פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כשהאביב של פראג נמחץ תחת הטנקים הסובייטיים

      צילום: AP

      כשצ'כוסלובקיה ניסתה להרים את ראשה ולבסס "סוציאליזם אנושי" לפני 50 שנה, מימשה ברית המועצות את תכליתה של ברית ורשה ומחצה את הרפורמות עם 200 אלף חיילים - אך היה זה ניצחון זמני ותבוסה לטווח הארוך של הקומוניזם

      זה היה קצר, מהיר ולא אלגנטי. בתוך פחות מיממה הושלם הכיבוש. בערבו של 21 באוגוסט, 1968, האביב של פראג נרמס.

      "הם יכולים לרמוס את הפרחים, אבל לא לעצור את האביב", אמר אלכסנדר דובצ'ק, מחולל הרפורמות שהפחידו את מוסקבה עד כדי פלישה, אבל לא רק שהפרחים נרמסו, גם האביב עצמו נכנס להקפאה.

      כשנשאל לימים דוברו של מיכאיל גורבצ'וב, המנהיג האחרון של ברית המועצות, מה בעצם ההבדל בין רפורמות האביב של פראג לרפורמות שביקש לקדם הוא עצמו - הפרסטרויקה והגלסנוסט - הוא השיב:" 19 שנים". גורבצ'וב ביקש לחזק את המבנה הקומוניסטי. הוא ביקש לחזק את ברית המועצות, ובפועל זירז את תהליך התפרקותה וקריסתה של האידיאולוגיה ושל המדינה.

      הפגנה בפראג נגד הפלישה הסובייטית, אוגוסט 1968 (AP)
      אביב קצר ימים. הפגנה נגד הכוחות הסובייטיים בפראג, אוגוסט 1968 (צילום: אי-פי)

      דובצ'ק, בדבריו שלו, רצה סוציאליזם עם פרצוף אנושי. האביב - הכה קצר - של פראג החל בחורף. בינואר 1968 הפך דובצ'ק הרפורמיסט, אדם שמוסקבה חשדנית מאד כלפיו וכפי שהתברר מהר מבחינתה בצדק, לאדם החזק בצ'כוסלובקיה.

      הוא התחיל ברפורמות שונות: בכלכלה, במבנה המדינה (חוק התוצאות הבלתי צפויות - הוא משנה את מבנה המדינה למבנה פדרלי של שתי ישויות - צ'כיה וסלובקיה. זה יהיה הבסיס לימים לפירוק צ'כוסלובקיה, דבר שדובצ'ק התנגד לו בכל מאודו).

      ההנהגה הצ'כית הייתה מפולגת בין רפורמיסטים לשמרנים צעדה מאוד בזהירות. היא לא מתחה ביקורת על העבר או על מוסקבה, אבל החלה בצעדים המתירים יתר חופש לפרט. סופרים ועיתונאים החלו לעזר יותר ונוצר שיח על יעדים כלכליים המיטיבים עם האזרח.

      כשאנו חושבים על שנות ה-60 אנו משתמשים במושג הכה אנגלי "הסיקסטיז" - ביטלס, חצאיות מיני, המחזמר שיער, מלחמת וייטנאם, הפגנות מאי 68', וודסטוק, הנחיתה על הירח, פופ ארט, צ'ה גווארה, סרטים של פליני. לכאורה, עידן חדש, צעיר, מרדני, חופשי. עם זאת, במקומות אחרים בעולם חווית העשור הייתה שונה לחלוטין, כמו בברית המועצות ובגרורותיה, שנשלטו ביד ביד ברזל ליאוניד ברז'נייב.

      כוחות סובייטיים ברחובות פראג, צ'כוסלובקיה, אוגוסט 1968 (AP)
      טורי שריון ברחובות פראג (צילום: אי-פי)

      הוא ניסח דוקטרינה המאפשרת ודורשת מעורבות עד וכולל כוח צבאי מול כל מדינה הנראית כאילו שהיא מנסה לנטוש את הגוש הקומוניסטי. לאחר שהחשש הגובר, לא רק בברית המועצות אלא במדינות הסמוכות לצ'כוסלובקיה ועלולות להיות מושפעות מהרוחות המסוכנות האלה - חופש דיבור מסוים, חופש אמנותי, כלכלה שמתחילה במהוסס להיות קשובה לאזרח - באה הפלישה.

      צילום: רויטרס, עריכה: שניר דבוש

      200 אלף חיילים ואלפי טנקים נכנסו למדינה. רובם מברית המועצות, אבל היו גם כוחות מפולין, הונגריה, גרמניה המזרחית ובולגריה. צ'כוסלובקיה לא התנגדה כמעט. היו מחאות מקומיות - יאן פאלאך הצית עצמו והיה לסמל - ועשרות אלפי בני אדם היגרו מהמדינה. ואולם, הצעות גינוי מהאו"ם נתקלו בווטו סובייטי ודוקטירנת ברז'נייב ניצחה. דובצ'ק הודח, אם כי בניגוד למקרים דומים בעבר לא הוצא להורג. צ'כוסלובקיה חזרה לתלם.

