לאן את נוסעת?

כמו שריף המפוצץ דינמיט במכרה זהב במערבון הוליוודי, תועד שר התחבורה, ישראל כץ השבוע לפני שנה בדיוק, כשהוא מפוצץ את גשר מעריב המיתולוגי. "העיר תל אביב ידעה בעבר פיצוצים כואבים, שגבו מחיר כבד", אמר שר התחבורה ישראל כץ רגע לפני שלחץ על המתג. "הפיצוץ הזה מסמל תקווה והתחדשות. אנחנו בונים עורק חיים חדש לעיר ולמטרופולין כולו, ומגשימים חזון של למעלה מ-100 שנה. אני מקווה ומשוכנע שהלחיצה הזו עכשיו, שהיא קשה ולא פשוטה אחרי קרוב ל-60 שנה של תכניות שלא הוגשמו, תקל עלינו את החיים בעיר הזו ובמדינה אחר כך". וכך, בקול נפץ רועם שלווה בענני אבק, הסתיים עידן אי הוודאות לגבי מועד תחילת עבודות הרכבת, והחל עידן אי הוודאות לבעלי העסקים, לנהגים, ואפילו ללוכדי החולדות.

אחרי אין ספור עיכובים, דחיות ותכניות שנגנזו, יצאו לדרך עבודות הקמת התחנות באוגוסט 2015. היעד להפעלת הקו האדום, עמוד השדרה של מערך הרכבת המתוכנן, הוא אוקטובר 2021. הקו האדום צפוי לעבור באזורים העמוסים ביותר במטרופולין גוש דן וישרת את מספר הנוסעים הגדול ביותר בהשוואה ליתר הקווים. הקו ייצא מהתחנה המרכזית בפתח תקווה, דרך בית החולים בילינסון, לאורך רחוב ז'בוטינסקי בבני ברק וברמת גן. ממחלף גהה ועד נווה צדק יעבור הקו במנהרה תת קרקעית כשבהמשך תימתח המסילה שתחבר את הרכבת ליפו ולבת ים.

שנה אחרי תחילת העבודות, וואלה! NEWS מביאה תמונת מצב עדכנית של קצב התקדמות המיזם, תוך שימוש בצילומי רחפן מיוחדים ובתיעוד במצלמת 360 באתרי הבנייה. אילו תרחישי בלהות התממשו, מהם הקשיים שהתעוררו בשטח ומה עוד צפוי במסגרת העבודות על אחד ממערכי התשתית השאפתניים שקמו פה מאז ומעולם?

בעומק של 30 מטר מתחת לפני האדמה, במקום שבו עתידה לפעול הרכבת הקלה בגוש דן, הוצגה לראשונה החודש התקדמות העבודה על הקו האדום. "ייתכן שתהיה הקדמה בלוחות הזמנים של חפירות הקו, וייתכן אף שהרכבת תחל לפעול לפני יעדה המתוכנן באוקטובר 2021", העריך שם השר כץ. "הפרויקט מעסיק אלפי עובדים. עם תום עבודות הקו האדום ייסעו בו כ-70 מיליון נוסעים בשנה. המטרה היא להוריד 50 אלף כלי רכב פרטיים מהכבישים, תוך קירובם של אלפי אנשים שעד כה לא השתמשו בתחבורה ציבורית, כך שיחלו להשתמש בה כפי שמקובל בשאר ערי העולם".

עד כה השלימה נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים – החברה הממשלתית שאחראית על מיזם הרכבת) את שלב א' של הפרויקט, שכלל פינוי תשתיות ושינויים בהסדרי התנועה. שלב ב', בניית התחנות התת קרקעיות, נמצא בעיצומו - אלו הם האתרים הפזורים ברחבי תל אביב וגם מעט מחוצה לה. בימים אלה נמצאת בעיצומה הרכבת מכונת כריית מנהרות (TBM), הראשונה מתוך שמונה מכונות ענק שיכרו את מנהרות הקו האדום. תחילת הכרייה מתוכננת ליוני 2017 והתהליך צפוי להימשך מספר חודשים. לאחר מכן יונחו המסילות ויותקנו מערכות הרכבת. נסיעת המבחן הראשונה מתוכננת ל-2020.

