מועצת מגילות בצפון ים המלח הנסוג משתרעת על שטח של כ-750 דונם ומאכלסת כ-1,400 בני אדם בלבד - המועצה הקטנה ביותר בישראל מבחינת מספר תושבים. שמה עלה בשנים האחרונות לכותרות בעקבות פרשת השחיתות בישראל ביתנו, כשמרדכי (מוצי) דהמן, יו"ר המועצה הקודם, נחשד במתן שוחד, חתם על הסכם עד מדינה והתפטר ב-2015 אחרי כ-22 שנים בתפקידו. דהמן היה הראשון להיבחר לראשות המועצה שמעבר לקו הירוק, שחלק ניכר מאוכלוסייתה מזוהה עם השמאל והמרכז, ובמשך השנים התגאה בניתוק ממועצת יש"ע, עמותה המשמשת כמעין ארגון-גג למועצות בשטחים ופועלת לקידום מפעל ההתנחלויות. ניתוק זה, כמו דהמן עצמו, שייך בעיקר לעבר, ומאז כניסתו לתפקיד של אריה כהן, יו"ר המועצה החדש, נראה כי חלה התחממות ביחסים בין הגופים, המתבטא, בין היתר בשורת מפגשים, סיורים ופעילויות משותפות. השורה התחתונה, כמעט כמו כל השורות התחתונות באשר הן, היא כוח, כסף, או שווה ערך לכוח וכסף.
בשנת 1993, ובצל הסכמי אוסלו, הפכה המועצה לעצמאית ונותקה ממועצה אזורית תמר. החלוקה ביניהן התבססה על הקו הירוק - תמר הדרומית "בפנים" ומגילות "בחוץ" - אך הקמת ההתנחלויות בשטח המועצה החלה עוד קודם. הקיבוצים קליה, מצפה שלום, אלמוג ובית הערבה הוקמו בשנות ה-70 על ידי התנועה הקיבוצית, המזוהה עם העבודה, ורד יריחו ואבנת הוקמו בשנות ה-80, וקדם ערבה הוקמה בשנה שעברה. עם זאת, במועצה ניסו לא פעם ליצור הבחנה בינם לבין המועצות האחרות שבגדה, והסבירו כי האידיאולוגיה שלהם שונה ואינה מונעת מטעמים פוליטיים. חלק מהתושבים אף הצהירו במפורש כי יתפנו ללא מאבק במקרה של הסכם.
עכשיו אנחנו פושעים?
בבחירות האחרונות זכה המחנה הציוני למספר הקולות הגבוה ביותר בארבע קלפיות מתוך חמש שהוצבו בשטח המועצה: תושבי קיבוץ אלמוג העניקו למפלגה 50% מהקולות (יש עתיד זכתה ל-15%), ובמצפה שלום היא קיבלה 55% (10% ליש עתיד). בית הערבה וקליה, שבו הצביעו גם תושבי אבנת, הכריעו אף הם - ברוב סוחף פחות - לטובת הרצוג, אך מושב ורד יריחו הצביע ברובו לליכוד (39%) ולבית היהודי (17%).
התוצאות מחזקות את הצהרות דהמן, חבר העבודה בעצמו, לאורך השנים, ולמרות בעיות משותפות למועצות, ניסו במגילות לשמור מרחק ממועצת יש"ע ונרתעו מעצם הגדרתם כמתנחלים. כך, ב-2009, בעת הקפאת הבנייה בשטחים, תהה דהמן בפני אתר NRG על כך ש"תמיד מידרנו את עצמנו ממועצת יש"ע. "לא התקרבנו, ועכשיו אנחנו פושעים?". באותה תקופה, הוא היה גם אחד מראשי המועצות הבודדים בגדה שהסכימו, לפי פרסום ב"הארץ", להיפגש עם שר הביטחון דאז אהוד ברק כשניסה לפייס את המתנחלים. מיותר לציין כמעט שפגישה זו הוחרמה על ידי מרבית ראשי המועצות ביהודה ושומרון.
דהמן פרש מתפקידו ב-2015 בצל החשדות נגדו והסכם עד המדינה שעליו חתם. בבחירות שנערכו להחליפו גבר אריה כהן, תושב מצפה שלם, על גבי פלקסר מקליה. כהן, חבר העבודה בעבר, התפקד לפני כשנה ליש עתיד, ומאז היבחרו, נראה כי חל שינוי ביחס של מגילות למועצת יש"ע ולמועצות האחרות. לדבריו, החיבור הזה הוא ברור מאליו ולא כלל התלבטויות רבות. "מטעם התפקיד שלי אני חבר מועצת יש"ע, ואני לא מתבייש בזה", הסביר, "אנחנו ביהודה ושומרון, לא יעזור כלום, הרבה מהדברים עוברים משם (מועצת יש"ע, מ"ה)".