      מפגינים שנפגעו על ידי הכוחות הסובייטיים הפולשים ברחובות פראג, צ'כוסלובקיה, אוגוסט 1968 (AP)
      מפגינים שנפגעו מהכוחות הסובייטיים בזמן הפלישה לפראג (צילום: אי-פי)

      למרות מחיצת הרפורמות, ברית ורשה נכנסה להיסטוריה כברית הצבאית היחידה בעולם ששתי המלחמות היחידות שניהלה היו נגד חברות סוררות בברית: הפלישה להונגריה ב-1956 והפלישה לצ'כוסלובקיה ב-1968.

      המעטים מאד שעוד תמכו בבולשביזם נוסח מוסקבה התמעטו עוד יותר. איש לא קיבל את העמדת הפנים שלפיה צ'כוסלובקיה ביקשה התערבות צבאית מבחוץ כדי למגר את האלמנטים הבורגניים המסוכנים, שביקשו להפיל את השלטון שהעם תומך בו בכל לבו.

      נותרו אינטלקטואלים מערביים שביקשו להם אל חדש במקום האל הגרוזיני המשופם שהכזיב וממשיכיו, והם יעברו להעריץ את מאו, את פידל וצ'ה ושלל מהפכנים אחרים. מוסקבה הפסידה סופית בקרב האידיאולוגי על אהדת העולם, בין אם המערבי ובין אם המזרחי.

      כוחות סובייטיים ברחובות פראג, צ'כוסלובקיה, אוגוסט 1968 (AP)
      דוקטרינת ברז'נייב ניצחה, רק לזמן קצר. כוחות סובייטיים בפראג (צילום: אי-פי)

      כשהוקמה חומת ברלין אמר נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי משפט נבואי - היום ניצחנו במלחמה הקרה. התברר סופית שהדרך היחידה להשאיר את התושבים במדינות הקומוניסטיות היא באמצעות הפיכתן לכלא. וזה נכון. אולי בסרט הנפלא להתראות לנין הנער מצליח לשכנע את אמו שהמונים נוהרים מברלין המערבית למזרחית, מדלגים על החומה אבל הכול, גם בגוש המזרחי הנתון לצנזורה מחניקה, ידעו את האמת.

      הניצחון, במונחים היסטוריים לפחות, יהיה קצר ימים. תשע שנים אחרי כיבוש המדינה, ריסוק החלום, יכתבו סופרים ואינטלקטואלים אמנה צ'כית. האמנה הזו, צ'רטר 77 והקבוצה שבראשה עומד המחזאי ואצלב האוול, תמשיך תהליך שבעצם לא הומת ולא רוסק תחת שלשלאות הטנקים בפראג.

      אלכסנדר דובצ'ק, מנהיגה לשעבר של המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה, מחוץ למשרדי הוועד המרכזי בפראג, ספטמבר 2018 (AP)
      הודח, אך נותר בחיים. דובצ'ק (צילום: אי-פי)

      12 שנה אחרי האמנה ו-21 שנה אחרי הפלישה האביב של פראג קם לתחייה. ולא רק בפראג - אפילו לא לראשונה בה: בפולין תקום תנועת פועלים במספנות על שם לנין בגדנסק, סולידריות שמה. ובקיץ 1989 כשיתחיל גל מחאות, כשהונגריה תפתח את גבולותיה, כשכדור השלג יתגלגל ויתעצם מנהיג ברית המועצות כבר לא יהיה ברז'נייב, הוא יהיה גורבצ'וב, איש רפורמות בעצמו, קרוב בהרבה לדובצ'ק מאשר לברז'נייב.

      האביב של פראג, בעצם חורף ואביב, נמשך מינואר עד אוגוסט. בזמן אמת נראה היה שכמו בבודפשט, או פוזנן לפניה, הייתה כאן התקוממות נואשת, ניסיון לסוציאליזם בעל פרצוף אנושי - אבל לסוציאליזם במתכונתו הסובייטית לא היה פרצוף אנושי מעולם.

      הניסיון הזה עלה בתוהו, ודברים חוזרים לסדר הקומוניסטי כפי שברית המועצות רואה אותו. במבט לאחור האביב של פראג היה סדק משמעותי בחומה, וכשיצטרפו נוספים החומה תקרוס. היום לפני 50 שנה הטנקים ניצחו, לכאורה, אך כיום ברור שהפלישה עצמה והניצחון הזמני היה תבוסה לטווח הארוך.

      כוחות סובייטיים בפראג, צ'כוסלובקיה, אוגוסט 1968 (AP)
      ברית ורשה נלחמה נגד שתי מדינות בברית. כוחות סובייטיים בפראג (צילום: אי-פי)