מעורבים זרים מנוצל על ידי הימין הקיצוני לליבוי הלהבות.
"השורה התחתונה היא שהוא דיבר לפני שהסוכנות סיימה את הערכתה", אמר לרויטרס גורם המעורה בנושא.
עם יציאתה אתמול לביקור בליטא, התעקשה מרקל כי המשבר סביב עתידו של מאסן לא יוביל לנפילתה של הממשלה. למרות זאת, אם שר הפנים יתמיד בסירובו להדיח את ראש סוכנות הביון, שבעצמו טרם הראה כוונה לזוז הצדה, לקנצלרית יהיו שתי ברירות גרועות - לעקוף את זיהופר ולפטר את מאסן או להשאירו בתפקידו ולהסתכן בפרישה של הסוציאל-דמוקרטים.
הסערה החלה בעקבות ריאיון של מאסן, שמשמש ראש הביון מאז 2012, לבילד בשבוע שעבר. אחרי שהסוכנות שבראשותו הואשמה בכך שהיא מפגינה יד רכה מדי כלפי התחזקות הימין הקיצוני והרעיונות הגזעניים והקסנופוביים, בחר ראש ה-BNV לפקפק באמינות הסרטונים המבהילים מקמניץ.
"בהתבסס על הערכתי הזהירה, יש סיבות טובות להאמין שהסרטון נועד להפיץ מידע כוזב ככל הנראה כדי להסיט את תשומת הלב מהרצח בקמניץ", אמר מאסן. העיר שבמדינת סקסוניה, שבה למפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" יש תמיכה ניכרת, הייתה עדה לימים של הפגנות של אנשי ימין קיצוני, שתודלקו על ידי צו המעצר שהדליף גורם בשירות בתי הסוהר. בצו פורטו זהותיהם של החשודים ברצח - עיראקי וסורי - וכן מספר הדקירות הרב בגופו של התושב המקומי שלפי החשד נרצח על ידם במהלך תגרה.
ההדלפה מתוך הרשויות חיזקה את החשש שמקונן בשמאל ובחוגים ליברליים בגרמניה, שלפיו יש גורמים במערכת הביטחון והמשפט המעלימים עין מהתחזקות הימין הקיצוני ואף משתפים עמו פעולה. ביום שני חיבר מאסן המושמץ דוח חדש, שבו הוא עידן את הצהרתו המקורית במאמץ לעצור את כדור השלג. לדבריו, הוא לא טען שהסרטון היה מפוברק במלוא מובן המילה, אלא רק רצה להבהיר שאי אפשר להסיק ממנו מסקנות על רדיפת זרים בקמניץ.
ביום רביעי הופיע מאסן בפני ועדה פרלמנטרית, שבה נשאל על התנהלותו בפרשה, ושר הפנים אמר כי הסבריו היו משכנעים. עם זאת, ספק אם שמו של מאסן יטוהר בעיני מבקריו, לאור העדויות ההולכות ומצטברות לקשריו, או לכל הפחות תמיכתו שבקריצת עין, למפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD).
ברשת השידור הציבורית ARD דווח על כך שמאסן עדכן מחוקק מהמפלגה על חלקים מדוח של סוכנות הביון עוד בטרם פורסם, וב-BfV מיהרו להכחיש את הידיעה.
זו הצטרפה לקטעים מספר שפרסמה מוקדם יותר השנה מנהיגה לשעבר של אגף הנוער ב"אלטרנטיבה לגרמניה" הטוענת כי הוא מאסן ייעץ למנהיגת המפלגה לשעבר פראוק פטרי כיצד המפלגה - השלישית בגודלה בפרלמנט, שאליו נכנסה לראשונה בשנה שעברה בצל משבר המהגרים - יכולה להתחמק ממעקב הסוכנות שלו. מאסן מכחיש זאת.
הסתבכויות עבר
לעורך הדין הממושקף, שהחל את הקריירה שלו במשרד הפנים הגרמני ב-1991, היו לא מעט הסתבכויות בעבר. ב-2002 הוא טען כי מוראט קורנז, תושב המדינה ממוצא טורקי שהיה עציר במשך חמש שנים במתקן גואנטנמו, אינו רשאי לשוב למדינה מאחר שאשרת התושבות שלו פגה. זאת על אף שנקבע כי החשדות נגדו קורנז, שסיפר כי עבר עינויים במתקן המעצר האמריקני שעל אדמת קובה, היו חסרות בסיס. שרת המשפטים באותה תקופה, הרטה דובלר-גמלין, אמרה כי טיעונו של מאסן הוא "שגוי, מבעית ולא אנושי".
נגד מאסן, לפי העיתון "דויטשה וולה", נטען כי "יש לו יחסים בעיתיים כלפי עקרונות דמוקרטיים בסיסיים" בשל רדיפתו אחרי בלוגרים על בסיס טענות לבגידה וניסיונו לטאטא סיפורים שליליים על הסוכנות שלו. בינואר 2017 הוא הכחיש בפני הפרלמנט כי הדיווחים על כך של-BfV היו סוכנים סמויים בסצנה האסלאמסטית הקשורה לפיגוע בשוק חג המולד בברלין הם לא נכונים, אך השנה נחשף כי כך אכן היה.
מאסן, יחד עם בכירים אחרים במערכת הביטחון הגרמנית, סבר שההתנהלות של מרקל ביחס למהגרים שגויה מאחר שלא ניתן היה לוודא שהם לא גורמי טרור שנטמעו בזרם
המהגרים רק כדי להוציא לפועל את תכניתם בעתיד.
"עבור קהילת הביטחון, קיץ 2015 היה אסון, לא רק עבור מאסן, אלא עבור כולם", אמר רובין אלכסנדר, מחבר ספר שעסק בטיפול של הקנצלרית ושל אנשיה במשבר, שממנו היא הדירה את רגליהם של גורמי הביטחון והפקידה את הנושא בידיים אזרחיות. "יש ניכור רב של כל קהילת הביטחון מהקנצלרית, וזה משהו שלא היה בגרמניה בעבר", הוסיף אלכסנדר.