לצד ההתרגשות והציפייה קמו גם לא מעט מבקרים לפרויקט. אחד מהם הוא האדריכל ישראל גודוביץ', שהיה מהנדס עיריית תל- אביב כשהחלו עבודות התשתית של הרכבת. "ראיתי את הפרויקט של חיי נהרס לי מול העניים", הוא אומר. "תל-אביב היא לא כביש חוצה ישראל. תל-אביב היא עיר דינמית, חיה ונושמת ולאור המפגעים שעוברים על הכרך האומלל – העיר שלנו בקושי שורדת. אי אפשר לקחת ביד אחת עיר וביד השנייה פטיש ולהכות בה בלי כל הגיון". גודוביץ' לא מסתיר את אכזבתו מתהליכי קבלת ההחלטות שעסקו במיזם העצום, החלטות שלטענתו שיתקו את העיר המרכזית בישראל. "איך קורה שהורסים את הגשר ולא שומרים על נתיב גישה פנוי? כל העיר סתומה. כל יום סוגרים עוד רחוב ועוד צומת. העיקר שכל העיר מרושתת בשלטים כחולים 'קשה עכשיו – הקלה אחר-כך'. כשבנו את המטרו בפריז הכבישים היו ריקים. איך אמבולנס מגיע היום לרחוב נחמני? הוא פשוט לא יכול ויש עוד מאות רחובות כאלה. אבל העיקר שהשר שמח וראש העיר מרוצה. אני שבור, הפסקתי לעבוד על פרויקטים באזור תל-אביב. קשה לי לראות מה קורה לעיר שאני כל-כך אוהב", מסכם גודוביץ'.

מי שבוודאי מבינים על מה גודוביץ' מדבר הם בעלי העסקים שפועלים בסביבת אתרי העבודות. רבים מהם חוו טלטלה קשה מאז החלו המכונות לחפור ולקדוח. חלקם פיטרו עובדים, והפסדים כספיים גדולים אף דחפו אחדים מבעלי העסקים לפשיטת רגל. "אחרי שסגרו את הצומת אולי ארבע מכוניות נכנסות אלינו למוסך וזה ביום טוב", אומר שלמה מחדד, מנהל מוסך איתוראן בצומת בית מעריב. "לקוחות מתקשרים, שומעים איפה המוסך יושב המוסך ופשוט לא מגיעים. פתחנו את העסק לפני 30 שנה בגלל המיקום ובימים יפים היו עוברות במוסך בין 15-20 מכוניות ביום. עכשיו אין זכר לזה. בגלל המצב נאלצתי לפטר ארבעה עובדים כי פשוט אין עבודה". מחדד לא מסתיר את אכזבתו מהדרך בה מתנהלת העבודה באתר. "אנחנו בלב ליבו של אתר בנייה, בחודש שעבר נפל פה עמוד חשמל והתפוצצו צינורות מים, ימים שלמים לא עבדנו. מי שילם על כל התקלות האלה? אנחנו, הפראיירים. בימים אלה אנחנו וכמה מבעלי העסקים שנפגעו מהעבודות מגבשים תביעה ייצוגית נגד נת"ע, עיריית תת אביב ומשרד התחבורה. אנחנו מרגישים שגנבו אותנו, שנה שלמה ובקושי מתקדמים בעבודות. הדבר היחיד שזז כאן הן מכוניות הפאר של מנהלי האתר שבאים לפה להוציא לנו את העיניים".

אחת המסעדות שספגה פגיעה קשה היא מסעדת "olive" בסניף קרליבך, שממוקמת לא רחוק מהמקום בו עמד גשר מעריב. "עבודות הרכבת פגעו בנו פגיעה אנושה", מספר איתי אלחנן, מנהל המסעדה. "נאלצנו לפטר עשרות עובדים. מצוות של 30 עובדים, ירדנו לשלושה בלבד, והמחזור השנתי שלנו צנח בקרוב ל-60%. היינו מסעדה שפתוחה 24/7 אבל התחלנו לסגור בלילות כי פשוט לא עוברת פה נפש חיה בלילה. המצב קטסטרופלי. פיטרתי שפים, אני מגיע לעסק ומבשל". אלחנן לא מסתיר את המחשבות הקשות שמלוות אותו. "אנחנו מנסים לשרוד. אמרו שיעזרו לנו עם הארנונה. מישהו זוכר אותנו? ראש העיר חולדאי הסתובב פה מחוץ לעסק לבוש בחליפה ופיזר חיוכים לכל עבר, בשבילו היינו רק מעצור קטן בדרך. נטשו אותנו". שיא השפל מבחינתו הגיע בשבוע שעבר, כשקבלנים של נת"ע הגיעו לעסק והודיעו לו שעליו לסגור אזור מרכזי במסעדה בעקבות העבודות. "הם לא ידעו לפני שהחלו לחצוב לאן יגיעו החפירות? מי יחזיר לנו עכשיו את עשרות אלפי השקלים שהושקעו כאן בעבודות הגינון והעיצוב ויהרסו כליל?".

בעלי העסקים טוענים כי לפני שהחלו העבודות נציגים של העירייה, נת"ע ומשרד התחבורה הסתובבו בין החנויות, ניסו להסביר על התכניות והבטיחו לסייע בשימור הלקוחות, בשיווק ובטיפול בשבילי הגישה המובילים אל העסקים. "הם ישבו אצלנו במסעדה והבטיחו לסייע. בפועל אפילו שביל מסודר אל המסעדה בקושי יש", אומרת נורית, מנהלת מסעדת "מפגש הסטייק" ברחוב המסגר. איתי, בנה של נורית ומנהל משמרת במסעדה, מנסה לשמור על אופטימיות. "המצב מורכב אבל לעסק שלנו מוניטין של עשרות שנים. הלקוחות הקבועים שלנו לא יעזבו אותנו כל-כך מהר, אבל מאוד קשה להביא קהל חדש".

ומה לגבי פקקי הענק מהם חששו הנהגים הרבים במטרופולין גוש דן העמוס? "אנחנו מזהים שינוי בהרגלי הנסיעה של הציבור המגיע בבוקר לאזור ויוצא בסוף יום העבודה", מספר סנ"צ שחר ישראלי, ראש הזרוע המבצעית של המנהלת המשטרתית של הרכבת הקלה. "מאז החלו העבודות אנחנו רואים שהציבור מקדים בשעה. אם בעבר העומסים היו מתחילים בשעה 07:00-07:30 בבוקר, היום אנחנו מזהים את התנועה העמוסה כבר ב-06:00 בבוקר. אנחנו מזהים את התופעה גם בשעות אחר הצהריים. אנשים יוצאים הביתה כבר ב-14:30. הציבור עושה את החשבון ומנסה להימנע מהפקק".

בדיוק שנה חלפה מהקמת המנהלת המשטרתית. היום היא מונה 116 שוטרי תנועה ובימים האחרונים החל גיוס נוסף שאמור להעלות את מצבת כוח האדם שאחראית להסדרת התנועה ופעולות האכיפה באתרי העבודות ל-133 שוטרי תנועה. "אנחנו פרוסים במעטפת של הקו האדום. כיום יש 11 אתרי עבודה לאורך הקו והשלב הבא הוא הרחבה דרומה של העבודות אל שדרות ירושלים ביפו והלאה אל בת ים. אנחנו עובדים בשלוש משמרות, למעט שבת כשאין עבודות. מטרופולין תל אביב היה פקוק מאז ומעולם אבל למרות התחזיות הקודרות ערב העבודות על כאוס מוחלט, היום לא מדברים במונחים האלה. אנחנו נפרסים בצמתים על פי זמנים מוגדרים בהתאם לתחזית תנועה יומית ופועלים להזרים את התנועה, למנוע חסימות נתיבים ובמיוחד צמתים מרכזיים" מוסיף סנ"צ ישראלי.

