פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משבר מבקשי המקלט בישראל – תמונת מצב

      קול זעקתם של תושבי דרום ת"א נשמע היטב עם כל פסיקה של בג"ץ והתבטאות של פוליטיקאי, אך משבר מבקשי המקלט פוגע בערים נוספות ברחבי הארץ - ובתושביהן, שנותרו ללא מענה. המספרים, העלויות והמפות: אלה השלכות ההזנחה

      עם הכרעת בג"ץ בנוגע למבקשי המקלט בישראל, שבמסגרתה ניתן לאסור רק למשך חודשיים את מי שיסרב לעבור לאוגנדה או רואנדה, נשמע שוב קול זעקתם של תושבי דרום תל אביב, שמתויגים בחברה הישראלית כסובלים העיקריים ממדיניות הממשלה בכל הנוגע למבקשי המקלט. אלא שבפועל, מדובר בסוגיה שהביאה למשברים בלא מעט ערים ברחבי הארץ, שהשפיעו גם על תושביהן. נתונים שנחשפים כעת לבקשת וואלה! NEWS מציגים את תמונת המצב המלאה כפי שהיא משתקפת ברשויות המקומיות ברחבי הארץ. אמנם מבקשי מקלט רבים השתקעו באזור התחנה המרכזית בתל אביב, אולם השפעת הסוגיה על רחבי הארץ היא נרחבת מכך, ועולה לא מעט למדינה.

      לפי רשות האוכלוסין וההגירה שהתפרסמו לאחרונה, מספר הנתינים הזרים שנכנסו לישראל ממדינות אפריקה בדרך לא חוקית עומד על 64,312 בני אדם, וביולי 2017 נותרו מהם 38,540 בני אדם. מתחילת שנת 2017, עזבו את ישראל מרצון 2,081 נתינים זרים. מדינת ישראל כבר הצהירה בעבר כי לא תכיר באיש מעשרות אלפי הנתינים הזרים כפליט, מאחר שמדיניותה מיום הקמתה עוסקת בהכרה רק במי שדתו יהודית.

      נתוני רשות ההגירה והאוכלוסין, שנחשפים לבקשת וואלה! NEWS, חושפים את המספרים שראשי הרשויות היו מעדיפים להעלים מדפי התקשורת, מחשש למיתוג שלילי של עירם. מיד לאחר תל אביב עם 14,010 מבקשי מקלט (המוגדרים כנתינים זרים ממדינות אפריקה), ניצבות פתח תקווה עם 2,293 בני אדם, אילת עם 1,773 בני אדם, נתניה עם 1,368 בני אדם, אשדוד עם 1,348 בני אדם, בני ברק עם 1,292 בני אדם, ירושלים עם 1,116 בני אדם וראשון לציון עם 733 בני אדם. ערים בולטות נוספות שעלו עם ריכוז גדול של מבקשי מקלט הם אשקלון, לוד, רחובות, באר שבע, חיפה וקריית מלאכי. גם בערים ערד, חדרה ויבנה נרשמו מספרים גבוהים.

      צפו במפה האינטראקטיבית

      המשבר מוצג לא אחת כסוגיה שבין ימין לשמאל, מה שהורגש במיוחד עם ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בדרום תל אביב לאחרונה, וכן בעקבות התבטאותה הזכורה של שרת התרבות מירי רגב בשנת 2012, "הסודנים הם סרטן בגוף שלנו - נעשה הכול להחזיר אותם בחזרה למקום מוצאם", אף שמרבית מבקשי המקלט הם מאריתריאה. ואולם, בעיית מבקשי המקלט חזרה ועלתה לאורך השנים דווקא בלא מעט ערים שראשיהן מזוהים עם מפלגת העבודה, בטענה כי הנתינים הזרים פוגעים באיכות החיים של התושבים ולא פעם מביאים לירידה במחירי הדיור בעיר.

      ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', ממפלגת העבודה, הגיב בשנת 2013 ל"תכנית הממשלה לטיפול במסתננים", שהכריעה כי הכסף המיועד יועבר להפעלת קווי תחבורה שיסיעו את מבקשי המקלט ממתקן קציעות אל באר שבע. אז, אמר דנילוביץ' כי יעשה הכול כדי למנוע את המהלך, והוסיף כי מדובר באמירה חסרת אחריות. איציק ברוורמן, ראש עיריית פתח תקווה המזוהה עם מפלגת העבודה, הורה רק בשנה האחרונה לנתק את הדירות המחולקות שבהן שוהים נתינים זרים מחשמל. בוואלה! NEWS נחשף אומר בהקלטה לתושבי העיר על המסתננים, כי "אתה עובר בכיכר המייסדים, אתה רואה חבר'ה שחורים שותים בירה. לא נעים".

      מתחם התחנה המרכזית הישנה, נווה שאנן, תל אביב. נובמבר 2016 (ראובן קסטרו)
      מבקשי מקלט באזור התחנה המרכזית בתל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

      פזר ומשול

      לא מעט פעמים הוצפה על ידי תושבי תל אביב השאלה כיצד עירם, ובפרט שכונות הדרום, מובילות בפער ניכר על שאר המדינה, מה שמוביל לצפיפות גדולה ואי-הסדרה של המדיניות העוסקת בחייהם האזרחיים של מבקשי המקלט בישראל. ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, אף נשמע אומר בשיחה עם המשטרה כי "הרשויות לא רוצות ללכלך את השכונות האחרות שנותרו ללא מסתננים, ומעדיפות להכיל את המצב הקיים וההזנחה בדרום העיר כמו שהוא". במהלך השנים היו לא מעט ניסיונות לפזר את מבקשי המקלט ברחבי הארץ כדי להקל על תושבי דרום תל אביב, כמו ביטול נוהל גדרה-חדרה, שאסר על הנתינים הזרים להתגורר בין שתי הערים האלה ואיסור למי שמשתחרר ממתקן "חולות" לשוב להתגורר בתל אביב.

      מאז כניסתו לתפקיד של שר הפנים אריה דרעי, התמקד האחרון בעיקר בעידוד מבקשי המקלט ליציאה לרואנדה ואוגנדה, המדינות השלישיות שעליהן החליטה הממשלה, באמצעות מענק כספי. עד כה, יצאו מישראל כ-20 אלף נתינים זרים. בהמשך להחלטת בג"ץ האחרונה, דנים בימים אלה דרעי ושרת המשפטים איילת שקד בכמה מתווים בניסיון לגרש את מבקשי המקלט מישראל. בין היתר, דנים בתיקון לחקיקה שיאפשר להוציא את הנתינים הזרים גם ללא הסכמתם, לפתוח את ההסכמים עם רואנדה ואוגנדה כך שיוכלו לקלוט את מבקשי המקלט גם ללא הסכמתם, וכן יצירת קשרים עם מדינות נוספות שיוכלו להיות מדינות שלישיות.

      "מבקשי המקלט לא יהפכו לחלק מהאלקטורט של העיר"

      אי-הסדר בנוגע למדיניות של תושבי המקלט ולריכוזם ברחבי הארץ אינו מהווה נטל רק על התושבים – אלא על ראשי הערים בבחינת כלכלה, נדלן ובעיקר בחירות. "ככל שמדובר בעיר קטנה ההשפעה גדולה יותר", אמר אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין היוצא. "בערים קטנות מבחינת האוכלוסייה, ערכי הנדלן הומוגניים יותר, ולכן הפריסה של מבקשי המקלט היא שונה. הם יכולים להגיע לכל מקום חוץ מהשכונות היוקרתיות, ואז ההשפעה שלהם גדולה יותר - הן על המיתוג של העיר והן על אוכלוסייתה. ראשי הערים לא אוהבים אותם, בלשון המעטה, מדובר פה באוכלוסיית מהגרים שלעולם לא תהפוך להיות חלק מהאלקטורט של העיר ובטח לא של המדינה, המענקים לאוכלוסיות חלשות לא יגיעו מהם, והם רק יהוו עומס על התשתיות העירוניות".

