המוסר הלא יהודי של האתיקה הרפואית

מדהים לשמוע על האתיקה הרפואית של הסתדרות הרופאים, לפיה אין להזין חולה בכפייה - גם אם קיימת סכנה לחייו - אם הוא לא רוצה בהזנתו. זו גישה לא יהודית בעליל, הנוגדת לחלוטין את תפיסתה של היהדות את ערך החיים ומשמעותם.

יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר אידלמן, מנצל כל במה להשמיע אתיקה מסוכנת הסותרת את ערכי היהדות המתייחסים לפיקוח נפש, ולצערי, הדברים מתקבלים בתקשורת ובציבור כאתיקה המאדירה את כבוד האדם וחירותו, בעוד שלמעשה יש לראות בה אתיקה של שפיכות דמים.

האתיקה הרפואית של אידלמן גורסת שלהזין בכפיה זה עינוי, אך עמידה מנגד, כשאדם עומד למות כי הוא רוצה בשביתת הרעב שלו (גם אם הוא עצמו אינו רוצה למות, אך הוא מסתכן) - היא מוסר דגול, השוחר את כיבוד רצונו של האדם.

אני לא דן במקרה של המחבל, כאן קיימים גם שיקולים שונים המתייחסים לפיקוח נפש של אחרים הנובעים מכניעה לשביתת הרעב שלו, אלא בעמדה העקרונית הנותנת אוטונומיה לרצונו של החולה, גם אם הוא ימות כתוצאה מאי התערבות, והמקנה הכרה מוסרית וחוקית לבעלותו של האדם על גופו.

האדם אינו בעלים על גופו וגם לא ד"ר אדלמן. קל וחומר שאין הוא בעלים על גופם של אחרים. התורה מצווה כבר את בני נח - כלומר, את האנושות כולה, גם הגויים - 'ואך דמכם לנפשותיכם אדרש', כלומר, חל איסור מוחלט להתאבד.

איסור ההתאבדות הוא אחד מאיסורי התורה הראשונים שהאנושות הצטוותה בהם, והוא מן החמורים בהם. המדרש מגדיר את זה כך: 'לא תרצח – לא תתרצח'. הרמב"ם פוסק שאין למתאבד חלק לעולם הבא, ויש לראותו כמי שדמו בראשו וכרוצח עצמו. כמו כן, אין מביאים אותו לקבר ישראל.

אך קיים גם איסור חמור על עמידה מנגד, ואי הושטת עזרה לאדם העומד למות. גם כאן מדובר על ציווי תורה - 'לא תעמוד על דם רעך', וכן 'והשבותו לו', שיש להשיב את גופו של אדם לעצמו, קל וחומר מהחיוב הכללי להשבת אבדה.

על פי התלמוד הירושלמי, אדם אפילו חייב לסכן את חייו להצלת אחרים. יש גם דיון האם החובה להציל אחרים היא גם במחיר איבוד אבר של המציל, או אפילו באיבוד כל רכושו של המציל.

אין דבר מוקפד וחמור יותר מחייו של האדם עלי אדמות. ערך החיים של האדם, למעט חריגים שאינם נוגעים לדיון זה, הם הערך הנעלה ביותר. האיסור להתאבד, שנתפס כרצח וכפגיעה בצלם אלוקים – שהוא הבעלים על האדם, ונפשו של האדם היא פיקדון אצלו – הוא הביטוי העילאי לערך הנעלה של חיי אדם. כך גם החובה המוקפדת להצלת חיים אפילו במחיר גבוה מאוד.

האתיקה שמציעים ד"ר אידלמן, והסתדרות הרופאים, אינה אתיקה יהודית ולא אתיקה אנושית, אלא מעמידה תפיסה רופסת ההופכת את היוצרות המוסרים היהודיים. אתיקה זו מסוכנת ומדרדרת את ערך החיים ומשמעותם.

יחד עם הנטייה הגוברת להמתות חסד, שגם היא ביטוי לכיבוד רצונו של החולה, האתיקה הרפואית הישראלית הופכת – כמעט כמידת סדום - מאתיקה של חיים והצלת חיים, לאתיקה של חידלון ומוות.

לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.