השינוי האמור בא לידי ביטוי, בין היתר, במפגשים וסיורים משותפים ומתועדים, שבהם נכחו כהן, ראשי מועצות אחרות בשטחים, ראשי מועצת יש"ע וכן זאב חבר (זמביש), מזכ"ל אמנה, תנועת ההתיישבות ביהודה ושומרון. כך, בינואר 2016 נערך בקיבוץ אלמוג סיור משותף למועצת יש"ע, תנועת אמנה וארגון כפרי הסטודנטים "קדמה", שבו השתתפו, לבד מכהן וחבר, גם יו"ר מועצת יש"ע לשעבר אבי רואה ומנכ"ל מועצת יש"ע שילה אדלר. חודשיים לאחר מכן, השתתף כהן במפגש של ראשי יש"ע ורשויות מיהודה ושומרון עם השר גלעד ארדן, שעסק באופן רשמי בפגיעה בעסקים בשל המצב הביטחוני ובהסתה הפלסטינית. בספטמבר האחרון, לקראת ראש השנה, אירח כהן בוורד יריחו את רואה ואת שר הביטחון אביגדור ליברמן להרמת כוסית. "ברור שההתיישבות ביהודה ושומרון זו חומת המגן האמתית של ישראל וככה צריך להתייחס לזה", הדגיש ליברמן, ורואה הוסיף כי "ההתיישבות צריכה להיות אחת מהמשימות הלאומיות של המדינה". גם לסיור ביישוב היהודי בחברון שערכו ראשי המועצות ומועצת יש"ע באותו חודש הגיע כהן, לצד השרים אריה דרעי ודוד אזולאי, ח"כים נוספים מש"ס וכן ראשי מועצות אזוריות ומקומיות בגדה.
"אנחנו חלק מיהודה ושומרון. אין מה לעשות. אותם חוקים חלים עלינו, ואנחנו מתעדכנים בכל הקשור למה שמגיע לנו או לא מגיע לנו, אז זה נראה לי מאוד ברור שצריך להיות כזה קשר", אמר כהן לוואלה! NEWS, "נבחרתי על האג'נדה של להגדיל את הצמיחה הדמוגרפית במגילות, כי אחרת נהיה פה יישובים שאפשר לשים עליהם שלט בכניסה 'ברוכים הבאים לדיור המוגן'. אנחנו רוצים להתחדש ולקלוט אנשים".
בעשור האחרון גדלה המועצה, על פי נתוני למ"ס, בכ-40% (ב-2007 מספר התושבים בתחומה עמד על כ-1,000 בלבד), והדרך להגדיל עוד יותר את הצמיחה, לתפיסתו של כהן, עוברת גם באמצעות חיזוק הקשרים עם גופים נוספים - והתעלמות מההקשר הפוליטי, שאינו עומד בקנה אחד עם דפוסי ההצבעה של תושביו.
"כשזה חשוב, כשיש פגישה עם שר כזה או אחר, אז זה בוודאי חלק מהאג'נדה. אם למשל שר התחבורה מציג את תוכנית החומש שלו, אז צריך לראות, להבין, זה חלק מהחיים", הסביר כהן, תוך שהוא מעלה את החרם נגד ההתנחלויות ואת פעילות המועצה בנושא. "גם המוצרים שלנו מוחרמים בחו"ל", הדגיש.
על פי כהן, אופי האוכלוסיה בתחומי המועצה שבאחריותו השתנה אף הוא, בעיקר באבנת ובוורד יריחו, ושיתוף הפעולה עם שכניו ועם גופים חיצוניים הפך להכרח. "אנחנו מדברים עם מועצת יש"ע ומקיימים גם צעדה של 'נשים עושות שלום'. יודעים לדבר עם כולם. אנחנו קטנים ומבינים שאנחנו לא יכולים לפעול לבד במרחב". לדבריו, ישנה חשיבות לכך שנשמעים קולות נוספות במועצת יש"ע. "אנחנו לא אמורים להיות הסמן הקיצוני של המפה הפוליטית ובטח לא הסמן הימני בה. אני בוודאי קול יותר מתון במועצה, ויודעים לשמוע את זה, יש שיח". עם זאת, מבהיר כהן את גבולותיו, המשורטטים סביב שלטון החוק, ומציין כי נמנע מלהשתתף בפעילויות נגד פינוי מאחז נתיב האבות. כך או כך, הסביר כהן, המועצה לא מעבירה כספים בעקבות ההתחממות ביחסים, ופעילויות משותפות עתידיות עם יש"ע עשויות להיות כפופות לדיון במליאת מועצת מגילות.
למרות טענות כהן כי לא חל שינוי מהותי ביחסים, טוען קודמו כי בתקופתו נשמר ניתוק מוחלט מול מועצת יש"ע, ומבקר את המגמה. "זה נזק לאזור אחרי 40 שנה שכיבדו אותנו מכל הכיוונים על כך. ברגע שאנחנו כמו כל יש"ע, ככה יתייחסו אלינו". דהמן מודה כי בעת כהונת ממשלה ימנית השינוי עשוי להוות יתרון, אך גם מצביע על זמניות האסטרטגיה. "יש ממשלת ימין, אז ייהנו קצת יותר. אם זה יתחלף אז נשלם את המחיר. זה שטות להצטרף. אתה משלם על זה מחירים פוליטיים ואחרים, אתה לא רק מצטרף לישיבות, אלא ייכנסו לפה יישובים ואוכלוסייה של דתיים קיצוניים, ומזה הייתי מודאג. זה קורם עור וגידים, ואני מקווה שהיישובים יהיו חזקים".