      דנוס מזכיר כי אוכלוסיית מבקשי מקלט היא אף חלשה יותר מאוכלוסיית מהגרים, "שיכולה לקבל אזרחות ולהוות מנוף של לחץ על העירייה והממשלה כי היא מצביעה בבחירות". לדבריו, "במקרה של מבקשי המקלט, אין מצב כזה, ולכן הם נטל טהור לגמרי. הם מביאים איתם תרבות אחרת שבגלל המצוקה הכלכלית שלהם הופכת להיות, בחלקה, תרבות של פשע והזנחה, ואין בה שום צורך עבור ראשי העיריות".

      כשהוא מנסה להסביר את הריכוז הגבוה של מבקשי המקלט בתל אביב, דנוס מזכיר את הדור הבא. לדבריו, בעוד ראשי עיריות יכולים להתנער מהנתינים הזרים עצמם – מילדיהם קשה יותר לעשות זאת. "ברור שעיר שהיא מאוזנת כלכלית ועשירה יחסית כמו תל אביב יכולה להתייחס לפליטים שלה יותר בסלחנות מאשר בערים אחרות", אמר.

      עוד הסביר דנוס כי הגעתם של מבקשי מקלט לערים "מפחיתה משמעותית את ערך הנדלן. יש הפחתות של 30%-15% בערך, כתוצאה מאכלוס של מבנים על ידי פליטים, כי הרי אף ישראלי לא ירצה לגור שם. מי שקונה את אותו נכס, יוכל להשכיר אותו רק לפליטים".

      פשיטת המשטרה על מסבאות של זרים בתחנה המרכזית בתל אביב 5.12.2014 (ראובן קסטרו)
      מבקשי מקלט בדרום תל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

      "בכל רחבי הארץ, מבקשי המקלט הם חסרי זכויות. אין להם גישה לשירותי הבריאות והרווחה למעט ממצבי קיצון, ומאחר שבתל אביב ניתנים שירותים מסוימים, רבים מהאוכלוסייה הזו מתרכזת בה", מסבירה אורית מרום, מנהלת המחלקה הציבורית בא.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים ומקשי מקלט בישראל). "ברשויות אחרות במרכז, בדרום ובצפון, לא קיימים שירותים לקהילה הזו, כחלק ממדיניות הממשלה שלא להכיר בה. הממשלה משמרת את מצב הלימבו: היא לא מגרשת אותם כי אסור לה, ובצדק, אבל היא גם לא נותנת להם זכויות בסיסיות".

      לדבריה, "הפתרון בעינינו הוא לתת להם זכויות מלאות. להחיל עליהם חוק בריאות ממלכתי, חוק ביטוח לאומי, לפתוח בפניהם את לשכות הרווחה תוך כדי שהם ישלמו דמי בריאות וביטוח לאומי, להכליל אותם במנגנונים הביטוחיים הקיימים בישראל, בדומה לכל תושב בישראל. במקום זה, ישראל בוחרת להשאיר אותם בשוליים, בלי היתרי עבודה רשמיים, בלי זכויות, באופן שפוגע לא בזכויות האדם בסיסיות שלהם – אלא גם בסביבה שבקרבה הם חיים. ראשי הרשויות לא גזענים, הם פשוט רוצים לקבל אוכלוסייה שפתוחה לקבל את השירותים המלאים כמו כל אזרח בישראל על מנת שהם לא יהפכו לנטל על כל העיר. אני יכולה להבין את העמדה שלהם".

      מלטשות נטושות, דירות מפוצלות

      בשנת 2010 נכנסה בני ברק להערכת מצב מיוחדת, בעקבות השכרת דירות לנתינים זרים בשכונת פרדס כץ בעיר. העירייה יצאה במבצע קנסות נגד מי שהשכיר אותם למבקשי מקלט, רבני העיר הוציאו פשקווילים האוסרים השכרת הדירות וגם ועד הפעולה יצא במבצע "מלשינון" נגד בעלי דירות שמושכרות למבקשי מקלט. היום, ממוקמת העיר במקום השישי מבחינת ריכוז מבקשי מקלט בה, והם בעיקר בשכונת פרדס כץ – אזור מוחלש ולא חרדי, שידוע כאזור שהפשיעה והעוני בו רווחים. ברבות השנים ובהתאם לעליות מחירי הנדלן שהגיעו גם לעיר, רבים חשבו שפרדס כץ היא הזדמנות טובה להישאר בתחומי בני ברק במחירים שפויים יותר, אלא שהגעת מבקשי המקלט למקום עצרה במידה מסוימת את המגמה הזו.