במשטרה ניהלו בשנה שעברה מאבק מול משרד התחבורה ונת"ע על מועד תחילת העבודות וההיקף. ממלא מקום המפכ"ל דאז, ניצב בדימוס בנצי סאו וממלא מקום מפקד המחוז, תנ"צ בדימוס יורם אוחיון, קבעו כי החפירות יתחילו באוגוסט וצמצמו לשניים את מספר האתרים בראשית העבודות. "העובדה שהתחלנו באוגוסט אפשרה תקופת בחינה והסתגלות של הציבור למצב החדש. הכבישים באוגוסט פחות עמוסים משמעותית, וכך היה גם בספטמבר, שהיה חודש חגים. בתחילה פעלנו יותר כדי להרתיע ורשמנו יותר דוחות לנהגים שנסעו בנתיבי תחבורה ציבורית או שביצעו עבירות של חסימת צמתים ונתיבים. אבל עכשיו, כשהציבור יותר מודע, אנחנו מתמקדים בהכוונה ובהזרמת תנועה. השוטרים נתקלים מדי יום בנהגים שמתבלבלים בשל שינוי הסדרי התנועה. לפעמים הוויז לא מעודכן על השינויים בצירים. ההנחיה לשוטרים היא להסביר, להדריך את הנהג, ולא למהר ולרשום דוח. "דוחות תנועה נרשמים רק במקרים מסוימים וחמורים", אומר גורם במשטרת תל אביב. "אנחנו נמצאים ברף הנמוך של דוחות התנועה וחשוב שהציבור ידע אין מכסות דוחות לשוטרים בשטח".

סנ"צ ישראלי מצביע גם על שינויים בהרגלי הנסיעה אל המטרופולין וממנו. "יש מעבר לא מבוטל לתחבורה ציבורית, במיוחד לרכבת ולאוטובוסים. אנחנו רואים עליה בשימוש ברכב דו גלגלי, בדגש על אופניים חשמליים. באשר לחניוני חנה וסע, אנחנו עלתה מאוד תפוסת החניונים באזורים כמו נתניה ומודיעין. בחניון הנתיב המהיר ליד נתב"ג אי אפשר כמעט למצוא מקום חניה פנוי אחרי 07:30 בבוקר".

נראה שלפחות כמה מהעובדים שמגיעים למשרדים בקרבת העבודות מסכימים עם סנ"צ ישראלי כי התחזיות על גיהינום תחבורתי לא התממשו. כמה מהם אפילו מציינים שפרויקט הרכבת דווקא שיפר את איכות חייהם, הרבה לפני שיצא אפילו קרון אחד מהתחנה. "אם פעם הייתי צריכה שעה וחצי כדי להגיע לעבודה שלי ברחוב המסגר בתל אביב, היום בשעה 7:30 אני עולה לאוטובוס ברמת אביב וב-08:15 אני כבר אחרי כוס קפה בעבודה", מספרת רנה כהן, פקידה באחד מסוכנויות הרכב שבצומת הרחובות יצחק שדה והמסגר. "בעבר כניסה עם רכב פרטי לאזור הזה בשעות הבוקר היתה כרוכה בסיוט מתמשך שבסופו לא רק שהייתי מאחרת לעבודה, גם הייתי מגיעה עצבנית. היום אחרי שרישתו את הרחובות בנתיבי תחבורה ציבורית והתחילו להסתובב פה שוטרים שאוכפים את הכללים, כבר לא משתלם להגיע לעבודה עם הפרייבט", מוסיפה כהן.

גם לנתיב פרץ, שמתגורר ברחוב דיזנגוף בתל-אביב, השתפרה הדרך אל העבודה. "כשהתחילו העבודות היה סיוט כי לקח זמן ללמוד את השינויים בדרך, אבל עכשיו הכל זה צ'יק צק. הקימו לנו תחנות אוטובוס חדשות ממש ליד העבודה, הכל נגיש. מי היה מאמין שבמצב הקיים אתה יכול להגיע למרכז תל-אביב בדקות מעטות".

לעומתם, אורי בלקני, מהנדס תוכנה באחד מחברות ההייטק ברח' יצחק שדה הולך לאיבוד כל בוקר מחדש. "אני מוצא את עצמי מסתבך בדרכים החדשות למעלה משעה ורבע כל בוקר", הוא אומר. "שם המשחק פה זה ספונטניות: אתה לא יודע מה מצפה לך. אתה יכול לנסוע בדרך אחת ולגלות לפתע שסגרו לך נתיב. נכון יש הכוונה לדרך חלופית, אבל זה מבלבל כל פעם מחדש, וזה עוד לפני שדיברתי על המבוכים שאני צריך לעבור כדי להגיע לחניה שלי".

אחד החששות האקזוטיים יותר סביב עבודות הרכבת נגע לחשש התושבים בקרבת העבודות מפני חולדות. "כלי התקשורת יצרו תחושת פאניקה מוגזמת בקרב הישראלים, ממנה עלה כי ביום תחילת עבודות, נחילי ענק של חולדות יציפו את הרחובות, יטפסו על הקירות ויכרסמו כל מה שעולה בין שיניהם. זה לא כך", אומר אלי כהן, יו"ר התאחדות המדבירים בישראל. יחד עם זאת, לדברי כהן כן נצפתה עליה במספר המזיקים. "בשנה האחרונה חלה עלייה חדה בקריאות למדבירים כדי שיגיעו לנטרל חולדות, בעיקר באזור הרחובות מזא"ה, נחמני ובקרבת גשר מעריב. אנחנו מדברים על עליה בהיקף של 50 אחוז בקריאות".

כהן מסביר מה גורם לאותן חולדות לצאת מהמחבוא. "הן חיות בלהקות. החפירות גורמות להן לשנות את מיקומן ונוצרים חיכוכים בין הקבוצות. ברגע שקבוצה נתקלת באחרת, יש מאבקי טרטוריה וכמה מהחולדות עולות על פני השטח".

"גל הטלפונים החל עם תחילת העבודות", מספר איתי פוטש, לוכד חולדות במקצועו. "אני מקבל יותר מ-20 שיחות ביום מאנשים שפשוט לחוצים מהאפשרות שחולדה תסתובב להם בין הרגליים, ברוב המקרים השיחות מסתיימות בעצות לאיטום הבית, אבל מספר הלכידות השנה עלה בהרבה", הוא מוסיף.

אך הרכבת הקלה היא לא רק סיפור תל אביבי. לאחרונה קבעה הממשלה כי נת"ע תתקדם גם בתכנון הקו הירוק והסגול, שאמורים לחבר את יהוד, חולון וראשון לציון לרשת קווי הרכבת הקלה. המדינה הקצתה למטרה זו 30 מיליארד שקל. נת"ע הודיעה שתביא את תשתית הקווים לאישור הממשלה עד סוף השנה, במטרה להתחיל בעבודות כבר ב-2018, כשמשך הקמת שני הקווים הנוספים מוערך בשש שנים ממועד תחילת העבודות.

בחודש שעבר הפגינו כ-300 תושבים מאזור רמת גן והסביבה במחאה על כך שתוואי הקו הסגול שיחבר את תל-אביב ליהוד צפוי לעבור מטרים ספורים מבתי מגורים ובתי כנסת ברמת גן. "למי לא פנינו? הגשנו התנגדויות, הצענו חלופות. במשרד התחבורה ממשיכים בשלהם. במקום שאראה מהבית שלי שדרת אקליפטוסים הירוקה, אני הולכת לראות רכבת קלה", מחתה קרן למפל, המתגוררת עם בן זוגה ושלושת ילדיהם ברמת גן. "קנינו את הבית כי חיפשנו אזור שקט ונעים לגדל בו את ילדינו. גני הילדים, בתי הספר, מרכזי הקניות ואפילו מקומות העבודה קרובים. חבל שהמצב ישתנה עקב העבודות על הקו הסגול". היא העידה כי לא ידעה על התכנית המתגבשת ליד ביתה. "כמו במבצע חשאי, הסתירו את הסוד. במקרה אחת השכנות יצאה לטייל עם הכלב וראתה את המודעה שבקרוב יחלו עבודות התשתית", הוסיפה.

מבצע מורכב כל כך שלקחה על עצמה המדינה – הכולל עבודות בלב המקומות העמוסים ביותר בישראל ובשטחן של חמש רשויות מקומיות – לא יכול לעבור ללא תקלות. אבל שנה לאחר שהחל השלב המעשי של הפרויקט, אפשר לומר כי בניגוד לתחזיות החמורות ביותר, השמיים לא נפלו. למרות עיכובים וקשיים העבודות מתקדמות, התושבים ממשיכים להגיע למקומות העבודה בסביבת אתרי הבנייה ואפילו החולדות לא כילו בשיניהן את העיר תל אביב.

נראה שהנפגעים הגדולים ביותר הם בעלי העסקים בסביבת תחנות הרכבת. כשבאופק כבר מתחילים לראות את העבודות לבניית קווים נוספים, זו נקודה מדאיגה שצריך לקחת בחשבון. מעדויותיהם עולה שלמרות הרצון הטוב מצד הרשויות, רבים מהם נאנקים תחת עול הפגיעה הכלכלית שנגרמה להם ולא ברור אם יוכלו לשרוד עד סיום העבודות. גם אם הבנייה תסתיים לפני המועד המתוכנן, מאוד ייתכן שהם כבר פספסו את הרכבת.

