וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הפשע והאלימות השתלטו על המגזר הערבי - והוא צמא לפתרונות

13.3.2015 / 16:00

ב-15 השנים האחרונות נהרגו יותר מאלף בני אדם ברחבי המגזר. האזרחים מיואשים והפוליטיקאים ממשיכים לפזר הבטחות. "החיים עצמם", סדרת כתבות העוסקת בנושאים שהורגים אותנו - אך לא מוזכרים במערכת הבחירות. כתבה רביעית בסדרה

ב-24 במאי 2008, נכנס נער בן 16 לשטח בית ספר בכפר טובא-זנגרייה שבגליל, במטרה "לסגור חשבון" עם אחד התלמידים, שלטענתו הסתכסך עם אחיו הקטן. ויכוח קשה התפתח בין השניים, וארחיים הייב, בן 17, מיהר להפריד בין הנצים. בן ה-16 שלף ודקר אותו בחזהו, לעיני התלמידים. הייב התמוטט על הארץ ומת כעבור זמן קצר. לראשונה בישראל נרצח תלמיד בתוך בית ספר בידי תלמיד אחר, אולם המקרה התקבל בחברה הישראלית באדישות כמעט גמורה.

"האלימות הפכה לחלק מהחיים בכפר ואני כבר לא מאמין שהמצב ישתנה", סיפר בייאוש אביו של ההרוג, מוחמד הייב. "אחרי בני היו כאן מקרי רצח נוספים וכלום לא קרה. התחושה כאן היא שמחכים לבא בתור ולא יודעים מי זה יהיה". האם כעת יש סיבה לתקווה? הפוליטיקאים הערבים התחייבו לפעול בנושא, וראש "הרשימה המשותפת", איימן עודה, אף הבטיח כי "הסוגייה תהיה בראש מעיינינו בכנסת הבאה".

עוד בוואלה חדשות:
הערכה: בת ה-14 מהצפון נרצחה בשל סכסוך בין משפחות
"הערבים מבריחים תושבים": הקאנטרי בכוכב יאיר - ליהודים בלבד
איימן עודה כאן, כדי שתפסיקו לפחד מערבים

מוחמד הייב מטובא-זנגריה שבנו ארחיים, נרצח בבי"ס. מרץ 2015. חמד אלמקת, מערכת וואלה! NEWS
"התחושה כאן היא שמחכים לבא בתור". מוחמד הייב עם תמונת בנו/מערכת וואלה! NEWS, חמד אלמקת

כ-6,300 תושבים מתגוררים בטובא-זנגרייה, ממזרח לראש פינה, ובשמונה השנים האחרונות אירעו בו חמישה מקרי רצח, ועוד שורה ארוכה של אירועי אלימות קשים. "אני איבדתי את היקר לי מכל, את בני. האם עוד אנשים צריכים לסבול כמוני?", שאל הייב בתסכול. לטענתו, "המדינה לא עושה מספיק להילחם באלימות. אני לא מרגיש שבאמת מנסים לעשות משהו. אחרי שיש רצח או אירוע קשה אחר, המשטרה מקימה מחסום בכניסה לכפר ורושמת דוחות תנועה. כך נאבקים באלימות?".

טובא-זנגרייה אמנם חריג מבחינת מספר אירועי האלימות בו, אולם המצב ביישוב משקף בעיה עמוקה, שפוגעת בכל חלקי החברה הערבית בישראל ,ולא רק בה. שייח כמאל ריאן, סמנכ"ל המרכז לשלטון מקומי וראש מועצת כפר ברא לשעבר, איבד את בנו, מועאד, בן 27, שנרצח בירי בשנת 2009. בעקבות זאת, הוא הקים יחד עם שותפיו את "אמאן – המרכז הערבי למלחמה באלימות".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

על פי הנתונים שבידי המרכז, מאז אירועי אוקטובר 2000, נהרגו כ-1,050 בני אדם באירועי אלימות בחברה הערבית בארץ. "51 על ידי המשטרה, והשאר – אנחנו רוצחים אחד את השני", טען ריאן. הוא הוסיף כי 65% ממקרי הרצח של נשים בידי בני זוגן בישראל קורים בחברה הערבית, וחלקה של החברה הערבית בכלל הפשיעה הוא כפול מחלקה באוכלוסייה. "האלימות היא הבעיה, בה"א הידיעה, של החברה הערבית כולה כיום", מסבירים ב"אמאן". "היא משתקת את החברה, מונעת פיתוח כלכלי, מקצועי, חברתי ופוגעת פגיעה אנושה בביטחון האישי וביחסי יהודים-ערבים".

"נוצר ג'ונגל. אין דין ואין דיין"

המשטרה אינה מפרסמת נתוני פשיעה לפי מגזרים, אולם על פי מסמך שחובר בשנת 2010 בנושא לצורך דיון בכנסת, חלה בשנים שלפני כן עלייה בשיעור הפשיעה בחברה הערבית. בשנת 2009, קרוב ל-40% מהעצורים בגין עבירות של אלימות במשפחה היו ערבים, אולם מסך כל התלונות שהגישו נשים על עבירות במשפחה, רק 11.8% היו של נשים ערביות. בדיון נוסף שנערך בשנת 2012, בוועדת חקירה פרלמנטרית שעסקה בנושא האלימות בחברה הערבית, צוין כי 68% ממקרי הירי המדווחים בשנה שלפני כן היו בישובים ערביים. השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' אמר בדיון כי "מעל 30% מהאסירים הפליליים הם תושבי המגזר הערבי. זה נתון קשה מאוד".