      "ברגע שהם נכנסו לבניין, הערך הנדלני שלו ירד", אמר מרדכי, אב לשישה מבני ברק שעבר מפרדס כץ לתוך העיר. "מנסים להוציא אותם מהעיר בכל מיני צורות חוקיות. אחותי עדיין מתגוררת בפרדס כץ, היא עצמה פנתה לרב בגלל שכן שהביא שכנים כאלו לבניין שלה. השליחים של הרב מנסים לדבר עם בעל הבית ולהסביר לו שזה מזיק לכולם, ובמיוחד לו. הוא חושב על הרווח העכשווי, אבל הוא לא חושב על הערך העתידי של הנכס שלו".

      לדבריו, "העירייה ניסתה ליצור מלחמה חוקית במסתננים על ידי הטלת קנסות על מפצלי דירות שהשכירו למבקשי מקלט. זה עצר את המגמה במעט, אבל זה לא הצליח לבטל אותה. הסיבה העיקרית שלא רוצים אותם, כי לא נעים לחיות לצדם. הלכלוך והזוהמה, הפשיעה והגניבות, הצעקות והריחות. שלא לדבר על הטרדות מיניות".

      בשבוע שעבר הפגינו כ-50 הורים בנתניה, הנמצאת במקום הרביעי בריכוז מבקשי המקלט, על שיבוץ ילדי נתינים זרים בגני ילדים בעיר. חובב לויטס, מפורום צעירי צפון נתניה וממארגני ההפגנה, סיפר על השתלשלות העניינים שהביא למצב. "בשנות ה-80 פעלה במרכז העיר תעשיית יהלומים שכללה מלטשות ענקיות ושטחי מסחר נלווים. ב-15 השנים האחרונות, מאז שהתעשייה הזאת קרסה, המלטשות האלו ננטשו והפכו למוקד של עוני והזנחה", אמר. "בעליהן התחילו להשכיר אותן באופן לא חוקי למסתננים, וזה מה שהביא לכך שלאורך השנים האחרונות מספרם גדל בעיר".

      לטענתו, מבקשי המקלט מנסים להביא במכוון ילדים רבים בניסיון להימנע מגירוש. בארגונים, לעומת זאת, טוענים כי הסיבה לכך היא תרבות עוני ופשע, שהביאה לחוסר משמעותי בכל הנוגע למין בטוח ומוגן. "הקהילה הזו מאמינה שככל שיהיו לה יותר ילדים בארץ, יהיה קשה יותר לגרש אותם. מדוע סיפור גני הילדים פרץ יותר לתודעה לעומת שנים קודמות? שר החינוך נפתלי בנט מונע את כניסתם לגנים דתיים לאומיים, זה אומר שאם בשנה שעברה היו 70 ילדים שהתפרשו על 50 גנים, השנה יש 140 ילדים שמתפרשים על 20 גנים. מבחינתנו זה לא הגיוני להכניס ילד עם צלב לגן דתי. אז כל הנטל נפל על הגנים החילוניים".

      לדבריו, "זה לא קשור לגזענות. זה קשור לכך שקליטת 2,000 מסתננים בקרב אוכלוסייה ישראלית לא גדולה, דורשת משאבים. ומדינת ישראל לא משקיעה מספיק בנושא הזה". מבחינתו, לא מדובר בעניין אידיאולוגי אלא בהכלה של קהילה חדשה בשכונה ותיקה. "היינו רוצים שבשלב הראשון מדינת ישראל תחליט אם היא רוצה את הקהילה הזו בנתניה, ואם כן, שתיתן משאבים שיאפשרו קליטה נאותה. אם לא, נתניה צריכה לפעול להפחית את מספר המסתננים בעיר, וההפחתה יכולה לעשות רק בעצם אכיפת החוק על אזור המלטשות המאפשרת להם מגורים בתנאים-לא תנאים".

