ויזואל בלבד, 20 שניות. "הודענו שהסורים נלחמים; אני מודה שזו לא אמת": כך הוחלט על כיבוש הגולן/אתר רשמי, ארכיון המדינה

לינץ' בדלתא המצרית

28.5.2017 / 10:00

דקות ספורות לאחר שכתב ביומן הטייסת על "הניצחון הגדול", זינק יאיר נוי-מן למטוסו ויצא לגיחת הפצצה במצרים שממנה לא שב. סיפורו של הישראלי שניצח עם קסדת טיסה וכיפה

לבוש בסרבל טיסה, הספיק עוד סרן יאיר נוי-מן לשטוף את רצפת מועדון הטייסת, להכין סלט ולעודד את חבריו. "יום לפני הכניעה הגדולה של מצרים וגרורותיה, היד רועדת לי! שמישהו אחר יכתוב!", תיאר את תחושותיו ביומן הטייסת לפני שיצא לגיחה מעל הדלתא המצרית, שממנה לא שב. גם היום, 50 שנה לאחר מלחמת ששת הימים, נפילתו מוגדרת כתעלומה, ואחותו ציונה סלע מדברת עליו כאל "הנסיך הקטן, שעקבותיו נעלמו במדבר".

יאיר נוי-מן, מלחמת ששת הימים. באדיבות המשפחה
יאיר נוי-מן, מלחמת ששת הימים/באדיבות המשפחה

נוי-מן נולד בפברואר 1942 בתל אביב ונקרא על שם מפקד הלח"י הראשון אברהם (יאיר) שטרן, שנרצח ימים לפני לידתו. הוא גדל בבית דתי-לאומי, למד בבית הספר היסודי "אמונים" בגבעתיים ובתיכון הדתי בבני ברק, וסיים את שניהם עם ציונים גבוהים. בשנת 1959, כשהוא בן 17 וחצי בלבד, התגייס לצה"ל והגשים חלום כשלבש את מדי חיל האוויר. "מגיל צעיר הוא חלם לשבת בתא הטייס", סיפרה אחותו בהתרגשות לוואלה! NEWS. "כבר מגיל צעיר מאוד יאיר היה יושב בבית ובונה טיסנים ומטוסים. בזמן מבצע סיני, כשכולנו נקראנו לתפוס מחסה במקלטים מההפצצות, הוא היה עולה למגדל המים ליד הבית, להסתכל על המטוסים שחגו בשמיים. היה לו מעיל טיסה ישן עוד מתקופת מלחמת העולם השנייה, והוא לבש אותו יחד עם קסדת טיסה ומגני עיניים, ודימה שהוא טייס קרב בגיחה בשטח האויב".

מביתה בהרצליה, תיארה סלע כיצד הכיר אחיה את מטוסי חיל האוויר, "ולמד את ביצועיהם ויכולתם הטכנית ממש מינקות", ותיארה גם תחביבים אחרים שהעסיקו אותו. "הוא היה מצלם במצלמה נסתרת מורים בבית הספר וחברים מהיחידה, ומאוד אהב מוזיקה. הוא אפילו קנה סט רמקולים ורדיו גדולים, שהיו אז מאוד נדירים".

תעלומת נפילתו של הטייס הדתי הראשון יאיר נוי-מן 18 במאי 2017. באדיבות המשפחה
מסר אחרון ביומן הטייסת/באדיבות המשפחה
"בזמן מבצע סיני, כשכולנו נקראנו לתפוס מחסה במקלטים מההפצצות, הוא היה עולה למגדל המים ליד הבית, להסתכל על המטוסים שחגו בשמיים"

מיד לאחר גיוסו, עבר נוי-מן קורס טיס, ולאחר קבלת כנפי הטיסה עבר אימון מבצעי, הטיס מטוסי אורגן וסופר-מיסטר בטייסת "הצרעה", והדריך בבית הספר לטיסה. הוא התקדם במהלך השנים ועבר לטייסת 101, טייסת המיראז', שהיו באותה תקופה המטוסים המתקדמים ביותר של צה"ל.