על פי דהמן, שמירת המרחק במהלך כהונתו התבססה על כך ש"האידיאולוגיה שלנו שונה ממועצת יש"ע, אנחנו באנו על סמך העקרונות והמתווה של יגאל אלון, היינו שותפים לדרך של רבין, והיה ברור לנו שיהיו דברים כואבים בנושא השלום, שיהיה פינוי של שטחים במסגרת הסדר, גבולות למדינה שהם שונים ממה שיש היום". הוא נזכר במחאת המתנחלים נגד רבין ומוסיף: "הבנתי שאנחנו בצפון ים המלח, וצריכים להיאבק על העקרונות שאנחנו מאמינים בהם לא בגלל שאנחנו חלק מיו"ש, מעבר לקווי 67'. עכשיו אנחנו מצטרפים ליש"ע ולכל ההתקפות וההפגנות שלא היו מקובלות עליי. המאבק שלנו אמור היה להיות מצומצם - ים המלח, גזרה צפונית, בקעת הירדן. כמו רמת הגולן. יש ויכוחים ומחלוקת על לא מעט מקומות בשומרון ובנימין, יישובים מבודדים, וצריך להעלות את היתרון שלנו ולהדגיש אותו. זו טעות שנהיה חלק מיש"ע".
לטענתו, הניתוק רב השנים זכה לעידוד מבית ולהבנה בצד השני. "עשינו את זה בצורה חברית. הם הבינו את דרכי ואני הבנתי את דרכם. הייתה לי בזמנו תמיכה של המליאה שלא צריך להיות חלק. לא הצטרפנו, ועד נובמבר 2015 לא היינו. ראש המועצה החדש החליט שהוא מחפש דרך חדשה, חלקתי עליו, אבל זו זכותו".
יש"ע, תל אביב, ישראל
חברי המועצה הנוכחית, עם זאת, אומרים כי הנושא כלל לא נדון, לא אז ולא כעת. פלקסר, שהפסיד בבחירות האחרונות ומכהן כחבר, הביע הבנה להחלטה להדק את הקשר, אך ניסה לסייג. "אפשר להשיג כספים יותר בקלות, והחסרון זה הדימוי. החשיבה הייתה שבין בקעת הירדן וצפון ים המלח, צריך ראש המועצה לראות מה מתאים לו יותר ומה הוא צריך. עכשיו הנושא המדיני לא על הפרק, אז נותר הנושא הכספי, וכנראה שכדאי להתחבר ליש"ע", הסביר, תוך הדגשת השינוי הדמוגרפי ביישובים. "צריך לזכור שמי שיישב אותנו זו התנועה הקיבוצית. החשיבה הייתה תוכנית אלון (שהציעה להחזיר חלק מהשטחים ולהשאיר בידי ישראל את הבקעה וצפון ים המלח, מ"ה), אבל יש שינויים. בקליה למשל, 50% מצביעים לימין ו-50% לשמאל. הרבה אנשים באו מתפיסה עסקית-רעיונית שונה. הולכים יותר ויותר לימין, מאמינים שזו הייתה החלטה טובה ליישב את האזור".
רביב צחי, תושב אלמוג, אמר כי הוא אינו מכיר את שיתוף הפעולה האמור עם מועצת יש"ע, הסביר כי "הכול עניין של אינטרסים ותקציבים", והביע הסתייגות מהקשר. "כל ראש מועצה יוצר את מערכות הקשרים שלו עם האנשים שאיתם הוא יכול להוביל. אחד יצר עם ישראל ביתנו וראינו לאן זה הגיע, ואחר יצר עם יש"ע. אבל לא שיש פה משהו מוצהר". צחי, אף הוא חבר מועצה שאינו תומך במהלך, הסביר כי "תפיסות העולם שלנו שונות ברוב הדברים. אני מניח שקיבוץ אלמוג לא יקום באהבה ויפנה את הבית, אך גם לא יהווה מכשול במקרה שיפנו, ולא ילבש חולצות כתומות וימחה".
הערכתו, ולפיה מרבית חברי המועצה לא יתמכו בשיתוף הפעולה עם יש"ע, נתקלת בהתנגדות מצד אפרים מושקטו, תושב קליה וחבר מועצה נוסף. "זה כבוד גדול לשתף פעולה עם כל אחד, גם מועצת יש"ע וגם מועצות אחרות", הדגיש. "כל עוד זה חוקי ועוזר לנו, אנחנו שותפים איתם ומרגישים שותפים לכולם. אנחנו חלק ממדינת ישראל - אם זה יש"ע ואם זה תל אביב"