      יו"ר ועד השוק בנתניה, פיני בוקרא, טוען כי עיריית נתניה עוסקת רק בשכונות עיר ימים וקריית השרון, "אבל באזור שלנו יש אלימות ואנשים שיכורים ברחוב, צעקות וקללות כל הזמן, הרבה אלימות ופחד מאז שהגיעו המסתננים". לטענתו, "היה פה מקלט נטוש שהם השתלטו עליו ועשו ממנו מסגד. הפוקוס הוא בעיקר על דרום תל אביב, אבל הבעיה הזו גם בנתניה. מפעלי היהלומים שננטשו הפכו למעין שכונה צדדית שהעירייה מתעלמת מקיומה".

      הגדרת משרד החינוך: "תלמידים חסרי זהות"

      בתל אביב נרשם המספר הגבוה ביותר של תלמידים שהוריהם מבקשי מקלט. בדומה לעיר נתניה שבה הלינו ההורים כי התעצמות מספר ילדי הזרים באה על חשבון ילדיהם, הבינו בתל אביב כי מספר ילדי הזרים שילש את עצמו בשנים האחרונות וכי העומס הזה עלול לבוא על חשבון ילדי התושבים. בשנה שעברה פנה חולדאי לשר החינוך ולשר האוצר, התריע על גידול של פי שלושה במספר התלמידים הזרים שייקלטו במערכת החינוך בעיר בשנים הקרובות, והבהיר כי העירייה לא תוכל להתמודד לבדה עם המצב. במכתב שפורסם בוואלה! NEWS כתב כי "מדובר בכמות עצומה שלא הכרנו בעבר, המייצרת בעיות קשות". השלכות המכתב הסתכמו בניסיונות סגירה מתמשכים של בית הספר המקצועי שבח מופת בעיר, לטובת מוסד לילדי זרים.

      בשנת 2017, ישנם 3,197 "תלמידים חסרי זהות שנולדו באפריקה", לפי משרד החינוך. תקציב המשרד לילדי הזרים עומד על 44 מיליון שקלים, והוא מתחלק כך שלגני הילדים מוקצים 33 אלף שקלים, תשעה מיליון לחינוך הרגיל בבית הספר היסודי, מיליון שקל לתלמידי חטיבות הביניים ומיליון וחצי לתיכונים.

      התלמידים שהוריהם מבקשי מקלט מהווים 2,375 מילדי הגנים, 676 מתלמידי בתי הספר היסודי, 120 בתיכון – ועוד כמה עשרות שלא לומדים כלל. מרבית התלמידים ובני הנוער מרוכזים בעיר תל אביב, עם 2,064 תלמידים. לאחר מכן אזור הדרום עם 424 תלמידים ואזור המרכז עם 412 תלמידים. בירושלים לומדים 230 תלמידים.

      מספר התלמידים של הורים מבקשי מקלט (עיבוד תמונה)

      "נערכתי חודשים לקליטת 35 הונגרים. אבל המסתננים כבשו את אילת"

      מי שניהל קמפיין גלוי לחלוטין נגד מבקשי המקלט הוא ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, חבר מרכז הליכוד ומקורב למשפחת נתניהו. עם חצייתם של אלפים את הגבול ב-2010, הפיץ סרטונים ובהם התריע על כך. "בכל חודש נכנסו לישראל דרך הגבול המצרי למעלה מאלף מסתננים חדשים, למעלה מאלף ידיים עובדות חדשות. אין קנסות, אין צורך ברישיון עבודה - והכול בחסות משרד המשפטים. מסתננים מאפריקה הם הפתרון לידיים עובדות", אמר בציניות בסרטון, שהפיץ בהלה מסוימת במדינה.