מעיריית תל-אביב נמסר בתגובה: כאשר יתקיים דיון ממשלתי ורציני בנוגע לסיוע לעסקים, העיריות יהיו שותפות כתמיד למציאת הפתרונות. עם זאת, מאחר שעיריית תל אביב-יפו מודעת לקשיי העסקים בתוואי העבודות, נעשים מאמצים רבים לסייע וללוות אותם. בין היתר יזמה העירייה הקמת קרן ייעודית לסיוע והביעה נכונות להקצות לכך חמישה מיליון שקלים. הקרן אמורה להיות משותפת עם משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, אולם עד כה לא השיבה המדינה לפניות העירייה בנושא. מעבר לכך, מרגע תחילת העבודות ועד היום, ביצעה העירייה מספר פעולות יזומות, הכוללות מפגשים שוטפים עם בעלי העסקים, קיום אירועים המוניים בסמוך למתחם העבודות, מתן הקלות בהיתרים לעסקים, פרסום מבצעים בבתי העסק, הצבת שלטי הכוונה ופרסום על גדרות אתרי העבודה, תליית דגלים עם שמות העסקים וכיוצא באלה. באם קיים חוסר בעסק ספציפי, בעל העסק מוזמן לפנות באמצעות קשרי הקהילה מטעם נת"ע והנושא ייבדק גם על ידי העירייה.

כל העבודות מבוצעות בתחום הדרך/מדרכה ולא בתחום המגרשים הפרטיים. יחד עם זאת, בשל אילוצים נקודתיים הנובעים מביצוע התחנות התת קרקעיות ו/או העתקת תשתיות קיימות, לעיתים מבוצעות עבודות בצמידות לבתי העסק, תוך הידברות ויידוע העסקים. נעשים כל המאמצים על מנת לצמצם הפרעות אלו.

מחברת נת"ע נמסר בתגובה: החברה רגישה מאוד למצוקת העסקים ומקפידה לקיים את התחייבותה לסייע להם בהבטחת הנגישות. בכל אתר עבודות מוצבים נציגי קשרי קהילה שנמצאים בקשר שוטף עם כל העסקים באזור. נת"ע דואגת במידת הצורך לפריקה וטעינת סחורות במקומות שאינם נגישים לרכב, להוספת תאורת רחוב ופרסום בתי העסק על גבי גדרות האתרים. לחלק מהעסקים עזרנו גם, לבקשתם, לעצב לוגו שיופיע על הגדרות. במקומות בהם יש צורך מיוחד, הוספנו גם שלטי הכוונה מיוחדים. במהלך העבודות מתעורר מעת לעת הצורך להרחיב את שטח העבודות באופן זמני לצורך ביצוע עבודות תשתית נקודתיות.

יש להדגיש כי הרחבות אלו מבוצעות על בסיס היתרים מאושרים על ידי כל הגורמים. נת"ע בחרה לבצע הרחבות אלו רק בהתאם לצרכים הביצועיים ולקצר את משך זמן ההפרעה לבעלי העסקים והתושבים. העבודות אינן פולשות לתוך שטח העסקים עצמם, אך עשויות להקשות על הגישה אליהם. נת"ע עושה מאמצים רבים להתחשב בבעלי העסקים במקרים אלה על מנת לצמצם את ההפרעה ככל האפשר, וכמובן דואגת ליידע אותם מבעוד מועד.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: משרד התחבורה הנחה את חברת נת"ע להקל ככל שניתן על כל בתי העסק בזמן ביצוע העבודות של פרויקט הקו האדום. בהתאם להנחיית משרד התחבורה, תתאפשר גישה ישירה ונוחה לבתי העסק עבור הולכי הרגל, תותר פריקה וטעינה של סחורות במהלך היממה, ובמידת הצורך קבלן העבודה בשטח יסייע לבעלי המסחר להעביר סחורות.

עורך הפרויקט: יונתן שם טוב; עריכת וידאו: רן צימט, אביחי ברוך; הפקה: רחלי ורדי, אור כהנא; צילומי רחפן: skypro; צלמי סטילס: ראובן קסטרו, דרור עינב