וידאו: כך תקלפו ביצה קשה בשניות ספורות
אמנם על גבי כל ביצה מוטבע תאריך פג תוקפה, אך למעשה לא תמיד צריך לסמוך עליו בעיניים עצומות. לעיתים, התאריך המוטבע הוא מחמיר מדי, וניתן להשתמש בביצה גם לאחר שעבר המועד הכתוב. איך יודעים האם הביצה טובה למאכל? בניגוד לירקות, פירות או בשר, במקרה של ביצים לא ניתן לסמוך על חוש הריח או המישוש. מה עושים? ובכן, יש מספר דרכים כדי לדעת האם הביצה שלנו טריה וטובה למאכל.
1. מבחן הציפה: זהו כנראה המבחן המוכר והמפורסם ביותר לזיהוי ביצים טריות. איך זה עובד? ממלאים קערה או כוס במים ומניחים בפנים ביצה. אם הביצה צפה - היא אינה טריה ואינה ראויה למאכל. אם הביצה שוקעת, היא טריה וטובה למאכל. מה הרציונל מאחורי המבחן? קליפת הביצה אמנם קשה, אך עדיין חדירה לאויר. מכאן, שככל שהזמן עובר, כך נכנס יותר אויר לתוך הביצה. על כן, ככל שיש יותר אויר בביצה - כך היא צפה יותר מה שמעיד על כך שעבר זמן רב מרגע הטלתה.
2. מבחן השבירה: דרך נוספת, היא לשבור את הביצה לתוך קערה רחבה או צלחת. אם החלבון עכור והחלמון מוצק ולא 'נמרח' - הרי שהביצה טרייה. אם החלבון צלול והחלמון 'נשבר' בקלות - הביצה אינה טרייה. בכלל, אם הביצה 'מתפשטת' על שטח הפנים של הכלי - היא אינה טרייה. כמו כן, אם חלמון אשר נע בחופשיות על הכלי מעיד כי הביצה אינה טרייה. מדוע? וודאי שמתם לב שמהחלמון יוצא מין חוט לבן דקיק. תפקידו הוא לייצב את החלמון במרכז החלבון. ככל שעובר יותר זמן, כך הוא נחלש יותר, מה שגורם לחלמון לזוז יותר בחופשיות.
3. מבחן הביצה הקשה: אמנם הדבר פחות נוח למשתמש, אך עובדה ידועה היא שככל שקשה יותר לקלף ביצה קשה, כך היא דווקא טרייה יותר.
4. מבחן השקשוק: זוהי דרך פחות מומלצת, אך בכל זאת מוכרת. ניתן לשקשק את הביצה סמוך לאוזן. אם שומעים קול שקשוק, משמעו שהביצה אינה טרייה. אם לא שומעים כלום, הביצה טרייה. העיקרון שעומד מאחורי המבחן הוא אותו עיקרון מסעיף 1 (מבחן הציפה): ככל שהזמן עובר, כך נכנס יותר אוויר לתוך הביצה. ככל שיש יותר אוויר בביצה, כך יש יותר שקשוק.