      שבע שנים לאחר מכן, הסביר יצחק הלוי בשיחה עם וואלה NEWS כי המהלך השתלם, מאחר שהוא הוביל, לטענתו, לבניית הגדר שממערב לעיר הדרומית ומטרתה לבלום את הגעת מבקשי המקלט. "בתקופת השיא הגענו למספר שמתקרב ל-7,000 מסתננים באילת. זה היה מבחינתי, כראש עיר שאמור לנהל עיר מסודרת ומתוכננת, מצב בלתי אפשרי בעליל", אמר. "בפרק זמן קצר מאוד חלקים מהעיר נכבשו על ידי אותם מסתננים דורשי עבודה. אני מתייחס לאוכלוסייה הזאת כמסתננים דורשי עבודה, משום שהם מגדירים את עצמם כך בשיחות שאני קיימתי עם רבים מהם. הם בפירוש אמרו שהבינו שפה יש עבודה ולכן הגיעו".

      לטענתו, מי שיצא נשכר מהעניין היו הבדואים מהצד הישראלי והמצרי. "הם עשו הרבה מאוד כסף על כל מסתנן שהעבירו, זאת הייתה עסקה שכל הצדדים יצאו ממנה מאושרים חוץ מתושבי העיר שלי. בגן הציבורי שהורגלו האימהות הצעירות שלי להביא את ילדיהם והילדים שהיו מגיעים למגרשי הכדורגל לשחק מצאו בעצם תושבים שלא הוזמנו, זה היה מבחינתנו מצב קשה".

      עוד טוען יצחק הלוי, כי אין לו בעיה אישית עם איש ממבקשי המקלט. "אני צריך לדאוג לאיכות חייהם של תושבי עירי, זאת המשימה שלי. כשאני עושה קליטת עלייה, מערכות שלמות מתארגנות חודשים לפני: משרד הקליטה, שירות התעסוקה, מערכת החינוך, אולפנים. אם היו פונים אליי ומבקשים מהעיר לקלוט 500 מסתננים ונותנים לי סל קליטה, אז אני, כאיש הומני, הייתי עושה את זה", אמר.

      לדבריו, התחושה כיום היא כי מספר מבקשי המקלט בעיר פחת, אך את התחושה שהייתה בעבר הוא מתאר כ"אובדן שליטה על העיר". "כשקלטתי 35 אנשים מהונגריה נערכתי לזה עשרה חודשים. פה נכנסו לי 2,000 שאני לא שולט בהם. הם גדלים בשכונות, נכנסים לחדרי מדרגות, מייצרים מובלעות, זה לא היה בתכנית. זה מצב של כאוס, ולכן הייתי צריך לעמוד ביד קשה וברורה ולדרוש את הזכויות של התושבים שלי".

      אריה דרעי ויעקב אילון בתוכנית וואלה! TALK (ראובן קסטרו)
      "המסקנה מהנתונים ברורה: יש להוציא את המסתננים לרואנדה ואוגנדה". דרעי (צילום: ראובן קסטרו)

      בתגובה לנתונים טען דרעי כי "נתוני פיזור אוכלוסיית המסתננים ברחבי הארץ מוכיחים מעל לכל ספק כי תושבי דרום תל אביב, הם הסובלים העיקריים מתופעת ההסתננות. ואולם, אט אט ישנה התפשטות ליתר ערי ישראל". לדבריו, "הדבר מוביל אותי למסקנה אחת ברורה - אמשיך לפעול להוצאתם מישראל בהקדם למדינה שלישית. רק בדרך זאת אוכל להבטיח ביטחון ושלווה לתושבי השכונות והיישובים שבהם מתגוררים המסתננים".

      בכירים במשרד הפנים הסבירו כי כל החלטה שמתקבלת בסוגיה זו, משפיעה ישירות על כמות מבקשי המקלט שעוזבים את ישראל. "לקראת כל החלטה של בג"ץ רואים את הירידה במספר היוצאים. לעומת זאת, לאחר פתיחת 'חולות' הייתה עליה במספר היציאות מהארץ למדינות שלישיות", אמרו.