לטענת שייח ריאן, יש כמה סיבות למצב החמור בקרב ערביי ישראל. "החברה שלנו עברה שינוי מהיר מאוד, במעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית, והיא לא נערכה אליו", הסביר. "לא המנהיגות של החברה ולא המדינה התייחסו לכך. לכך, יש להוסיף מצב של עוני כבד, אבטלה, ייאוש, היעדר מוסדות לצעירים ולנשים, והיעדר הכוונה תעסוקתית. נוצר ממש ג'ונגל ויש יישובים שבהם אין דין ואין דיין".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

לדברי עורך הדין רדא ג'אבר, מנהל מרכז "אמאן", "אם בעבר הפשע התבטא רק בסכסוכים בין עבריינים, הרי שבשנים האחרונות יש זליגה לתוך החברה כולה. הפשע השתלט על המרחב הציבורי. האזרח הפשוט חש שחייו נתונים בסכנה". לדבריו, "טיפול בסוגיית השוויון הוא הכרחי, אך צריך גם מידיות בטיפול בפשיעה ובאלימות. צריך נוכחות משטרתית ואכיפת החוק. איפה שאין אכיפה, יש הפקרות וחוסר ביטחון גבוה".

הצבת הנושא בלב קמפיין הבחירות של "הרשימה המשותפת" מבהיר עד כמה הוא משמעותי עבור האזרחים הערבים. בשבוע שעבר, ערכו ראשי הרשימה אירוע בטייבה, שבו חתמו על אמנה למיגור האלימות בחברה הערבית בישראל. איימן עודה, ג'מאל זחאלקה ואחמד טיבי התחייבו בפני ציבור הבוחרים לקחת על עצמם את האחריות הפוליטית לפעול ככל שביכולתם, בשילוב עם כל הגורמים ועם משרדי הממשלה המטפלים בנושא, על מנת למגר את האלימות. כצעד ראשון, הם קראו למשטרה לאסוף את הנשק הלא חוקי המצוי ביישובים הערביים.

לדברי טיבי, שיעור ההצלחה בפענוח מקרי רצח בחברה הערבית "נושק לאדמה, וצריך לזכור שפענוח הוא גם הרתעה". יחד עם זאת, הוא הדגיש: "דרוש חינוך בבית, בבית הספר, במסגד. ירי בחתונות, למשל – אני לא מבין מה הקשר בין ירי לשמחה. אני קורא להחרים חתונות בהן יש ירי". לטענתו, "גם עלינו כחברה מוטלת אחריות. עלינו לצאת מחתונה שבה יש ירי, ולא להפוך את העבריין לגיבור".

"הדרך היא לחולל שינוי במעמדו ובמקומו של המגזר"

פרופ' אריה רטנר, ראש החוג לחקר פשיעה, משפט וחברה בחוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, ערך מחקר מקיף בשיתוף עם פרופ' גדעון פישמן, במסגרתו ניתחו השניים נתוני פשיעה בישראל במשך 17 שנים, החל מ-1980. לדבריו, אכיפה משטרתית אינה מספיקה. "מרבית מקרי הרצח מתבצעים במקומות סגורים, אינטימיים וברשות הפרט", הסביר. "לכן, שום כוח שיטור, גדול ככל שיהיה, לא יוכל להימצא בה בעת בכל מקום שבו עומד להתרחש הרצח הבא".

"כשאדם ואוכלוסייה מגיעים לסף תסכול גבוה, עלולה לפרוץ התנהגות אגרסיבית ואלימה", הוסיף רטנר, בנוגע לנסיבות התגברות האלימות בחברה הערבית. לטענתו, "הדרך להתמודד עם רמת הפשיעה הגבוהה במגזר הערבי היא לחולל שינוי במעמדו ובמקומו של המגזר, תוך מתן הזדמנויות הולמות יותר לחינוך ותעסוקה ושיפור התשתיות בישובים, מה שיכול לפנות את מקומן של תחושות ההפקר והזלזול במדינה ובמערכות החוק והמשפט שלה".

מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל אוכפת באופן שוויוני ומנהלת חקירותיה במקצועיות, בדגש על עלייה בגילויים בתיקי רצח הנחקרים ביחידות המרכזיות, על מנת להגיע לחקר האמת ולהביא את מבצעי העבירה מאחורי סורג ובריח למען ביטחון הציבור. יש לציין כי לצד האכיפה הגלויה והסמויה, הכוללת מבצעי אמל"ח מיוחדים במסגרתם נתפסים אלפי פריטי נשק ותחמושת, מתבצעת במגזר, בהתאם ליעדי הארגון, גם פעילות הסברה ומניעה וכן פרויקטים קהילתיים המתקבלים באהדה רבה, ובעקבותיהם דרישה גוברת לקבלת שירותי משטרה. בנוסף, משטרת ישראל הקימה בשנים האחרונות יחידות משטרה חדשות במגזר, וכן מרכזי שיטור קהילתיים הפועלים בשיתוף עם הרשויות המקומיות לרווחת התושבים ואנו נמשיך במתן שירות איכותי המתעצם לאור שתוף פעולה פורה עם הציבור".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully