נוהרים למונדיאל: המדור של אורן נהרי על תופעת ההגירה בספורט

מעטים מאד התחומים שבהם בולטת יותר ההגירה הגלובלית מאשר הספורט. בולטת לעין, הכוונה. לוקח הרבה יותר זמן עד שרואים ושומעים בחדרי המנהלים בוול סטריט או אפילו בסטרטאפים המצליחים בעמק הסיליקון שמות הודיים וישראלים, מבטאים משלל מדינות העולם. כך הדבר כמובן גם באירופה, ישראל, כל מקום. אבל הספורט היה תמיד קיצור דרך מוצלח למצטיינים להשתלבות במדינה החדשה. או כך חשבו בשעתו.

המודל היתה צרפת, לפני עשרים שנה בדיוק. הנבחרת הצרפתית של זידאן, ויירה וטוראם היתה הסיפור המושלם על קליטת הגירה, וכל צרפת התאחדה לרגע אחרי הסיפור שסיפרה לעצמה, איך פליטים ומהגרים מניפים יחד את הטריקולור בפריס. עשרים שנה אחר כך ומתברר, שוב, שסיפור ההגירה הוא מורכב בהרבה. וסוגיית ההגירה והפליטים משנה את פניה של אירופה, של ארצות הברית, מכריעה מערכות בחירות.

אבל כעת יש מונדיאל לנצח, ומאמנים בוחרים את הטובים ביותר, מבין האזרחים הזמינים. בין אם משפחתם גדלה דורות רבות בעמק הריין או באו מאפריקה, בין אם הם צאצאי ויקינגים או צאצאי טורקים שבאו לעבוד בשכר גבוה יותר בצפון אירופה לפני שישים ושבעים שנה. וכיום הנושא הזה, המורכב והנפיץ תמיד, מסובך עוד יותר: כשנשיא טורקיה ארדואן הופך יותר ויות ררודני מול עינינו, כשהוא קורא לטורקים בגרמניה להצביע בפרלמנט הגרמני כדי לסלק את מי שהוא רואה כאוייבי גרמניה - זה משפיע על מעמדו של אוזיל, שהצטלם איתו. ושאלת הנאמנות הכפולה של המהגרים, ובעיקר של האוהדים שלהם עולה שוב - האם בעלי האזרחות הצרפתית החדשים תומכים בנבחרת הצרפתית - או בעצם במרוקנית, באלג'יראית? וההגירה אינה חד כיוונית - יש שחקנים לא מעטים שלהם שתי אזרחויות, ויותר מאופציה אחת לנבחרת. הרי אין צורך להסביר לקורא הישראלי על המצב הזה - בימים שבהם נראה שלחצי מדינה יש דרכון נוסף והחצי השני מחפש שורשים במדינות שמהן ברחנו או גורשנו כדי להשיג דרכון כזה. וכך עשרות שחקנים מבלגיה וצרפת שאינם מספיק טובים לשחק בנבחרותיהם הלאומיות משחקים בנבחרות ארצות המוצא - מרוקו בעיקר. שוב - לא פטנט ייחודי: ספורטאים ישראלים, או ישראלים חלקית נמצאים בנבחרות מטורקיה עד אוקראינה. לגיטימי.

וכמו שההגירה העשירה את הספורט הישראלי, אמנם לא בכדורגל ברמה הלאומית לצערנו, היא מעשירה את הספורט העולמי. הנבחרות הרבה פחות הומוגניות. אם היטלר היה קם לתחייה ורואה את נבחרת גרמניה הוא לא היה מאמין למראה עיניו. שלא לדבר על שבדיה, שווייץ, בלגיה, צרפת. השטות הרצחנית של הגזע הארי חלפה מהעולם, למעט בקרב הגזענים החשוכים ביותר. זה לא אומר שהעולם מחבק מהגרים ופליטים, הוא לא, ואולי בצדק - אבל הוא בהחלט מעודד אותם כשהם על כר הדשא, לובשים את המדים הלאומיים. כל עוד הם מנצחים, כמובן....