עליזה עמיר-זהר, האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד מזכירת תנועת הקיבוץ הארצי הלכה אמש (שבת) לעולמה בגיל 85. עמיר-זהר, שהותירה אחריה בעל, שלוש בנות, עשרה נכדים וחמישה נינים, נולדה בצ'כוסלובקיה. כשהייתה בת שנה עלתה משפחתה לישראל והתיישבה בשכונת גאולה בירושלים.
בהשפעת אחיו הצעיר של אביה הצטרפה לתנועת השומר הצעיר שם החלה כחניכה ובהמשך נעשתה למדריכה ולחברת קיבוץ. לאחר שסיימה את לימודי התיכון בבית חינוך לילדי עובדים התגייסה בשנת 1951 לשירות בנח"ל. בתום שירותה הצבאי הצטרפה לקיבוץ ברעם בגליל המערבי ונישאה ליעקב זהר. בתקופה זו החלה לפרסם סיפורים קצרים ובשנת 1966 אף הוציאה ספר ולאחריו שני ספרי ילדים נוספים.
בשנת 1980 הייתה עמיר-זהר האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד מזכירת תנועת הקיבוץ הארצי. בכהונתה בת חמש השנים התמודדה התנועה עם תמורות בשלטון ועם משבר החובות לבנקים. עם סיום כהונתה, קיבלה על עצמה לנהל את מפעל "אלכם" בקיבוצה ברעם. בשנת 1990 מונתה למנכ"לית מכללת תל חי ובהמשך לנשיאתה עד לשנת 1999, אז פרשה מהתפקיד. בשנת 1996 נבחרה להדליק משואה ביום העצמאות, כמייצגת של התעשייה, החינוך, וההתיישבות בגליל.
"התנועה הקיבוצית איבדה מנהיגה", ספד מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר. "החל מהצטרפותה לקיבוץ ברעם, היותה ממקימי קיבוץ גשור שבגולן וקביעתה כי היושבים בו 'לא יהיו מכשול לשלום', וכמובן עמידתה בראש הקיבוץ הארצי כאישה הראשונה הממלאת בתפקיד".
"בתפקיד זה לא תמה עשייתה הציבורית", הוסיף מאיר, "וזו המשיכה בקיבוצה כשהובילה ביד רמה את פיתוחו של מפעל "אלכם" שעד היום נחשב לאחד מהמפעלים המובילים בתחום החדשנות הרפואית, הייתה בין מייסדי מכללת תל-חי ואף לנשיאתו והמשיכה בפיתוח הצפון".
מאיר סיפר כי "המשואה שהדליקה ביום העצמאות ה-48 הייתה רק כבוד קטן למי שהיוותה עמוד תווך איתן, נחוש ונמרץ למען ההתיישבות בגליל ופיתוח וחיזוק הגבול הצפוני. עליזה נפטרה, אך את צוואתה להמשיך ולפתח את הגליל נמשיך בגאון. חברי הקיבוצים והתנועה הקיבוצית מחבקים את ילדיה, חברינו רקפת, יענקל'ה, הדס ואורנה, בני המשפחה, חברי קיבוץ ברעם וכל ויקיריה.
גיורא זלץ, ראש מועצה אזורית הגליל העליון סיפר כי "עליזה הייתה ציונית והומניסטית בכל רמ"ח אבריה, חברה ודמות גלילית אהובה, שהיוותה מקור השראה לרבים. פועלה הרב-גוני בתפקידי הניהול ברמה הקיבוצית הלאומית והמקומית, בחינוך ובתעשייה נעשו מתחושת שליחות ואמונה עמוקים ברעיון הקיבוצי, ובחיים בגליל. עליזה עמיר מילאה תפקידים בכירים, והייתה אשת משפחה וחברת קיבוץ מסורה עד יומה האחרון".