נוי-מן שירת בחיל בתקופה שבה מספר הטייסים הדתיים היה זעום, והמפגש בינו ובין חבריו לקורס היווה עבור רבים מהם קשר ראשון עם נער בן גילם ששומר מצוות בדבקות. הוא שילב בהצלחה צבא ודת, התפרסם במהירות, והחל להרצות לצעירים דתיים בניסיון לשכנעם להתגייס לחיל. "הוא נבחר להביא ארצה את מטוסי האורגן מצרפת, ואחד המפקדים שלו, עמוס לפידות, קרא לו לשיחה דחופה תוך שהוא מסביר לו שהמשימה אינה מתאימה למי ששומר שבת, כי קיימת אפשרות שיצטרך להטיס את המטוסים לישראל במהלך שבת. יאיר כמו יאיר החליט לצאת למשימה ואמר לנו שחשוב מאוד לבצעה", שחזרה אחותו.

ב-1966 נישא נוי-מן לאהבת נעוריו אורה, ובתם הבכורה חמוטל נולדה בטרם מלאו לו 25 שנים. השניים הקימו בית בשיכון המשפחות בבסיס חצור, וכשפרצה המלחמה, נשאה אורה בבטנה את בנם, אך הוא נולד לעולם שבו לא יכיר את אביו.

יאיר נוי-מן, מלחמת ששת הימים. באדיבות המשפחה
יאיר נוי-מן, מלחמת ששת הימים/באדיבות המשפחה
"כל חצי שעה התקשרתי לקצינת הנפגעים שתנסה לתת עוד בדל של אינפורמציה על גורלו, ופשוט לא ידעו כלום"

ב-5 ביוני 1967 היה נוי-מן בכוננות שיא לתקיפת שדות התעופה של מדינות ערב, לאחר שהוקפץ מבית הספר לטיסה. טייסת המיראז'ים תקפה את שדה התעופה קהיר-מערב והשמידה חמישה מפציצי טופולב 16, ונוי-מן נקרא למשימה ברמקול תוך זמן קצר. דקות לאחר מכן, הוא כבר היה מעל אדמת מצרים בדרך להפצצה נוספת, הפצצה ממנה לא שב.

באופן יוצא דופן, שירתו האחים יחד בבסיס חצרים, וסלע קיבלה את הדיווח הקשה במהירות. "הלכתי לטייסת של יאיר כחלק מהתפקיד שלי ביחידת הקשר של הבסיס, ואחד החברים שאל אותי: 'שמעת שאחיך נפל?'", שחזרה האחות את הרגעים הקשים. "הלכתי למפקד הטייסת שאישר שיאיר נעדר ושמחפשים אחריו. כל חצי שעה התקשרתי לקצינת הנפגעים שתנסה לתת עוד בדל של אינפורמציה על גורלו, ופשוט לא ידעו כלום".

בני המשפחה חיו בין ייאוש לתקווה במשך כשלושה חודשים ארוכים, שבהם לא ידעו מה עלה בגורלו של יאיר. "הכרתי טייסים שנשבו והאמנתי בכל עת שאחי עוד יחזור", נזכרה סלע, "אך לבסוף הוטסה גופתו ארצה על ידי הצלב האדום. חמישים שנה מאז משימתו האחרונה, נסיבות מותו של נוי-מן עדיין לא ברורות לחלוטין, ועדויות חבריו לטייסת גרסו כי הוא נטש את מטוסו בשלום, אך נרצח בידי תושבי הכפר זקזיק שבדלתא המצרית. "היינו אז נורא תמימים ולא שאלנו שאלות", הסבירה אחותו, שקיבלה לפני כמה שנים גזיר עיתון ישן ובו תמונת החוגר של הטייס – מבלי שהצליחה להסביר באילו נסיבות צולמה התמונה. "אני בספק גדול אם מישהו בכלל ניגש לזהות את גופתו לפני קבורתו", הדגישה.

אלפים ליוו את סרן נוי-מן למנוחות, וסלע משחזרת "אלפי אנשים שחלקו כבוד אחרון ועמדו בצדי הדרך מהבית שלנו בתל אביב ועד לבית העלמין" בקרית שאול. "הוא השאיר אחריו אישה הרה ותינוקת בת חצי שנה", כתבו העיתונים לאחר המלחמה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully